האם החקיקה להחלשת היועמ״שית עלולה לגרור הורדת דירוג אשראי? חברת הדירוג מודי’ס פרסמה אמש (ד') את סקירתה על הכלכלה הישראלית, ולצד ציון חוסנה של הכלכלה והסיכונים הגיאופוליטיים, היא גם הזהירה ששחיקה בעצמאות מערכת המשפט עלולה להוביל להורדת דירוג. מעט לאחר מכן, הכנסת העבירה את החוק להחלשת תפקיד היועצת המשפטית לממשלה. כלכלנים ששוחחו עם גלובס ובקיאים במתודולוגיה של החברה מציינים כי היא תתקשה להוריד את הדירוג על סמך החוק הזה לבדו, אבל המשנה לנגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ’ נדין בודו־טרכטנברג, מזהירה כי "המהלכים האחרונים מצדיקים הורדת דירוג בטוח, הדבר היחיד שמחזיק אותנו הוא התקרבות הבחירות והסיכוי לתקן את הנזק".
● קצב האינפלציה ביוני ירד לשפל של 5 שנים; מחירי הדירות צנחו בחדות
● בג"ץ מקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים
ההודעה שפרסמה מודי’ס השבוע אינה מהווה פעולת דירוג, וגם לא אינדיקציה לכך ששינוי כזה צפוי לקרות בקרוב. בכל מקרה, החלטתה הבאה צפויה להתקבל בחודש נובמבר, לאחר הבחירות לכנסת. דירוג האשראי של החברה כלפי ישראל נותר Baa1, כשתחזית הדירוג נותרה יציבה. בהודעתה נתנה החברה דגש מיוחד לסיכונים הגיאופוליטיים וציינה כי הכלכלה הישראלית הפגינה עמידות גבוהה בפני זעזועים ביטחוניים.
כמו בהחלטתה האחרונה מחודש ינואר, החברה ציינה כי מוסדותיה של המדינה עדיין חזקים, אך הפעם הוסיפה שהם "נחלשו בשנים האחרונות". המתודולוגיה של מודי’ס כוללת קריטריונים שונים: חוזק כלכלי, איכות מוסדות המדינה וחוסן פיסקלי. החוזק הכלכלי זכה לציון גבוה יחסית של A1. ביחס למוסדות המדינה ואיכותם, הציון אף הוא גבוה ועומד על A3, ואילו החוסן הפיסקלי זכה לציון נמוך יותר של Baa3, בעקבות הגירעונות הגבוהים של הממשלה והעלייה בחוב ובהוצאות הביטחון, אך לצד יכולת גיוס גבוהה משוק ההון.
הקריטריונים שמשפיעים של הדירוג
החברה גם מיפתה את הגורמים שעשויים להעלות או להוריד את הדירוג. עלייה אפשרית אם תחול ירידה בסיכונים הגיאופוליטיים והממשלה תבצע את ההתאמות התקציביות הנדרשות. מנגד, ירידה בדירוג עלולה להיגרם ממתיחות ביטחונית, מהיחלשות התחזית הכלכלית וכן מכרסום נוסף במוסדות המדינה, ובמיוחד אם תיפגע עצמאות מערכת המשפט בעקבות רפורמות מבניות.
הציון שקיבלה ישראל בתחום חוזק המוסדות נחשב לחלק התחתון של קבוצת המדינות בעלות מוסדות חזקים, כמו צ’כיה או סלובניה. נמוכות מישראל נמצאות, למשל, רומניה, ברזיל, מקסיקו וטורקיה. הסיבה המרכזית להערכת כלכלנים הבקיאים במתודולוגיה של החברה לדירוג הנוכחי היא עצמאותו וחוזקו של בנק ישראל.
ואולם, בד בבד עם פרסום ההודעה, הכנסת נכנסה לבליץ חקיקה רגע לפני פיזורה, ובמסגרתו עברו חוקים שנויים במחלוקת ציבורית, ובהם, בין היתר, החלשת תפקיד היועמ"שית בחוק שצפוי להיכנס לתוקף בתחילת ינואר. החוק, שהתייחס בתחילת הדרך לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, פוצל כך שהחלק שאושר נוגע רק להגדרת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולהחלשתו לעומת המצב הקיים כיום.
ביקורת חריפה על המדיניות הממשלתית
הצעת החוק מעגנת לראשונה בחוק את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה. לפי ההצעה, היועץ יעניק ייעוץ וחוות דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, אך בניגוד למעמד שהיה לו עד היום, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים. ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי. לפי החוק, הממשלה תהיה רשאית להחליט שהיועמ"ש לא ייצג אותה אם לא תקבל את עמדתו המשפטית, והיא תהיה רשאית להציג רק את עמדתה שלה. החוק אינו כולל בגרסתו הסופית התייחסות להליכי המינוי של היועמ"ש ולהליכי הדחתו מכהונה, אך הוא קובע כי עד סוף ינואר 2027 תידרש הממשלה לקבל החלטה מחודשת ביחס להליך המינוי וההעברה מכהונה של היועמ"ש.
מודי’ס נחשבת לחברה ניצית במיוחד כלפי המדיניות של ממשלת ישראל. היא לא העלתה את הדירוג מאז 2008, עד שבמרץ 2022 העלתה את תחזית הדירוג לחיובית, ובמרץ 2023, לאחר הצגת הרפורמה המשפטית, שינתה את התחזית ליציבה. בשנים האחרונות הוחלף צוות הבדיקה של ישראל לבקשתה, אך הנימה נותרה זהה. להערכת כלכלנים בכירים ששוחחו עם גלובס, הסיבה לכך שמודי’ס אינה מורידה את דירוג האשראי של ישראל, למרות הביקורת החריפה שלה על המדיניות הממשלתית, נעוצה במתודולוגיה של החברה ובקושי להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות כמו טורקיה, למשל. סיבה נוספת היא שבנושא זכויות אדם החברה מסתמכת על דירוג חיצוני, שמזה שנים מעניק לישראל ציונים שאינם גבוהים במיוחד, ובמצב כזה היא מתקשה להוריד עוד יותר את הציון. ראוי גם לזכור כי חברות הדירוג מעניקות דירוגים גבוהים גם לכלכלות שאינן דמוקרטיות, כמו איחוד האמירויות למשל.
בנוסף, בכל הנוגע לעצמאות מערכת המשפט, תשומת הלב של חברות הדירוג נתונה במיוחד ליכולת "לעשות עסקים" במדינה, והאם ניתן לכבד חוזים שנחתמים בה באמצעות חקיקה יציבה שפרשנותה ברורה. לכן, החשש של חברות דירוג כמו מודי’ס הוא ששינויים במערכת המשפט יזלגו, בשיטת הסלאמי, ליכולת לעשות עסקים במדינה. אולם, יכולתה של החברה להוריד את הדירוג בעקבות החקיקה האחרונה נתונה בספק לנוכח הבחירות הקרבות. לצד זאת, יש הסבורים כי כל עוד לא יחול שינוי במדיניות הממשלה או בהרכבה, הסיכוי להורדת דירוג רק גדל.




















