אחרי מעל ארבע שנים: ראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים פורש מתפקידו

חסאן טואפרה, שמכהן מאז אוקטובר 2020 כראש הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים, הודיע היום (ד') על פרישה מתפקידו, לאחר ארבע שנים וחצי. לדברי מקורבים, ברקע למהלך עומד, בין היתר, חוסר הסכמות מול השרה הממונה עליו, מאי גולן.

הרשות הובילה את תוכנית החומש להשקעה כלכלית במגזר הערבי בשווי עשרות מיליארדי שקלים, שהביאה להתקדמות משמעותית בתחומי התעסוקה וההשכלה בחברה הערבית בישראל. כעת, הממשלה תצטרך לאתר את ממשיכו, לקראת תוכנית החומש הבאה.

● בזמן המלחמה: המדינה הערבית שרוצה לרכוש תותחים מאלביט
● ראיון | שיגור הטילים החות'ים דווקא טוב לישראל? התשובה המפתיעה

"במקור תכננתי לבוא לארבע שנים", אומר לגלובס חסאן טואפרה, בן 38 מירושלים, במקור ממג'אר, כשנשאל לגבי נסיבות פרישתו. "בפועל, המשכתי עוד קצת, וזה הזמן ללכת. זה תפקיד מרתק אבל קשה, ואני מרגיש שעשיתי בו הרבה". בנוסף, הוא מציין כי "יש הרבה נסיבות, אין לי הרבה במשותף עם השרה לשוויון חברתי מאי גולן. אולי בתנאים אחרים, במצב אחר, הייתי נשאר עוד קצת - אבל גם זה לא עוד הרבה שנים. אני מרגיש שבשלה העת".

הרשות הוקמה בשנת 2007, בעקבות מסקנות ועדת אור, לאחר מהומות אוקטובר 2000. בין השנים 2008 ל-2018 עמד בראשה איימן סייף, ולאחר תקופה של ממלאי מקום מונה לראשה חסאן טואפרה, כחלק ממהלך רחב של תוכניות ממשלה סדורות לשינוי חברתי-כלכלי בחברה הערבית. לאחר הצלחה יחסית של החלטת הממשלה 922 לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בתקופת ממשלת נתניהו, ממשלת בנט אישרה את תוכנית החומש "תקאדום" (התקדמות) ב-2021, שלדברי טואפרה, כללה 30 מיליארד שקל עד 2026. טואפרה ציין כי מדובר ב"תוכנית מקיפה, עם יעדים רציניים, שכללה עשרות משרדי ממשלה".

טואפרה מציין את הישגי התוכנית בחברה הערבית: שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית עלה מ-45% ל-76%, ובכך סגר כמעט את כל הפער מול האוכלוסייה היהודית (77%). מספר הסטונדטים בחברה הערבית עלה מ-25 אלף ל-60 אלף, ושיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה מ-30% לכמעט 50% ברבעון הראשון של 2025 - שיא של כל הזמנים. "כמעט השגנו את היעד שלנו ל-2026, שהוא 52%", הוא מספר.

הוא מפרט על הפעולות שנעשו, לרבות הקמת מגמות הייטק בתיכונים הערביים, הקמת אקסלרטורים ומרכזי חדשנות, סלילת כבישים אסטרטגיים, הקמה של אזורי תעסוקה ותעשייה בחברה הערבית, שיסייעו הן לתעסוקה והן לצבירת ארנונה עסקית עבור הרשויות הערביות ("דווקא ברשויות הערביות בהן התושבים חזקים יחסית, העיריות עצמן עניות מאוד", הוא מספר); כמו כן, הוא מציין קידום הקמת שכונות מגורים חדשות והתשתית הנדרשת אליהן, טיפול בנחלים ובפסולת, הקמת צוות שמוודא את יישום התוכנית, הסרת חסמים ופיקוח על הוצאת הכסף.

למרות ההתקדמות, האלימות בחברה הערבית גואה

קשה להתעלם מהפיל שבחדר, והוא האלימות והפשיעה בחברה הערבית: בחמשת החודשים הראשונים בשנה, נרשמו מעל 100 נרצחים בחברה הערבית. לדבריו, הרשות לא עוסקת בנושא האלימות, ולצורך כך עברה החלטת ממשלה בדצמבר 2024 לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. מי שהיה עד לפני רגע ממלא מקום נציב שירות המדינה, רואי כחלון, הועמד כפרויקטור של ההחלטה. לדברי טואפרה, "יש שני זרמים שמתנגשים: מצד אחד, השתלטות גורמי פשע, ירי ורציחות. ומצד שני, יש זרם של אקדמאים, כניסה לשוק התעסוקה ונשים שיוצאות לעבוד. התפקיד שהוטל עלינו הוא פיתוח חברתי-כלכלי".

ובכל זאת, אולי דווקא הפיתוח הכלכלי יוצר מצב שלגורמי הפשע יש יותר מה לסחוט ולשדוד: "גם במדינות מפותחות, יש מקרים בהם צמיחה כלכלית ועלייה בפשיעה הולכים יד ביד, לרבות בחברה היהודית בישראל בשנות ה-90. הרי, גם ארגוני פשע הם ארגונים כלכליים, וכשיש יותר בסיס כלכלי יש יותר בסיס להם. אבל גם יש זרימת נשק משמעותית, וכשאין אכיפה, ברור שתהיה פשיעה". לדבריו, "אם היית מוציא את גורמי האכיפה מרעננה וכפר סבא, גם שם ישתלטו ארגוני פשיעה". הוא מכחיש שמדובר בעניין תרבותי, שכן זו התפתחות של חמש השנים האחרונות, והוא מציין כי "אפילו ברשות הפלסטינית יש פחות רצח מאשר בחברה הערבית בישראל".

אך טואפרה מודה שעוד נשארה עבודה הרבה: "יש שני סוגי אתגרים שחשובים להמשך: יש אתגרי יישום, כמו תוכניות שאושרו בשנים האחרונות, לדוגמה הרפורמה בלימודי העברית. לקח שנה וחצי לגבש אותה, ורק לפני כמה חודשים היא יצאה לדרך. אנחנו גם יוזמים 'שנת מעבר' לצעירים בין התיכון לאקדמיה, בה אנחנו רוצים להקנות כישורים רכים, שאושרה ממש עכשיו. יש גם אתגר של פיתוח שכונות חדשות ואזורי תעשייה שצריך לתקצב וליישם". הוא מדגיש כי "הפערים רחוקים מלהיסגר. נותרות השאלות איך משלבים בינה מלאכותית, וכמובן איך מחזקים את היחסים בין יהודים לערבים". הוא מציין גם בעיות פחות מוכרות, כמו פערים שנפתחים בתוך החברה הערבית, וכמובן היחס ההפוך בין הרמה החברתית-כלכלית של תושבי רשויות לבין החולשה של העיריות עצמן".

ומה תוכניותיו להבא? "קודם כל, אני רוצה לנוח תקופה. לצמצם פערים משפחתיים עם אשתי ועם הבנות. הפרק הבא כנראה יהיה מחוץ לממשלה, לקדם דברים מהצד השני".