צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן בימים אלה שינויים משמעותיים במיסוי עובדי ההייטק, לקראת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2027. בין החלופות שנבחנות: הגדלת המס על אופציות לעובדים, לצד הפחתת המס על השכר. את עבודת המטה מוביל "צוות השלושה", המורכב ממנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר והכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון.
● לידיעת מפוטרי ההייטק: הטיפים שיאפשרו לכם למקסם רווח מהאופציות שקיבלתם
● הרווחים קפצו, ועובדי הבורסה קיבלו אופציות בשווי של כמעט 12 מיליון שקל
ברקע עומד הצורך בהגדלת הכנסות המדינה. אמנם ההכנסות ממסים גדלות מעבר לתחזיות, אך ההוצאות הביטחוניות ממשיכות להגדיל את יחס החוב־תוצר. למרות ההכרזות האופטימיות והגירעון הנמוך יחסית במחצית הראשונה של השנה, באוצר עדיין מקווים לעמוד ביעד הגירעון שנקבע בתקציב - 4.9% מהתוצר. זאת, משום שהרבעון הראשון של השנה התנהל תחת תקציב המשכי, ולמערכת הממשלתית לוקח זמן להוציא את התקציב לפועל. ההערכה היא שבמחצית השנייה של השנה ההוצאות יגדלו משמעותית.
מנגד, הגזירות הכלכליות שהושתו על הציבור בשנים האחרונות ומאז פרוץ המלחמה היו קשות: מהקפאת מדרגות מס הכנסה ועד העלאת דמי הביטוח הלאומי. לכן, דרך האמצע שאליה מכוונים באוצר היא לנסות להקל במס על האדם העובד לצד חיפוש אחר מקורות חדשים לגביית מסים.
בצוות טוענים: המיסוי הקיים "מעוות"
תת־צוות העוסק בענף ההייטק בוחן את הסוגיות הללו, שמתחדדות בענף ממספר סיבות: ההייטק הוא הקטר של המשק, והכבדה לא מידתית עליו ועל עובדיו עלולה לפגוע בתוצר, בעידן שבו ישראל משמשת בעיקר כמקור הפיתוח, בעוד שהייצור והמכירה נעשים בחלק גדול מהמקרים בחו"ל, לצד התפתחות ה־AI וגלי הפיטורים בענף. מנגד, מגזר ההייטק אחראי לכ־18% מהתמ"ג, לכ־60% מהיצוא, לכשליש מצמיחת התוצר בישראל מאז 2017, ותשלומי מס ההכנסה ממנו מהווים כ־24% מכלל תשלומי המס הישיר בישראל.
על רקע זה, בשבוע שעבר אמר מנהל רשות המסים כי בכוונת הרשות לבחון את הגדלת המס על אופציות שמקבלים עובדי ההייטק כתגמול נוסף על השכר. עד כמה משמעותי רכיב תגמול זה ניתן ללמוד מההערכה שלפיה שווי האופציות שמחזיקים עובדי ההייטק בישראל, ושנמצאות "בתוך הכסף", הוערך בסוף השנה שעברה בכ־150 מיליארד שקל, לפי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים (לא כולל אופציות של חברות פרטיות). בשוק מספרים שמאז הסכום אף המשיך לגדול.
כיום, בדרך כלל ניתן לממש את האופציות כ־90 יום לאחר סיום ההעסקה. מומחים הסבירו לגלובס כי לפי פקודת מס הכנסה, כדי ליהנות מהטבת המס נדרש שהמניות יוחזקו בידי נאמן במשך 24 חודשים ממועד ההקצאה. מכירה מוקדמת מוציאה את האופציות ממסלול ההטבה, וכל הרווח הופך להכנסה מעבודה החייבת במס של עד 50%, ובתוספת ביטוח לאומי ומס בריאות מגיע למס אפקטיבי של עד 62%. זאת, לעומת מס רווחי הון של 25%. התוצאה: המימוש נדחה - וכך גם קופת המדינה נפגעת.
זו הסיבה העיקרית שבצוות של האוצר ורשות המסים בוחנים כעת לשנות את הכללים ולתמרץ מימוש מוקדם. אם נסתמך על מקרי העבר, כמו למשל ברפורמת הרווחים הכלואים, עצם הכוונה להעלות את המס על האופציות בעתיד עשויה להביא לגל מימושים שיתגלגל גם לתוספת מסים נכבדת לקופת המדינה.
גורמים ששוחחו עם גלובס הצביעו על כך שהמיסוי במתכונת הנוכחית "מעוות", משום שלטענתם מדובר למעשה בתחליף שכר שיש למסות אותו כשכר. בצוות מעריכים שנכון להיום יש מיליארדי שקלים "כלואים" וערכם ממשיך לעלות, אך הם אינם ממומשים. במצב הקיים, בעת המימוש המיסוי אינו מדורג כמו המס השולי ואין לו תקרה. "יכול להיות מצב שעובד ירוויח 100 מיליון שקל וישלם מס של 25%", אמר אחד מהם לגלובס.
מתן גזרים בתמורה למקלות
בכל אופן, גם אם המהלך יצא לפועל, מדובר במקל שלצדו ינסו לייצר גם גזרים. כלומר, ליצור חבילת חקיקה שלמה בנושא ההייטק, שתכלול לפי ההערכות חקיקה לעידוד קרנות השקעה בהייטק והורדת המס השולי (נכון ל־2026, מדרגות המס מגיעות עד 50% לבעלי הכנסות גבוהות מאוד), שכן עובדי הייטק מגיעים במהרה למדרגת המס המקסימלית.
פתרון נוסף שנבחן הוא שינוי במתווה המס, כך שעל חלק מהאופציות ישולם מס שולי כהכנסת עבודה, בעוד שעל עליית הערך העתידית עד לעזיבת מקום העבודה יחול מס רווחי הון של 25%. חלופות נוספות כוללות הקדמת מועד תשלום המס או יצירת מנגנון שלא ידחה את חבות המס עד למועד המימוש.
אמנם ההחלטות הללו רחוקות עדיין מהסכמות ויצטרכו לזכות להסכמת השרים הממונים בממשלה הבאה, שכן יש בצד ההטבות גם לא מעט גזירות. אולם בינתיים, באוצר וברשות המסים עמלים על שורה של רפורמות גדולות ומשמעותיות.




















