איך הפכה תוכנית החומש לחברה הערבית לקופה הקטנה של הממשלה

"הבהלה לניצול הכספים הקואליציוניים" - כך מתארים גורמים במשרד האוצר את הלחץ שמורגש בימים אלה במסדרונות הממשלה. הקואליציה שמרה לעצמה נתח מכובד של כ-5 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים מתוך תקציב המדינה לשנת 2026.

● בתקציב של 2 מיליארד שקל: המלצות הוועדה לשיקום פצועי צה"ל
● מהו המכשול שעומד בפני "בליץ החקיקה"?
● כלכלת בחירות? שמחון מבקש להוריד את המע"מ. באוצר מטילים ספק בכוונותיו

אולם, הקדמת הבחירות לכנסת, אל מול אישורו המאוחר של התקציב רק בסוף חודש מרץ, מייצרים לפוליטיקאים "צרות של עשירים": כיצד יספיקו להוציא את כל הכספים המגזריים, שנועדו להשתחרר בהדרגה לאורך שנת תקציב שלמה, בתוך פחות ממחצית הזמן?

התוכנית חוררה

הכספים הקואליציוניים, שמחולקים בהתאם לסיכומים פוליטיים בין מפלגות הממשלה, יקרים במיוחד לליבם של השרים לפני הבחירות. הם יכולים להקצותם באופן ממוקד לקהל הבוחרים הפוטנציאלי, בשעה שהציבור מתלבט למי להצביע, בין שבאמצעות תמיכה בפרויקטים לאזורים ולאוכלוסיות מובחנות, ובין שבעמותות המזוהות עם המפלגות. אבל כדי לממשם, נדרשים אישורים מהאוצר, מהייעוץ המשפטי ופעמים רבות גם מוועדת הכספים של הכנסת.

באוצר מעידים על בליץ של פניות דחופות ממשרדי הממשלה להעברות תקציבים, בסימן "הזדמנות אחרונה" לפני הבחירות. חלקן של כספים קואליציוניים בהגדרתם, ואחרות לשינויים תקציביים שנויים במחלוקת. דוגמאות חדשות לא חסרות. למשל, העברה של 44 מיליון שקל מתקציבי החינוך, הביטחון הלאומי והדיור הממשלתי, לתגבור הקרן למורשת הכותל. או עשרות מיליוני השקלים שלוחצים להעביר כעת במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, בראשות השר יצחק וסרלאוף ממפלגת עוצמה יהודית, למטרות כמו "סיורים".

מה עוד על סדר יומה הכלכלי של הממשלה לפני הבחירות? משרד החינוך בראשות השר יואב קיש דוחף להוסיף עשרות מיליוני שקלים לתוך החלטת הממשלה לסיוע ליישובים בגבול הצפון הארץ - לטובת מוסדות תורניים. ושר המורשת, עמיחי אליהו, גם הוא ממפלגתו של בן גביר, מקיים "כנס בינלאומי למורשת ישראלית ביהודה ושומרון" - בעלות של 6 מיליון שקל, פלוס מיליון שקל לאירוע VIP עם הופעה של הזמר עידן חביב. דווקא הדוגמה של משרד המורשת, הפעוטה ביותר מבחינת סכומים כספיים, הצליחה להסעיר במיוחד את הרוחות, באמירה שהיא ממחישה יותר מכל את הבזבזנות הפוליטית לקראת הבחירות.

אבל הדוגמה הבולטת ביותר מבחינת היקפים תקציביים היא הניסיון של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ושל השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, להסיט כמעט מיליארד וחצי שקל מהתוכנית הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, לטובת תקציב המשטרה. אחרי שהממשלה כבר חוררה את התוכנית, שנועדה בין היתר למגר את הפשיעה בחברה הערבית, מבקש כעת בן גביר לרוקנה מכל מה שנותר בה.

