נתונים חדשים של בנק ישראל מגלים מי הכוחות שהזיזו את השקל בחודשים האחרונים. בזמן שהגופים המוסדיים המשיכו למכור דולרים אל תוך התחזקות השקל, היבואנים והמגזר העסקי זיהו הזדמנות. נתוני בנק ישראל מראים כיצד המגזר העסקי ניצל את נפילת הדולר מתחת לרף 3 השקלים ברבעון השני ורכש בתוך שלושה חודשים בלבד מט"ח בהיקף המאפיין שנה שלמה.
● ההכנסות ממסים עלו, והגירעון בחודש יולי ירד ל-3.3%
● "צה"ל עור ועצמות": נתניהו פותח את תקציב הביטחון, והממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים
● אחרי חודשיים רצופים שרכש דולרים: בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח ביולי
פילוח של הנתונים שבוצע על ידי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מעלה כי המגזר העסקי רכש ברבעון השני של השנה מט"ח בהיקף של כ־12 מיליארד דולר ובארבעת הרבעונים האחרונים כ־24 מיליארד דולר. רכישות אלה, לדבריו, נועדו לקבע את הדולר הנמוך ולתרום להוזלת הייבוא בהמשך.
"ניצלו את הרמות הנמוכות של הדולר"
"השנה האחרונה הייתה חריגה למדי. המגזר העסקי, ובעיקר היבואנים, ניצלו במיוחד ברבעון השני של השנה את הרמות הנמוכות של הדולר, שבשיאו נסחר סביב 2.8 שקלים", אומר אלכס זבז'ינסקי. "אני מניח ששם הם הגבירו פעילות ורכשו מט"ח רב במחירים זולים, בין אם עבור חומרי גלם, מוצרי השקעה או מוצרים מוגמרים לציבור במחירים נוחים יותר. מבחינת היצואנים, זו הייתה תקופה פחות טובה, אך ליבואנים הייתה זו תקופה מעולה עם רווח משמעותי שאפשר להם להיות תחרותיים יותר".

גורם משפיע נוסף במשוואת המט"ח הוא התנהגות המשקיעים הזרים, אולם בחודשים האחרונים הם שמרו על מתינות יחסית ולא הציגו תנודות משמעותיות. בדרך כלל, קטגוריה זו מורכבת ממרכזי פיתוח, חברות טכנולוגיה וגופים אחרים בבעלות זרה, הנוהגים למכור מט"ח ולקנות שקלים לצורך תשלום שכר, דמי שכירות ומסים. עם זאת, הנתונים הנוכחיים אינם מאפשרים לזהות האם מדובר בחברות אלו. "בנתונים אנחנו לא רואים פילוח אם מדובר בחברות הללו אבל היתה שם פעילות זניחה. יכול להיות שהיתה פעילות ספקולטיבית של תושבי חוץ אחרים", מוסיף זבז'ינסקי.
גורמים בשוק ההון המעורים בפרטים מעריכים כי התערבותו הישירה של בנק ישראל ברכישת דולרים תרמה למגמה. נזכיר כי במאי רכש הבנק כ־800 מיליון דולר, וביוני עלה היקף הרכישות לכמיליארד דולר. לבנק ישראל שני כלים עיקריים להתערבות בשוק המט"ח: התערבות מוניטרית שמטרתה להשפיע על שער החליפין, והתערבות טקטית שמטרתה להבטיח את תקינות המסחר.
במקרה זה, הבנק פעל במישור השני, לאחר שזיהה מניפולציות או פעילות לא תקינה בשוק. עם זאת, גורמים בשוק סבורים כי גם התערבויות ממוקדות אלו הספיקו כדי לשנות את הלך הרוח, ובאופן ספציפי - הניעו יבואנים רבים להתחיל לרכוש דולרים בעצמם.
עלות הגידור קפצה, המוסדיים לא עצרו
צלע בולטת במיוחד היא המוסדיים, שממשיכים לצמצם בחדות את חשיפתם למט"ח מזה מספר רבעונים. המגמה הפכה מובהקת עוד יותר לאחרונה, על רקע עליית עלויות הגידור בעקבות שלוש הפחתות הריבית של בנק ישראל מתחילת השנה. בעוד הבנק המקומי מוריד את הריבית, הפד ממשיך לשמור עליה ברמה גבוהה; פער ריביות זה פועל לרעת השקל ומייקר משמעותית את הפרמיה שמשלמים המוסדיים על המרת הדולרים. הערכות בשוק מדברות על התייקרות של פי שניים בהשוואה לתקופה שקדמה להפחתות הריבית בישראל.

