סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים
08:30
1. שוק המניות
יום המסחר ייפתח היום על רקע ההסלמה הביטחונית בין ארה"ב לאיראן. זאת בעקבות תקיפת ספינות במצר הורמוז על ידי איראן שלשום, ותגובה אמריקנית חריפה שכללה תקיפת כ-90 יעדים באיראן הלילה. גורם אמריקאי התייחס למצב ומסר כי "הפסקת האש עם איראן הגיעה לסיומה, לפחות בשלב זה".
● "מאיפה תגיע האלפא?": מדד המניות הקטנות שעלה ב-20% מתחילת השנה
ברקע המתיחות, נרשמות עליות שערים חדות במחירי הנפט. החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט עולים ב-1.03% ל-78.82 דולר לחבית, והחוזים על הנפט האמריקאי (WTI) מטפסים ב-1.06% לרמה של 74.29 דולר לחבית. נציין כי כבר במהלך יום רביעי רשמו המחירים זינוק של יותר מ-4% (הרחבה בהמשך).
במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אותת כי אינו מעוניין עוד בניהול משא ומתן על הסכם חדש עם טהרן, ואף הצהיר כי הפסקת האש "הסתיימה" בעקבות סבב התקיפות האחרון במזרח התיכון.
"השוק נאלץ פעם נוספת לתמחר את הסיכון לפיו מתקפות מחודשות על נתיבי השילוח, או קריסה רחבה יותר ביחסי ארה"ב-איראן, עלולות לעכב את נרמול זרימת הסחורות דרך מצר הורמוז", הסבירו הבוקר בבנק סקסו. אנליסטים בבנק הוסיפו כי מאחר שמצר הורמוז מהווה את אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם בתחום האנרגיה, "אפילו שיבוש מוגבל עלול להוביל להשפעה חסרת פרופורציה על המחירים המיידיים, עלויות ההובלה וסנטימנט השוק".
הבוקר, באסיה, המסחר מתנהל במגמה מעורבת. מדד הניקיי היפני מוביל את עליות השערים עם זינוק בולט של 1.7%. מגמה חיובית נרשמת גם בדרום קוריאה, שם מדד הקוספי רושם עליה מתונה של 0.1%, ומתאושש לאחר שגלש ל"שוק דובי" יום קודם לכן. מנגד, השווקים בסין נסחרים בטריטוריה האדומה, כאשר מדד ההנג סנג בהונג קונג משיל 0.8% ומדד שנחאי הכללי יורד ב-0.5%.
החוזים העתידיים בוול סטריט מתנהלים הבוקר במגמה חיובית, כאשר כל המדדים המובילים רושמים עליות של עד 0.3%.
המניות הדואליות חוזרות הבוקר מניו יורק עם סנטימנט שלילי, והן צפויות להעיב על פתיחת המסחר בבורסת תל אביב. פער הארביטראז' המשוקלל של המניות הדואליות על מדד ת"א 35 הינו שלילי ועומד על 0.5% . בין המניות הבולטות במדד הדגל שחוזרות עם פערי ארביטראז' שליליים ניתן למצוא את קמטק (1.67%-), טאואר (1.57%-), טבע (1.56%-) ונובה (0.93%-). מנגד, מי שתספק רוח גבית קלה ותמתן את הלחץ היא מניית איי.סי.אל , שחוזרת עם פער ארביטראז' חיובי של 0.49%.
בבורסת תל אביב ננעל אמש יום המסחר במגמה מעורבת. זאת לאחר שהמדדים המובילים צמצמו ירידות שערים חדות, שבשיאן חצו את רף ה-1.5%. התנודתיות בשוק הגיעה על רקע ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון. מדד ת"א 35 סיים את אתמול, בעלייה מזערית של פחות מ-0.1%, בעוד מדד ת"א 90 השיל מערכו כ-1%. את הירידות הובילו מדד הבנייה ומדד ת"א־מניב חו"ל, עם ירידות של כ-2.2% וכ-2%, בהתאמה. מדדי הביטוח והקלינטק בלטו לשלילה גם הם, עם ירידות של כ-1.7% וכ-1.3%, בהתאמה.
