גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

אבי שומר הודיע על סידור המדפים מחדש, והקפיץ את ענף הספרות. האם המתחרים ילכו בעקבותיו?

השבוע שיגר המנכ"ל והבעלים המשותף של "צומת ספרים" מכתב שבו הודיע כי הרשת תסנן את הספרים שהיא מוכרת, גם בהתאם לאופן המימון שלהם - על ידי הוצאה ממוסדת או הכותב עצמו ● הביקורות בענף לא איחרו להגיע, בעיקר על המעמד שהרשת לוקחת לעצמה, ועל הפגיעה בסופרים חדשים ● שומר לגלובס: "דווקא קיבלתי פידבקים חיוביים מהמו"לים. הם ואני מבינים שאנחנו עושים פה משהו חיובי"

אבי שומר בסניף של צומת ספרים / צילום: אלירן אביטל
אבי שומר בסניף של צומת ספרים / צילום: אלירן אביטל

השבוע הפתיע מנכ"ל צומת ספרים, אבי שומר, את ענף הספרים הישראלי כשהודיע על כך שהרשת תצמצם את מספר הכותרים על המדפים בכ-100 סניפיה. "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה תלולה בהיקף 'הספרות הממומנת' - מודל שבו הכותרים יוצאים לאור ללא תהליך לקטורה מקצועי ומחייב", כתב שומר במכתב ששיגר אל המו"לים של ההוצאות הגדולות.

המבט השני של נומה בר: תערוכה חדשה שהיא פצצה של צבע, הומור ושנינות
יש לכם דיסני פלוס? השדרוג שחיכיתם לו סוף-סוף מגיע

"מגמה זו מייצרת אתגרים משמעותיים בניהול שטחי המדף, ופוגעת ביכולתנו להציג לקהל תמהיל איכותי, תוך דחיקה לשוליים של כותרים בעלי פוטנציאל ספרותי ומסחרי גבוה", הוסיף שומר. "הצפת המדפים בכמות גדולה של כותרים ללא סינון מוקדם מהווה נטל כלכלי כבד ומיותר על כל שרשרת האספקה", הדגיש - ועולם הספרות לא איחר להגיב.

מאחורי הניסוח הענייני מסתתר ויכוח ותיק, שבשנים האחרונות רק הולך ומחריף - מי מחליט איזה ספר ראוי להגיע למדף, ועד כמה עצם העובדה שהסופר מימן את הוצאתו צריכה להשפיע על ההחלטה הזאת. החל מהרבעון הקרוב מתכוונת צומת ספרים לשנות את מדיניות קליטת הכותרים שלה, ולדרוש מההוצאות להעביר כל ספר חדש לבחינה לפני הפצתו לסניפים. במסגרת התהליך יתבקשו המו"לים גם לציין אם הוצאת הספר מומנה בידי המחבר, או בידי גורם אחר.

ברשת מדגישים כי מימון עצמי לא יהווה סיבה אוטומטית לפסילת ספר, אלא אחד הפרטים שיעמדו בפני מנהלי הרכש כשהם בוחנים את התאמתו לקהל, את הפוטנציאל המסחרי שלו ואת המקום שניתן לו בחנויות. אלא שעצם הדרישה לסמן אילו ספרים מומנו בידי הסופרים מביאה שוב לשולחן את אחד השינויים הגדולים שעבר שוק הספרים: יותר ויותר כותרים יוצאים כיום במודלים שבהם המחבר משתתף בעלויות, ולעיתים נושא בהן כמעט לבדו.

מפת האינטרסים

בניגוד לעבר, שוק הספרים הישראלי כבר אינו בנוי משתי חוליות נפרדות - מו"לים מצד אחד, וקמעונאים מצד שני. בצומת ספרים, ההוצאות כנרת זמורה ביתן ומודן מחזיקות יחד בכשני שלישים מהרשת, בעוד לסטימצקי אחזקה של כ-10% בהוצאת "קוראים" (שממוקמת בעשירייה הראשונה של הוצאות לאור בישראל).

