גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

תמורת אלפי שקלים לתיק: בתי הדין הפרטיים שעוקפים את הסחבת

בין מערכת המשפט האזרחית העמוסה לעייפה לבתי הדין הרבניים צמח בשנים האחרונות מסלול עוקף: מוסדות פרטיים הלכתיים, שאינם מחויבים ברישיון ומורשים לפסוק בסכסוכים אזרחיים ● האם מדובר בשוק פרוץ מדי, ומה תעשה לו הפסיקה החדשה של בג"ץ?

בית דין של רשת ארץ חמדה גזית. הרשת מונה שבעה סניפים הפועלים מכוח חוק הבוררות / צילום: באדיבות ארץ חמדה גזית
בית דין של רשת ארץ חמדה גזית. הרשת מונה שבעה סניפים הפועלים מכוח חוק הבוררות / צילום: באדיבות ארץ חמדה גזית

בית דין ברחוב צדדי בשכונת קטמון. הדלת נפתחת, ולתוך החדר נכנסים שלושה אנשים - אחד מבוגר עם זקן ארוך ושניים צעירים יותר, כיפות סרוגות גדולות על ראשם. התובעים, הנתבעים, עורכי דינם ואנחנו קמים כפי שנהוג בפני שופט. אב בית הדין מתיישב על כיסאו, מול קיר שעליו תלויה תמונה של רב.

הוא מודיע שמערכת AI תתמלל את הדברים, והדיון נפתח. על הפרק: סכסוך בין דיירים מדרום הארץ לקבלן הבניין שהם גרים בו. הצדדים חתמו על חוזה שמגדיר במפורש את האחריות של הקבלן לתיקון תקלות על־פי חוק המכר. במקרה של מחלוקת או תביעה בין הצדדים הורה החוזה: הסכסוך יתברר בבית דין של ארץ חמדה גזית.

חתן נובל לכלכלה: "AI תהפוך אנשים למיליארדרים בין־לילה. זה מחייב מדיניות משמעותית"
התחיל כמדריך שיט של האחים זלקינד, והזניק את שווי ענקית הנדל"ן שלהם פי 16
מיליארדר ה־AI הכפיל את הונו. גרושתו דרשה חצי ממנו

ארץ חמדה גזית היא רשת בתי דין תורנית פרטית שתחום השיפוט שלה הוא דיני ממונות. היא מונה שבעה סניפים הפועלים מכוח חוק הבוררות, שמאפשר לשני צדדים לסכסוך להסכים שלא ללכת לבית משפט, אלא להעביר את ההכרעה לאדם או גוף שהם בוחרים בעצמם.

בבתי הדין האלה, המורכבים מבוררים שהתאגדו יחד, דנים בעיקר במחלוקות סביב כסף, רכוש והתחייבויות בין אנשים פרטיים וארגונים. על כס השיפוט יושבים בוררים מהזרם הדתי־לאומי, אך כמחצית מהתיקים מגיעים דווקא מהציבור החרדי.

"אנחנו כדתיים־לאומיים נחשבים בחוץ בראיית חלק מהחרדים, אבל 50% מהתיקים שלנו מגיעים מהם", מציין הרב אסף הר־נוי, מנהל הרשת. "למה? כי אצלנו אין שטיקים, ויש סדרי דין ברורים, ולצערנו זה לא מובן מאליו. אנחנו לא מכירים שמות ומשפחות בציבור החרדי".

הרב אסף הר-נוי, מנהל רשת בתי הדין הפרטיים ארץ חמדה / צילום: באדיבות ארץ חמדה גזית

לצד בית הדין שבו ביקרנו ישנו כולל ללימודי דיינות והכשרת דיינים שבו לומדים עשרות אברכים. אלה מעידים כי מדובר ב"מסלול אינטנסיבי של שמונה שנות לימוד, שכדי להתחיל בו אנחנו מחויבים בשירות צבאי". הכולל עצמו ממומן מכספי תרומות.