המדד הענפי היחיד שסגר את אתמול בירוק הוא מדד הבנקים, שטיפס בכ-1.4%, ועלה ביותר מ-3% מתחילת השבוע, בניגוד לרוב הסקטורים בשוק. רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ייחס את המגמה הזו למספר גורמים, ביניהם תיקון לאחר גל של מימושים (המדד ירד בכ-7% בחצי השנה האחרונה), כמו גם השפעה של תחזית הריבית המעודכנת של בנק ישראל, שצופה שתי הורדות ריבית של רבע אחוז ב-12 החודשים הקרובים, אשר עשויות למנוע שחיקה של המרווח הפיננסי של הבנקים.
עוד ציין מנחם כי "התחזקות הדולר מול השקל לאחרונה עשויה לאתגר את האינפלציה, ובמקביל בנק ישראל העלה את תחזיות הצמיחה, מה שמשפר את השפעת מניע העסקאות מבחינת הבנקים. בנוסף, המשקיעים חוזרים למניות עוגן. המתיחות הביטחונית מול איראן מחזירה את המשקיעים למניות הבנקים היציבות, אשר עשויות לשמש סוג של עוגן מבטחים, בהינתן התמחור הנוכחי שלהן ואי־הוודאות הכללית בשוק".
בגזרת המניות האינדיבידואליות, מי שהובילה את הירידות בת"א היא מניית חברת התשלומים נאייקס , שירדה לאחר דיווח על אירוע סייבר בחשבון ענן של אחת מחברות הבת. החברה מסרה כי האירוע נבלם, מערכות הליבה לא נפגעו, ובשלב זה לא זוהתה חשיפה של מידע מהותי, מה שלא הפריע למשקיעים להוריד את המניה.
מניית החברה היזמית, אאורה , בלטה לשלילה גם היא וירדה בכ־5%. החברה דיווחה כי במחצית הראשונה של 2026 היא מכרה 291 דירות, לעומת 309 במחצית הראשונה אשתקד ומול יעד שנתי שהציגה במרץ האחרון למכור 1,200 דירות. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שהחברה מאיצה את קצב המכירות דווקא במחצית השנייה, כשבשנה שעברה נמכרו בששת החודשים האחרונים יותר מ־700 דירות.
מתן בלומברג, אנליסט מניות ביחידת המחקר של בנק הפועלים, ציין כי "הבורסה בת"א כבר עברה שינויים כאלו של רגיעה והסלמה מחדש בחודשים האחרונים ומייחסת פחות משקל להצהרות. כרגע נראה כי ההסלמה מוגבלת ונקודתית לאיזור המפרץ הפרסי, וככל הנראה עדיין אין חששות להסלמה שתוביל למתקפות גם על ישראל בשלב זה. בנוסף, אין נכון לעכשיו אינדיקציה לסגירה מלאה של מצר הורמוז או להשבתה משמעותית של אספקת הנפט העולמית, תרחישים שהיו מצדיקים תגובה חדה בהרבה בשוקי המניות".
בלומברג גם ייחס את הירידות המתונות יחסית בתל אביב לעובדה שהשוק בישראל הציג ביצועי־חסר לעומת השווקים בחו"ל בתקופה האחרונה. נזכיר בהזדמנות זו כי חודש יוני האחרון היה החלש ביותר מאז אוקטובר 2023, בין היתר, על רקע החתימה על מזכר ההבנות בין ארה"ב ואיראן, שלא התקבל בחיוב בשוק המקומי. מדד ת"א 125 השיל מערכו מעל 9%, זאת בזמן שה-S&P 500 נחלש בכ-1% בלבד.
"בכל מקרה, אנו נמצאים בתחילתו של סבב ההסלמה הנוכחית, וככל שנראה אסקלציה במצב, לא מן הנמנע שנראה ירידות משמעותיות יותר בבורסה בישראל", סיכם בלומברג.
