השקעות המבוססות על שיקולים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי (ESG)ספגו מכה בשנים האחרונות, על רקע תגובת הנגד כלפי מה שמכונה מדיניות "ווק", כמו גם הביצועים החלשים של קרנות ESG. אולם תומכי הגישה מתעקשים שהיא עדיין לא מתה.
● הדיווח על דיפסיק הסינית שמכניס ללחץ את מניות השבבים
● טבע מדווחת על תוצאות מעודדות בניסוי ומתקדמת עם הנוגדן לטיפול במחלת העור ויטיליגו
● שאלות תשובות | 90 מיליון שקל של בכירי מנורה הוקפאו: החשדות וההתפתחויות בפרשת השחיתות בהסתדרות
תגובת הנגד כללה צעדים משפטיים מצד מדינות רפובליקניות, וכן מהלכים של ממשל טראמפ נגד צעדים להתמודדות עם שינויי האקלים ולקידום גיוון במקומות העבודה, בין היתר. כתוצאה מכך, כמה מהמשקיעים המוסדיים הגדולים ביותר נסוגו מקידום עקרונות ה- ESG ומהצבעה באמצעות נציגים או ייפויי כוח (פרוקסי).
עם זאת, הסוגיות שהובילו לעלייתן של השקעות ה- ESG לא נעלמו. כיום הן מקודמות בשקט רב יותר, ותוך הימנעות ניכרת מעימותים פומביים. כך נראה כיום מצב קרנות ESG.
בריחת המשקיעים
הנסיגה מהשקעות ESG בולטת במיוחד בזרימות הכספים לקרנות ובביצועיהן. לאחר שהיקף הנכסים בקרנות הנאמנות האמריקאיות מסוג ESG שילש עצמו בין 2018 ל־2021, החלו המשקיעים למכור אותן בלבד מאז אביב 2022, כשהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה הובילה לעלייה במחירי הנפט ופגעה בתשואות של קרנות ESG , שנוטות להימנע מהשקעה בדלקי מאובנים.
לפי מורנינגסטאר, הפדיונות לבדם גרעו נתח משמעותי מהנכסים, והסתכמו ב־65.7 מיליארד דולר מאז הרבעון השני של 2022, סכום השווה ל־20% מהיקף הנכסים הממוצע של הקרנות באותה תקופה. עם זאת, התשואה המצטברת של הקרנות באותה תקופה, שעמדה על 34.9% והושפעה בעיקר מהעליות הכוללות בשוק המניות האמריקאי, העלתה את שווי נכסיהן ל־350.7 מיליארד דולר נכון למרץ 2026, מעט מתחת לשיא של 367.5 מיליארד דולר שנרשם בסוף 2025.
מדד נוסף לירידה בהתעניינות המשקיעים: מספר קרנות ה־ESG החדשות שהושקו בארצות הברית צנח משיא של 116 בשנת 2021 לתשע בלבד ב-2025. במקביל, מספר שיא של 91 קרנות נסגרו.
אד פרינגטון, נשיא חברת ניהול הנכסים אימפקס אסט מנג'מנט, המתמחה בהשקעות בתחום הקיימות, אומר כי הפדיונות נבעו מ"רעש פוליטי אנטי־ווק" ומביצועי החסר של קרנות ESG בתקופה האחרונה, משום שרבות מהן החזיקו במשקל חסר במספר המצומצם של מניות "שבע המופלאות" (ענקיות הטכנולוגיה) ומניות הבינה המלאכותית שהובילו את העליות בשוק.
לעת עתה, הוא אומר, הוא מאמין שהשפעת תגובת הנגד "מיצתה את עצמה". לדבריו ה- ESG לא מתו ויש להן עדיין תפקיד באספקת מידע שימושי על חוסנן של חברות.
המפסידים הגדולים
בקרב קרנות ESG ומנהליהן, אחת הפגיעות המשמעותיות ביותר נרשמה בפרנסוס אינווסטמנטס, שקרנות המניות המסורתיות שלה בתחום מחזיקות בדרך כלל בתיק מרוכז של פחות מ־50 מניות. הקרנות נמנעות מהשקעה בדלקים מאובנים ומחזיקות במשקל חסר במניות "שבע המופלאות" והבינה המלאכותית (AI).
לפי מורנינגסטאר, פרנסוס, שדורגה במקום הראשון מבין מנהלי קרנות ה־ESG בארצות הברית בשנת 2019, ירדה למקום הרביעי, אחרי בלקרוק שבמקום הראשון וקבוצת ואנגארד שבמקום השני.
בלקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, כבשה את המקום הראשון בשוק קרנות ה־ESG לאחר שהגדילה פי 3 את מספר הקרנות שלה, ל־68, בין 2019 ל־2023, ושילבה אותן בתיקי המודל שלה ובאפשרויות ההשקעה בתוכניות החיסכון מסוג 401(k) . לאחר שהסירה כמה מקרנות ה־ESG שלה מתיקי המודל, היא רשמה פדיונות מתונים בשנים 2023 ו־2024, לפני התאוששות מתונה בשנת 2025.
ואנגארד, שלא שיווקה באותה אגרסיביות את היצע קרנות ה-ESG המצומצם שלה, הכולל שבע קרנות בלבד, כמעט שלא רשמה פדיונות.
מבין קרנות ה־ESG האמריקאיות, קרן פרנסוס קור אקוויטי פאנד (PRBLX) המנהלת נכסים בהיקף של 24.2 מיליארד דולר, הייתה הגדולה ביותר עד מוקדם יותר השנה, והיא עדיין מדורגת במקום השני מבחינת היקף הנכסים. הקרן ספגה פדיונות של 18.4 מיליארד דולר מאז סוף 2021 ועד יוני השנה, בתקופה שבה פיגרה אחרי ביצועי השוק בשנים 2024 ו־2025.
עם זאת, היקף נכסיה ירד ב־25% בלבד לעומת השיא של 32.3 מיליארד דולר שנרשם בשנת 2021, הודות לעליות בשוק המניות. הקרן מחזיקה ב־37 מניות בלבד ואינה משקיעה בדלק מאובנים, בנשק, בטבק ובאלכוהול, אך כוללת גם כמה ממניות "שבע המופלאות".
את המקום הראשון תפסה קרן ואנגארד FTSE סושיאל אינדקס פאנד (VFTAX) שניהלה נכסים בהיקף של 28 מיליארד דולר נכון ל־31 במאי. הקרן מחזיקה ב־381 מניות ואינה משקיעה בחברות נפט, גז ופחם, וכן בחברות מתחומי האלכוהול, הטבק והנשק.
הנסיגה של מובילת הטרנד
אצל משקיעים מוסדיים אחרים, הנסיגה אינה מתבטאת דווקא בהיקף הנכסים, אלא באופן שבו מדברים על ESG ובדרך שבה מקדמים את העקרונות העומדים בבסיסו.
"המונח ESG הפך לפוליטי כל כך, עד שכיום אנחנו פשוט מדברים על שילוב שיקולי קיימות בהשקעות", אומר פיטר קאשן, מנהל תחום ההשקעות בנות־הקיימא בקרן הפנסיה של עובדי הציבור בקליפורניה (CalPERS), קרן הפנסיה המדינתית הגדולה בארצות הברית, שניהלה נכסים בהיקף של 620 מיליארד דולר נכון ל־30 ביוני.
עם זאת, הוא הוסיף כי "תגובת הנגד מצד המדינות הרפובליקניות לא השפיעה על האופן שבו אנחנו מנהלים את עסקינו". הקרן ממשיכה להעריך את החשיפה לסיכוני אקלים ולסיכוני ממשל תאגידי בכל תיק ההשקעות שלה, ומתכננת להגדיל לאורך זמן את השקעותיה בפתרונות להתמודדות עם שינויי האקלים.
לדבריו CalPERS מתכננת להגדיל את היקף הנכסים המושקעים בפתרונות אקלים מ־60 מיליארד דולר כיום ל־100 מיליארד דולר עד שנת 2030.
בשיא השפעתן של השקעות ESG, אקטיביזם מצד בעלי מניות כיכב דרך קבע בכותרות. משקיעים הצליחו להעביר הצבעות בולטות בחברות גדולות בנושאים שנעו מחשיפת מידע על השפעות האקלים ועד להרכב הדירקטוריון, וקמפיינים ציבוריים הפעילו לחץ על חברות בענפים כמו אנרגיה ומוצרי צריכה להציג תוכניות לצמצום טביעת הרגל הפחמנית שלהן.
אולם תקופה זו של מעורבות אגרסיבית דעכה.
קחו לדוגמה את בלקרוק, אחת התומכות המשפיעות ביותר ביוזמות ESG, הודות להחזקותיה הנרחבות בחברות ציבוריות ולמעמדו הבולט של מנכ"ל החברה, לארי פינק. פינק שלח מכתבים למנכ"לים שבהם הגדיר את שינויי האקלים "גורם מכריע בסיכוייהן ארוכי הטווח של חברות", וקרא, בין היתר, לחשוף את תוכניות המעבר שלהן לכלכלה דלת פחמן.
מתנגדי ESG החלו לראות בפינק את פניו של המאבק נגד תעשיית דלקי המאובנים. אחד מהם אף הרחיק לכת והציב שלט חוצות מחוץ למשרדי בלקרוק, שבו פינק הוצג כנבל. במקביל, שמונה מדינות רפובליקניות משכו יותר מ־12 מיליארד דולר מקרנות בלקרוק.