מפת הדרכים בסכסוכים

כיום, כשאדם שנקלע לסכסוך אזרחי ורוצה לפנות לערכאה משפטית שתכריע בעניינו, עומדות לפניו שלוש אפשרויות מרכזיות: פנייה לבית משפט אזרחי, הפועל תחת חוקי מדינת ישראל; פנייה למגשרים או בוררים הפועלים מכוח חוק הבוררות, חלקם (בעיקר במגזר הדתי) מאוגדים בבתי דין פרטיים; או פנייה לבית דין רבני, אפשרות שצפויה לחזור בקרוב אל השולחן.

בזירה של הפרטיים יש את בתי הדין של המגזר הדתי־לאומי, ובראשם ארץ חמדה גזית כאמור, אבל גם מוסדות מקומיים הפועלים בקהילות או ביישובים. גם במגזר החרדי יש בתי דין תורניים פרטיים.

אלא שמוסדות אלה אינם מחויבים ברישיון ואינם מצויים תחת הרגולציה של משרד המשפטים, ולכן לא ניתן לדעת מה היקפם. זו גם הסיבה שכל פסק בוררות שנותן בית דין פרטי מחויב באישור בית משפט אזרחי.

"בתי המשפט רוצים לחזק את הבוררות, זה עוזר להם, אז כשאנחנו שולחים את פסק הדין שלנו חתום לבית המשפט, הוא בדרך־כלל מאשר אותו", אומר הרב הר־נוי.

באשר למחירים, ברשת בתי הדין של ארץ חמדה גזית למשל טיפול בתביעה של עד 50 אלף שקל עולה 1,000 שקל, ובתביעות גדולות יותר מדובר ב־1.5%-3% מסכום התביעה. "התביעה הגדולה ביותר שיצא לנו לטפל בה היא של 50 מיליון שקל", מספר הרב הר־נוי.

גם בחברה החילונית פועלים מוסדות מקצועיים לבוררות, בהם הבוררים הם לרוב שופטים בדימוס, עורכי דין, רואי חשבון או מומחים, כמו המוסד הישראלי לבוררות עסקית, המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין או המוסד לבוררות של איגוד לשכות המסחר. הצדדים בסכסוך פונים אליהם ויכולים לבחור בורר מתוך רשימה, מה שמקובל מאוד בסכסוכים בעולם העסקי.

הפסיקה ששינתה את המשחק

במגזר הדתי קרנם של בתי הדין הפרטיים עלתה לפני כ־20 שנה בעקבות פסיקה שקבעה כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים, גם אם שני הצדדים מסכימים לכך.

"זה קרה מיד לאחר פסק דין סימה אמיר של בג"ץ מ־2006 (אשר עסק בסכסוך בין בני זוג על רכוש לאחר גירושיהם, שנידון בבית דין רבני - ע"א וג"ס), ונוצר צורך, במיוחד בקרב הציבור הדתי־לאומי", מסבירה פרופ' רות הלפרין־קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום האישה באוניברסיטת בר־אילן.

"יש אנשים שיש להם יותר אמון בבתי הדין האלה, הם מקנים הסכמה לערכאה הזאת להישפט בדין תורה. אני חושבת שצריך לעודד את זה - מתוך תפיסה של פלורליזם משפטי".

"ככה נהג עם ישראל לאורך כל השנים, גם בפולין וגם במרוקו", מוסיפה יעל נובוגרוצקי־נכטשטרן, עורכת דין לענייני משפחה. "תמיד היה בית דין של היהודים שפעל לפי דין תורה. זה לא משהו שהמציאו במדינת ישראל".

יעל נובוגרוצקי-נכטשטרן, עורכת דין לענייני משפחה / צילום: אוריאל קרמר

לדבריה, אחרי שבתי הדין הרבניים יצאו מהמשחק, בתי הדין הפרטיים נתנו תשובה לאוכלוסיות דתיות שלא רוצות להתדיין תחת חוק שיצרו רק בני אדם, אלא גם כזה שיש לו מקור תורני. "יש לי לקוחה חרדית שלא יכולה להביא את עצמה להגיש תביעה בבית משפט אזרחי, כי במחשבה שלה מדובר בערכאות של גויים. היא מקבלת אישור מהרב לעשות את זה, כי זה לא דבר פשוט".