● בצהרי היום התפרסם נתון שגרם למשקיעים בת"א לחייך והרגיע את תופי המלחמה
אמש, בוול סטריט, המסחר ננעל במגמה מעורבת ותנודתית, כאשר השווקים הפיננסיים מעכלים את פרוטוקול הפד הניצי לצד החרפת המתיחות הגיאופוליטית במפרץ הפרסי. מדד הדאו ג'ונס הוביל את הירידות וחתם בצניחה של 1.1%, כשהוא סופג את עיקר פגיעת החששות מהתפרצות אינפלציונית מחודשת בעקבות זינוק מחירי הנפט. מדד ה-S&P 500 הפחית בסיום 0.2%. מנגד, מדד הנאסד"ק הפך מגמה לקראת הנעילה וסיים בעלייה של 0.3%; העוצמה של סקטור הטכנולוגיה, ובראשה הראלי המחודש במניות השבבים והתשתיות ל-AI, סיפקה לשוק רשת ביטחון משמעותית והצליחה לנתק את חברות הצמיחה מהסנטימנט השלילי הכללי ששלט בבורסות.
במוקד הראלי הטכנולוגי שהוביל את קו הבלימה בנאסד"ק עמדה מניית ברודקום שזינקה ב-4.8%. זאת בעקבות דיווח לפיו ענקית הטכנולוגיה אפל התחייבה להשקיע סכום עתק של 30 מיליארד דולר במערך ייצור השבבים של החברה - מהלך שהזרים ביקושים לרוחב הסקטור כולו. כתוצאה מכך, מדד השבבים של פילדלפיה (SOX ) זינק ב-2%, וקרן הסל על יצרניות הזיכרונות (Roundhill Memory ETF) עלתה ב-2.2%, מה שמדגיש כי למרות הטלטלה הכללית, התיאבון של המשקיעים לתשתיות ה-AI והחומרה נותר איתן. מנגד, לחץ כבד נרשם במגזר האג"ח הקונצרני של ענקיות הטק בעקבות גיוס חוב מפתיע של אמזון בהיקף של 25 מיליארד דולר, מה שהעיב טכנית על מניית החברה.
אל מול החסינות של ענקיות השבבים, החרפת הלחץ הגיאופוליטי נתנה את אותותיה ביתר שאת בסקטורים הרגישים לעלויות האנרגיה ולתיירות. מניות חברות התעופה ספגו חבטה קשה בצל איומיו של הנשיא דונלד טראמפ באיראן וביטול הפסקת האש, תרחיש שהזניק את מחיר הנפט מסוג ברנט ב-5.4% לרמה של 78.2 דולר לחבית, מחשש להתייקרות חדה של הדלק הסילוני ושיבושים בנתיבי האוויר; אמריקן איירליינס גרופ צנחה בכ-4%, ויונייטד איירליינס הולדינגס השילה 1.6%. במקביל, מניות הצריכה והתיירות נפגעו מחשש לשחיקת שולי הרווחיות, כאשר בוקינג הולדינגס והום דפוט איבדו כ-4.2%, וכ-2.6% כל אחת. מנגד, מניות האנרגיה כדוגמת מרתון פטרוליום ושברון נסחרו בירוק ונהנו מהרוח הגבית של מחירי הנפט.
מנייה נוספת שבלטה לשלילה היא מניית ספייס אקס , שהשלימה יומיים של ירידות וננעלה במחיר של 148 דולר - מתחת למחיר הבכורה שלה בבורסה (150 דולר). זאת, פחות מחודש לאחר הנפקת הענק של החברה (שגייסה 85.7 מיליארד דולר), ויומיים בלבד לאחר שצורפה למדד הנאסד"ק 100. למרות המגמה השלילית בטווח הקצר, מרבית האנליסטים בוול סטריט נותרו אופטימיים לגבי עתיד החברה ומציבים לה מחיר יעד ממוצע של מעל 200 דולר. בולט מעל כולם, מורגן סטנלי, שהחל לסקור את המניה בהמלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד שיא של 300 דולר. האנליסטים מדגישים במיוחד את מובילותה של החברה בתחום השיגורים, את שירות הלוויינים סטארלינק ואת הפוטנציאל שלה בעולמות הבינה המלאכותית.
