גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

התייעצתם עם AI לפני שפניתם לעו"ד? בקרוב אולי תצטרכו לחשוף את השיחה

אחרי שביהמ"ש בניו יורק חייב לגלות שיחות שניהל נאשם בהונאת משקיעים עם Claude, ביהמ"ש בטקסס קבע כי דווקא חל חיסיון על התייעצות עם ChatGPT בסכסוך מסחרי ● המחלוקת עשויה להגיע בקרוב לישראל, והמומחים מזהירים כי השאלות לצ'אט הן חשופות

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

במציאות שבה השימוש בבינה מלאכותית (AI) הפך לפופולרי ונגיש מאי-פעם, לא רבים מקדישים מחשבה לשאלה עד כמה השאלות שאנחנו שואלים את הבינה המלאכותית עלולות להיחשף יום אחד לעיני כל. אפשר רק לדמיין עד כמה רגיש המידע שאנחנו מבקשים מה-AI לספק לנו כאשר אנחנו פונים אליו בשאלות אינטימיות לגבי נושאים כמו בריאות, עבודה, זוגיות והורות - וגם כאשר אנחנו נקלעים לבעיה משפטית וממהרים להתייעץ לגביה עם כלים כמו ג'מיני, ChatGPT או קלוד (Claude).

בעוד שעורכי דין נהנים מחיסיון על תוצרי העבודה שלהם עבור הלקוח, גם אם השתמשו ב-AI, הדרישה לחשוף התכתבויות שניהלו עם ה-AI מי שאינם עורכי דין, ומבלי שעורך דינם היה מעורב בכך, החלה להעסיק את בתי המשפט בחו"ל.

מה תעשה הבינה המלאכותית למקצוע עריכת הדין? פרקליטי-העל מדברים
כשהדולר נשחק וה-AI נכנס למשרד: המציאות החדשה של עורכי הדין
"עולם חיובי השעות ילך ויתפייד": איך ייראה העתיד במשרדי עורכי הדין

הדרישה עולה במסגרת הליכים לגילוי מסמכים, למשל כאשר מוגשת תביעה בסכסוך מסחרי, ואחד הצדדים מוצא את עצמו נדרש לחשוף אילו שאלות שאל את הבינה המלאכותית לגבי אותה תביעה. הדרישה עולה גם בהליכים פליליים, כאשר התביעה מבקשת להוכיח כי הנאשם עבר עבירה באמצעות חשיפת השאלות ששאל את ה-AI, במחשבה שלא ייחשפו לעולם.

בארה"ב הובילו הדרישות הללו לפסקי דין מנוגדים בחודשים האחרונים. בפברואר פסק בית המשפט הפדרלי בניו יורק כי אין חיסיון על התכתבויות שניהל בכיר לשעבר בחברה ציבורית עם Claude אחרי שנחקר בגין הונאת משקיעים. אותו נושא משרה לשעבר, שהוגש נגדו כתב אישום בפרשה, שיתף את ה-AI ברעיונות לגבי קו הגנה האפשרי ובחשדות לגביו. ההגנה טענה כי הבכיר הסתייע בבינה כדי להתכונן לשיחות עם עורכי דינו, ועל כן מוטל על ההתכתבות חיסיון עורך דין-לקוח.

השופט ג'ד רקוף דחה את הטענה הזו. הוא קבע כי הנאשם לא ניהל את התקשורת מול עורכי דינו אלא מול ה-AI ואף לא קיבל הנחיה מעורכי הדין לגבי אילו שאלות להפנות לבינה. עוד הוא פסק כי מדיניות הפרטיות של Claude מציינת מפורשות כי המידע שנמסר למערכת עשוי להישמר אצלה, לשמש לאימון מודל הבינה ובנסיבות מסוימות אף להימסר לצדדים שלישיים. משכך, נקבע, הכלל המגן על חשיפה של חומרים שהוכנו לדיון בבית המשפט (Work Product) אינו חל, ולא יימנע גילוי.