הקאמבק של בתי הדין הרבניים

אלא שיש מי שטוען לטעם לפגם. "זה הפך לתחום פרוץ לחלוטין", אומר גורם המעורה בסוגיה. על הרקע הזה הגישו חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי הצעת חוק שאושרה, ולפיה בתי הדין הרבניים, הכפופים למדינה, יוכלו לחזור אל המגרש - 20 שנה אחרי פסיקת בג"ץ - ולשמש גם כבוררים במחלוקות בעניינים אזרחיים. כך, בתפיסתם, מי שמאמין בדין תורה יוכל להתדיין בסכסוך אזרחי תחת קורת־הגג של המדינה.

"בתי הדין הפרטיים החרדיים לא איימו על בתי הדין הרבניים הממשלתיים, עד שהתחילו להיכנס לתחום מוסדות דתיים־לאומיים", מציינת הלפרין־קדרי. זו, לתפיסתה, אחת הסיבות לקרקע הפורייה לאישורו של החוק. ואכן, במרץ האחרון אישרה הכנסת את חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), שהחזיר לבתי הדין הרבניים את הסמכות לשמש כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים.

אלא שאז פרצה סערה ציבורית. המתנגדים לחוק טענו כי המהלך הזה הופך את בתי הדין הרבניים למערכת משפט דתית מקבילה למערכת המשפט האזרחית - ועתירות הוגשו לבג"ץ.

העותרים, מארגוני זכויות אדם וארגוני נשים, טענו כי מערכת כזו עלולה לייצר מצב של פגיעה באוכלוסיות חלשות; וכי סיטואציות שבהן שני צדדים בעימות, שיש ביניהם פערי כוח, כמו עובד ומעביד, יאולצו לחתום שהם מסכימים כי הסוגיה שלהם תידון בבית דין רבני - מבלי שבאמת יש בידם ברירה אמיתית.

סוגיה נוספת שעלתה היא העומס שכבר קיים כיום בבתי הדין הרבניים, שהוא הסיבה המרכזית לסחבת בהליכי גירושים למשל. הפנייתם של הליכים בתחומים נוספים למערכת הזאת תכביד עליה עוד יותר.

"הגשנו עתירה לבג"ץ לגבי החוק הזה", מספרת פרופ' הלפרין־קדרי. "אך בניגוד לעתירה הראשית, אנחנו טוענים: החוק צריך לעבור, אבל אם גוף ממשלתי פוסק בדיני ממונות, עליו להיות מחויב בשוויון, למשל צריך למנות בצורה הוגנת גם דיינות נשים".

פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום האישה באוניברסיטת בר אילן / צילום: ענת גבע שרון

"תהיה תזוזה בציבור החרדי"

בארץ חמדה גזית לא שותפים לסערה ולא מודאגים מהשינויים בשדה שלהם. הרב הר־נוי אומר כי בתי הדין הרבניים הממשלתיים הם חסרי ניסיון בתחום ב־20 השנים האחרונות. לדבריהם, אין להם היסטוריה פסיקתית מספקת שתאפשר לפונים אליהם להעריך בפני מה יעמדו בהליך בדיני ממונות בבית דין רבני, ועל כן מבחינתם גם במבנה החדש היתרון של ארץ חמדה יישמר.

עו"ד נובוגרוצקי־נכטשטרן דווקא סבורה כי השינוי בסמכויות בתי המשפט כן יוביל לשינויים בשוק. "כיום יש אנשים שהולכים לבתי דין פרטיים, פתאום הם יכולים ללכת למקום ללא תשלום. אני מאמינה שתהיה תזוזה, והיא תגיע מהציבור החרדי. היתרון בבית דין רבני, שיכול לגרום לאנשים לבחור בו, הוא שפסק הבוררות שלו נכנס לתוקף מיד ללא אישור בשום מקום".