התוצאה היא שלפחות בחלק מהמקרים, גופים שיש להם אינטרס ישיר בהוצאה לאור קשורים גם לצד הקמעונאי שמחליט אילו ספרים יקבלו את שטחי התצוגה המבוקשים ביותר. בהתאם, רשות התחרות פסלה בשנה שעברה בקשת מיזוג בין הוצאת עם עובד לסטימצקי, מטעמים דומים לטענה זו, ובשל הדומיננטיות של עם עובד בכותרים קלאסיים, מעין "רבי מכר נצחיים".

במקביל, עוצמת התחרות בין ההוצאות הגדולות - בהן גם ידיעות ספרים - משתנה מתקופה לתקופה בהתאם לכותרים שהן מצליחות להפוך לרבי מכר. כך שהשאלה מי זוכה להיכנס לחנות, אינה מתקבלת בחלל ריק. ובכל זאת, מבחינה עסקית, ההחלטה של צומת ספרים היא קמעונאית בעיקרה. כל ספר חדש שנכנס לחנות דורש מקום על המדף, טיפול לוגיסטי, הפצה בין הסניפים ובמקרים רבים גם החזרה למחסן אם לא נמכר.

הביקורות על המהלך מדברות על כך שהוא עלול ליצור זיהוי בעייתי בין ספר שמומן בידי מחברו לבין ספר שאינו איכותי על אף שזה לא בהכרח כך, ושהסינון החדש מעניק לרשת כוח גדול יותר לקבוע אילו קולות יגיעו למדף, מה שעלול לפגוע בסופרים חדשים.

"דווקא קיבלתי פידבקים חיוביים מהמו"לים על המכתב הזה", אומר שומר בשיחה עם גלובס. "הם ואני מבינים שאנחנו עושים פה משהו חיובי. בסוף, זו הפרנסה שלנו ושל 1,000 העובדים שלנו".

לדבריו, יש הצפה ענקית של ספרים על המדפים, ולא רק בארץ, אלא בכל העולם. "דווקא בגלל שיש פריחה בתחום הזה, צריך לדעת להבחין בין ההוצאות, מבלי לנקוב בשמות, שמוציאות ספרים איכותיים, ובין אלו שרק מבטיחות לכותבים חובבים הבטחות כדי לקחת כסף", הוא אומר.

לגבי תמהיל הסחורה בסניפי הרשת הוא מסביר כי עדיין עיקר ההכנסות של צומת ספרים, כ-70%, מגיעות ממכירת ספרים. "אף אחד לא קם בבוקר ואומר שהוא ייכנס לצומת ספרים כדי לקנות קלפי פוקימון, אחרת לא היה לנו שום עדיפות על כל רשת צעצועים או פנאי אחרת".

המצוקה הכלכלית בענף

המשוואה הקושרת בין מימון עצמי לבין היעדר סינון מקצועי אינה מקובלת על רבים בענף. הטענה היא שספר עצמאי יכול לעבור עריכה, הגהה, עיצוב ותהליך הפקה מוקפד לא פחות מספר שיצא בהוצאה מוכרת, בעוד שגם הוצאות ותיקות גובות כיום מסופרים תשלום עבור הוצאת ספריהם. כך שהקו שפעם הפריד בין הוצאה מסורתית להוצאה עצמית הפך מטושטש בהרבה.

איריס בן חיים גורדון, לשעבר סמנכ"לית השיווק של עם עובד, רואה במהלך של צומת ספרים תוצאה כמעט מתבקשת של המצוקה הכלכלית שבה נמצא הענף כולו. "שוק הספרים נמצא כבר תקופה ארוכה בכשל מתמשך. בבסיס, פשוט אין מספיק מכירות של ספרים, והחנויות נלחמות על כל לקוח", היא אומרת.

"במקביל מגיעה לשוק כמות עצומה של ספרים, בין היתר בגלל העלייה בהוצאה עצמית. חשוב לומר שספר שיצא בהוצאה עצמית הוא לא בהכרח לא טוב, וזה גם לא מה שאבי שומר אומר. להבנתי, הוא מבקש לשמור לאנשי המקצוע אצלו את החירות לבדוק כל ספר, ולהחליט אם הוא ראוי להיכנס לחנות.

