במחצית הראשונה של 2026 הוכפל היקף ההזמנות שקיבלו חברות סטארט־אפ ממשרד הביטחון ל־960 מיליון שקל, ו־37 חברות חדשות קיבלו הזמנות מהמשרד - כך עולה מדוח מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון לסיכום המחצית, שנחשף לראשונה בגלובס.
● 50 אלף שקל ברוטו בממוצע למפתח: הדיפנס־טק רותח, והמשכורות מטפסות
● הדוחות נראו כמו הצלחה מסחררת, ואז המניה הביטחונית צללה
● המדינה האירופית שתקים מפעל מל"טים ישראלי בשטחה
נתוני מפא"ת מצביעים כי ב־2026 נמשכה מגמת הצמיחה בדיפנס־טק הישראלי, לאחר שב־2025 הגיע היצוא הביטחוני הישראלי לשיא של כ־19.2 מיליארד דולר (כ־57.6 מיליארד שקל). בהמשך, במחצית הראשונה של 2026 נרשמו שיאים בהיקף הגיוסים והאקזיטים של חברות בתחום.
בתקופה זו נצפו גיוסי הון, הנפקות ו־M&A (מיזוגים ורכישות) בהיקף של יותר מ־2.5 מיליארד דולר, גם כאן שיא כל הזמנים, כולל יוניקורנים. ניתוח היחס בין סך ההזמנות ממפא"ת לסך הגיוסים בכל קטגוריה מראה שהשפעת מפא"ת בחברות בשלבים התחלתיים גבוהה באופן ניכר מאשר בחברות בשלות יותר: 34% בחברות בשלבי Pre־Seed ו־Seed, כ־17% בסבב A, וכ־15% בסבב B ואילך.
העסקאות הללו משקפות את מאמצי משרד הביטחון בהתאם לאסטרטגיה שמכתיב מנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר ברעם, לחיזוק העצמאות הטכנולוגית הישראלית, לקידום אקוסיסטם הדיפנס־טק ולהרחבת שיתופי־הפעולה הבינלאומיים.
במסגרת זאת מפא"ת, בראשות ד"ר דני גולד, מנהלת התקשרות פעילה עם 322 חברות, 246 בהתקשרות ישירה ו־76 בערוצים עקיפים. במחצית נוספו כאמור 37 חברות חדשות, הרבה יותר מ־15 אחרות שיצאו מפעילות, כלומר שלא קיבלו הזמנה במשך יותר משנתיים. בתקופה הזו 33 חברות שונות צמחו למעמד של "חברה בינונית", וקיבלו הזמנות בסך 331 מיליון שקל במחצית. ההגדרה של מפא"ת לחברה בינונית היא כוח־אדם שגדול מ־100 איש, עם Revenue Growth, או כזו שרכשה חברה גדולה.
החלק של החברות הקטנות ביצוא הביטחוני הולך וגדל
סוגיה מעניינת שעולה מהדוח היא כיצד חברות קטנות נוטלות חלק גובר ביצוא הביטחוני הישראלי. בתקופה הזו 15 חברות קיבלו הזמנות מחו"ל בסך 176 מיליון שקל, במה שהביא את כלל עסקאות היצוא של הסטארט־אפים הביטחוניים הישראליים אי־פעם לכ־934 מיליון שקל.
לגלובס נודע כי חלק הארי מהסכום מגיע מארה"ב ככלל, ומתוכנית CD&I בפרט, שהקונגרס מגדיל את תקציבה משנה לשנה. עבור שנת התקציב 2027, למשל, בית הנבחרים אישר בחודש שעבר מסגרת תקציב ל־CD&I של 750 מיליון דולר, לפי הפילוח הבא: 500 מיליון דולר להגנה מפני טילים; 100 מיליון דולר עבור מערכות נגד כטב"מים; 100 מיליון דולר לטכנולוגיות מול מנהרות; ו־50 מיליון דולר לטכנולוגיות ביטחוניות מפציעות.
בסך־הכול, במחצית קיבלו 131 סטארט־אפים וחברות קטנות הזמנות ישירות ממפא"ת, בהיקף כאמור של 960 מיליון שקל. מתוכן 55.9% בסבב B; בשלבי הפרה־סיד והסיד התקבלו 37.6% מההזמנות; ואילו 6.5% התקבלו בשלב A.
במבט היסטורי על כלל ההזמנות של מפא"ת מסטארט־אפים בסך 5.6 מיליארד שקל, עולה כי 31% היו בסבב B; בשלבי הסיד והפרה־סיד התקבלו 47.7%; בסבב A התקבלו 20.2%; ואילו 1.1% התקבלו בסבב C ואילך.
אם כן, ניכר שבמחצית הראשונה של 2026 חל זינוק בשיעור ההזמנות מחברות יותר מנוסות ומגובשות, על חשבון כאלה שנמצאות בשלב מוקדם יותר.
עניין רב בפתרונות להגנה מרחפני סיב
בכל הנוגע לתחומים, 28.9% מההזמנות של מפא"ת היו לפלטפורמות אוטונומיות, קרי רחפנים למשל. במקום השני היו חברות בינה מלאכותית ודיגיטל (23.8%), ולאחר מכן סייבר (16.5%), סנסורים וגלאים (8.4%), תקשורת (5.4%), וניווט (4.3%).
