סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
08:19
1. שוק המניות
הבורסה בת"א תיפתח הבוקר כשרוב הקלפים לטובתה - אחר הצהריים צפוי בנק ישראל להפחית את הריבית פעם שנייה ברציפות, כאשר השוק מתמחר בהסתברות של 100% כי הריבית תרד ב־25 נקודות בסיס לרמה של 3.5% - המניות שיהנו מכך הן בעיקר מניות הנדל"ן והמניות הקטנות שרגישות יותר לגובה הריבית.
כדאי אבל להקשיב לנימוקי הבנק, בהראל מעריכים ש"הסיכון העיקרי הוא טון ניצי מהצפוי בנימוקי הוועדה". בבנק הפועלים מעריכים ש"בנק ישראל ינסה למצוא את שביל הזהב בין השפעת האינפלציה בטווח הקצר לסיכוני הטווח הארוך".
בנוסף, למרות שבשישי לא התקיים מסחר בוול סטריט, בורסות אירופה נסגרו בשיא של שנה ואת השבוע הטוב ביותר מזה חודשיים, זאת בהובלת ההתאוששות של מניות השבבים ביבשת. הבוקר, החוזים בניו יורק בעליות של עד 0.7% ובאסיה מגמה מעורבת.
מנגד, המניות הדואליות שחוזרות להיסחר בת"א בפערים שליליים יעיבו בפתיחה - מניות השבבים, טאואר, קמטק ונובה ירדו במעל 2% בפתיחה, גם טבע, אלביט ואנלייט אנרגיה יירדו.
● צחי אבו מציג: מעסקים באשדוד לצמרת שוק ההון בשש שנים בלבד
אתמול נחתמה עסקת ענק בשוק הנדל"ן המקומי. חברת הנדל"ן המניב ארי נדל"ן , שבשליטת איש העסקים צחי אבו, רוכשת את השליטה (26%) בחברת הנדל"ן המניב, ג'י סיטי , מידי נורסטאר של חיים כצמן באפסייד של מעל 30% על שוויה הנוכחי בבורסה.
מניית חברת איסוף הנתונים הדואלית, אלארום , התרסקה בימים האחרונים בעקבות פרסומים לפיהם ה-FBI חוקר האם חברת הבת של אלארום, NetNut (נטנאט), שהייתה מעורבת בחיבור של מכשירי אלקטרוניקה ביתיים המקושרים לאינטרנט, ללא הסכמת בעליהם.
בשישי האחרון, לאחר שבועיים של ירידות, חתמה הבורסה את השבוע בעליות. מדד ת"א 35 טיפס בכ־2.4%, מדד ת"א 125בכ־3.3% ות"א 90 זינק בכ־6.7%. את העליות הוביל מדד הביטחוניות, שזינק בקרוב ל־10% לאחר שבועיים אדומים, בלטו בו במיוחד נקסט ויז'ן ואלביט מערכות, עם עליות של מעל 12%.
גם מדדי הבנייה והנדל"ן בלטו לחיוב עם עליות של מעל 6%, כשברקע המשקיעים תמחרו תרחיש של הורדת ריבית מצד בנק ישראל.
● וול סטריט דורשת קבלות: שינוי התפיסה שמאיים על ראלי מניות השבבים
באסיה הבוקר מגמה מעורבת - המסחר נפתח בעליות, אך המומנטום נחלש בהמשך היום. הקוספי בדרום קוריאה עבר מירידה של כ־3% בתחילת המסחר לירידה של 1.7%.
הנפקת ה־ADR של SK הייניקס בנאסד״ק השבוע, בהיקף של 29 מיליארד דולר, צפויה להיות ההנפקה הראשונית (IPO) הגדולה אי פעם בארה״ב של חברה זרה. המהלך ירחיב את נגישות המשקיעים האמריקאים לחברה המובילה בשבבי זיכרון ל־AI, ישפר את הסחירות במניה ועשוי לצמצם את פער התמחור מול מיקרון.בטוקיו ירידות של 1%, שנגחאי עולה ב-0.1% והונג קונג ב-0.9%.
החוזים בוול סטריט מאותתים על עליות - נאסד"ק ב-0.8% ו-S&P 500 ב-0.4%.
בשבוע שעבר, מדד הדאו ג'ונס זינק בכמעט 2%, והתקרב לרמת 53 אלף הנקודות - רף שטרם נרשם' מדד S&P 500 ומדד נאסד"ק רשמו עליות חדות של 1.8% ו־2.1%, בהתאמה.
