תשעה שופטי בג"ץ דנו הבוקר (ג') בעתירות המבקשות לבטל את החוק המקפיא את האכיפה הפלילית נגד עריקים חרדים. הדיון הועבר בשידור חי. כזכור, זמן קצר לאחר הגשת העתירות בנושא הוציא בג"ץ צו ביניים שעצר את כניסת החוק לתוקף.
הדיון נמשך כשעה וחצי מבלי שהממשלה שלחה נציג להגן על החקיקה. ראש ההרכב, השופט נעם סולברג, אמר בסיום הדיון כי פסק הדין יינתן בקרוב. ההערכה היא שהעתירות יתקבלו, והחוק יבוטל.
● היועמ"שית לבג"ץ: עצרו את יישום חוק מח"ש
● "נתפסת? אשריך": הכרטיס שמעניק הטבות למשתמטים מגיוס לצה"ל
הייעוץ המשפטי לכנסת: אין ברירה אלא לבטל את החוק
נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, עו"ד יצחק ברט, אמר בדיון כי עמדת הכנסת היא שנפלו פגמים בהליך החקיקה, ואין ברירה אלא לבטל את החוק.
בא-כוח היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ענר הלמן, ביקש לבטל את החוק ואמר: "מדובר בחוק פסול ופוגעני. ראוי היה להקשיב ליועמ"שית הכנסת ולא להגיע לבית המשפט".
לדבריו, "החוק לא הולם את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. בזמן מלחמה אנשי סדיר האריכו את שירותם ל-32 חודשים".
נציג העותרת "ישראל חופשית", עו"ד חגי קלעי, טען כי "החוק נותן חסינות לעריקים חרדים בהליכים פלילים - לא היה חוק כזה בספר החוקים. מדובר באפליה קשה וחמורה".
הממשלה לא שלחה נציג לדיון; העותרים: "חוק מתועב"
נציגי הממשלה לא התייצבו לדיון, ומזכיר הממשלה שלח את עמדתה לפיה יש לדחות את העתירה, כיוון שמעצרי העריקים לא תורמים לגיוס החרדים.
עו"ד עודד גזית, המייצג את העותרת "יש עתיד", הגיב לעמדת הממשלה בדיון ואמר: "המכתב של מזכיר הממשלה הוא גזלייטינג. מזכיר הממשלה לא אומר מי אחראי לפעול לגיוס מתגייסים. הם אומרים לנו: 'אנחנו לא מתייצבים לדיון כי התוצאה ידועה מראש'".
גזית הוסיף: "עדיין לא נתקלנו בחוק כל-כך בוטה, מבזה ומתועב שקובע דין פלילי לאוכלוסייה מסוימת ולאחרת לא. הסיבה שהממשלה לא פה היא כי כולם יודעים שזה חוק מתועב שלא יעמוד בשום מבחן שהוא. חוק שלא יכול להישאר".
נציג העותרת "ישראל ביתנו" הדגיש את עיקרון השוויון הקיים מאז קום המדינה, שהופר: "הם ידעו, כשחוקקו את החוק, שהוא לא יעבור", אמר.
השופט מינץ: "יש איסור תורני להתגייס?"
עו"ד נתן רוזנבלט מארגון "אמת ליעקב ישראל", שטען כי הוא מייצג את "החרדי הבודד", אמר לשופטים: " אני מבין את הכאב של העותרים שמתכוונים לעניין השוויון בנטל, אין חרדי אחד שלא מבין את הכאב הזה ועד כמה זה מכעיס". עם זאת, הוא טען כי התורה אוסרת על החרדים להתגייס.
"בכל מועצות גדולי ישראל אין אחד שהורה שצריך להתגייס במצב הנוכחי. לקחו לנו את הדירות - שתקנו, לקחו את המעונות, את היציאה לחו"ל - לא דיברנו, אבל כשזה הגיע למעצרים - אנחנו בבעיה, כי עצור לא יכול לקיים את המצוות".
השופט דוד מינץ התרעם על הטיעון ואמר: "יש איסור תורני להתגייס? זה כנראה במחלוקת רצינית מאוד. אדוני מדבר באופן מגזרי. מה זה הדבר הזה?".
הדיון הסתיים. ראש ההרכב, השופט נעם סולברג, אמר בסיום הדיון כי פסק הדין יינתן בקרוב.
העתירות: "אפליה בין דם לדם"
חמש עתירות הוגשו נגד התיקון לחוק שירות הביטחון, שאושר החודש בכנסת ומקפיא את כלל הליכי האכיפה הפלילית נגד עריקים חרדים, לרבות מעצרים וחקירות. כאמור, זמן קצר לאחר הגשת העתירות הוציא בג"ץ צו ביניים שעצר את כניסת החוק לתוקף.
גם היועצת המשפטית לממשלה סבורה כי יש לבטל את החוק, ואילו הייעוץ המשפטי לכנסת קבע כי בהליך החקיקה נפלו פגמים מהותיים.
העתירות הוגשו על-ידי סיעת יש עתיד והיו"ר יאיר לפיד; התנועה לאיכות השלטון; מפלגת ישראל ביתנו והיו"ר אביגדור ליברמן; ארגון אחים ואחיות לנשק; ותנועת ישראל חופשית. לטענת העותרים, החוק פוגע בעיקרון השוויון ויוצר אפליה פסולה.
נטען כי מדובר בהסדר חסר תקדים, שבמסגרתו "המדינה מעניקה הגנה בחוק למי שמפר את חוק שירות ביטחון, ויוצרת שני סוגי עריקים - עריק חרדי שמקבל הגנה בחוק, ועריק חילוני שממשיך להיעצר. אפליה בין דם לדם, שחור על גבי לבן".
עו"ד תומר נאור, סמנכ"ל אסטרטגיה ומשפט בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות, מסר כי "בזמן שהאחים והאחיות, הבנים והבנות של כולנו נמצאים בגבול הצפון, בסוריה, ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובקעת הירדן, אחרי שלוש שנות לחימה שוחקות, רואים את העסקים שלהם קורסים, את המשפחות מתפרקות, משלמים בגופם ובנפשם ולעתים גם בחייהם - מה שבחרו לעשות חברי הכנסת בקואליציה הוא להרים ידיהם בעד חוק שמגן על משתמטים חרדים, עריקים ועבריינים, מפני שלטון החוק".
