גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

האוצר: הרפורמה בהנחות בארנונה פוגעת משמעותית בהכנסות הרשויות, בעיקר החלשות

ניתוח של מבנה ההנחות החדש מראה כי התווספו יותר משקי בית זכאים, וכי היקף ההנחות כמעט הוכפל – בעוד הרשויות ייאלצו להתמודד עם פגיעה של ממש בהכנסות ● אגף הכלכלן הראשי באוצר: "קיימת השפעה משמעותית על איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות אשר יסבלו מאובדן הכנסות כתוצאה מיישומן של התקנות"

הנחות בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הנחות בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"משמעות השינוי בפועל היא הגדלה מאסיבית של מספר משקי הבית הזכאים ושל סך ההנחות הניתנות - גידול של כ־1.1 מיליארד שקלים בסך ההנחות, ושל כמאה אלף משקי בית זכאים. רוב הזכאים עלו בשיעורי ההנחה. עבור רשויות מקומיות מדובר בפגיעה משמעותית באפיק ההכנסות העצמיות. עיקר הפגיעה היא ברשויות החלשות יותר, שעבורן אובדן הכנסות יכול להגיע לשיעור של עשרות אחוזים מהתקציב שהן היו יכולות להפנות לשירותים לתושבים", כך, אפשר לומר, מסכם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר את ניתוח הרפורמה במבנה ההנחות בארנונה לשנת 2026 - זאת בעקבות השינויים בנושא שעליהם דיווחנו כאן לפני קצת יותר מחצי שנה.

בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית: מה כדאי לעשות עם המשכנתא?
המציאות במכרזי עמידר: בכמה נמכר קוטג' ביפו העתיקה?

נזכיר כי משרד הפנים עדכן את הקריטריונים לזכאות להנחה בארנונה לשנת 2026, ושם קבע כמה עדכונים - בעיקר כדי לתקן עיוותים שנוצרו עם השנים, ובהם אפליה שנוצרה במנגנון מתן ההנחות, לטובת משקי בית גדולים. כעת מפרסם אגף הכלכלן הראשי באוצר את הניתוח שלו על השפעת השינויים, והמסקנה: "לשינוי השלכות דרמטיות על היקף ההנחות הניתנות ועל היקף אוכלוסיית הזכאים. כתוצאה מכך, קיימת השפעה משמעותית על איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות אשר יסבלו מאובדן הכנסות כתוצאה מיישומן של התקנות".

91% ממשקי הבית ייהנו מהנחה גבוהה יותר

ההנחה בארנונה ניתנת על בסיס מבחן הכנסות ומספר הנפשות בכל בית, וניתנת בארבע מדרגות - מדרגה ראשונה היא הנמוכה ביותר, והרביעית היא הגבוהה ביותר. במודל הקודם לא ניתן שיקול למשקל הנפש הסטנדרטית - על אף הכלל ולפיו תוספת העלות עבור כל נפש אינה אחידה, ולמעשה העלות יורדת ככל שיש יותר נפשות. לכן נוצר בפועל מצב שבו משקי בית שאינם בהכרח נזקקים, קיבלו הנחות.

תקנות הארנונה לשנת 2026 תוקנו במטרה לשנות את המצב, וקבעו את סף ההכנסה המזכה ביחס ישר למספר הנפשות הסטנדרטיות - אך אליה וקוץ בה: "במסגרת השינוי נקבעו סיפי הכנסה מזכה גבוהים בהרבה ביחס למצב הקודם עבור הרוב המכריע של משקי הבית", נכתב בסקירת האוצר, "וכן העלאת שיעורי ההנחה עבור משקי בית קטנים. כלומר משמעות השינוי בפועל היא הגדלה מאסיבית של מספר משקי הבית הזכאים ושל גובה ההנחה הניתנת בקרב משקי בית עם מספר נפשות נמוך יחסית".

