התעשיות הביטחוניות הישראליות ממשיכות לעשות חיל, בין אם בעצמן ובין אם בעזרת חברות הבנות שלהן: חברת IWI הפרטית הצליחה לסגור עסקה למכירת 1,000 רובים לארגנטינה, בזמן שחברה־בת של רפאל מגרמניה סגרה באירופה עסקה של יותר מ־400 מיליון דולר. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● קצין המילואים שלחם בעזה, והקים מיזם לשליטה ברחפנים צבאיים מהנשק
● ראיון | "אני לא אפסיד": מנכ"ל נייס מדבר לראשונה על צניחת המניה, מהפכת ה־AI והעתיד של ענקית התוכנה
● היממה הדרמטית הזכירה לעולם: המלחמה במזרח התיכון לא קרובה לסיום
אלפי רובים של IWI בדרך לארגנטינה
צבא ארגנטינה משתדרג בדומה למגמה בכל רחבי העולם כשהצעד הבא שלו, לפי דיווח באתר ZM, הוא קבלת קרוב ל־1,000 רובים מחברת IWI הישראלית בתוך שבועות ספורים. הרובים מסדרת ערד מיועדים לשרת את צבא ארגנטינה, הצי המקומי וחיל האוויר. השדרוג מהותי עבור בואנוס איירס, משום שהצבא המקומי עדיין משתמש ברובי FAL שבמקרה של צה"ל, למשל, שימשו רק בשנים הראשונות להקמת המדינה.
החברה שפעילה באמריקה הלטינית ובדרום מזרח אסיה מבוקשת בזירה הבינלאומית בזכות הרובים מסדרת ערד: ערד 7 (קליבר 7.62 מ"מ) וערד 5 (קליבר 5.56 מ"מ). לפי הדיווח, העסקה הנוכחית הבשילה ממגעים ראשוניים בין בכירי SK לבין בכירי צבא ארגנטינה ב־2024. לאחר מכן, בין פברואר למרץ 2025 הגיעה משלחת ארגנטינאית לבחון פיזית את הרובים בישראל - ועתה את תהליך הקבלה וההטמעה כבר מוביל המטכ"ל האגרנטינאי עבור כלל הזרועות.
IWI היא חברה ביטחונית פרטית וחלק מקבוצת SK של סמי קצב. את IWI רכש קצב במסגרת הפרטת מפעל מגן של תעש בפברואר 2005 ואילו כיום, שני עשורים לאחר מכן, היא נחשבת לחברה רווחית מאוד בקבוצת SK.

העסקה הגדולה של שבדיה עם החברה־בת של רפאל
שבדיה חתמה על הסכם מסגרת בסך 4 מיליארד קרונות (כ־412 מיליון דולר) עם החברה הבת הגרמנית של רפאל, דינמיט נובל (DND), עבור מערכת המיקוש סקורפיון 2. משך ההסכם עד 2033, כשמתוכו כבר שולמו כ־93 מיליון דולר. במסגרת התוכנית, דינמיט נובל תספק גם את ההכשרות וגם את הציוד עבורם. שבדיה היא המדינה השלישית באיחוד האירופי ובנאט"ו שרוכשת את המערכת הזו, לאחר לטביה באוקטובר ודנמרק בדצמבר.
את סקורפיון 2 השיקה דינמיט נובל ב־2024, כשזו נועדה להתקנה נוחה על פלטפורמות גלגליות, זחליות ובלתי מאוישות. המערכת מסוגלת לפרוס עד 400 מוקשים על פני שטח של 2,000 מטר, בפחות מעשר דקות. ייחודה הטכנולוגי של DND הוא גם במוקשים המתקדמים שהיא מספקת, כולל דגם AT2+. זהו מוקש עם בקרה דיגיטלית, מרעום מתקדם לטובת הפעלה מדויקת, ויכולת תכנון של פריסת המוקשים ביעד.
דינמיט נובל עלתה לאחרונה לכותרות, ברקע הערכות לגבי מעורבותה הצפויה בתוכניות של רפאל לרכוש מפעל של חברת פולקסווגן. מעבר לכך, היתרון בה שהוא מאפשר לרפאל עסקאות אירופאיות לכל דבר ועניין, ללא צביעתן כישראליות. כך, לדוגמה, החברה סיפקה ב־2023 לאוקראינה 80 מל"טים מסוג היידרון. המל"ט הגרמני משמש לאיסוף מודיעין, ומשגרים אותו באופן ידני לטובת פעילות בזירות מורכבות.
האיום הטורקי מתרחב אל מחוץ לכדור הארץ
טורקיה החלה לעבוד על הקמת נמל חלל בסומליה, פרויקט שעשוי להניב לה תועלות כלכליות, אבל גם עצמאות משמעותית ביכולות שיגור אמצעים לחלל - בהם לוויינים שמסוגלים לצלם כל מקום על פני כדור הארץ, כולל ישראל. שר התעשייה והטכנולוגיה הטורקי מהמט פתיח קאג'יר סיפר כי באנקרה כבר סיימו את שלב העיצוב והתכנון, וכעת עברו לשלב הראשון של הבנייה.
באנקרה ציינו כי בפרויקט מעורבים משרד התעשייה והטכנולוגיה, סוכנות החלל הטורקית (TUA), ו"מוסדות לאומיים נוספים", במה שמצביע על השימושים הביטחוניים. בהיבט הכלכלי, אין ספק כי אילון מאסק וספייס X הזניקו משמעותית את הביקוש המסחרי לשיגורים לחלל. החברה האמריקאית מבצעת קרוב ל־200 שיגורים מדי שנה, ומתבססת על שני נמלי חלל בארה"ב: קייפ קנברל המוכר בפלורידה, ובסיס ונדנברג בקליפורניה.
לפי הערכות, שוק החלל העולמי צומח בקצב אדיר. ב־2024 הוא הוערך בשווי של כ־600 מיליארד דולר, ובאמצע העשור הבא צפוי להגיע לכ־1.8 טריליון דולר. בישראל, מובילת תחום החלל היא התעשייה האווירית, מהחברות המנוסות בעולם בתחום, שאת השיגור הראשון שלה ביצעה כבר ב־1988. מיזם דגל שלה מהשנים האחרונות הוא לוויין התקשורת "דרור 1" ששוגר אשתקד. הלוויין מספק מענה לצרכי התקשורת של המדינה, ופועל בגובה של כ-36 אלף ק"מ



