באשר לציבור הדתי־לאומי, נובוגרוצקי־נכטשטרן מאמינה כי זה יעמוד במקומו. "הם ימשיכו ללכת לבתי הדין הפרטיים, כי זה ציבור שסומך עליהם יותר, הדיינים במוסדות הרבניים הם חרדים, והם לא משתייכים אליהם".

מה היתרון של בתי הדין התורניים? הרי בסוף זה שירות שעולה כסף.
"לפונים בפעם הראשונה יש בדרך־כלל אוריינטציה דתית־חרדית", מסביר הרב הר־נוי. "אדם שההלכה חשובה בחייו, היא תהיה חשובה לו גם בתחום המשפטי. אבל מי שכבר היו אצלנו, פשוט רואים שזה יעיל יותר. מכוח עיקרון דינא דמלכותא דינא (שלפיו חוק המדינה מחייב גם מבחינה הלכתית - ע"א וג"ס) אנחנו פוסקים לפי דיני העבודה של המדינה, גם במקרים שבהם הזכויות הללו אינן מעוגנות בהלכה.

"למשל, אם מורה חרדית מגיעה וטוענת שהלינו את שכרה, היא תקבל את מלוא זכויותיה הסוציאליות. אבל אנחנו לא הולכים בצורה עיוורת אחרי החוק במדינה, אלא בוחנים את מה שנהוג ואת הצדק".

כדוגמה מביא הרב הר־נוי את הדיונים המגיעים לפתחם בענייניהם של משרדי תיווך בחברה החרדית. מתווכים במגזר הזה מתנהלים לא פעם מחוץ לכללי הרגולציה בישראל, המחייבת רישיון מיוחד. למרות זאת, במקרים שבהם זה נדרש, וכל עוד אותו מתווך בעל ניסיון מתאים, בית הדין יפסוק לרוב כי יש לשלם דמי תיווך.

"במקרה אחר, למשל, אם חוק המדינה מאפשר ריבית פיגורים, אנחנו לא נפסוק חובת תשלום, כי היא אסורה לפי ההלכה. אלא אם כן יש בהסכם ההלוואה היתר עסקה שמאפשר לעקוף את הבעיה ההלכתית".

"מאפשרים גם עדות נשים"

ההתנגשות בין חוקי המדינה לדין התורה מתרחשת לא פעם בבית הדין, ואז משתמשים הרבנים בדרך־כלל בכלים הלכתיים, המאפשרים להם לפסוק לפי הדין המקובל כיום. "למשל, התורה אומרת שרק על־פי שני עדים יקום דבר, אבל זה קשה ליישום במציאות של היום, ולכן אנחנו פוסקים גם לפי מה שנקרא אומדנא (הסקת מסקנות מראיות ונסיבות ברורות - ע"א וג"ס), שמאפשרת להסתמך (במקום על שני עדים - ע"א) על הקלטות וסרטונים, כל עוד הם אינם מותירים מקום לספק", אומר הר־נוי.

המתח בין הדין האזרחי לתורה מתחדד עוד סביב יכולתן של נשים להעיד. לפי הדין בגמרא נשים אינן מורשות לכך, אבל בארץ חמדה גזית זה כן מתאפשר. "אם יש מעצבת פנים שהייתה צריכה לתת אישור לשינויים, והצדדים מתווכחים בשאלה אם היה אישור או לא", מדגים הר־נוי, "אז בפועל מקבלים את העדות שלה".

לבתי דין תורניים מהסוג הזה גם יש יתרונות שקשה לבתי המשפט האזרחיים העמוסים לספק, כמו יחס אישי יותר, יעילות ושקיפות לאורך התהליך. "תיק מורכב יכול להימשך אצלנו כשנה, שזה כמובן הרבה יותר מהיר מאשר בבתי משפט", מעיד הרב הר־נוי.