החלטה הפוכה מתקבלת בבית המשפט בטקסס

מנגד, בית המשפט לעסקים בטקסס קיבל מוקדם יותר החודש החלטה הפוכה בתיק אזרחי, וקבע כי לא ניתן לחייב את מי שאינו עורך דין לחשוף את תוכן השיחות שניהל עם ה-AI. במקרה זה מדובר היה בסכסוך בגובה 150 מיליון דולר בתעשיית הרכב, ואחרי שעיין בחומרים שהעלה עובד בחברה התובעת ל-ChatGPT, קבע השופט גרנט דורפמן כי חלקם ייהנו מחיסיון ה-Work Product.

השופט מצא כי העובד לא פעל לגלות את המידע לחברה הנתבעת, אלא השתמש בבינה המלאכותית כדי לחשוב ו"לעשות סדר" בטיעונים בתיק. לצד זאת, בית המשפט עמד על כך שהחברה נדרשת לבצע ביקורת על השימוש ב-AI ולזהות אילו מסמכים בדיוק העלה העובד לצ'אט.

החלטות דומות התקבלו עוד קודם לכן בבתי משפט פדרליים במישיגן ובקולורדו, כמו גם בבית משפט שאינו פדרלי בניו יורק.

פסקי הדין האמריקאים מבטאים אפוא מחלוקת גוברת בין השופטים. בישראל, בתי המשפט אומנם אימצו את כלל החיסיון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט, אך ניתן להעריך כי זה רק עניין של זמן עד שתגיע לפתחם הטענה כי התכתבות עם AI אינה מוגנת תחת חיסיון זה, ויש לחשוף אותה.

"החיסיון שקבע בית המשפט העליון על מסמכים שהוכנו לקראת משפט הוא חזק, ובכל פעם שאדם רושם לעצמו נקודות כהכנה לדיון, אפשר להכיר בו. אבל אם אותו אדם ידע שהוא משתמש בכלי AI ציבורי, שאין בו שמירה על סודיות, הוא בעצם ויתר על החיסיון", כך אומרת ד"ר לימור זר-גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית של עורכי הדין במסלול האקדמי המכללה למינהל.

לדבריה, משרדי עורכי דין והנהלת בתי המשפט משתמשים במערכות AI פנימיות, הסגורות בפני החברה שמפעילה את הכלי ובפני האינטרנט, ובהן העובדים יודעים כי המידע נשמר בסודיות. לעומת זאת, שימוש בכלים הפתוחים ברשת מהווה הכרה כי מדובר בכלי ציבורי, ללא הגנה.

"כשלא מעורב עורך דין, קשה להצדיק חיסיון"

עו"ד אפרת שוסטר, בעלת משרד לעסקאות בינלאומיות ומחברת הספר "AI ועתיד מקצוע עריכת הדין", מסכימה כי "כאשר אדם פרטי פונה ל-AI לקבלת ייעוץ משפטי מבלי שמעורב עורך דין, קשה יותר להצדיק תחולה של חיסיון. במצב כזה, השימוש ב-AI דומה יותר להיסטוריית חיפושים באינטרנט, להתכתבויות באפליקציות או למסמכים אחרים שעשויים להיות כפופים לגילוי".

עם זאת, שוסטר מזהירה מפני מדרון חלקלק, שבסופו עורכי דין עלולים להידרש לגלות בבית המשפט חומרים שלגביהם עשו שימוש ב-AI. "קביעה שלפיה כל שימוש של עורך דין ב-AI שולל את החיסיון, תיצור תמריץ שלילי לעורכי דין להימנע משימוש בכלי עבודה שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה, דווקא בתקופה שבה בתי המשפט, הרגולטורים ולשכות עורכי הדין מעודדים שימוש אחראי ומושכל בבינה מלאכותית. לא צריך להעניש עורכי דין על אימוץ כלי עבודה חדש, אלא להבטיח שהחיסיון ימשיך להגן על ההליך המשפטי, ללא תלות בטכנולוגיה שבה נעשה שימוש".

