רגע לפני הנפקת הענק, אנתרופיק רוצה להיות חברת פארמה

אנתרופיק השיקה מערכת לגילוי תרופות. מה היתרון שלה?

חברת אנתרופיק, שפיתחה את מערכת הבינה המלאכותית קלוד, השיקה פרויקט לגילוי תרופות. לפי החברה, המטרה היא לפתח תרופות בעצמה, כדי לשפר את הכלים החישוביים שהיא מציעה לתעשיית הפארמה. "כדי שהכלים יהיו טובים, אנחנו צריכים לחיות את זה ממש כמוכם", אמר ראש תחום מדעי החיים של החברה, אריק קראודר אברמס, באירוע של התעשייה שהתקיים בשבוע שעבר. "אנחנו מאמינים במעגלי פידבק מהירים, ולשם כך, אין תחליף ללהיות איתכם בשוחות".

● תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה וכבר מחוללת סערה
● סאונות, אמבטיות קרח ובדיקה שתחליף MRI: המיזם השאפתני של מידג'רני

אנתרופיק הודיעה שכחברה לתועלת הציבור, וכזו שלא רואה את המוצר התרופתי הסופי כמוצר העיקרי שלה, היא יכולה להרשות לעצמה לחפש תרופות למחלות "זנוחות", שחברות התרופות הגדולות אינן מתעניינות בהן.

לפני כחודש הגישה אנתרופיק תשקיף סודי לקראת הנפקה ראשונה בוול סטריט, שצפויה להיערך באוקטובר הקרוב. בגיוס האחרון שלה הגיעה לשווי של 965 מיליארד דולר - יותר מכל חברת תרופות, חוץ מאלי לילי. הכנסותיה, בקצב שנתי של 50 מיליארד דולר, גם הן דומות לאלה של ענקית פארמה.

עם זאת, בשוק יש מי שאומרים שאנתרופיק מנפיקה עכשיו משום שלהבנתה היא הגיעה לשיא ההכנסות שלה, ומודלי בינה מלאכותית אחרים, פשוטים יותר וזולים יותר, עלולים לאיים עליה. שוק פיתוח התרופות יכול לעזור לה להתמודד עם האתגר. זהו שוק יציב, עם צורכי בינה מלאכותית משמעותיים ומורכבים, שדורשים ותמיד ידרשו התמחות ברמת דיפ־טק. זו יכולה להיות הזדמנות לאנתרופיק ליצור ולשמר יתרון טכנולוגי.

כל חברות הטכנולוגיה הגדולות כבר נמצאות בשוק הרפואי באופן זה או אחר. אלפאבית, החברה האם של גוגל, עוסקת בפיתוח תרופות ונמצאת בחזית הטכנולוגיה של שימוש בבינה מלאכותית בתחום, ומפתחי מודל Alpha Fold שלה אף זכו בנובל. אמזון פנתה לשוק הבריאות ופיתחה מודלים של ביטוח רפואי המאפשרים לה גם לשווק שירותי בריאות ותרופות.

שירותי פיתוח התרופות של אנתרופיק יהיו חלק ממערכת Claude Science , הנפרדת מהמודל המרכזי של קלוד. היתרון שהמערכת החדשה מציעה לתעשיית התרופות נעוץ בקלות שבה היא תאפשר לחוקרים לבצע משימות תכנות שעד כה דרשו יכולות מקצועיות.

אולטרסאונד לחיסול גידולים: שוק חדש מתחמם

חברת HistoSonics האמריקאית הודיעה השבוע על גיוס בסכום לא ידוע, לפי שווי של 3.75 מיליארד דולר, כדי להרחיב ולקדם מסחרית את הטכנולוגיה שלה לטיפול בגידולים סרטניים באולטרסאונד ממוקד. באוקטובר גייסה החברה 250 מיליון דולר (בגיוס ההוא דווקא שווי החברה לא פורסם), ולפני שנה נרכשה השליטה בחברה על ידי סינדיקט של משקיעים פרטיים וציבוריים לפי שווי של 2.25 מיליארד דולר.

העסקה הזאת מלמדת על העניין הגובה בתחום האולטרסאונד הממוקד, המוכר לשוק הביומד הישראלי דרך חברת אינסייטק, שגייסה מאות מיליוני דולרים בשלושה העשורים האחרונים, עסקה בגידולים סרטניים והיום המיקוד המסחרי שלה הוא בצריבת רקמות בעומק המוח, לטיפול בהפרעות תנועה. לפני כשנה פוצלה מתוכה חברת לוטוס נוירו, שמשתמשת באותה טכנולוגיה לטיפול בסרטן המוח.

