"משמעות השינוי בפועל היא הגדלה מאסיבית של מספר משקי הבית הזכאים ושל סך ההנחות הניתנות - גידול של כ־1.1 מיליארד שקלים בסך ההנחות, ושל כמאה אלף משקי בית זכאים. רוב הזכאים עלו בשיעורי ההנחה. עבור רשויות מקומיות מדובר בפגיעה משמעותית באפיק ההכנסות העצמיות. עיקר הפגיעה היא ברשויות החלשות יותר, שעבורן אובדן הכנסות יכול להגיע לשיעור של עשרות אחוזים מהתקציב שהן היו יכולות להפנות לשירותים לתושבים", כך, אפשר לומר, מסכם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר את ניתוח הרפורמה במבנה ההנחות בארנונה לשנת 2026 - זאת בעקבות השינויים בנושא שעליהם דיווחנו כאן לפני קצת יותר מחצי שנה.
● בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית: מה כדאי לעשות עם המשכנתא?
● המציאות במכרזי עמידר: בכמה נמכר קוטג' ביפו העתיקה?
נזכיר כי משרד הפנים עדכן את הקריטריונים לזכאות להנחה בארנונה לשנת 2026, ושם קבע כמה עדכונים - בעיקר כדי לתקן עיוותים שנוצרו עם השנים, ובהם אפליה שנוצרה במנגנון מתן ההנחות, לטובת משקי בית גדולים. כעת מפרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר את הניתוח שלו על השפעת השינויים, והמסקנה: "לשינוי השלכות דרמטיות על היקף ההנחות הניתנות ועל היקף אוכלוסיית הזכאים. כתוצאה מכך, קיימת השפעה משמעותית על איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות אשר יסבלו מאובדן הכנסות כתוצאה מיישומן של התקנות".
91% ממשקי הבית ייהנו מהנחה גבוהה יותר
ההנחה בארנונה ניתנת על בסיס מבחן הכנסות ומספר הנפשות בכל בית, וניתנת בארבע מדרגות - מדרגה ראשונה היא הנמוכה ביותר, והרביעית היא הגבוהה ביותר. במודל הקודם לא ניתן שיקול למשקל הנפש הסטנדרטית - על אף הכלל ולפיו תוספת העלות עבור כל נפש אינה אחידה, ולמעשה העלות יורדת ככל שיש יותר נפשות. לכן נוצר בפועל מצב שבו משקי בית שאינם בהכרח נזקקים, קיבלו הנחות.
תקנות הארנונה לשנת 2026 תוקנו במטרה לשנות את המצב, וקבעו את סף ההכנסה המזכה ביחס ישר למספר הנפשות הסטנדרטיות - אך אליה וקוץ בה: "במסגרת השינוי נקבעו סיפי הכנסה מזכה גבוהים בהרבה ביחס למצב הקודם עבור הרוב המכריע של משקי הבית", נכתב בסקירת האוצר, "וכן העלאת שיעורי ההנחה עבור משקי בית קטנים. כלומר משמעות השינוי בפועל היא הגדלה מאסיבית של מספר משקי הבית הזכאים ושל גובה ההנחה הניתנת בקרב משקי בית עם מספר נפשות נמוך יחסית".
הסקירה גם מתרגמת את המסקנות למספרים בפועל: כאמור, המודל החדש מוסיף סכום של כ־1.1 מיליארד שקלים להיקף ההנחות בארנונה - במודל הישן הן הסתכמו בכ־2.2 מיליארד שקלים, ובמודל החדש בכ־3.2 מיליארד שקלים. אך זה לא הכול. על פי הסקירה, בעוד רק כ־1,800 משקי בית איבדו את הזכאות להנחה במעבר למודל החדש, כ־100 אלף נוספו למעגל הזכאים; 91% ממשקי הבית הזכאים עלו בשיעור ההנחה, ורק 0.3% ירדו בשיעור ההנחה.
לשם הדוגמה, ניקח את נתוני הזכאות במדרגה 4, המדרגה הגבוהה ביותר: במודל הישן היו 316,148 משקי בית זכאים, להנחה ממוצעת של כ־4,509 שקלים, וסך ההנחות במדרגה זו עמד על כ־1.425 מיליארד שקל; במודל החדש יש 389,817 משקי בית זכאים במדרגה 4, בהנחה ממוצעת של 4,945 שקלים, וסך ההנחות הוא 1.927 מיליארד שקלים במדרגה זו.
"פגיעה תקציבית עד לעשרות אחוזים"
הסקירה מקדישה פרק שלם להשפעה על הרשויות המקומיות, שהרי אם היקף ההנחות מתרחב, מי שמפסיד מזה ישירות זו הרשות המקומית - שהכנסותיה מבוססות במידה רבה על היקפי הארנונה הנגבים, והיא זו ה"אחראית" על רוב ההנחות הניתנות.
בסקירה מצוין כי "עבור רשויות מקומיות מדובר בפגיעה משמעותית באפיק ההכנסות העצמיות. עיקר הפגיעה היא ברשויות החלשות יותר, שעבורן אובדן הכנסות יכול להגיע לשיעור של עשרות אחוזים מהתקציב שהן היו יכולות להפנות לשירותים לתושבים. הפגיעה התקציבית ברשויות המקומיות בעקבות ההנחות לפי מבחן הכנסה בארנונה מגיעה עד לעשרות אחוזים מהתקציב שרשויות יכולות להפנות למתן שירותים, בעיקר ברשויות מאשכול כלכלתי חברתי נמוך ומאזורי פריפריה".
כך, מצוין בסקירה כי אובדן ההכנסות השנתי כתוצאה משינוי המודל עומד על כ־111 שקלים לתושב בממוצע. כאשר "צוללים" להבדל בין הרשויות, הפערים גדולים מאוד. הסקירה הסתמכה על חלוקה לחמישה אשכולות סוציואקונומיים, בהתאם לסקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכך היא מגלה: בעוד באשכול רשויות 1 (הנמוך ביותר) אובדן ההכנסות השנתי הוא 357 מיליון שקל, ו־170 שקלים אובדן הכנסות לתושב, באשכול 5 לדוגמה אובדן ההכנסות הוא 4 מיליון שקלים, ורק תשעה שקלים לתושב.
"המודל החדש נבחר באופן שיביא למזעור פגיעה באוכלוסיית קצה קטנה, זאת למרות ההשלכות על היקפי ההנחות שיחולו על חלקי אוכלוסייה רחבים בהרבה ועל איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות", מסכמת הסקירה. "היבטים מפלים שאפיינו את המודל המקורי נשמרו תחת המודל החדש, וחלק ניכר מההטבה עדיין מנותב לעשירוני הביניים של ההכנסות, וזאת תוך הגדלה משמעותית של היקף העלויות. עבור רשויות מקומיות מדובר בפגיעה משמעותית באפיק ההכנסות העצמיות וביכולת להפנות תקציב למתן שירותים לתושבים".




