לעומת זאת, הלפרין־קדרי מציינת: "נכון יותר להשוות בתי דין פרטיים למוסדות בוררות אחרים, כמו המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין, שגם הוא נחשב מוצלח. הרבה שופטים בדימוס משמשים שם כבוררים".

נובוגרוצקי־נכטשטרן טוענת כי כניסתם של בתי הדין הרבניים לשדה האזרחי היא פשוט יצירה של מסלול נוסף שירחיב את האפשרויות. "כמו בתחום העסקי, גם בתחום הפרטי האדם רוצה לבחור את מי שיפסוק מי צודק".

מבתי הדין הרבניים לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

מאפים בקפה גליקסון / צילום: פנינה אברמוביץ'

פרעצל מתפקע ומתוקים עוצרי נשימה: בית הקפה המושחת בקיבוץ

בתוך הנוף המשגע של יישובי אלונה גילינו מרחב של אמנות ואוכל ● סדנת נרות משעוות דבורים, ממלכת פימו שמתחזה לממתקים וקפה עמוס מעדני שמרים

פרופ' פיליפ אגיון / צילום: Patrick Imbert

"אנשים יהפכו למיליארדרים בן לילה": התחזית של זוכה פרס נובל והסכנות

פרופ' פיליפ אגיון, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2025, בנה מודל שעשוי לסייע לעולם לשרוד את מהפכת ה-AI ● בראיון מיוחד לגלובס הוא מסביר מדוע לא צריך בשלב המעבר להגן על משרות, איך "האובססיה להעניש עשירים תהפוך את כולנו לעניים" ולמה ישראל עלולה לפספס את ההזדמנות להפוך למובילה הכלכלית של האזור

מימין: בחלל הנגטיבי יש ראש של כלב מרחרח את אחוריו של כלב אחר; ''קיץ תל אביבי'' - עבודה שבמרכזה מטקות; נומה בר בתערוכה / צילומים: מוזיאון תל אביב לאומנות, מיטל שטדלר

המבט השני של נומה בר: תערוכה חדשה שהיא פצצה של צבע, הומור ושנינות

מוזיאון תל אביב עושה כבוד לאומן הישראלי המשפיע, שעבד עם המגזינים הכי גדולים והמוזיאונים הכי נחשבים ● למאייר והמעצב נומה בר יש דרך חד פעמית, גרפית וצבעונית להסתכל על העולם, ותמיד מבט שני בעבודות שלו חושף עוד שכבה ● ובונוס: גם ילדים יגלו בשניות את הקסם שלה

רכבי צ'רי / צילום: יחצ

מסין לחולון: ענקית הרכב שפותחת לראשונה משרדים בישראל

לגלובס נודע כי צ'רי שכרה לאחרונה משרדים בחולון, והיא צפויה להתחיל את הפעילות המקומית עוד השנה ● מקביל, גם קבוצת SAIC, שמיוצגת בישראל על ידי קבוצת לובינסקי, יבואנית MG, נערכת בימים אלה לפתוח מחדש את נציגות הקבע שלה בישראל לאחר כחמש שנים ● השבוע בענף הרכב

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל. בעיגול: אילהם אלייב, נשיא אזרבייג'ן / צילומים: דוברות רפאל, AP-Ebrahim Noroozi

אזרבייג'ן הולכת ומתרחקת מישראל. מי תקטוף את הפירות?

ישראל סופגת ביקורת גוברת מאזרבייג'ן, בין השאר בגין הכרת הממשלה ברצח העם הארמני ● למרות עסקה נאה שנסגרה על מערכות רפאל, בחברות חוששים כי מגמת הצטמצמות העסקאות עם הלקוחה האסטרטגית תימשך ● ממקורות הדאגה: הסתערות החברות האמריקאיות ועיכוב לא מוסבר בהכרעת מכרז חלל

צ'וי טה–וון ורו סו–יונג. בפסק הדין בחודש שעבר נקבע כי יפצה אותה בכ–640 מיליון דולר / עיבוד: צילום מסך, AP