"לחנויות יש היום פחות ופחות מקום על המדף - חלק מהשטח מוקדש למוצרים אחרים, שהרשתות הכניסו כדי לייצר הכנסות נוספות, ובמקביל מספר הקוראים שקונים ספרים הצטמצם. זה קשור גם לשינוי באופן שבו אנשים מנצלים את הזמן הפנוי שלהם".

בן חיים גורדון מכוונת בדבריה למדפים שבעבר נשאו על עצמם ספרים, וכיום מאכלסים משחקים לילדים, פאזלים, ציוד משרדי ועוד. המגמה הזו, שבתחילה התקבלה בהרמת גבה, הפכה לחלק בלתי נפרד מהחנויות - ומסייעת להן ברלוונטיות ובמכירות.

בכל מקרה, אומרת בן חיים גורדון, המחלוקת לא צריכה להיות על השאלה האם ספר מסוים הוא "ספרות טובה" - עניין שלעולם יישאר סובייקטיבי - אלא אם הוא עומד ברף מקצועי מינימלי. לדבריה, כאן בדיוק נמצא גם הערך של הוצאת ספרים מסודרת.

"כשספר מתקבל בהוצאה אחרי תהליך לקטורה, מתחילה עליו עבודה מאוד משמעותית. חומר גלם עובר לעורך שבונה ומחדד את הסיפור, ולאחר תהליך ארוך ומייגע יוצא ספר שההוצאה גאה לשים עליו את הלוגו שלה. זה בדיוק הערך של העבודה המו"לית, והוא לא מסתכם רק בהדפסה ובהפצה".

לסגור את הסכר

גם בני ציפר, עורך התרבות והספרות של עיתון "הארץ", שלאחרונה נודע כי יסיים את תפקידו באוקטובר הקרוב, סבור כי במידה רבה הבעיה היא לא עצם קיומה של הוצאה עצמית, אלא היחלשותם של מנגנוני הסינון.

"הרושם שלי מהרשתות הגדולות הוא שבשנים האחרונות חלק מהחנויות איבדו משהו מהאופי של חנות ספרים, אף שיש כמובן גם חנויות שבהן עדיין יש מקום משמעותי לספרות רצינית", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "הבעיה הגדולה יותר היא הכמות העצומה של ספרים שמגיעה למדפים, בלי אותו מנגנון סינון שהיה קיים בעבר".

לדבריו, בעבר לא רק ההוצאות שימשו שומרות סף - גם מפיצים ידעו אילו ספרים נכון לשלוח לרשתות, ואילו יתאימו יותר לחנויות עצמאיות. גם לאחר שהספר הגיע לחנות, היו מערכות נוספות שיצרו היררכיה - ביקורות, מוספים ספרותיים, רשימות רבי-מכר ותשומת לב מצד אנשי המקצוע.

"היום הפילטרים האלה נחלשו מאוד, וכמעט כל מה שיוצא יכול למצוא את דרכו למדף", אומר ציפר. "מול המבול הזה, אני יכול להבין את אנשי הרשתות שאומרים שאי אפשר להמשיך כך. בסופו של דבר, מישהו צריך לסגור קצת את הסכר".

עם זאת, גם ציפר מסתייג מהצגת הספרות הממומנת כמקשה אחת. "אבי שומר עושה את עצמו תמים במידה מסוימת, משום שגם רוב ההוצאות הממוסדות מבקשות כיום כסף מחלק מהסופרים שרוצים להוציא ספר. מצד שני, אני מבין את הטענה שלו שיש כאן בעיה".

גורם בענף הספרות מתאר את השינוי באופן חריף אף יותר. לדבריו, "בשנים האחרונות הלכו רחוק מדי עם החגיגה הכלכלית, ועם התפיסה שכל עוד מישהו אחר מממן את הספר - זו לא בעיה. נוצרה תחושה שהדברים יצאו משליטה, וזה גם מה שמנחה היום את שומר כשהוא אומר שצריך לעשות בזה סדר".