2. שוקי האג"ח
רוחות המלחמה המתחדשות במפרץ הפרסי הכבידו על שוק החוב הישראלי. התפרצות מחודשת של הלחימה משמעותה הוצאות ביטחון נוספות, וכך, מדד תל־גוב שקלי 10+, הרחוק לפדיון מבין מדדי האג"ח הממשלתיות, נסחר בירידה, והשלים ירידה של כמעט 1% מתחילת החודש. אך מתחילת השנה, הוא עדיין עלה ב־4%.
המשקיעים גם מימשו חלק מהרווחים שנוצרו בחודש שעבר בשוק החוב, על רקע נפילת המניות והצפי להפחתת הריבית במשק על ידי בנק ישראל שאכן התממש השבוע.
בשוק החוב האמריקאי, החששות מפני ההשפעה של זינוק מחודש במחירי האנרגיה על האינפלציה הורגשו באופן ניכר. התשואה לעשר שנים טיפסה בכ-4 נקודות בסיס לרמה של כ-4.5%, בעוד התשואה לשנתיים טיפסה בכ-5 נקודות בסיס דומה לרמה של 4.22%. התשואה ל-30 שנה עלתה בכ-3 נקודות בסיס לרמה של 5.07%.
3. שוקי הסחורות והמטבעות
הטלטלה הביטחונית במפרץ הפרסי והצהרותיו הלוחמניות של הנשיא דונלד טראמפ גררו אתמול, יום מסחר תנודתי במיוחד בשוק המט"ח המקומי. בשיא הדרמה, זינק הדולר לרמת שפל יומית של 3.0570 שקלים, כשהמשקיעים הגיבו לחששות מסיום הפסקת האש מול איראן. עם זאת, בדומה למגמה שנרשמה בבורסה באחד העם, השקל הפגין עוצמה לקראת סוף היום והצליח למחוק את כל הירידות.לבסוף ננעל השער הרציף של הדולר ביציבות כמעט מוחלטת עם נטייה לירידה קלה של 0.05%, סביב רמה של 3.0379 שקלים. הבוקר, הדולר נסחר ביציבות מול השקל עם נטייה קלה לירידות, כאשר השער הרציף נע סביב רמת 3.034 שקלים (ירידה של כ-0.08%).
ההסלמה הביטחונית במפרץ הפרסי והצהרתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי מבחינתו "מזכר ההבנות הגיע לסיומו" וכי אינו מעוניין עוד בניהול מגעים עם טהרן, הקפיצו מחדש את פרמיית הסיכון הגלובלית. המתיחות הגאו-פוליטית הובילה לזינוק חד בשוק הסחורות, ובראשם במחירי האנרגיה.
הנפילה בהסכמים המדיניים לוותה בדיווחים לפיהם ארה"ב מבטלת את הרישיון הכללי שהתיר מכירת נפט איראני. מדובר בהקשחה משמעותית של מדיניות הסנקציות, שעלולה לצמצם את ההיצע העולמי, להגביר את המתיחות באזור ולתמוך בהמשך מגמת העלייה של המחירים.
בסיכום יום המסחר הסוער של אמש, החוזים העתידיים על הנפט האמריקאי ( WTI ) זינקו ב-4.8% וננעלו ברמה של 73.84 דולר לחבית, בעוד שהחוזים על נפט מסוג ברנט (Brent) , הבנצ'מרק הבינלאומי, טסו ב-5.7% ל-78.36 דולר לחבית. המשך המגמה נרשם גם הבוקר, כאשר מחירי הנפט מטפסים בכ-1% נוסף - חבית ברנט נסחרת סביב 78.8 דולר, והנפט האמריקאי נסחר סביב 74.3 דולר.
בעוד שהנפט מזנק, המתיחות הגאו-פוליטית מטלטלת את הזהב - והפעם לרעתו. החוזים העתידיים על המתכת הצהובה רשמו אתמול, צניחה חדה של למעלה מ-2% ונסחרים סביב רמת 4,043 דולר לאונקיה.
