עיסוק התעשיות הביטחוניות בנשקי לייזר לא עוצר, ואף צובר תאוצה: סין רוצה להציב כאלה על גבם של לוחמים, ואילו בריטניה מעוניינת לשלוח מערכות ישירות אל הספינות. ובמזרח התיכון, טורקיה ממשיכה להתעצם בכל התחומים, באמצעים שעלולים לאיים גם על ישראל. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס.
● בארה"ב יוצאים למסע קניות של טריליון דולר. איזה נשק הם רוצים?
● חברת הנשק הטורקית, הקשר לארדואן והיוזמה הפרו-פלסטינית
סין מציגה: נשק לייזר לחייל הבודד
חברת חרבין שינגואנג הסינית, שעוסקת במערכות אלקטרו־אופטיות, השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי: ליז'יאן, מערכת לייזר ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד. אם עד עתה מערכות לייזר היו מאופיינות בפלטפורמה כבדה במיוחד, לטענת החברה, הם יצרו מוצר שנישא בתרמיל ויכול עם הספק של שני קילו־וואט ליירט רחפן בתוך ארבע שניות, ולהטעין את המערכת מחדש בתוך חמש שניות.
המערכת הזו בעלת הספק נמוך יחסית מעצם הרצון שיישא אותה לוחם בודד, תוך שלסין יש מערכות גדולות בהרבה. לפני כחמישה חודשים, למשל, סין ניצלה את תערוכת וורלד דיפנס בריאד במטרה להציג את מערכת הלייזר LW 30 מתוצרת "התאגיד הסיני הלאומי ליבוא וליצוא מכונאות מדויקת".
מערכת הלייזר הזו נועדה להגנה אווירית נגד איומי רחפנים על בסיס קרן בהספק 30 קילו־וואט. הספק שכזה מאפשר סינוור או יירוט של כלי טיס בלתי מאוישים, אבל הוא נמוך משמעותית ממערכת אור איתן הישראלית, שבעלת הספק של 100 קילו־וואט ומסוגלת ליירט איומים רבים ומשמעותיים יותר. עם זאת, עד עתה המערכת הזו עדיין לא נפרסה בהיקף משמעותי דיו, כדי לתת מענה, למשל, לאיומי הרחפנים של חיזבאללה.
בריטניה רוצה לשלוח את הלייזר ישירות לספינות
נשקי הלייזר אינם מנת חלקן של ישראל וסין בלבד, וישנו מרוץ פיתוח בכל רחבי העולם. אחת הבולטות שבו הוא בריטניה, שמתקדמת בתהליך של הדראגון פייר: מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה. בדומה לכלל מערכות הלייזר, היתרון המהותי שלה טמון בעלות היירוט הזניחה - כ־13 דולר. לצורך ההשוואה, יירוט של כיפת ברזל, שלא נחשבת מהיקרות בשוק העולמי, מוערך בכ־30 אלף דולר.
בבריטניה לא מחכים למבצעיות בשנה הבאה של דראגון פייר, וכבר כעת השותפות בפרויקט, חברת קינטיק (QinetiQ) והשלוחות הבריטיות של תאגידי MBDA ולאונרדו עובדות על מזעור המערכת, כך שתוכל להתאים למשחתת מדגם 45 כבר בשנה הבאה.
"חקר הייצור הכולל של קרן הלייזר עוסק בניסיון להקטין אף יותר את גודל המערכת כולה", סיפר ראש תיק הלקוח של הצי הבריטי בקינטיק, ג'יימס אנדרסון. "בודקים גם את התמיכה הנדרשת לאורך כל חיי המערכת". בפני כתבים באירוע של נאט"ו, הוא ציין כי היעד של התקנת דראגון פייר על המשחתות בשנה הבאה נמצא "במסלול הנכון", שיהפוך את בריטניה לחברת הברית הראשונה שממבצעת מערכת לייזר.
טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל
טורקיה ממשיכה להגדיל את ארסנל הטילים הבליסטיים שלה, עם קבלת אספקה של טילים בליסטיים מדגם טייפון בלוק 2 מחברת רוקטסאן. זהו הטיל הבליסטי קצר הטווח הראשון שפותח בטורקיה והוא בעל טווח של כ־560 ק"מ. המשמעות היא כי אותם טילים עלולים לאיים על ישראל. ביחס לאיראן, המרחק מטורקיה לישראל - קצר בהרבה.
בלוק 2 הוא גרסה משודרגת של טילי טייפון המקוריים, אף שבניגוד למקרים רבים קודמים, הטורקים בחרו שלא לפרסם את טיב השדרוגים. אלו עשויים להיות, בין השאר, דיוק הנחיה, סוגי ראשי הנפץ האפשריים, או שיפור מערכות ההנעה. הטייפון משקף מגמה טורקית רוחבית שבה אנקרה שואפת, בין אם על בסיס רוקטסאן שהיא חברה בשליטה ממשלתית ובין אם על בסיס חברות מקומיות אחרות, לשפר את העצמאות הביטחונית.
ההתקדמות של אנקרה בהיבטי העצמאות הביטחונית לא מסתכמים בטילים, או ביבשה. במסגרת סדרת ניסויים חדשה, חברת המל"טים בייקאר שילבה זרועות עם לאונרדו האיטלקית, בניסוי שבחן מתקפה משולבת בעזרת מל"טים מדגם קיזיללמה הטורקי ומטוס הקרב־אימון האיטלקי M-346. בתחילה, המל"טים המריאו בכוחות עצמם, ואז תוך כדי הטיסה הועברו לשליטת הצוות שישב במטוס האיטלקי הדו־מושבי. שיטת תקיפה שכזו צפויה להיות אופיינית לשנים הקרובות, ובה טייסי קרב ינהלו בעת ובעונה אחת מתקפה על בסיס המטוס בשליטתם ובצירוף מל"טים תוקפים.




