האחריות של הסופרים

עבור סופרים "חדשים", הוויכוח על המדף הפיזי נשמע כמעט כמו שיחה על עולם שהולך ומשנה צורה. נוני קופמן, סופרת שהוציאה לאחרונה את ספרה בהוצאה עצמית דרך סוכנות "כריכה", אומרת כי אמנם הופעה בחנויות הגדולות עדיין נחשבת יעד חשוב, אבל הדרך אל הקוראים כבר לא עוברת בהכרח רק בצומת ספרים או בסטימצקי.

"לכל סופר או סופרת יש את החלום שהספר שלהם יופיע בחנויות הספרים הגדולות, אבל הזירה הספרותית כבר מזמן לא נמצאת רק שם", היא מסבירה. "היום הרבה מאוד מהסופרים נמצאים ברשת, מפרסמים את הספרים שלהם דרך אפליקציות כמו 'עברית' ואחרות, כך שאני לא מרגישה שתהיה פגיעה משמעותית בעולם הספרות".

לדבריה, האחריות להגיע לקהל היעד כבר עברה במידה רבה אל הסופרים עצמם. "זו אחריות שלנו כסופרים למצוא את הקהל שלנו, ויש לנו את הפלטפורמות והדרכים לעשות את זה". קופמן מעריכה כי הפקה עצמית של ספר עולה כיום כ-40-60 אלף שקל, וכך עולה גם משיחות עם סופרים עצמאים אחרים.

באופן מעט מפתיע, אחת התומכות במהלך של שומר היא דווקא סופרת שבחרה בעצמה בהפקה עצמית. סיגל נעים הוציאה את ספרה הראשון בכנרת זמורה דביר, ואילו את ספרה השני הפיקה בעצמה. "אני מברכת על המהלך של שומר, וחבל בעיניי שהוא לא קרה כבר לפני שנים", היא אומרת לגלובס.

"במידה רבה, הוצאות הספרים הפסיקו לעשות את העבודה שלהן - לעשות לקטורה, לבחור ספרים שהן מאמינות בהם ולקדם אותם. במקום זה, הפירמידה התהפכה. הוצאות רבות גובות סכומים גבוהים מהסופרים, וכך נוצר המון רעש של תוכן, ובסופו של דבר כמעט כולם מפסידים - הסופרים, הקוראים ושוק הספרים כולו".

נעים מוסיפה כי גם אם הספר שלה עצמו היה נפגע מהמהלך, היא עדיין הייתה תומכת בהחלטתו של שומר. "כשאני כותבת, אני לוקחת בחשבון שהיכולת שלי להגיע לקהל רחב בישראל מוגבלת. הבחירה לכתוב ולהיות סופרת הי א שלי, ואני מבינה את השוק שבו אני פועלת. מצב שבו הוצאות הספרים הן המרוויחות הגדולות של השוק, בעוד הסופרים נושאים בחלק גדול מהסיכון, הוא בעיניי מצב לא תקין. שומר עשה כאן מהלך אמיץ".

ומה אומרים בסטימצקי?

האם המתחרה הגדולה, סטימצקי, תבחר במהלך דומה לזה של צומת ספרים? לפחות בשלב זה, התשובה היא לא. "אנחנו מתייחסים לכל ספר לגופו, ולא פוסלים אותו רק מפני שהוא מומן על ידי הסופר", אומר איציק שלו, סמנכ"ל הסחר של הרשת. "היום הוצאות רבות לא מוכנות להשקיע מכספן בסופרים חדשים, ואם לא ייתנו לאנשים האלה הזדמנות, לא יהיה עתיד לתחום.

"ברור שיש לא מעט ספרים שלא ראויים להגיע למדף, ויש גם הוצאות שהמודל העסקי שלהן מבוסס בעיקר על גביית כסף מהסופר, ופחות על השאלה איך הספר יימכר. אבל בתוך העולם הזה יש גם ספרים שעוברים עריכה טובה, ומפתיעים מאוד באיכותם".

איציק שלו, סמנכ''ל הסחר של סטימצקי / צילום: רפי דלויה

שלו מזכיר כדוגמה את נועם חורב, שהוציא ספרים באופן עצמאי ומכר עשרות ואף מאות אלפי עותקים, ואת "השקעות לעצלנים" של תמיר מנדובסקי, שיצא בהוצאה עצמית והפך לרב-מכר מתמשך. "אם לא ניתן הזדמנות לספרים כאלה, אנחנו עלולים לפספס את הסופר הגדול הבא", הוא אומר. "השאלה מבחינתנו היא אם הספר טוב ואם יש לו קהל, ולא מי שילם על ההוצאה שלו".