ג'ובאני סטונובו, אנליסט בכיר בבנק UBS, מסביר כי הזינוק הדרמטי במחירי הנפט מציף מחדש חששות כבדים מפני התפרצות אינפלציונית, מה שצפוי להשפיע ישירות על החלטות הריבית של הפדרל ריזרב. למרות שהזהב נתפס היסטורית כחוף מבטחים בתקופות אינפלציה, הוא סובל כעת מאפקט הפוך: הלחצים שמפעיל מחיר הנפט מקפיצים את הימורי השוק על העלאת ריבית נוספת בספטמבר (הסתברות שזינקה ל-68% לפי כלי ה-FedWatch). סביבת ריבית גבוהה וממושכת נוטה להכביד בחדות על המתכת היקרה, שאינה נושאת תשואה פנימית.
במקביל, גם שוק המטבעות הדיגיטליים סופג פגיעה. מטבע הביטקוין מעמיק את נסיגתו והשיל 2.4% מערכו לרמה של 62,197.10 דולר. הירידות מגיעות על רקע הראלי שנרשם בתשואות איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, והתגברות החששות בשווקים הפיננסיים מפני תרחיש של "חזק וגבוה לאורך זמן" בגזרת הריבית. הבוקר הוא נסחר בעלייה שלה של 0.2%.
4. מאקרו
אתמול, נודע כי הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.3% תוצר ונותר עדיין ברמה נמוכה יחסית ליעד הגירעון בסוף השנה שאמור לעמוד על 4.9% תוצר - כך עולה מדיווח החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו. הגירעון החודשי עמד על כ-8.6 מיליארד שקל בהשוואה לחודש יוני אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-16.8 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-6.8 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-73 מיליארד שקל.
הכנסות המדינה בחודש יוני המשיכו להיות גבוהות ועמדו על 45.7 מיליארדי שקל. מתחילת השנה הן עומדות על 307 מיליארד שקל - 11% יותר מבתקופה המקבילה. לעומת זאת, הוצאות הממשלה היו נמוכות יחסית ולפי הדיווח, במחצית השנייה של השנה קצב ההוצאות צפוי לגדול משמעותית. מתחילת השנה האמדן מקרן הפיצויים הסתכמה ב-7.8 מיליארד שקל, מתוכם 4 מיליארד הוצאו בחודש יוני לבדו.
רונן מנחם ממזרחי טפחות העריך כי הנתון סייע למתן את ההשפעה השלילית של ההסלמה במזרח התיכון על הבורסה המקומית: "הגורם המקומי שמשפיע לטובה ומעט מאזן את הירידות בחו"ל, הוא הנתון שפורסם לפיו הגירעון התקציבי במונחי תוצר ירד ל-3.3%, תוך עלייה יפה בצד ההכנסות ועליית־חסר בצד ההוצאות", אמר מנחם. הנתון הזה בהחלט משביע רצון מבחינת השווקים, כי הוא מלמד על כך שצורכי גיוס ההון של הממשלה במחצית השנייה של השנה עשויים להיות נמוכים מכפי שחשבו עד כה, מה שיפחית את הלחץ מכיוון תשואות הפדיון בארצות הברית, ככל שהן יעלו עקב החששות במפרץ".
הפרוטוקול הרשמי מישיבת הריבית האחרונה של הפדרל ריזרב, הראשונה תחת הנהגתו של היו"ר החדש, קווין וורש, חשף אתמול, חוסר הסכמה מוחלט ופיצול עמוק בצמרת הבנק לגבי תוואי המדיניות המוניטרית בהמשך השנה. בעוד שחלק מקובעי המדיניות מעריכים כי התקררות מסוימת בלחצים תאפשר בקרוב הקלה מוניטרית, קבוצה שנייה ודומיננטית חוששת דווקא מתרחיש הפוך. מן המסמך עולה כי "משתתפים רבים ציינו כי הרמה המתאימה של ריבית הפד בסוף השנה הנוכחית תהיה בתוך טווח היעד הנוכחי או מעט מתחתיו" , בעוד שאל מולם "משתתפים רבים אחרים העריכו כי הרמה המתאימה של הריבית בסוף השנה תהיה גבוהה מטווחי היעד הנוכחיים". המשמעות ברורה: "גרף הנקודות" נוטה כעת בדוחק לעבר העלאת ריבית אחת נוספת עוד השנה, מעבר לטווח המקובע הנוכחי של 3.5%-3.75%.
