רשת האופנה הוותיקה "עונות וג'אמפ" נכנסה לסחרור, ששיאו היה בסוף השבוע עם הגשת בקשה דחופה למתן צו לפתיחת הליכים, מינוי נאמן זמני והפעלה זמנית של החנויות.
כפי שנחשף לראשונה באתר גלובס, בית המשפט המחוזי בתל אביב מינה את עו"ד יוסי בנקל, שותף בכיר במשרד שבלת ומי שהיה הנאמן בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן ז"ל, שבו הצטברו חובות המגיעים לכ־4 מיליארד שקל. לצדו, מונה גם רו"ח יצחק עידן ממשרד י. עידן ושות' רואי חשבון.
● האם מותג הספורט הסיני ANTA יסייע לשורת הרווח של קבוצת קסטרו־הודיס?
● שמלה ב-16 דולר לשטיח האדום: כך מתכננת פריימרק לכבוש את אמריקה
הבקשה לבית המשפט חשפה טפח מהצרות הגדולות עמן מתמודדת הרשת, שבשיאה החזיקה כמאה סניפים: "בתקופה האחרונה נקלעו החברות לקשיים עסקיים ותזרימיים מהותיים על רקע שורת גורמים חיצוניים ופנימיים", נכתב. מצבת חובותיהן נאמדת בכ־38.2 מיליון שקל. לנתון זה נלווה החשש של החברה "להחמרה משמעותית במצבן" אם לא יינתנו הסעדים המבוקשים.
החברות ביקשו להבהיר כי למיטב הבנתן "הן חדלות פירעון", ובאמצעות הבקשה מבקשות להביא לשיקומן ולשמר את פעילותן כ"עסק חי". בינתיים הצרות נערמות, וברשת נערכים לסגירה מסיבית של סניפים ונערכים לתקופה מאתגרת בחודשים הקרובים.
השלב הראשון: סגירת 11 סניפים
כפי שמפורט בבקשה, מייסד החברה, יואב שמע, שהיה "הרוח החיה" מאחוריה, הלך לעולמו בנסיבות טרגיות בתקופה עסקית ותזרימית רגישה. עוד קודם לכן, הרשתות שניהלו כ־100 סניפים בפריסה ארצית עברו מהלך צמצום משמעותי וסגרו עשרות סניפים ברחבי הארץ.
ערב הגשת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים, מנתה החברה 44 חנויות ו־100 עובדים, כאשר מספר החנויות צפוי להצטמצם ל־33 בלבד - סגירה של 11 סניפים נוספים, בהתאם לתוכנית ההפעלה. זאת, לאחר שכבר נפרדה מ־60 מעובדיה.
בפני הנאמנים ניצבת כעת משימה מורכבת: שיקום רשת אופנה ישראלית שהתמודדה בשנים האחרונות עם אתגרים קשים, בדומה לעסקים אחרים בענף. הרשת ספגה מהלומה אחר מהלומה: המעבר לרכישות אונליין ושינוי הרגלי הצריכה, המשבר הכלכלי בתקופת הקורונה, הירידה במספר הלקוחות בזמן המלחמה ותשלום דמי שכירות גבוהים גם בתקופות שפל.
"כל עסק שלא השכיל להסתגל לסיטואציות חדשות בשוק או התנהל בצורה פחות מאופטימלית, חש את מלוא ההדף של רצף האירועים", מציינת עו"ד דורית קרני ממשרד עמר, רייטר, ז’אן, שוכטוביץ ושות’, שהגיש את הבקשה לצו פתיחת הליכים, יחד עם עורכי הדין עמית לדרמן ווסים סיבאט.