הסקירה גם מתרגמת את המסקנות למספרים בפועל: כאמור, המודל החדש מוסיף סכום של כ־1.1 מיליארד שקלים להיקף ההנחות בארנונה - במודל הישן הן הסתכמו בכ־2.2 מיליארד שקלים, ובמודל החדש בכ־3.2 מיליארד שקלים. אך זה לא הכול. על פי הסקירה, בעוד רק כ־1,800 משקי בית איבדו את הזכאות להנחה במעבר למודל החדש, כ־100 אלף נוספו למעגל הזכאים; 91% ממשקי הבית הזכאים עלו בשיעור ההנחה, ורק 0.3% ירדו בשיעור ההנחה.

לשם הדוגמה, ניקח את נתוני הזכאות במדרגה 4, המדרגה הגבוהה ביותר: במודל הישן היו 316,148 משקי בית זכאים, להנחה ממוצעת של כ־4,509 שקלים, וסך ההנחות במדרגה זו עמד על כ־1.425 מיליארד שקל; במודל החדש יש 389,817 משקי בית זכאים במדרגה 4, בהנחה ממוצעת של 4,945 שקלים, וסך ההנחות הוא 1.927 מיליארד שקלים במדרגה זו.

"פגיעה תקציבית עד לעשרות אחוזים"

הסקירה מקדישה פרק שלם להשפעה על הרשויות המקומיות, שהרי אם היקף ההנחות מתרחב, מי שמפסיד מזה ישירות זו הרשות המקומית - שהכנסותיה מבוססות במידה רבה על היקפי הארנונה הנגבים, והיא זו ה"אחראית" על רוב ההנחות הניתנות.

בסקירה מצוין כי "עבור רשויות מקומיות מדובר בפגיעה משמעותית באפיק ההכנסות העצמיות. עיקר הפגיעה היא ברשויות החלשות יותר, שעבורן אובדן הכנסות יכול להגיע לשיעור של עשרות אחוזים מהתקציב שהן היו יכולות להפנות לשירותים לתושבים. הפגיעה התקציבית ברשויות המקומיות בעקבות ההנחות לפי מבחן הכנסה בארנונה מגיעה עד לעשרות אחוזים מהתקציב שרשויות יכולות להפנות למתן שירותים, בעיקר ברשויות מאשכול כלכלתי חברתי נמוך ומאזורי פריפריה".

כך, מצוין בסקירה כי אובדן ההכנסות השנתי כתוצאה משינוי המודל עומד על כ־111 שקלים לתושב בממוצע. כאשר "צוללים" להבדל בין הרשויות, הפערים גדולים מאוד. הסקירה הסתמכה על חלוקה לחמישה אשכולות סוציואקונומיים, בהתאם לסקר הוצאות משק הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכך היא מגלה: בעוד באשכול רשויות 1 (הנמוך ביותר) אובדן ההכנסות השנתי הוא 357 מיליון שקל, ו־170 שקלים אובדן הכנסות לתושב, באשכול 5 לדוגמה אובדן ההכנסות הוא 4 מיליון שקלים, ורק תשעה שקלים לתושב.

"המודל החדש נבחר באופן שיביא למזעור פגיעה באוכלוסיית קצה קטנה, זאת למרות ההשלכות על היקפי ההנחות שיחולו על חלקי אוכלוסייה רחבים בהרבה ועל איתנותן הפיננסית של הרשויות המקומיות", מסכמת הסקירה. "היבטים מפלים שאפיינו את המודל המקורי נשמרו תחת המודל החדש, וחלק ניכר מההטבה עדיין מנותב לעשירוני הביניים של ההכנסות, וזאת תוך הגדלה משמעותית של היקף העלויות. עבור רשויות מקומיות מדובר בפגיעה משמעותית באפיק ההכנסות העצמיות וביכולת להפנות תקציב למתן שירותים לתושבים".

