המשא ומתן על תקציב הביטחון בעיצומו, אך במטה לביטחון לאומי שואפים להגיע להסכמות כבר בימים הקרובים. העקרונות המתגבשים דומים לאלה שפורסמו השבוע בגלובס: משרד האוצר יקצה, נוסף על התקציב המאושר של מערכת הביטחון, עוד 12 מיליארד שקל שנשמרו ברזרבה התקציבית להוצאות המלחמה, ובנוסף לכך עוד 3 מיליארד שקל באמצעות העברות תקציביות.
● התחזית של קרן המטבע לישראל: הגירעון יחרוג בהרבה, החוב יזנק
● צה"ל סירב לקבל חרדים שהתנדבו להתגייס? זה הסיפור המלא
ועדיין, גם לאחר הסכמה זו ייוותר פער של כ־25 מיליארד שקל. במהלך השנה ועד לאישור התקציב הבא יידרשו הצדדים לנסות ולאתר מקורות תקציביים לתוספות נוספות, ככל שיידרשו בהתאם לתוכנית צה"ל ולביצוע התקציב בפועל. יש מי שבונה על כך שההפתעות החיוביות מגביית המסים יפנו כסף נוסף למערכת הביטחון. בכל אופן, במשרד האוצר צפויים להיאבק נגד פריצת מסגרת התקציב והגדלת יעד הגירעון.
כך למעשה, מלבד הסיכום על התוספת התקציבית המיידית שעל האוצר להעמיד, יתר הדיונים נדחו לסוף השנה. לצד זאת, ההסכמות צפויות לכלול גם אפשרות למערכת הביטחון להתחייב כבר כעת על הוצאות רכש עתידיות במסגרת תוכנית ההצטיידות בהיקף של 350 מיליארד שקל לעשור. עם זאת, בשנים הקרובות הסכומים צפויים להסתכם במיליארדי שקלים בודדים בלבד.
רצועות ביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה
במסגרת תקציב המדינה שאושר בסוף חודש מרץ האחרון, בעיצומה של המלחמה מול איראן, הוגדל תקציב הביטחון מ־111 מיליארד שקל, שעליהם הוסכם בנובמבר האחרון, ל־144 מיליארד שקל. ואולם מאז טוענים במערכת הביטחון כי הקבינט הטיל על צה"ל משימות נוספות, ובהן החזקת רצועות הביטחון בסוריה, בלבנון ובעזה, לצד המשך ההיערכות מול האיומים מאיראן. לטענתם, משימות אלה מחייבות תוספת משאבים, הן לימי מילואים והן לרכש ולהצטיידות, ולכן נדרש להגדיל שוב את התקציב.
במשרד האוצר התנגדו בתחילה לכל תוספת תקציבית והפנו אצבע מאשימה להתנהלות מערכת הביטחון ולניהול המשאבים בצה"ל, לרבות היקף ימי המילואים. הדיונים שהיו אמורים להתקיים בימים האחרונים נדחו בשל היעדר הסכמות.
בתחזית בנק ישראל שפורסמה בחודש מרץ, הביאה חטיבת המחקר בחשבון את הפשרת הכספים הללו והעריכה כי הגירעון יעמוד בסוף השנה על 5.3% מהתוצר, לעומת יעד נמוך יותר של 4.9% שנקבע בתקציב המדינה. במשרד האוצר חוששים כי היענות מלאה לדרישות מערכת הביטחון תוביל לפריצת יעד הגירעון. אם כך יקרה, ההערכה היא שבאוצר יפעלו לקיצוץ רוחבי בהוצאות הממשלה כדי לשמור על היעד.
הוצאות הביטחון זינקו מאז פרוץ המלחמה באופן משמעותי. לפני 7 באוקטובר עמד תקציב הביטחון על כ־60 מיליארד שקל, וכעת אם דרישות מערכת הביטחון ייענו במלואן הוא ישולש. גם במונחי תוצר חל גידול חד: ערב המלחמה עמד תקציב הביטחון על כ־4.5%-5% מהתוצר, ובשיאו טיפס לכ־8%. לפי בנק ישראל, כלל הוצאות המלחמה מאז 7 באוקטובר הסתכמו עד כה בכ־405 מיליארד שקל.
בנוסף לתקציב השנתי של מערכת הביטחון, תוכנית הרכש שאישר ראש הממשלה בנימין נתניהו כוללת כ-350 מיליארד שקלים, שחלקם יגיעו מהתייעלות הצבא ומהנפקת חברות ביטחוניות, לטובת הצטיידות במשך עשור. כאמור, צה"ל יוכל ליצור התחייבויות עתידיות ("הרשאה להתחייב") על מיליארדים בודדים מתוכה בשנים הקרובות.