אחת הדילמות המרכזיות שמזינות את חוסר ההסכמה הזה ומעסיקות את וורש, נוגעת ישירות להשפעות המאקרו-כלכליות של מהפכת הבינה המלאכותית על המשק, ועל סביבת האינפלציה בפרט. לדברי יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, כלכלנים רבים (כולל וורש עצמו) צופים אמנם השפעה דפלציונית ארוכת טווח כתוצאה מחדירת ה-AI והתייעלות הפריון בכלכלה. עם זאת, כץ מעריך כי עדיין קשה לאמוד את עוצמת ההשפעה הממתנת הזו לטווח הארוך, לעומת הכוחות האינפלציוניים העזים שהטכנולוגיה מייצרת כבר כעת, בטווח הקצר.
הלחצים הללו בטווח הקצר נגזרים בעיקר מהשקעות העתק המופנות לבניית תשתיות ה-AI, כמו גם מ"אפקט העושר" הצרכני שנוצר עקב העליות החדות בשוקי המניות (בפרט בחברות הסקטור). השילוב בין הפיצול הפנימי בפד לבין הדינמיקה הזו מייצר ליו"ר החדש חזית מאתגרת במיוחד. כפי שמסכמים בלידר שוקי הון: "לא ברור כמה זמן וורש ימתין לראות את ההשפעה הממתנת מ־AI לפני שייאלץ העלאת ריבית כדי לשמור על האמינות שלו".
בתוך כך, וורש כבר מנצל את כהונתו הצעירה כדי להוביל מהפכה מבנית ותקשורתית בפד, במטרה לצמצם את האיתותים המקדימים לשווקים. בהתאם לקו זה, הודעת הריבית האחרונה קוצרה בשני שלישים מגודלה המסורתי ונוקתה מניסוחים קבועים מראש, מהלך שזכה לתמיכת רוב חברי הוועדה שציינו כי הם "רואים יתרונות ברורים בקיצור ההודעה". מעתה, כאשר הפד שומר על קלפיו קרוב לחזה, השווקים ייאלצו להמתין בדריכות לנתונים הכלכליים השוטפים כדי להכריע לאן מועדות פני הריבית.
אדם פיליפס, מנהל השקעות ראשי ב-EP Wealth Advisors, מסביר כי "הפרוטוקול מציג בצורה ברורה את הנטייה הניצית של בכירי הפד, תוך שהוא מחדד כי הסיכונים לעליית האינפלציה נותרו בעינם, בעוד החששות סביב שוק התעסוקה נרגעו". פיליפס מדגיש כי הלחצים אינם מוגבלים עוד רק לסקטור האנרגיה התנודתי, שכן עליות מחירים מתחילות להרים ראש גם בתחומים רוחביים כמו מוצרי אלקטרוניקה. להערכתו, למרות שהירידה הזמנית במחירי האנרגיה במהלך יוני עשויה לרסן את מדד המחירים לצרכן הקרוב, קצב גידול המחירים השנתי בארה"ב צפוי להישאר ברמה גבוהה ולא נוחה של כ-4% - נתון שיקשה על היו"ר וורש להצדיק הקלה מוניטרית, בייחוד נוכח השבריריות הגיאופוליטית המחודשת במזרח התיכון.
5. תחזית
אחרי תקופה ארוכה שבה מדד ה-S&P 500 נשען כמעט בלעדית על ענקיות הטכנולוגיה ומומנטום השבבים, השווקים חווים כעת משחק "כיסאות מוזיקליים" מאתגר. כספים רבים יוצאים מהשמות החמים של המחצית הראשונה של השנה ומוזרמים לעבר מגזרים דפנסיביים כמו פיננסים, בריאות ומוצרי צריכה בסיסיים.