באופן לא מפתיע, 63.7% מהחברות שקיבלו הזמנות נמצאות במרכז, 15.1% בשפלה ובהר, ו־10.6% בעמקים. 5.8% ו־4.8% בלבד, בהתאמה, הן מהנגב ומהגולן והגליל.
העניין בקרב חברות הטכנולוגיה הצעירות בעבודה בסקטור הביטחוני ובמיוחד מפא"ת ניכר מ־864 מענים שהתקבלו ל־13 קולות קוראים. הקול הקורא שלגביו התקבלו הכי הרבה מענים הוא פתרונות להגנה מרחפני סיב, שנבע כמובן מהאיום של חיזבאללה. היתרון ברחפנים הללו שהם מוגנים מפני לוחמה אלקטרונית, ועל כן נדרשים כלים ייעודיים: החל מירי, דרך חיתוך הסיב ועד הפעלת רחפנים נגד רחפנים.
למקום השני הגיעו 160 מענים למחזור השני בתוכנית אינוטל. זהו אקסלרטור משותף של מפא"ת בהובלת מחלקת ה־CTO ובשיתוף אט"ל, שעוסק באתגרים בתחומים כמו לוגיסטיקה צבאית, רפואה צבאית, מזון וקיימות.
המחזור הראשון כלל עשר חברות, ואילו השני עם שבע חברות פעילות שעוסקות, לדוגמה, במיון נפשי ראשוני, סינון מים, ואוטומציה בתחמושת. מבין החברות בוגרות התוכנית, שלוש קיבלו הזמנת המשך ממפא"ת בהיקף של 10.5 מיליון שקל.
"זה לא ב־DNA הקלאסי של מפא"ת לעסוק בעולמות הייצור, כי לרוב עוסקים בטכנולוגיות פורצות דרך, אבל אנחנו מבינים את החשיבות - ועל כן מעודדים את תחום הייצור המתקדם", מספר לגלובס אל"מ ישי כהן, ראש מחלקת תוכ"ן (תכנון, כלכלה וניתוח מערכות) במפא"ת. "פנינו בחודשים האחרונות גם לעולמות הנעת הרק"ם".
ניכר עד כמה מערכת היחסים הביטחונית המתהדקת בין ישראל לבין גרמניה מניבה תועלות גם לחברות הקטנות, אם כי במספרים קטנים יותר. שישה מענים התקבלו להשתתפות בתערוכת DTM בברלין, ותשע חברות התעניינו במתן מענים לאתגרים של חברת "דויטשה טלקום".
מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי בין השנים 2025-2021 היוותה גרמניה את היעד הביטחוני השני בהיקפו של ישראל, עם כ־21%. מי שניצבה לפניה במקום הראשון היא הודו עם 29%.
ההודים לא מסתפקים בגדולות: רוצים חדשנות
דרך מפא"ת ניתן לראות שבניו דלהי לא רק מתעניינים במערכת היחסים הפורה שכבר יש להם עם החברות הגדולות אלביט והתעשייה האווירית, אלא רוצים להניב עוד מהחדשנות הישראלית.
כך, למשל, חמישה מענים התקבלו עבור תוכנית "דרישטי" הישראלית־הודית. זהו מיזם טכנולוגי־ביטחוני רחב היקף שהוקם בדצמבר 2024 בשיתוף־פעולה של מפא"ת עם T־Hub, מאיץ טכנולוגי הודי שממוקם בהיידראבאד ומתמקד בבינה מלאכותית, דיפטק ורחפנים.
בסיכומו של דבר, חלק מהותי מההצלחה של מפא"ת נובע מאקסלרטור הדגל אינופנס, שהשלים חמישה מחזורים עם 72 חברות. מבין כלל החברות הללו, 66% הגיעו ל־POC (הוכחת היתכנות) מוצלחת.
באקסלרטור שמפעילים מרכזי SOSA ו־iHLS התניעו בסוף 2025 את המחזור השישי עם 19 חברות נוספות, שעוסקות בסייבר, AI, סנסורים, אסטרטגיה ואפילו פסולת בנייה. צרכני המרכז, שמספקים את האתגרים המבצעיים, מתפרסים על פני כלל צה"ל ומערכת הביטחון. מבין החברות בוגרות התוכנית, 25 חברות קיבלו הזמנת המשך ממפא"ת, בהיקף של כ־66 מיליון שקל.
אל"מ כהן מסכם כי הציפייה היא לראות המשך צמיחה מרשימה גם במחצית המקבילה ב־2027. "אנחנו שואפים שהגיוסים יצמחו עוד, ואז נראה תפוקה אמיתית בשדה הקרב, שתשנה מציאות.
"הסטארט־אפים באים לידי ביטוי כיום במיוחד בהתמודדות עם כטב"מים, ואילו בחימוש וטילים לא הייתה בשורה, גם לא בפלטפורמות. אנחנו מנסים לקדם, אבל עדיין אין כאלה באופן משמעותי. עם המעורבות וההשקעות, אנחנו מצפים כי 2027 תהיה משמעותית, כדי שיהיה חלחול לתפוקה המבצעית. המעגל ייסגר עם תווית הקומבט פרובן, ואז החברות ימכרו הרבה החוצה".
