רשות המסים פרסמה היום (ד') מחקר הסוקר את השפעתו של מס הקנייה שהוטל ב-1 בינואר 2022 על משקאות מתוקים ובוטל ב-30 במרץ 2023. מהמחקר עולה כי הטלת המס הביאה לעלייה חדה במחירי המשקאות המתוקים בישראל ובמקביל לירידה משמעותית בצריכתם.
לעומת זאת, ביטול המס הביא לירידה במחירי המשקאות ולעלייה בצריכתם, כאשר בכלל סוגי המשקאות המחירים לא שבו להיות כפי שהיו, וכן הצריכה במרבית המשקאות לא חזרה לרמה שהייתה לפני שהוטל המס.
● קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?
● אושרה ייצוגית נגד גולדה: מכרה גלידות "ללא סוכר" שהכילו סוכר
● כמה מתוק זה יותר מדי? מחקר חדש מערער על המלצה מרכזית בתזונה
מס הקנייה על משקאות מתוקים הוטל ב-1 לינואר 2022 במטרה לצמצם את התחלואה העודפת הנגרמת מצריכת משקאות מתוקים עתירי סוכר ומשקאות המכילים ממתיקים מלאכותיים וטבעיים המזיקים לבריאות הציבור. המס נקבע בגובה של 1 שקל לליטר על משקאות מתוקים ו-6 שקלים לליטר תרכיז/ק"ג אבקה להכנת משקה מתוק.
בנוסף, הוטל מס בגובה 0.7 שקלים לליטר על משקאות בהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה, משקאות מתוקים המכילים חומר ממתיק אחר וכן מיצי פירות בהם שיעור הסוכר גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה ו-4.2 שקליפ לליטר תרכיז של משקה כאמור.
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו על רקע הקמת הממשלה ה-37 הוחלט על ביטול המס, וביום 30 במרץ 2023 נכנסה לתוקף הוראת שעה לביטול מס הקנייה על משקאות מתוקים עד סוף שנת 2023. לקראת סיום תוקפה של הוראת השעה, נקבעה הוראת שעה נוספת אשר האריכה את ביטול המס עד לסוף שנת 2024, ובתחילת ינואר 2025 נקבעה הוראה קבועה לביטול המס.
תוספת הכנסות המדינה ממס זה בשנת 2022 עמדה על כ-900 מיליון שקל. בהתאם לעליית המחירים והמדד, אם המס היה חל בשנת 2025, הגידול בהכנסות המדינה היה עומד על כ-1.05 מיליארד שקל.
מלוא סכום המס גולגל לצרכנים
המחקר, שנערך על-ידי רבקה אפרמוב, יוליה אונגר וטל כהן-טפר מחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים, מראה כי העלייה במחירי המשקאות בעקבות הטלת המס הייתה מעבר לסכום המס שהוטל עליהם במרבית המשקאות, גם בנטרול האינפלציה באותן שנים. כמו כן, לאחר ביטול המס, הירידה במחיריהם של המשקאות שמוסו הייתה נמוכה מנטל המס שהוסר מהם, גם בנטרול האינפלציה.
כלומר, בטווח הקצר יצרניות המשקאות גלגלו את מלוא סכום המס לצרכנים ואף ניצלו את הטלת המס לצורך העלאת מחירים, ובטווח הארוך, לאחר שבוטל המס, הן לא הפחיתו את מלוא סכום המס במחיר לצרכן, כך שהירידה בהכנסות המדינה ממס לא התגלגלה במלואה לצרכן.
לדוגמה, מחיר בקבוק קוקה-קולה 1.5 ליטר בשישייה, שהוא אחד המוצרים השכיחים ביותר, עלה בכ-32% (1.24 שקלים) לליטר אחרי הטלת המס, וירד בכ-16% (0.80 שקלים) בלבד לליטר אחרי ביטולו.
מבחינת צריכה, המחקר מראה שלאחר הטלת המס חלה ירידה של כ-12% בצריכת משקאות מתוקים, ולאחר ביטול המס עלתה הצריכה בכ-5%. כלומר, הצריכה לא חזרה לרמתה לפני הטלת המס, אך כן נרשמה מגמת עלייה מתונה.
בנוסף, בבחינה של הצריכה במגזר החרדי בלבד נמצא כי להטלת המס הייתה השפעה גדולה יותר מאשר במגזר הכללי.
עם פרסום המחקר התעוררה סערה בקרב יצרניות המשקאות הקלים, הטוענות כי הן אינן אחריות לעליות המחירים לצרכנים, וכי הן אף הורידו באופן מלא את שיעור המס ממחיר המשקאות מיד עם ביטול המס. בתגובה פרסמה רשות המסים הודעת תיקון והבהרה למחקר, במסגרתה הודגש כי "המחקר מתייחס למחירים סופיים לצרכן. המחקר אינו מנתח איזה חלק מעליית המחירים בעקבות הטלת מס קנייה על משקאות מתוקים נובע מהמקטע הסיטונאי ואיזה נובע מהמקטע הקמעונאי".