עוד כתבות

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

שופטי בג"ץ המליצו לבטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען בעתירות כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל קשריו של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● בתום הדיון השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו ולהשיב את ההחלטה לוועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה

מסילת הרכבת החיג'אזית בצפון מערב ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

על חשבון ישראל: טורקיה וערב הסעודית מקדמות נתיב סחר חדש

טורקיה חתמה על מזכר הבנות עם ערב הסעודית להקמה מחודשת של מסילת הרכבת החיג'אזית ● באנקרה מקווים שהיא תהווה נתיב סחר חליפי למצר הורמוז ויעקוף את תוכנית מסדרון IMEC שבו מעורבת ישראל ● מקור המימון עשוי להיות קטאר

גלעד בר אדון / צילום: באדיבות חברת מוריה

אחרי שנה וחצי בלי: מנכ"ל חדש לחברת נגה

לגלובס נודע כי גלעד בר אדון הוא זה שיעמוד בראש החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל ● זאת, לאחר שנה וחצי ללא מנכ״ל מאז התפטרותו של שאול גולדשטיין

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מחשש שלא יספיקו להעביר את החוק: בוועדת חוקה דנים על פיצול הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

הצעת החוק עברה בתחילת בקריאה ראשונה, והיא צפויה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי ליועץ משפטי לממשלה ולתובע כללי ● ההצעה צפויה להקשות על פתיחה בחקירה נגד בכירים בשלטון

דניאל עמינצח, מקינזי / צילום: מקינזי

בדרך להכנסות של 5 מיליון דולר לעובד: שני השעונים שמנכ"לים צריכים להפעיל

ארגונים רבים מתמקדים בהטמעת בינה מלאכותית כדי לייעל פעילות קיימת ● אך בינתיים מתחרים חדשים שנבנו מלכתחילה כ־AI Native משנים את כללי המשחק ● חברות צריכות לשלב הטמעה לצד הקמת פעילויות חדשות שיפעלו בקצב ובמודל עסקי שונה ויבנו את מנוע הצמיחה הבא ● מחקרים מהשטח, מדור חדש

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

משווי של מיליארד שקל ל־50 מיליון: חקירת FBI הקריסה את מניית אלארום

הרשויות האמריקאיות חוקרות את הקשר של חברת איסוף הנתונים הישראלית לשימוש זדוני שנעשה לכאורה ברשתות אותן היא מפעילה ● אלארום דיווחה כי נתפסו דומיינים המשויכים לחברת הבת, וכי השיבושים בפעילותה עשויים להשפיע לרעה על פעילותה ועל תוצאותיה הכספיות

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

האם וול סטריט בדרך למפולת? האינדיקטור של וורן באפט והנתון שלא נראה 155 שנה

בעוד הבורסה האמריקאית ממשיכה לשבור שיאים, מתחת לפני השטח מצטברים איומים שמזכירים את ימי בועת הדוט קום ● עם מינוף ברמה חסרת תקדים, תמחור מנותק מהמציאות, גל אינפלציה חדש שמתודלק ע"י מהפכת ה־AI ופצצת זמן פיננסית שמגיעה מכיוון יפן - הכלכלנים מזהירים: כשהכול נראה מושלם מדי, כל זעזוע מאקרו קטן עלול להוביל לתיקון כואב

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי ת"א: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי

רחפן מדגם ''ינשוף ירוק''. ללא GPS וללא יכולת אוטונומית / צילום: אקדמיית קומה

המדינה שמכינה את אזרחיה למלחמה - עם רחפן ששוקל פחות מ־100 גרם

בטייוואן נערכים לתקיפה סינית ב-2027, ומאות אזרחי המדינה כבר נכנסו לקורס הכשרה ראשון מסוגו - להטסת רחפנים למטרות הגנה אזרחית ● אזרחים ידווחו למרכזי חירום מקומיים: "כשלכל שכונה יש יכולות משלה, המדינה מתפקדת כאורגניזם עם אינספור תאים"

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

אירופה ננעלה בשיא של שנה; מניות השבבים התאוששו

נעילה חיובית באירופה: מדד סטוקס 600 עלה לשיא של שנה והשלים עלייה שבועית רביעית ברציפות ● מניות שבבי הזכרונות הובילו את בורסת דרום קוריאה לזינוק של 6% ודחפו את אלו של אירופה ● בעקבות דוח התעסוקה החלש, הדולר נחלש ומחיר הזהב עולה בדרך לרווח השבועי הראשון שלו מזה חמישה שבועות ● היום, לרגל יום העצמאות האמריקאי, לא מתקיים מסחר בוול סטריט

