תוכנית "ריאן", שהעבירה הכשרות תעסוקתיות למעל 160 אלף משתתפים מהחברה הערבית בישראל, נמצאת בסכנת סגירה בשל יוזמה של השרה לשוויון חברתי מאי גולן והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להעביר כסף מתוכנית החומש לחברה הערבית לתקציבי משטרה למלחמה בפשיעה, זאת על רקע הזינוק חסר התקדים בשיעורי הרצח והפשיעה בחברה הערבית בשנים האחרונות.
במסגרת ההחלטה, שצפויה להגיע לאישור הממשלה בשלישי הקרוב, יקוצצו 92 מיליון שקל מתוכנית "ריאן" ומתוכניות נוספות לאוכלוסייה הערבית בשירות התעסוקה ובמכללות הטכנולוגיות. עדיין לא ברור על כמה יעמוד התקציב לשנת 2027, אם בכלל.
● איך הפכה תוכנית החומש לחברה הערבית לקופה הקטנה של הממשלה
● תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק
● הזינוק בפשיעה בחברה הערבית: כמה זה עולה למשק?
תוכנית החומש "תקאדום" לחברה הערבית נחשבה אפקטיבית במיוחד בקידום כלכלי של החברה הערבית. התוכנית התחילה בממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, אך למעשה הייתה המשך ישיר לתוכנית החומש של הממשלה שלפניה בראשות בנימין נתניהו.
על-פי חסאן טואפרה, שהוביל את התוכנית בשנם האחרונות עד לפרישתו בשנה שעברה, התוכנית הובילה להישגים חסרי תקדים: שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית עלה מ-45% ל-76%, ובכך סגר כמעט את כל הפער מול האוכלוסייה היהודית (77%). מספר הסטונדטים בחברה הערבית עלה מ-25 אלף ל-60 אלף, ושיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה מ-30% לכמעט 50% ברבעון הראשון של 2025 - שיא של כל הזמנים.
בראיון לגלובס, טואפרה פירט על פעולות כמו הקמת מגמות הייטק בתיכונים הערביים, הקמת אקסלרטורים ומרכזי חדשנות, סלילת כבישים אסטרטגיים והקמה של אזורי תעסוקה ותעשייה בחברה הערבית, שיסייעו הן לתעסוקה והן לצבירת ארנונה עסקית עבור הרשויות הערביות.
"התרומה של התוכנית - כמיליארד שקל בשנה"
חלק מהתוכנית הוא מיזם של משרד העבודה שנקרא "ריאן", להכשרה מקצועית ושילוב בשוק התעסוקה. באתר ריאן הם מתגאים בשיתוף ההנהגה המקומית, בתי הספר ומוסדות החינוך, המעסיקים ושאר משרדי הממשלה. את התוכנית מפעילים שני ארגונים: "אלפנאר" בצפון ובערים המעורבות ו"בעצמי" בדרום.
על-פי ד"ר חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר, "בעשור האחרון התוכנית עבדה עם מעל 160 אלף אנשים בכל האוכלוסייה הערבית, כולל דרוזים וצ'רקסים. כמחציתם שולבו בפועל בתעסוקה, וזה הביא לעלייה משמעותית בעשור האחרון בשילוב נשים ערביות בשוק העבודה, שעלה מ-32% לפני עשור לכ-50% היום".
ד"ר אבו בכר מספר כי "כיום התוכנית נותנת שירותים לכ-25 אלף איש בשנה", וכי "התרומה הכלכלית של התוכנית מוערכת במיליארד שקל בשנה", אך כשמשרד העבודה נשאל על שיטת המדידה, הוא הגיב שבוודאי שקיימת שיטה כזאת, אך "כרגע נבקש שלא להתייחס". כשמשרד האוצר נשאל שאלה דומה, הוא השיב כי "משרד העבודה עובד על תוכנית מדדים". אך לאור הקיצוץ הצפוי, לא ברור האם מדידה כזאת תהיה רלוונטית עד שהיא תושלם.
על-פי ד"ר אבו בכר, "לכאורה הקיצוץ הוא ביתרות תקציביות, אבל אלה לא יתרות אלא בסיסי התקציב. זה פשוט כסף שעוד לא השתמשו בו לשנת 2026. אם ההחלטה תתקבל, יקצצו 92 מיליון שקל".
ומה לגבי השנה הבאה? כרגע אין תקציב מובטח. ואכן, לדברי משרד האוצר, "סכום של 92 מיליון שקל מהווה את מלוא התקציב. מאחר שפעילות זו מתוקצבת מכוח החלטת ממשלה, אין לה תקציב מקורי, אלא מלוא התקציב נשען על החלטה זו".
על-פי ד"ר אבו בכר, עצם הרעיון של קיצוץ בהכשרות תעסוקתיות כדי לממן תקציב נוסף למשטרה הוא לא אפקטיבי: "הכשרות מקצועיות הן הכלי היעיל ביותר לרכישת מקצוע ולהשתלבות בשוק העבודה - זאת במקום חוסר מעש שמוביל להשתלבות באלימות".