העליות הללו הגיעו אף שמניות השבבים - שהיו מנוע מרכזי לעליות בוול סטריט השנה - נחלשו בשבוע האחרון. משקיעים צמצמו חשיפה ליצרניות השבבים והסיטו כספים לענפים אחרים בשוק, במסגרת רוטציה בין סקטורים. קרן הסל SOXX איבדה 3.2%, ורשמה שבוע שני ברציפות של ירידות.
את התופעה ניתן לראות בכל עוצמתה דרך הפער בין התשואה מתחילת השנה של מדד S&P 500 במשקל שווה לעומת המדד עצמו (2 נקודות אחוז) כמו גם במניות הקטנות - מדד Russell 2000, זינק בכ־22% במחצית הראשונה של השנה - הכי הרבה בחצי שנה מאז 1991. הוא אף עקף את מדד הנאסד״ק בכ־9 נקודות אחוז, הפער הגדול ביותר מזה 20 שנה.
המהלך הזה בולט במיוחד על רקע שנים שבהן השוק נשלט כמעט לחלוטין על ידי ענקיות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. כעת, חלק מהמשקיעים רואים בכך סימן לכך שהראלי מתחיל "להתרחב" מעבר למניות השבבים והטכנולוגיה הגדולות, אל סקטורים נוספים כמו תעשייה, בריאות וצריכה.
אחת הסיבות המרכזיות לעלייה היא שינוי בציפיות המאקרו. הירידה במחירי הנפט לאחר הרגיעה במזרח התיכון והסכם ההפסקה בין ארה"ב לאיראן הפחיתה לחצים אינפלציוניים. במקביל, נתוני התעסוקה מצביעים על האטה מתונה - מספיק כדי לתמוך בתקווה להורדות ריבית, אך לא חלשה מספיק כדי לעורר חשש ממיתון. הסביבה הזו נחשבת היסטורית לטובה יחסית למניות קטנות.
2. שוק האג"ח
בשבוע האחרון שוק האג"ח הממשלתיות בישראל המשיך לשדר יציבות יחסית, אך עם תנודות מתונות כלפי מעלה בתשואות, בדומה למגמה העולמית - אם כי בעוצמה נמוכה יותר.
התשואה על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עמדה סביב 3.69%, בעוד שהתשואה לשנתיים נעה סביב 3.22%. גם בחלקים אחרים של העקום נרשמו רמות דומות: אג"ח ל-5 שנים סביב 3.4%-3.5% ול-3 שנים סביב 3.25%-3.3% . כלומ, עקום התשואות נשאר מתון יחסית, עם פרמיה חיובית ברורה בין קצר לארוך, אך ללא תנועות חדות.
בארה"ב, בשבוע האחרון שוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב שידר תמונה מורכבת: מצד אחד נתוני מאקרו חלשים יחסית, ומצד שני עמידות מפתיעה בתשואות הארוכות. דוח התעסוקה, שהצביע על תוספת מתונה בלבד של משרות ועל עדכונים כלפי מטה לחודשים קודמים, אמנם הוביל בתחילה לירידת תשואות, אך המהלך לא החזיק מעמד.
בסיכום שבועי, התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נותרה סביב 4.5% , בעוד שהתשואה לשנתיים עמדה סביב 4.1%. המשמעות היא שהשוק ממשיך לתמחר הורדות ריבית מסוימות בטווח הקרוב, אך לא מאמץ תרחיש של הקלה מוניטרית חדה או מהירה כפי שחלק מהמשקיעים ציפו לו בתחילת השבוע.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המעבר של השוק להתמקדות בגורמים פיסקליים ולא רק מוניטריים. הגירעון האמריקאי הגבוה והיקף ההנפקות הגדל של אג"ח ממשלתיות יוצרים היצע כבד של חוב, שמפעיל לחץ לעליית תשואות - בעיקר בחלק הארוך של העקום. לכן, גם אם הפדרל ריזרב יתחיל להפחית ריבית, המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על החזקת אג"ח ל-10 שנים, מה שמגביל את הירידה בתשואות.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
בשבוע החולף, השקל התחזק מול הדולר בכ־0.1%, ושערו הרציף עמד על קצת מתחת ל־3 שקלים. הבוקר נסחרים הצמד ביציבות.
הדולר עצמו רשם בשבוע שעבר את הירידה החדה ביותר מזה 12 שבועות, לאחר שנתוני תעסוקה חלשים שפורסמו בארה"ב אתמול הפחיתו את ציפיות המשקיעים לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית השנה.
מדד הדולר העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, איבד 0.5% בסיכום שבועי. הין היפני התחזק מול הדולר בכ־0.7%, אך הוא עדיין נסחר בשפל של 40 שנה מול המטבע האמריקאי. הדבר מציף חששות מפני התערבות יפנית בשער הין, שעלולה לייצר גלי הדף בכלכלה העולמית. הבוקר נסחר הין ב-161.8 יין לדולר.