ובכל זאת, קשה להתעלם מההיגיון שמאחורי המהלך של צומת ספרים. לחנות יש שטח מוגבל ותנועה מוגבלת של קונים. הוויכוח האמיתי אינו אם צריך סינון, אלא מי יהיה המסנן ועל סמך אילו קריטריונים. האם המבחן צריך להיות איכות ספרותית, סטנדרט מקצועי, פוטנציאל מסחרי, זהות ההוצאה - או שילוב של כולם? והאם העובדה שסופר מימן מכיסו את הספר שלו היא מידע רלוונטי, או דווקא שריד של תפיסה ישנה לגבי הדרך שבה ספר "ראוי" אמור להגיע לעולם.

עוד כתבות

מפעל לייצור סוללות לית'יום לכלי רכב חשמליים / צילום: Shutterstock

הצרכן ישלם? התוכנית שתחייב יצרנים למחזר סוללות רכב חשמלי

המשרד להגנת הסביבה מקדם חוק שיחייב יצרני רכב למחזר סוללות ליתיום ● המיחזור ימומן ככל הנראה באמצעות היטל על כלי רכב חשמליים, ועלול להתגלגל למחירי המכוניות לצרכן ● במקביל, עדכון המיסוי הירוק ותקנות יורו 7 צפויים להביא לגל יבוא חריג של כלי רכב סיניים עוד לפני סוף השנה ● וגם: הושקו בישראל דגמי אאודי Q7 ודאצ'יה דאסטר החדשים • השבוע בענף הרכב 

אוטובוסים של חברת דן, אילוסטרציה / צילום: כדיה לוי

ארבעה חודשים אחרי שאגת הארי: החזרים לנוסעי התחבורה הציבורית

משרד התחבורה יחל ביום ראשון במבצע החזרים לנוסעים שהחזיקו במנויים תקופתיים בתקופת צמצום השירות במהלך המלחמה ● ההחזר יינתן למחזיקי "חופשי חודשי" ולסטודנטים שהחזיקו במנוי שנתי או במנוי לסמסטר ב' בשנת הלימודים הנוכחית, וניתן יהיה לממשו עד סוף 2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בחיוב בהובלת סקטור הביומד; השקל ממשיך להתחזק

יום מסחר ירוק בתל אביב, בהובלת מדד ת"א 90 שרשם את העליות הבולטות ● התוצאות הכספיות סיפקו דחיפה חזקה למניות ניו-מד, דיסקונט ותדיראן ● נופר אנרג'י ואלקטרה נדל"ן זינקו במעל 7%, בעוד אלפא תאו פתחה ברגל ימין את המסחר בתל אביב ●  בזירת המט"ח, השקל המשיך להתחזק והדולר איבד 0.7% מערכו

 

מל''ט הרמס 900 / צילום: יח''צ

איזו מדינה הודיעה שתקים מפעל מל"טים ישראלי בשטחה?

לפי נתוני בנק ישראל באיזה בנק מקבלים 6% ריבית על סגירת פיקדון לשנה • וגם: איזה שפל היסטורי נרשם בשוק המשכנתאות החדשות שניטלו ביולי? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

הכלי הבלתי מאויש של תאגיד הנאווה, אריון סמט מוצג בתערוכה ביטחונית בסיאול

לדרום קוריאה אין מספיק חיילים, אז היא רוכשת רובוטים

ארה"ב מאיצה משמעותית את ייצור מיירטי ההגנה האווירית ● איחוד האמירויות מציגה מל"ט בסגנון "עשה זאת בעצמך" ● קוריאה העניקה לתאגיד מקומי חוזה לייצור המוני של רובוטים בלתי מאוישים ● והקרן שתשקיע מיליונים בחברות דיפנס-טק ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גלידה מאצ'ה של וניליה בשיתוף עם PerfectTed / צילום: יחצ