מרצדס CLA200 / צילום: יחצ

זו מכונית מלוטשת, איכותית ונעימה. אם אתם מוכנים להוציא יותר מ-300 אלף שקל

מרצדס CLA200, הדור החדש של ה־CLA, שומר על המראה של קודמו, אך משפר משמעותית את מרווח הפנים, את היכולת הדינמית ואת נוחות הנסיעה ● אבל המחיר פונה בעיקר ללקוחות שוחרי סטטוס

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מדינת חלל לכל דבר": ההישגים של איראן מחוץ לאטמוספירה - והסיכונים לישראל

שיחה עם אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת ● על כברת הדרך המרשימה שעשתה איראן בפיתוחי החלל, היתרונות של היעדר הגבולות הטריטוריאליים מחוץ לאטמוספירה והתוכנית של ישראל: להציב מאות לוויינים בחלל בשנים הקרובות

גיא לויתן, דור קרובינר, עומרי ליטבק, מייסדי חברת Mize / צילום: גיא כושי

עם אקזיט של 300 מיליון דולר, הסטארט-אפ המפתיע של אנשי שוק ההון

דור קרובינר, עומרי ליטבק וגיא לויטן עשו אקזיט לאחר שזיהו במקרה נציג של תאגיד קוריאני בכנס במיאמי ● הסטארט־אפ שהקימו מחליף את השוואת המחירים הפסיבית באתרים כמו בוקינג ואקספדיה במסחר אוטומטי המבוסס על ניתוח הסתברויות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה המוסלמית שמשדרגת את חיל האוויר בסיוע ישראלי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מהודו ועד יוון: מנכ"ל משרד הביטחון מציג את החזון לשיתוף-פעולה ביטחוני חדש נגד איראן, אלבניה משיקה בית ספר חדש לטיסה בסיוע אלביט, ובכירים בלבנון מטילים ספק בהסכם עם ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סקר מנדטים אחד הלך בניגוד למגמה, ומה צפוי בקרבות התחתית?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הסקרים מעידים על סטטיות במערכת הפוליטית, אבל גם על מה שאולי יכול לשבור את זה

איזו נבחרת במונדיאל נמצאת במקום הראשון בשווי השחקנים? / צילום: Shutterstock

איזו מבין הנבחרות במונדיאל היא בעלת שווי השחקנים הגבוה ביותר?

במה מובדל תמרור העצור בישראל מזה של רוב העולם, איזה כביש הוא השני באורכו בישראל, ומי המציא את ההכרעה בדו-קרב פנדלים? ● הטריוויה השבועית

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מחוץ לאירוע: רוזן וטוכמאייר מופסדים בכרבע מיליארד שקל אצל כצמן

ניסיון השתלטות כושל על עסקי הנדל"ן של כצמן לפני 4 שנים עלה לבעלי השליטה בחברת ישראל קנדה בהפסד "על הנייר" של כרבע מיליארד שקל

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הממשלה הודיעה שלא תציית לפסיקת בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה: "אין לכם סמכות"

הממשלה אישרה הצהרה לפיה לא תכיר בכל החלטה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף בחוק ● השרים קרעי ולוין העלו את ההצעה בעקבות פסיקת בג"ץ שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת ● ארגון העיתונאים: "ההחלטה נועדה באופן שקוף לסכל את עסקת ההייטקיסטים ברשת 13"

בני ברק (ארכיון) / צילום: Shutterstock

בני ברק: התוכנית ש"חוזרת לחיים" אחרי כמעט 20 שנה – ומציעה פי עשרה יותר דירות

תוכנית "מתחם הציפור" בצפון העיר אושרה כבר ב־2009 אך לא התממשה • רמ"י מקדמת תוכנית חדשה במתחם ● פרסמה מכרז ייזום לקרקע עם כמעט אלף יח"ד