הרבה לפני שתוכנית החומש לחברה הערבית הפכה לקופה הקטנה של הממשלה, היה מדובר בפרויקט לאומי משמעותי. החלטת ממשלה 550 לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, שאישרה הממשלה הקודמת לשנים 2022-2026, נפתחה עם תקרה של כ-32.5 מיליארד שקל. אלא שמרבית הסכום נשחק עוד לפני שהגיע ליישום: לאחר ניכוי כספים שיועדו מראש למאבק בפשע המאורגן ולמגזרים הדרוזי והבדואי נותרו כ-24.5 מיליארד שקל, וקיצוצים רוחביים הורידו את הרצפה לכ-23 מיליארד שקל. ב-2024, על רקע מימון מלחמת חרבות ברזל, נגזר מהתוכנית קיצוץ של כ-15% - כ-4.5 מיליארד שקל נוספים.

ועם זאת, עד אמצע העשור התקדמה התוכנית בקצב סביר: לפי נתוני המשרד לשוויון חברתי עצמו, עד סוף 2024 הוקצו כ-13 מיליארד שקל (כ-53%) ויצאו התחייבויות על כ-10 מיליארד שקל. ההישגים בשטח היו מוחשיים, ובהם זינוק בשיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית מ-45% לכ-76%, הכפלת מספר הסטודנטים ועלייה חדה בתעסוקת הנשים הערביות, שהתקרבה ליעד שהוצב ל-2026.

המפנה החל עם מינויה של מאי גולן (הליכוד) לשרה לשוויון חברתי בינואר 2024, האמונה על הרשות לפיתוח הכלכלי של החברה הערבית. הממונה המקצועי על התוכנית, חסאן טואפרה, התפטר ב-2025 על רקע מחלוקות עימה, מחליף טרם מונה, ובהיעדר מנכ"ל קבוע למשרד לא כונסה הוועדה שאמורה לשחרר את הכספים - והיישום הוקפא בפועל.

 מאי גולן, השרה לשוויון חברתי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במקביל פירק השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חלקים נרחבים מהתוכנית המקבילה למיגור הפשיעה (החלטה 549), שבה, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נותרו כ-752 מיליון שקל שלא נוצלו.

לקראת סוף 2025 ניסו גולן ובן גביר להסיט כ-2.6 עד 2.9 מיליארד שקל מהתוכנית למשטרה ולשב"כ, בטענה שאי אפשר למגר את הפשיעה הקטלנית - 252 נרצחים בחברה הערבית ב-2025 ויותר מ-100 נרצחים מתחילת 2026 - באמצעות תוכניות חברתיות בלבד. בפועל, הוסטו כ-160 מיליון שקל בלבד. כעת הם מבקשים לחזור על המהלך, ומציעים לפי גורמים באוצר קיצוץ נוסף של יותר ממיליארד שקל - בין היתר מבניית כיתות, מהשוואת תקציבי החינוך, מהמאבק באלימות במשפחה ומשילוב צעירים בתעסוקה ובהייטק - לטובת הקמת יחידות חדשות במשטרה.

מה יעלה בגורל התוכנית?

הניסיון לשאיבת תקציבי התוכנית לחברה הערבית עולה בקנה אחד עם העובדה שהממשלה כלל לא עסקה בקידום תוכנית חומש חדשה, כאשר זו הנוכחית תסתיים בסוף 2026, או עד שייקחו לה את כל התקציבים - המוקדם מביניהם.

כך, בעוד ששרים אחרים ממהרים להזרים את הכספים, מתחולל בחברה הערבית מהלך הפוך בדיוק: לא חלוקת כסף, אלא נטילתו. תוכנית 550, שאינה כוללת שקל אחד של כספים מפלגתיים, הפכה דווקא היא לאחת מזירות הקרב הבולטות של עונת הבחירות, מקום שבו הפרס הפוליטי אינו התקציב שמחולק אלא התקציב שנלקח.