המשימה הדחופה: מציאת משקיע
כדי להבין את המקרה הפרטי של "עונות וג'אמפ", יש לבחון את השוק בכללותו. שוק ההלבשה וההנעלה בישראל מגלגל כ־25 מיליארד שקל בשנה על־פי ההערכות. בעוד שהעסקים הקטנים מחזיקים בכחמישית מהשוק, קבוצת פוקס חולשת על כ־25% ממנו. אחריה ניצבות קבוצת זארה־גוטקס עם 14%, קסטרו־הודיס עם כ־9% ורנואר ופקטורי 54 עם כ־5% לכל אחת, כששאר השוק מתחלק בין דלתא וחברות נוספות - כך על־פי שקלול נתוני החברות לשנת 2025.
אחת המשימות הדחופות של הנאמנים, בנקל ועידן, היא איתור משקיע או רוכש, וייתכן כי הצעה כזו תגיע מצד ענקיות הענף. עו"ד קרני מסבירה כי לחברה יש מוניטין רב ותשתית עסקית קיימת שגורמים בענף יידעו להעריך.
על־פי מידע שהגיע לגלובס, למרות הקשיים הכלכליים המתמשכים, הרשת ממשיכה לפעול כסדרה עם חנויות במיקומים אסטרטגיים ומלאים זמינים, במטרה לשמר את הפעילות כ"עסק חי". כפי שציין גורם המעורה בפרטים: "יש לפעילות ערך, וגורמים מתוך השוק יראו זאת".
רק לפני כשנה עמדה הרשת על סף מכירה לקבוצת גולף, ועל־פי פרסומים אף נחתם מזכר הבנות בין הצדדים למכירת "עונות וג'אמפ" בסכום שלא נחשף. אולם המשא־ומתן הופסק לפני כחצי שנה, והעסקה לא הבשילה.
גורם המעורה בפרטים מסביר כי לאחר שגולף בחנה לעומק את מצב הרשת, את הקשיים שנתקלה בהם ואת הצורך המיידי בהזרמת הון, היא הגישה הצעה שלא שיקפה, לדעת רשת "עונות וג'אמפ", את ערכה האמיתי. בבקשתה לבית המשפט מציינת החברה כי כישלון העסקה "העמיק את מצוקת הנזילות ופגע ביכולת החברות להשלים את תוכנית ההתייעלות בכוחות עצמן".
השאלה המתבקשת היא מה הייתה נקודת השבר של הרשתות. החברה מעידה בבקשה כי לא היה מדובר באירוע נקודתי, אלא ברצף של אירועים, הצטברות נסיבות עסקיות ופיננסיות שהעיבו על החברה.
התסבוכת השנייה של ג'אמפ
על־פי הבקשה, החברה ניסתה לאורך כל הדרך לייצב את מצבה באמצעות פתרונות יצירתיים וצעדי התייעלות אגרסיביים. אלה כללו צמצום משמעותי של מצבת כוח־האדם, לרבות פיטורי 60 עובדים, סגירת סניפים מפסידים ומעבר למרכז לוגיסטי בעלויות מופחתות. החברה אף אימצה תוכנית התייעלות בליווי ייעוץ מקצועי, אך קצב האירועים החיצוניים היה מהיר מכדי שתוכל להסתגל אליו.
בשנת 2014 רכשה "עונות" את "ג'אמפ" בעת שזו נמצאה בקשיים כלכליים. כעת הרשת מצביעה על הצטברות של גורמים שהקשו עליה להתאים את פעילותה למציאות החדשה: השפעות המלחמה, ירידה בביקוש, חוסר ודאות כלכלית, עליית הריבית וגידול בהוצאות המימון. "מכלול נסיבות זה הביא לשחיקה ברווחיות, ללחץ תזרימי ולפגיעה ביכולת החברות לשרת את התחייבויותיהן", נכתב בבקשה.
במעין תגובת שרשרת, ההפסדים והקשיים התזרימיים הובילו לצמצום היכולת לקבל מימון נוסף או להישען על מסגרות אשראי קיימות. בשלב זה הנושא עומד לדיון בבית המשפט. ככל שלא יוגשו התנגדויות, צפוי להינתן צו לפתיחת הליכים שיכלול מינוי קבע לנאמנים הזמניים.