התפנית הזו באה לידי ביטוי קיצוני בביצועי פקטור התנודתיות הנמוכה, תעודת הסל SPLV , המחזיקה ב-100 המניות הפחות תנודתיות ב-S&P 500, עקפה לאחרונה את תעודת המומנטום SPMO בפער עצום של 10.7 נקודות האחוז בטווח של שבועיים בלבד. מדובר בפער היתרון הדו-שבועי הרחב ביותר שנרשם לטובתה מאז שנת 2015.
עם זאת, בשוק מבהירים כי פער התשואות החריג אינו נובע מ"התאהבות" פתאומית של המשקיעים בחברות ביטוח יציבות או ביצרניות מזון משעממות, אלא בעיקר מהתיקון החד והמכירות המסיביות במניות המומנטום, שרשמו את גל המכירות הדו-שבועי החריף ביותר שלהן מאז 2020. כפי שמציינת מליסה בראון, ראש תחום מחקר החלטות השקעה גלובליות ב-SimCorp: "נראה שיש שינוי בתודעה הקולקטיבית של המשקיעים. אחרי שתנודתיות גבוהה ומומנטום עבדו כל כך טוב במשך זמן רב, ולא רק בארה"ב אלא בעולם כולו, משהו סוף סוף משתנה".
הרוטציה הנוכחית מתרחשת בטיימינג רגיש במיוחד, המשלב עונתיות היסטורית שלילית עם התלקחות גיאופוליטית במזרח התיכון. חודש יולי נחשב מסורתית לתקופה חלשה עבור מניות המומנטום, ומעבר לכך, בשנות בחירות בארה"ב, המקטע שבין אוגוסט לאוקטובר הוא מהחלשים ביותר במחזור הארבע-שנתי.
"יולי הוא חודש ידוע לשמצה בחולשתו עבור פקטור המומנטום", מסביר האנליסט הפיננסי מייק זקארדי. "אני חושב שמשקיעים רבים מחפשים להפחית סיכונים, אך להישאר מושקעים בתוך השוק, ככל שאנחנו מתקרבים לבחירות האמצע בארה"ב" .
אל האפקט העונתי הצטרפו השבוע הצהרותיו של הנשיא דונלד טראמפ על סיום הסכם הפסקת האש מול איראן, אשר הזניקו את מחירי הנפט והקפיצו את הברנט מעבר לרף ה-80 דולר. שהות ממושכת של הנפט ברמות אלו עלולה לייצר לחצים אינפלציוניים מחודשים ולפגוע בסיכויים ל"נחיתה רכה", מה שמאלץ את השוק להתכונן לסביבת ריבית גבוהה של הפד למשך זמן רב מהצפוי.
במצב הנוכחי, המשקיעים מחפשים דרך להגן על התיק מבלי לברוח למזומן. ככל שהאופוריה סביב השלבים הראשונים של ראלי ה-AI מתפוגגת, השוק חוזר לתגמל חברות בעלות תמחור נוח ותזרימי מזומנים יציבים. בטווח הקצר של חודשי הקיץ, המניות שנחשבו ל"משתרכות מאחור" ועוררו פיהוק בשנתיים האחרונות, עשויות להתגלות ככרית ההגנה הטובה ביותר של התיק.
"משקיעים יכולים לצאת מהשוק לחלוטין, או שהם יכולים לחפש הזדמנויות אחרות בתוכו - וזה בדיוק מה שאנחנו רואים שקורה כרגע", מסכם ג'יימס סנט אובין, מנהל ההשקעות הראשי ב-Sierra Investment Management.
במבט קדימה, המבחן של השוק יתמקד באיכות התזרימים ובמכפילים. כפי שמנסח זאת רזמיג דר-טביטיאן, מנהל השקעות ראשי ב-Evolve Private Wealth: "חברות שנסחרות במכפילים נוחים ומציגות תזרימי מזומנים אמיתיים יתוגמלו בחדות אם נראה המשך של התפוגגות האופוריה סביב ה-AI".