"הסיכון קיים וצריך לצמצם אותו ככל הניתן"

עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לדיני טכנולוגיה ויו"ר (משותף) של ועדת הבינה המלאכותית הארצית בלשכת עורכי הדין, סבור אף הוא כי העברת מידע למערכת AI עשויה להיחשב כוויתור על החיסיון, ולסלול את הדרך לחשיפתו במסגרת גילוי מסמכים. זאת, במיוחד אם מדובר בכלי בינה שבו המודל לומד מתוך המידע שקיבל, ועל כן עצם הפנייה אליו מעידה כי המשתמש לא נקט אמצעים סבירים כדי להיזהר ולשמור על סודיות המידע. הוא מעריך כי הכיוון שעליו יוחלט בסופו של דבר בארה"ב יהיה רלוונטי גם לישראל.

"כדאי לאנשים לחשוב פעמיים לגבי מידת החשיפה של מידע אישי למנועי בינה מלאכותית, ועדיף להשתמש במודלים שלא לומדים או מתאמנים על התוכן שמזינים לתוכם", מוסיף ליכטנשטיין. "ועדיין, הסיכון קיים וחשוב לנסות ולצמצם אותו ככל האפשר".

נראה אפוא כי בישראל צפויים לאמץ את הגישה של בית המשפט הפדרלי בניו יורק ולאפשר במקרים מסוימים חשיפה של התכתבויות עם ה-AI.

בעידן שבו התייעצות עם הבינה המלאכותית היא כמעט אוטומטית, כדאי להביא זאת בחשבון בפעם הבאה שבה משתפים אותה לגבי הליכים משפטיים.

עוד כתבות

מליאת הכנסת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

קרנות הגידור והמהפכה בתחבורה: החוקים שמחכים לאישור רגע לפני פיזור הכנסת

בקואליציה חיכו לרגע האחרון, ושורה של הצעות חוק כלכליות שגובשו לאורך זמן רב עלולות להיתקע ולא להגיע להצבעה ● מדובר בין השאר על הסדרת ענף קרנות הגידור בנאמנות והקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות ● מה הסיכויים שהחקיקה תושלם בכנסת הנוכחית?

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

אחרי המכה של פליי קארד: כאל במגעים לרכישת חברת סליקה במחיר גבוה

לגלובס נודע כי כאל במגעים לרכישת חברת הסליקה גרואו (Grow) ב-200 מיליון שקל, במהלך המשמעותי הראשון של המנכ"לית יפית גריאני, לאחר אובדן שיתוף הפעולה עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על ● גורמים בשוק מעריכים את מחיר העסקה כגבוה ביחס לפעילות

אורית שלום בג / צילום: שי פרנקו

סכסוך בצמרת חצי חינם: בתו של זקי שלום תובעת את שותפיה

השותפות ארוכת-השנים שמאחורי אימפריית חצי חינם מגיעה לבית המשפט:אורית שלום-בג טוענת לקיפוח, ניהול בלתי תקין והסתרת מידע בחברת הנדל"ן קופרלי ושלום השקעות ● במוקד גם טענות על חובות של מאות מיליוני שקלים, מחלוקות סביב מינוי מנכ"ל ואירוע אלים בין הצדדים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

עשרות מיליוני שקלים: המדינה תפצה את חברות התעופה על חלק מנזקי "שאגת הארי"

לאחר שחברות התעופה הישראליות נאלצו להחנות עשרות מטוסים בחו"ל במהלך המלחמה, המדינה תפצה אותן על רוב עלויות החניה – בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

חבר הכנסת יעקב אשר. אברי ושרקי, קשת 12, 27.06.26 / צילום: יהדות התורה

צה"ל סירב לקבל חרדים שהתנדבו להתגייס? זה הסיפור המלא

האם הצבא דחה אלפי חרדים שרצו לשרת? כן, אבל זה לא סוג השירות שנהוג לחשוב עליו ● המשרוקית של גלובס