הטיפול נעשה על ידי מיקוד גלי אולטרסאונד מכיוונים רבים בנקודה אחת, כך שמצטברת אנרגיה רבה באותה נקודה. מיקוד הקרינה מאפשר לצרוב רקמה מסוימת בלי לפגוע ברקמות נוספות בדרך. כך אפשר לטפל בגידולים שנמצאים במיקומים שאינם נוחים לניתוח.

המוצר של היסטרוסוניקס קיבל אישור שיווק ב־2023 לטיפול בגידולים בכבד. אינדיקציות נוספות על הכוונת: טיפול בגידולים שפירים בערמונית, גידולים בכליות וסרטן הלבלב.

בשוק הזה כבר פועלות היום חברות נוספות בשלב המסחרי, כמו Profound Medical, Sonacare ו־ EDAP TMS , אך הן ממוקדות בתחום הערמונית, שנחשב יחסית פשוט יותר. חברה אחת מסין בשם Chongqing Haifu Medical Technology מציעה גישה רחבה כמו זו שאליה מכוונת היסטוסוניקס, והיא כבר מסחרית, בעיקר באסיה. מבחינה טכנולוגית, אינסייטק הישראלית היא הנושפת העיקרית בעורפה של היסטרוסוניקס, אך היא אינה ממוקדת בתחום הסרטן.

טכנולוגיה חדשה שעשויה לסייע בגילוי מוקדם של אלצהיימר

פרופ' שי רהימיפור מאוניברסיטת בר אילן פיתח טכנולוגיה שעשויה לזהות גורם סיכון לאלצהיימר זמן רב לפני שהוא מתגלה במערכות הדימות הקיימות.

אחד מסימני ההיכר של אלצהיימר הוא משקעים של החלבון עמילואיד בטא במוח, אולם לפני שמצטברים משקעים כאלה, כבר יכולים להופיע צבירים קטנטנים של החומר, שאינם מופיעים בבדיקות הדימות. מחקר שנערך לאחרונה בהשתתפות חוקרים מבר אילן ופורסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia הראה שצבירי החלבונים הקטנים פוגעים במיטוכונדריה של תאי העצב ופוגעים בתקשורת בין תאי עצב. מחקר זה מצטרף לעדויות נוספות על תפקידם של צבירי החלבון הללו במחלה.

רהימיפור ועמיתיו פיתחו משפחה של פפטידים הנקשרים באופן סלקטיבי לצבירי החלבון הרעילים. כאשר הפפטידים מסומנים בחומרים פלואורסצנטיים או בנחושת רדיואקטיבית, הם מאפשרים לחוקרים להמחיש את קיומם ואת כמותם של צבירי החלבון ברקמת המוח.

התקווה היא שמעקב אחרי צבירי החלבונים הקטנים עשוי לאפשר אבחון מוקדם יותר של המחלה ומעקב יעיל יותר אחרי פעילות תרופות חדשות נגדה. חברת ApexBio הוקמה כדי לפתח את הטכנולוגיה, ונמצאת בשלב הניסויים בבעלי חיים, לקראת ניסויים בבני אדם.

שיקום הנפש והכלכלה: מרכז חדשנות נחנך בשדרות

מרכז החדשנות RiSe.Hub נחנך בשבוע שעבר בשדרות, עם שתי מטרות מרכזיות: פיתוח פתרונות בתחום ההתמודדות עם מצבי אסון ושיקום ובריאות הנפש. "המרכז מבוסס על התפיסה שלפיה הידע, הניסיון והיכולות שנצברו באזור הם נכס בעל ערך לאומי ובינלאומי", מסרו מובילי הפרויקט.

במרכז החדש מקווים להקים חברות בתחומים הללו, תוך שותפות עם גורמים אקדמיים ורפואיים, ולבצע ניסויים ופיילוטים בטכנולוגיה בקרב האוכלוסייה המקומית שזקוקה להם. השאיפה היא לקדם במקביל טכנולוגיות להתמודדות וגם את התעסוקה והכלכלה של האזור.

המרכז הוקם בהשקעה של 9 מיליון שקל, מתוכם 4 מיליון מתקציב מנהלת תקומה, בשותפות עם עיריית שדרות, ארגון ARC של בית החולים שיבא, האב חדשנות חוסן ובריאות שדרות, רשות החדשנות, אגף הקרנות בביטוח הלאומי, הרשות לפיתוח הנגב וגורמים נוספים.

בעת חניכת המרכז הושק גם פרויקט "בין שיבא לשדרות", בהשקעה של 12 מיליון שקל, במימון משותף של עיריית שדרות והקרן לפיתוח שירותים לנכים של הביטוח הלאומי. המרכז יפעיל מסלולי ליווי והאצה לסטארט־אפים, תשתיות מחקר ופיתוח, ותוכניות הכשרה ויזמות לצעירים משדרות תוך יצירת חיבורים למשקיעים.