לדברי זבז'ינסקי, מדובר בשנה חריגה המאופיינת בירידה חדה בחשיפת הגופים המוסדיים למט"ח: "מדובר בתהליך שמזין את עצמו כי אם יש ירידה בחשיפה למט"ח שמביאה לשקל חזק יותר, אז השקל החזק יותר גורם לירידה חזקה עוד יותר בחשיפה למט"ח. זה היה מהיר ועוצמתי ברמה חסרת תקדים. ראינו את זה יחד עם ירידה בפרמיית הסיכון וביצועים טובים מאוד של הבורסה בישראל עד לפני כחודשיים".
כך, הוא מסביר, התחזקות השקל, שהחלה ברבעון הראשון של 2025, הובילה לירידה חדה בחשיפה למט"ח בתיק הנכסים הכספיים של הציבור מ־17% לכ־13% עד היום. רמה זו אפיינה את התקופה שלפני הצגת המהפכה המשפטית והמחאה שבאה בעקבותיה בתחילת 2023 והמלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר.
בשנה האחרונה עד סוף הרבעון השני, נרשמו היקפי פעילות שיא בשוק המט"ח. הגופים המוסדיים מכרו מט"ח בהיקף של כ־43 מיליארד דולר, מהם כ־14 מיליארד דולר ברבעון השני של 2026 בלבד. המכירות בוצעו במקביל לצמצום החשיפה למט"ח במסלולים הכלליים ולהסטה משמעותית של השקעות על ידי הציבור, בעיקר בקרנות הנאמנות, מהשקעות בחו"ל לשוק המקומי.
"הציבור חוזר לקנות בחו"ל"
"בחודשיים האחרונים אנחנו רואים שהציבור מתחיל לקנות שוב בחו"ל ואנחנו כבר בנקודת תפנית שלא רואים אותה בנתונים", מנתח זבז'ינסקי את שינוי המגמה. ומה יהיה בהמשך? יונתן כץ, האסטרטג הראשי של לידר שוקי הון, מצביע על משתנה אחד מרכזי - הבורסה האמריקאית. ככל שהיא תעלה, השקל יתחזק. ולהפך.
"אם אני מביט על השנה האחרונה, התשובה חד־משמעית היא התנהגות הגופים המוסדיים", מסביר כץ. "כמובן שהגורמים הריאליים נוכחים גם הם, דוגמת העודף בחשבון השוטף, איתנות מגזר ההייטק והגיוסים בחו"ל, שהסתכמו בכמעט 8 מיליארד דולר במחצית הראשונה. למרות הצמצום במצבת העובדים בענף, היצוא, הן של תעשיות ההייטק והתעשיות הביטחוניות והן של שירותי סייבר ומחקר ופיתוח, ממשיך לצמוח בקצב מהיר. עם זאת, גורם לא פחות חשוב, ויש הטוענים שאף קריטי יותר, הוא השווקים בחו"ל, ובמיוחד הבורסות, והשפעתן הישירה על פעילות המוסדיים".
טענת סמוטריץ' ותגובת הכלכלנים
ז'בז'ינסקי מעריך שתנועת המטוטלת החזקה תתייצב. "אני חושב שקצת 'הגזימו' לצד אחד ואחר כך לצד שני, ועכשיו קצת חוזרים ליותר שיווי משקל. לכן, במבט קדימה ללא מלחמות ומגפות, שער השקל־דולר יהיה בהתאם להתנהגות הבורסה האמריקאית. צריך לזכור גם שהמשקיעים כעת בתקופת המתנה לקראת הבחירות וההבנה לאן תלך הממשלה החדשה", הוא אומר.
לפני כשבועיים ייחס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בראיון את התחזקות השקל לפעילות הריאלית של המשק, והעריך כי שער השקל־דולר יוסיף להיסחר ברמות הנוכחיות. מנגד, גם זבז'ינסקי מעריך כי בהיעדר אירועים ביטחוניים, תנודות השער ימשיכו להיות מתואמות ישירות עם שוק המניות האמריקאי.
"יש לשקל בסיס ריאלי. אנחנו רואים עודף בחשבון השוטף ובהשקעות, והשקל הוא מטבע איתן. עם זאת, כשאני בוחן את המתאם מול שוק המניות האמריקאי, הקשר ברור מאוד: המוסדיים חשופים לבורסות בארה"ב, וכאשר אלו עולות החשיפה למט"ח גדלה, מה שמחייב אותם למכור מט"ח כדי לשמור על חשיפה יציבה. לכן, לצד הסיפור הריאלי, ישנם גורמים נוספים. כשמבצע ביפרים מחזק את השקל, זהו סיפור ביטחוני. כשיש ביצועים טובים בבורסה המקומית או פעילות מוסדית זהו סיפור פיננסי. לסיכום, לשקל יסודות יציבים, אך הוא מושפע ממגוון גורמים".




