וואטסאפ / צילום: Shutterstock

עוד צעד לכיוון רשת חברתית: וואטסאפ משיקה שמות משתמש

וואטסאפ משיקה רשמית אפשרות ליצירת שמות משתמש ייחודיים ● השירות יאפשר להתכתב עם אנשים חדשים ללא חשיפת מספר הטלפון האישי ● מטא הטמיעה שכבת אבטחה לבקרת סינון מוגברת מפני משתמשים פוגעניים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

גורניצקי וש. הורוביץ בפנים: ההטבה החדשה שמקבלים עורכי הדין

אף שמדובר בהטבת המס הגדולה ביותר לשכירים, במשך שנים קרנות השתלמות היו מחוץ לתחום בעולם עריכת הדין ● כעת התחרות הגוברת על הטאלנטים והצעירים מאלצת את הפירמות הגדולות לשבור את המסורת ● ואילו פירמות שינו כיוון?

נבחרת מרוקו, אמש / צילום: Reuters

עם נבחרת ששווה 448 מיליון אירו: מרוקו כובשת את המגרש

ארבע שנים אחרי שהדהימה את העולם והגיעה לחצי הגמר, מרוקו מוכיחה שההישג לא היה חד-פעמי ● מאחורי ההצלחה עומדת השקעה ארוכת שנים, גיוס כישרונות מהתפוצות ותפיסה שרואה בכדורגל מנוע לאומי ודיפלומטי

מפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Hendrik Schmidt

צפי ל־100 אלף מפוטרים: פולקסווגן חושפת את עומק המשבר של התעשייה הגרמנית

בסוף השבוע הודיעה ענקית הרכב הגרמנית על פיטורי ענק שעשויים להגיע לחמישית מעובדי החברה ● בין הגורמים מאחורי הצעד הדרמטי של פולקסווגן נמצאת תעשיית הרכב הסינית, שבעבר דווקא עזרה לה לצאת ממשבר

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפילות של עד 12%: שנים כבר לא היה חודש כזה בבורסה

ההסכמים המתהווים בין ארה"ב לאיראן שלחו את השוק המקומי לירידות שלא נראו כמותן מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ● המדדים המובילים איבדו עד 12% בחודש אחד, ומניות התקשורת והטכנולוגיה נפלו בקרוב ל-14% ● ומי בכל זאת הרוויח?

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: דוברות מבקר המדינה

בג"ץ קבע: מבקר המדינה חרג מסמכותו בחקירת ה-7 באוקטובר

שופטינ בג"ץ קיבלו קיבל פה-אחד את עתירות התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית, וקבעו כי מבקר המדינה אינו מוסמך לבחון סוגיות מובהקות של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון ● בהתאם לכך נאסר על אנגלמן להמשיך בארבעה מהליכי הביקורת שיזם סביב אירועי ה-7 באוקטובר, בעוד שבארבעה אחרים יוכל להמשיך בכפוף למתן זכות טיעון מלאה למבוקרים

ישראל מובילה עולמית בעושר בנכסים פיננסיים / צילום: Shutterstock

הדוח שמגלה: כמה מיליונרים יש בישראל?

מדד העושר של הבנק השוויצרי UBS מציב השנה את ישראל במקום ה-18 ● ככלל, יש בישראל 195 אלף מיליונרים בדולרים, המהווים כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עד כ-75 מיליארד דולר: תחזית הכנסות קרן העושר עודכנה כלפי מעלה

רשות המסים עדכנה כלפי מעלה את תחזית ההכנסות לקרן העושר, בין היתר בעקבות גידול בהערכת עתודות הגז במאגר לוויתן ועלייה במחירי המכירה הצפויים ● לפי התחזית החדשה, הקרן צפויה לצבור לאורך חיי המאגרים 60–75 מיליארד דולר, כאשר כבר בעשור הקרוב צפויות להיכנס אליה הכנסות של עד 25 מיליארד דולר ● לצד התחזית האופטימית, בארגון לובי 99 טוענים כי תחזיות העבר לא התממשו במלואן וקוראים להגברת השקיפות סביב גביית ההכנסות ממשאבי הטבע