מיליארדר ה־AI הכפיל את הונו. גרושתו דרשה חצי ממנו

נישואי המאה הרומנטיים של דרום קוריאה התפוצצו והפכו לדרמה בהמשכים ● עכשיו הם כבר מכונים "גירושי המאה"

המומחית שמסבירה: האם 2 מיליון שקל זה מספיק לפנסיה

שיחה עם אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות ופעילה חברתית ● על כלל־האצבע שאמור להבטיח לפרוש בלי דאגות, האוכלוסייה שמצויה בסיכון הגדול ביותר והפרשה שהחלה ברעיון חכם ויצאה משליטה ● איך להתכונן לפנסיה גם בגיל 40? סדרה חדשה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500 ● לאחרונה נפער פער חריג בין שני מדדי הדגל בבורסה - ת"א 35 ות"א 90, כאשר דווקא ת"א 35 תופס את ההובלה ● בנק ישראל יוצא בצעד שיאפשר רישום כפול של מניות הבנקים בוול סטריט ● וגם: איתן עציוני מנהל בית השקעות שמנהל 2.3 מיליארד שקל, ובשוק הישראלי הוא רואה לא מעט הזדמנויות מתחת לרדאר

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

היורש של באפט מספק את הסחורה: כל הנתונים מדוחות הרבעון השני

ברקשייר האת׳ווי מציגה גידול בכל מגזרי הפעילות למעט ביטוח. אבל החדשות טובות מבחינת המשקיעים מסתתרות במקום אחר - המנכ״ל הנכנס גרג אייבל מתחיל להשתמש בקופת המזומנים האדירה שצבר קודמו

ג'ייקוב צימרמן / צילום: Simons Foundation ,מתוך ויקיפדיה

כוכב-העל במתמטיקה שחושש מבינה מלאכותית, ובכל זאת הצטרף לאחרונה ל־OpenAI

ג'ייקוב צימרמן זכה בפרס היוקרתי ביותר בעולם המתמטיקה. כעת הוא עובד על הבעיה החשובה ביותר בקריירה שלו

שלטי מאנדיי בטיימס סקוור / צילום: נאסד''ק

במאנדיי מסבירים לעובדים: "אין קשר בין שדרוג שכר המנכ"לים לפיטורים"

לקראת הצבעת בעלי המניות על הכפלת חבילת התגמול של המנכ"לים, מאנדיי דוחה מול עובדיה את הקשר לגל הפיטורים האחרון ומסבירה כי מדובר בעדכון תקופתי ● בחברה מציינים כי השכר לא עודכן מאז ההנפקה לפני חמש שנים, וכי כעת הוא יותאם לרמה הנהוגה בשוק

מצביעה בקלפי. פוטנציאל מטעה במיוחד / צילום: שלומי יוסף

"יש יחסי תן וקח מתחת לשולחן": מה הציבור לא יודע על מכוני הסקרים

מכוני הסקרים המתפרסמים בערוצי החדשות עובדים לא אחת במקביל גם עם מפלגות ופוליטיקאים, כיועצים אסטרטגיים או כמבצעי סקרים פנימיים עבורם - קשר כפול שכמעט ואינו מגיע לידיעת הצופה בבית ● מדוע האפשרות של ניגוד עניינים לא גלויה למצביעים, והאם בשוק קטן ומצומצם יש אפשרות אחרת? ● מאחורי הסקרים, בחירות 2026 

''סבחה'' מתקן התפלת מים של מקורות באילת / צילום: אתר החברה

מקורות עותרת לבג"ץ נגד הממשלה: הגבילו את הארנונה על מתקני המים

העתירה הוגשה בעקבות העלאה של פי 16 בארנונה על מתקן מים במועצה האזורית חוף אשקלון ● במקורות מזהירים כי ללא התערבות רשויות מקומיות נוספות ילכו בעקבותיה, ודורשת לקבוע תעריף ארנונה אחיד לכל מתקני המים בארץ