זמן קצר לאחר מכן החלו פינק ובכירים נוספים בבלקרוק להרגיע את נציגי המדינות הרפובליקניות, ולהבהיר כי החברה אינה מתנגדת לדלקי מאובנים. בלקרוק גם חדלה להשתמש במונח ESG ופינק אמר כי המונח "הפך לכלי נשק".
ויין כריסטיאן, ממובילי ההתנגדות ל-ESG במדינות הרפובליקניות וחבר בוועדת הרכבות של טקסס, אמר כי "הגיעו למשרדי כמה מנציגיו של פינק ואמרו כי אינו אויב של תעשיית הנפט והגז."
כריסטיאן אמר כי בעקבות הפגישה, בלקרוק פתחה במאמץ "לרכוש חברים" בטקסס, מה שסייע לה להסיר את שמה בשנת 2025 מהרשימה השחורה של מדינת טקסס, הכוללת מנהלי השקעות התומכים ב-ESG. בלקרוק גם רכשה לעצמה בעלי ברית במדינה באמצעות השקעה במיזם הבורסה החדש טקסס סטוק אקסצ'יינג' (TXSE).
בשנת 2023 בלקרוק הודיעה כי תשקיע במתקן ללכידת פחמן בטקסס, בשיתוף עם אוקסידנטל מיוסטון, פרויקט שהיה בפיתוח עוד לפני שהחלה תגובה כנגד ESG.
כאשר מראיין טלוויזיה שאל את פינק במרץ האחרון על קידום תקני ESG וגיוון, פינק השיב: "האם אני חושב שלפני חמש שנים המטוטלת נטתה רחוק מדי? כן." הוא הוסיף שכיום הוא ובלקרוק "פרגמטיים יותר".
צמצום ניכר של הצבעות ייפוי כוח
מרלו אוקס, גזבר מדינת יוטה ויו"ר קרן סטייט פייננשל אופיסרס פאונדיישן, המתנגדת ל־ESG אומר כי השינוי המשמעותי ביותר בתחום הוא הירידה בתמיכה בהצעות ESG במסגרת הצבעות ייפוי כוח מצד שלוש מנהלות קרנות המדדים הגדולות ביותר. לדבריו, מדובר ב"אג'נדה של שליטה ריכוזית מלמעלה למטה". אוקס הוסיף כי רבים, ואולי אף רוב המשקיעים הפרטיים בקרנות המדדים, לא היו מודעים לכך שכספם ישמש לקידום יעדי ESG וגם לא התכוונו לכך.
בלקרוק ושתי מנהלות גדולות נוספות של קרנות מדדים, המחזיקות יחד ב־20% או יותר ממניותיהן של רוב החברות הגדולות בארצות הברית, צמצמו בשנים האחרונות את תמיכתן ברוב הצעות ESG שהועלו להצבעות ייפוי כוח, פרשו מיוזמת השקעות האקלים לאיפוס פליטות נטו, והחלו לאפשר למשקיעים בקרנותיהן לקבוע בעצמם כיצד יופעלו זכויות ההצבעה שלהם באמצעות ייפויי כוח.
בלקרוק הפחיתה את שיעור התמיכה שלה בהצעות בנושאי סביבה וחברה מ־40% ל־4%, בטענה שחברות התקדמו מאז 2021 בכל הנוגע לחשיפת מידע הקשור לאקלים. לאחר שינוי רגולטורי שנכנס לתוקף באותה שנה והרחיב את סוגי הנושאים שבעלי מניות יכולים להעלות, הגדירה בלקרוק רבות מהצעות ייפוי הכוח שהוגשו בשנים האחרונות כ"מרחיקות לכת".
לדוגמה, לפי דוח ההצבעות של בלקרוק, החברה לא תמכה בשנת 2025 בהצעה שקראה לאמזון לדווח כיצד בכוונתה לעמוד ביעדי האקלים שלה, לנוכח תוכניותיה בתחום הבינה המלאכותית והקמת מרכזי נתונים חדשים, משום שלדבריה אמזון כבר מפרסמת מידע כזה "באופן שוטף".
בסך הכול, קלפרס מסרה כי מספר הצעות ה-ESG של בעלי המניות שהועלו להצבעה ירד ביותר מ־20% במהלך עונת הצבעות ייפוי הכוח של השנים 2024-2025, ייתכן שבעקבות תקנות חדשות המעניקות לחברות חופש רחב יותר שלא לכלול הצעות מסוג זה בסדר היום של ההצבעה.
כתבה זו תורגמה על ידי גלובס באופן בלעדי מתוך The Wall Street Journal. לינק לכתבה המקורית באנגלית.