שי דנינו, מנהל השקעות ראשי / צילום: עופר חג׳יוב

מנהל ההשקעות שבטוח: תל אביב תמשיך לעלות, וזה הסקטור ש"חייבים להיות בו"

הבורסה בת"א מחקה את כל העלייה של "שאגת הארי", אולם שי דנינו, מנהל ההשקעות הראשי של אתגר ניהול תיקים מבית מזרחי טפחות, מאמין שהמדדים בת"א עוד יפתיעו, וחיובי לגבי ענפי הפיננסים והתשתיות ● בארה"ב הוא צופה העלאות ריבית ומזהיר מריכוזיות המדדים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קיצוץ חד בהטבת המס לגמל להשקעה: התוכנית שיציג מחר האוצר

באוצר יציגו מחר את הדוח הסופי של "ועדת ארביטראז'" - מהלך שנועד לרכז בפלטפורמה אחת שלל מוצרי חיסכון תוך השוואת תנאי המיסוי: קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ● לצד הנגשת מידע לציבור והענקת הטבות מס חדשות לחלק מהמוצרים, לחוסכים בקופת גמל להשקעה מדובר במכה ● המהלך, שדורש חקיקה מורכבת, נחשף לראשונה בגלובס

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

ליקויים חמורים: דוח המבקר חושף את מצב המרחבים המוגנים במבני ציבור

דוח מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים במרחבים מוגנים במוסדות חיוניים ● מהבדיקה שבוצעה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" עלה כי שיעור המבנים שבהם לא היה כלל מיגון תקני נע בין כ־8% לכ־23% ● בין המבנים שנבדקו: המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, טיפות חלב וקופות החולים כללית ומכבי

מטה חברת מטא בקליפורניה / צילום: Reuters, Peter Dasilva

מטא משיקה את עוזר ה-AI האישי שלה בישראל ובעברית. מה זה אומר?

לראשונה, מטא מודיעה הבוקר כי Meta AI מגיע לישראל ויהיה זמין בשפה העברית ● העוזר האישי זמין לצרכנים באפליקציה הייעודית Meta AI וכן דרך אפליקציית וואטסאפ ובאתר Meta.ai ● אילו יכולות יש לו, ומה הוא יודע לעשות בשבילכם?

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מבקר המדינה: כשל תקשורתי חמור בין צה"ל ומד"א ב-7 באוקטובר פגע בפינוי פצועים לבתי החולים

דוח מבקר המדינה מתאר תמונה קשה של קצר תקשורתי בין צה"ל ומד"א שחיבל במאמצי פינוי הפצועים האזרחיים ● מד"א: "כל המידע היה זמין במערכת הדיגיטלית"; צה"ל: "לא שמענו על המערכת הזו"● הדוח מתריע גם על מענה לא מספק ומצביע על שורה של ליקויים בניהול תחום השיקום במערכת הבריאות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; מניות השבבים בדרך לרבעון הטוב ביותר אי פעם

נאסד"ק עולה ב-1.3%, מניות השבבים ב-3% ● וול סטריט בדרך לסיים את הרבעון הטוב ביותר שלו מזה שנים ● הזהב רושם את החודש הגרוע ביותר מאז 2008 ● הדולר בשיא של 13 חודשים

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ השבבים מקיסריה מגייס לפי שווי ענק של 4 מיליארד דולר

אחרי גיוס הענק באקסייט, חברת השבבים הצעירה אלמנטס לאבס של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ זוכה להשקעה של 300-400 מיליון דולר ● שווי החברה, שפועלת מתחת לראדר, עולה על 4 מיליארד דולר