מסלולים בעלי שם דומה - הרכב השקעות שונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הכסף עבר לאפיק אחר, החוסכים כלל לא שמעו על זה

רפורמת המסלולים של רשות שוק ההון באה להגביר אחידות במסלולי הגמל, הפנסיה וההשתלמות ● בפועל, מסלולים בעלי שם דומה כללו הרכב השקעות שונה - שהתבטא גם בתוצאות שהשיגו ● כעת מגדל ומיטב משנות מדיניות השקעה במסלולים שזכו לתשואה נמוכה ואיבדו כספים

לעבוד בזמני מלחמה: הנוסחה שתעזור לצוות להצליח גם אם המציאות תשתנה ברגע / צילום: Shutterstock

לעבוד בזמני מלחמה: הנוסחה שתעזור לצוות להצליח גם אם המציאות תשתנה ברגע

בעידן של עבודה מרחוק תחת אזעקות, עובדים במילואים ולקוחות שמשנים דרישות, יש מי שמגיבים במהירות, ויש מי שנותרים מאחור ● מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מראה מה מאפשר לחלק מהצוותים להסתגל מהר יותר לשינויים, וכיצד היכולת הזו משפרת ביצועים בסביבה דינמית ומשתנה

דובאי / צילום: Reuters

דובאי כבר לא בטוחה, ועשירי העולם מחפשים את המקלט הבא

דובאי כבר לא לא משדרת ביטחון, ועשירי העולם מחפשים בית חדש ● חלקם עזבו את ארץ המקור מסיבות ביטחוניות, בזמן שאחרים מעוניינים בהטבות מס נרחבות ● לאן הם עוברים, והמדינה שמנסה להתבסס כיעד החדש

על מה הוא חולם? השאלה שמעסיקה את בעלי חיות המחמד כבר דורות / צילום: Shutterstock

מתקרב היום שבו נוכל לשאול את הכלב שלנו על מה הוא חולם בלילות

בינה מלאכותית וטכנולוגיות אחרות כבר מסייעות לחוקרים לפענח את שפת הלווייתנים, לזהות דפוסים בתקשורת של בעלי חיים ואפילו לנהל "שיחות" עם כלבים ● אולם, השאלה כבר אינה רק מה הם מנסים לומר לנו – אלא האם נדע להקשיב להם

מטוס ישראייר רחב גוף A320 / צילום: מוני שפיר

התחרות על הקו לניו יורק מתחממת: ישראייר קיבלה אישור לקראת טיסות לארה"ב

חברת התעופה קיבלה מרשות התעופה האזרחית ואישור ממשרד התחבורה האמריקאי, וכעת ממתינה רק לאישור מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב כדי שתוכל להפעיל טיסות לניו יורק ● וגם: קבוצת שטראוס משיקה יוזמה המזמינה ישראלים לגלות את הצפון דרך טיולים ● אירועים ומינויים

מי רשאי להעביר זכויות במקרקעין ששייכים לרמ''י / אילוסטרציה: Shutterstock

מיהו "בן ממשיך"? פסק דין חדש קובע שמינוי באגודה אינו מעניק אוטומטית זכויות בנחלה

הבן טען כי נחלת ההורים הועברה לו במתנה בהסכם "בן ממשיך" לפני כ־30 שנה - בעוד האחיות ביקשו לחלק את רכוש האם, כולל המשק, בחלקים שווים בין כל האחים בהתאם לצוואתה

כטב''ם מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UVISION

בזכות הנשק הישראלי: המדינה שהפכה למובילה בדרום אמריקה

ארגנטינה מטמיעה חימושים משוטטים ישראליים, שמקדמים אותה למעמד טכנלוגי מוביל בדרום אמריקה ● סינגפור שילבה טילי Blue Spear מתוצרת ישראל בספינת מלחמה חדשה ומתקדמת ● וטייוואן מפתחת כלי שיט בלתי מאוישים מבוססי בינה מלאכותית של חברה אמריקאית ● השבוע בתעשיות הביטחוניות