עדות ראשונה למקורות גנטיים להפרעת אישיות גבולית
מאמר שפורסם בתחילת החודש בכתב־העת "Nature Genetics" סימן לראשונה גורם גנטי להפרעת אישיות גבולית. האבחנה הזאת מכונה לא פעם "פח הזבל" של ההפרעות, בטענה שהיא ניתנת (בעיקר לנשים) כשאין אבחנה ברורה אחרת למצבן.
המחקר החדש הוא התפתחות משמעותית, מאחר שהוא מעיד שבכל זאת לא מדובר ב"כלבויניק" של שאריות אבחנות אחרות, והוא פותח את הדלת לאפשרות של התערבות ביולוגית בעתיד.
● ויאגרה נגד סרטן? הממצא המפתיע של חוקרים במכון ויצמן
● התלונה המפתיעה של מטופלים בתרופות הרזיה, והחברה שמסמנת את הלהיט הבא בשוק
● חוקר מבר־אילן מציע דרך חדשה לגילוי מוקדם של אלצהיימר
כיום כ־1% מהאוכלוסייה בארה"ב מאובחנים עם הפרעת אישיות גבולית, עם ייצוג יתר (10%־20%) למאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל הנתונים דומים.
הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בין היתר בקשיים בקשרים בין־אישיים, כולל מערכות יחסים אינטנסיביות ולא יציבות, אימפולסיביות ודימוי עצמי ירוד, חרדת נטישה ותנודות במצב־הרוח. לפעמים היא כוללת גם התקפי זעם ופגיעה עצמית. לפי הספרות המחקרית, נשים לוקות בה בשכיחות גבוהה פי שלושה מגברים, אולם מחקרים עדכניים טוענים כי ההבדל כנראה קטן יותר.
ההפרעה מתחילה בדרך־כלל בסוף גיל הנעורים, מגיעה לשיאה בגיל 20-30 ,ובהמשך חל שיפור בקרב חלק מהמאובחנים. ההפרעה נקשרת לעתים קרובות בתסמונת פוסט־טראומטית, מופיעה יחד עם התמכרויות, דיכאון, התקפים פסיכוטיים או דיסוציאטיביים והפרעות אכילה, והיא אחת ההפרעות עם סיכון גבוה לאובדנות.
הכלי לטיפול בהפרעה כיום הוא בעיקר שיחתי. לפעמים ניתנות תרופות לטיפול בהפרעות הנלוות, כמו דיכאון, אך עד היום לא פותחה תרופה ספציפית להפרעת אישיות גבולית.
מחקרים מהשנים האחרונות הראו סיכון גבוה יותר לפתח את ההפרעה במשפחות שאחד מחבריה כבר אובחן בה, וההערכה הייתה שמדובר במפגש בין נטייה גנטית לנסיבות חיים קשות. המאמר החדש, בהובלת פביאן סטרייט מהמכון המרכזי לבריאות הנפש במנהיים, גרמניה, ובהשתתפות עשרות חוקרים נוספים, כבר מצא עדות של ממש בגנטיקה.
המחקר בחן 6 מיליון סמנים גנטיים ב־12,339 מאובחנים ומאובחנות בהפרעת אישיות גבולית, והשווה אותם לכמיליון אנשים ללא ההפרעה. תחילה זוהו שישה מוקדים על פני הגנום שנראו שונים בין שתי הקבוצות. החוקרים חיפשו את ההבדלים הללו בקבוצה נוספת של 685 איש עם ההפרעה מול 107 אלף בלעדיה, והבדיקה בקבוצה זו אישררה את הממצאים. בשילוב בין שתי הקבוצות, נמצאו עוד חמישה מוקדים עם הבדלים, וכעת יש לאשרר אותם שוב מול קבוצה אחרת.
לפי החוקרים, ניתן להסביר באמצעות הגנטיקה כ־17% מההבדלים בין הקבוצות, כלומר גם איתור הבסיס הגנטי משאיר הרבה מקום להשפעה של נסיבות החיים או גורמים אחרים שאיננו מבינים היום.
סטודנטים באוניברסיטת רייכמן יתרגלו על מטופלים שנוצרו ב־AI
מערכת שפיתחה חברת MedBar הישראלית תדמה מטופלים בני אנוש עבור סטודנטים בבית הספר החדש לרפואה על שם דינה רקנאטי באוניברסיטת רייכמן.
המערכת תחליף את תיאורי המקרה הקלאסיים בשיחה מדומה עם מטופל פיקטיבי ותעקוב אחרי האופן שבו הרופא־לעתיד מתשאל את המטופל, אוסף מידע ומקבל החלטות לאורך הדרך. הסטודנטים יקבלו משוב על האופן שבו פעלו לאורך הדרך. המערכת תיכנס לראשונה לשימוש בקורס מערכת העצבים ובריאות הנפש.
MedBar, שפועלת מתחת לרדאר, הוקמה על־ידי ד"ר שחר שלי מבית החולים רמב"ם ומפתחת מערכות תומכות החלטה ברפואה.
איכילוב משיק אקסלרטור ללא מטרות רווח
בית החולים איכילוב הודיע על השקת אקסלרטור שישקיע עשרות אלפי שקלים בחברות, ללא תמורה בתשלום או במניות בחברה. לפי בית החולים, המטרה היא לחזק את אקוסיסטם הבריאות והביומד בישראל ולעודד סטארט־אפים לעבוד עם בתי חולים ישראליים.
האקסטלרטור הוקם במסגרת I-Next Data, מחלקת המידע והבינה המלאכותית של איכילוב. לדברי אור קמארה, מנהל הטכנולוגיות, ויואב פישר, שמוביל את התוכנית, "חלק מהסטארט־אפים בישראל מדלגים על עבודה מוקדמת מול בתי חולים מקומיים. אנחנו פוגשים יזמים עם יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן, אבל ללא גישה ישירה לסביבה שבה הפתרון שלהם אמור לפעול".
כדי להכין את הסטארט־אפים גם לשוק הבינלאומי, האקסלרטור צפוי להפגיש את החברות עם רשת בינלאומית של מנטורים ומומחים מבתי חולים ומארגוני בריאות בעולם.
התוכנית פתוחה לסטארט־אפים המיישמים בינה מלאכותית בתחום הבריאות, כולל חברות בשלב מוקדם מאוד, ובתנאי שזיהו נכונה צורך בוער במערכת.
המחזור הראשון, שפעל מתחת לרדאר, כלל ארבעה סטארט־אפים. בין הטכנולוגיות שהם מפתחים: התאמה אישית של הטיפול בילדים עם מחלות כרוניות, משחקים לטיפול בהפרעות נוירולוגיות נפוצות ומוצר לניטור וניהול כאב כרוני. בימים אלה מתחיל המחזור השני, הכולל שלוש חברות נוספות.
הכרה לפרויקט ישראלי בתחום בריאות הציבור
פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל המרכז לחדשנות, בריאות ואימפקט חברתי באוניברסיטת בר־אילן, זכה ביום שישי האחרון בפרס הפרויקט המצטיין מטעם האיגוד האירופי של בתי הספר לבריאות הציבור.
הפרס ניתן לו על הובלת פרויקט שיתוף מידע שמומן ב־900 אלף אירו במסגרת תוכנית ERASMUS+ של האיחוד האירופי, לשיתוף ידע מהאקדמיה האירופית עם מוסדות העוסקים בבריאות הציבור בישראל.
בנימוקי הפרס נכתב: "הפרויקט מהווה מודל לדוגמה של פרקטיקה טובה גלובלית והשפעה משנה־מציאות".