● ממחסור חריף לעודף היצע: שוק הנפט מתמודד עם אתגר מסוג חדש
בשוק הסחורות, נפט מסוג ברנט נסחר ביציבות ומחירו ננעל סביב 72 דולר לחבית; נפט מסוג WTI ירד בקרוב ל־1%, וחתם שבוע רביעי של ירידות, במחיר של 68.8 דולר לחבית. הבוקר מחירי הנפט יציבים בינתיים.
בבנק סיטי מעריכים כי מחיר נפט מסוג ברנט עשוי לרדת לרמה של כ-60 דולר לחבית עד סוף השנה, ככל שהשיבושים במצרי הורמוז ממשיכים להתפוגג ושוק הנפט חוזר להתנהל לפי גורמי הביקוש וההיצע, ולא לפי פרמיית הסיכון הגיאופוליטית.
לדברי אסטרטגי הבנק, "היסודות הכלכליים חוזרים במהירות למרכז הבמה". תנועת מכליות הנפט במצרי הורמוז מתייצבת, הרוכשים מסין עדיין אינם מגדילים את הביקושים, שוק הנפט הפיזי נחלש באופן משמעותי, ומלאי הנפט בעולם הצטמצמו הרבה פחות מהצפוי.
בסיטי מציינים כי בתקופה הקרובה עדיין צפויה תנודתיות מסוימת, כאשר נתיבי השיט, שוקי הביטוח והשרשרת הלוגיסטית ממשיכים להסתגל למציאות החדשה. עם זאת, העלייה בהיקף התנועה במצרי הורמוז מעידה, לדבריהם, שמפעילי הספנות כבר אינם רואים באזור סיכון שמונע פעילות מסחרית סדירה.
הביטקוין שנפל בשבוע שעבר לכ-58 אלף דולר, רמתו הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2024 שב וטיפס מעבר לרמה של 62 אלף דולר. זאת בעידוד נתוני התעסוקה החלשים שהתפרסמו בארה"ב והפחיתו את הציפיות להעלאת ריבית. סביבת ריבית גבוהה נוטה להפחית את הביקוש לנכסים שאינם נושאים ריבית, כמו מטבעות דיגיטליים.
4. מאקרו
אחר הצהריים תפורסם החלטת הריבית של בנק ישראל. הקונצנזוס הוא להורדת ריבית של רבע אחוז, כך שתשומת לב המשקיעים יופנה בעיקר לתחזיות המחקר המעודכנות של הבנק ולדברי הנגיד במסיבת העיתונאים.
בלידר שוקי הון מאמינים כי בנק ישראל יפחית את הריבית, אך ישדר לשווקים מסר נצי לגבי ההמשך. "הבנק המרכזי צפוי להדגיש כי מרבית גורמי המאקרו עדיין אינם תומכים בהמשך הקלה מוניטרית. בין הגורמים ניתן למנות שוק עבודה הדוק, עלייה מהירה בשכר, התאוששות ניכרת בצריכה הפרטית, מדיניות פיסקאלית מרחיבה יחסית וסיכונים גאופוליטיים שנותרו גבוהים".
עפר קליין, הכלכלן הראשי של הראל, העריך כי "הסיכון העיקרי הוא טון ניצי מהצפוי בנימוקי הוועדה - אם הנגיד יתעקש על 'מדודות והדרגתיות' וירמוז שזו הורדה בודדת ולא המשך מחזור ההורדה, תיתכן עליית תשואות בעקום הארוך".
בארה"ב, דוח התעסוקה לחודש יוני פספס בפער את תחזיות הכלכלנים, עם תוספת של 57 אלף משרות, לעומת צפי ל־115 אלף משרות. הנתון החלש ריכך במעט את החששות מפני העלאת ריבית בטווח הקרוב, אם כי השווקים עדיין מתמחרים העלאת ריבית בספטמבר בסבירות של מעל 50%.
בארה"ב, יפורסמו ביום ב' מדדי מנהלי הרכש של S&P Global ו־ISM במגזר השירותים. המשקיעים יצפו בעיקר לפרסום הפרוטוקול מפגישת ועדת השוק הפתוח האחרונה של הפדרל ריזרב, הראשונה של היו"ר הטרי קווין וורש - בו ינסו לחפש רמזים לגבי המדיניות המוניטרית בטווח הזמן הקרוב.
5. תחזית
בעוד שמנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג קורא לחברות לצרוך יותר ויותר טוקנים של בינה מלאכותית, מדד חדש שעוקב אחר ההוצאה עליהם מתחיל להצביע בעיה: הרגישות למחיר עולה.
קוראים לו "מדד הוצאות הטוקנים" (LLM Token Expenditure) והוא מודד את נכונות הלקוחות לשלם עבור שימוש ב-AI. אם הנכונות הזו נשחקת, גם הטיעון שלפיו אפשר להמשיך ולהשקיע מאות מיליארדי דולרים במרכזי נתונים הופך לפחות מובן מאליו.
בחודשים האחרונים ירד המדד בכ-20% מהשיא שנרשם במאי, לאחר שכמעט הכפיל את עצמו מאז השקתו בדצמבר. במילים פשוטות - מה אם הלקוחות פשוט לא רוצים להוציא יותר כסף
לכאורה מדובר באיתות מדאיג, אך התמונה מורכבת יותר. מאחר שהמדד משקלל גם את המחירים וגם את היקף השימוש, ירידה בו אינה בהכרח מעידה על הוזלה של שירותי AI. היא יכולה לנבוע מירידת מחירים, ממעבר למודלים זולים יותר, אך גם מהתפתחות מטרידה יותר: הלקוחות מתחילים להציב גבול לסכומים שהם מוכנים להוציא על בינה מלאכותית, ולהוות תמרור אזהרה מפני אובדן היכולת של חברות ה-AI לקבוע את המחירים בשוק או אפילו לאותת שכדאי להוריד ציפיות לראלי המטורף בשוק ה-AI.
הנרטיב הפסימי אומר שההוצאה על טוקנים היא זו שמצדיקה את סבב ההשקעות הבא במרכזי נתונים ובשבבים. אם הלקוחות מתחילים להגביל שימוש בגלל העלויות, ההשקעות ירדו. לפי בלומברג, ב-Allianz Research אומרים שקצב ההשקעות בבינה מלאכותית גבוה כיום בכ-46% מקצב הצמיחה במכירות, פער גדול אף יותר מזה שנרשם ערב קריסת בועת הטלקום בשנת 2001.
אם משתמשים אכן מתחילים להגביל את מספר הטוקנים שהם צורכים בגלל העלות, כפי שטוען המשקיע לואיס נבלייה - פירוש הדבר שהביקוש אינו בלתי מוגבל. במצב כזה, ההכנסות של ספקיות ה-AI עלולות לצמוח לאט יותר מההשקעות האדירות שהן מבצעות בתשתיות. "גם ההערכות שלפיהן OpenAI דוחה את ההנפקה שלה לשנה הבאה נתפסות כסימן לכך שהדרך לרווחיות עדיין מהווה אתגר."
אלה שרואים את חצי הכוס המלאה אומרים שהוזלת הטוקנים דווקא מרחיבה את השוק. למרות שמחירי הטוקנים צנחו ביותר מ-90% מאז 2023, ההוצאה הכוללת עליהם כמעט הוכפלה בשנה האחרונה. במילים אחרות, המחירים יורדים, אך מספר המשתמשים והיקף השימוש גדלים מהר יותר. אם זו הסיבה לחולשה האחרונה במדד, הרי שמדובר בעיקר בתקופת התייצבות לאחר זינוק חד, בעוד שהביקוש נותר חזק והשקעות הענק בתשתיות AI ממשיכות להיות מוצדקות.
"בשלב האימון של מודלי שפה, העלות של תשתיות AI והפקת הטוקנים גבוהה במיוחד", הסביר בראיון לבלומברג, דיוויד מילר, מנהל תיקים בכיר בחברת ההשקעות קאטליסט פאנדס (Catalyst Funds). "השימוש נטו ב-AI מניב החזר השקעה חיובי עבור חברות, לפחות בטווח הארוך".
לצד זאת, גם הרגולציה מתחילה להפוך לגורם משמעותי. ההתערבות הגוברת של הממשל האמריקאי בפיתוח ובהפצה של מודלי AI מוסיפה אי-ודאות, דווקא בתקופה שבה המשקיעים מחפשים הוכחות לכך שההשקעות העצומות מתורגמות להכנסות.
לפי שעה, מגמת הירידה במדד נעצרה, ומוקדם מדי להסיק שמדובר בתחתית, אך גם מוקדם להכריז שהסכנה חלפה.
עבור המשקיעים, השאלה המרכזית כבר אינה אם הבינה המלאכותית תשנה את העולם, אלא אם חברות הענף יצליחו לשמר כוח תמחור ולהפוך את הביקוש לרווחים. אם כן, מרוץ ההשקעות יוכל להימשך. אם לא, מנוע הצמיחה שעליו נבנה הראלי הגדול של מניות ה-AI עלול להפוך לנקודת התורפה שלו.