וניליה נכנסת לטרנד המאצ'ה ותוציא סדרת גלידות בשיתוף עם המותג הבריטי

רשת הגלידריות תשתף פעולה עם שסטוביץ, יבואנית מותג המאצ'ה הבריטי PerfectTed ● בניין שנפגע מטיל איראני בבני ברק ב-2025 נהרס השבוע לקראת הקמת פרויקט מגורים חדש ● סודקסו ישראל מרחיבה פעילות עם לקוחות חדשים לשירותי ההסעדה, ביניהם מזרחי טפחות ● ויצרנית המשאיות הסינית FAW יוצאת בקמפיין השקה בישראל בהיקף של כ-3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

שר ההגנה האמריקאי, פיט הגסת' / צילום: ap, Alex Brandon

שר המלחמה האמריקאי הגסת' על איראן: ארה"ב יכולה להמשיך במצור ככל שיידרש

ארה"ב במתקפה חריגה: טרוריסטים ישראלים, אין לזה הצדקה ● הישגי חמאס - ואזהרת מערכת הביטחון: "צריך תפנית מדינית שתוביל לשינוי מבצעי" ● דיווח: ישראל ולבנון הסכימו על המדינות שישתתפו במנגנון הפיקוח ● בכיר בממשל טראמפ נגד דברי כ"ץ: "ישראל הבהירה באופן חד-משמעי כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון" ● עדכונים שוטפים

בנק ירושלים / צילום: איל יצהר

"אין ממצאים למעילה": מניית בנק ירושלים ירדה על רקע שמועות ברשתות החברתיות

מבנק ירושלים נמסר כי "לא נמצא כל ממצא המעיד על פעולות חריגות כלשהן בכספי הבנק, בנכסיו או בכספי הלקוחות" ● המניה נסחרת בתנודתיות גדולה על רקע שמועות ביחס לפרשה שחל עליה צו איסור פרסום

ד''ר זאב פרבמן, מנכ''ל ומייסד שותף של לייטריקס / צילום: אורן לוי

"חברות עם פחות מ-10 מיליון דולר הכנסות לא צריכות לשלם לנו בכלל"

חברת LTX, שנולדה מהפיצול המתוכנן בלייטריקס, משיקה מודל וידאו חדש לאימון רובוטים ● בראיון לגלובס מסביר המנכ"ל ד"ר זאב פרבמן על הפעילות ולמי היא תסייע: "רוצים לבנות את החלק היקר, כדי שלסטארט־אפים בתחום יהיה בסיס לעבוד איתו"

מתוך קמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

הפרסומות החזקות של השבוע: הבנק שמככב, הבגט עם הקממבר, והאתר שמתברג לראשונה

פרסומת הג'וניור החדשה של בנק הפועלים מתברגת במקום הראשון בזכירות ובאהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ביטוח 9 ואודי כגן מתברגים במקום השני, ואחרי 4.5 שנים באוויר, אתר הולידיי פיינדר נכנס לראשונה למדד

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

המומחה שמסביר: ייתכנו הפתעות בנתוני האינפלציה מחר

מדד המחירים לצרכן ביולי צפוי לעלות ב־0.2%-0.3% ולהוריד את האינפלציה השנתית ● למרות זאת, בנק ישראל עשוי שלא להוריד ריבית, בשל גורמים שעלולים להעלות את האינפלציה, כמו עליות מחירי הנפט והתייקרות הדיור ● רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, מציע לא להסתפק בשורה התחתונה בלבד

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

מה השתנה בה? אקמן חוזר להשקיע במניה שממנה ברח בהפסד ענק

ארבע שנים אחרי שמחק השקעה של יותר מ־400 מיליון דולר, ביל אקמן חוזר לנטפליקס - הפעם כשהוא משוכנע שהחברה ניצחה במלחמת הסטרימינג ● "שווי החברה משקף הנחה משמעותית"

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד מעריך: הדולר יגיע ל-2.5 שקלים ומה יקרה לבורסה?

הסיבות לחולשת השוק הישראלי בחודשים האחרונים, מה עשויה להיות נקודת המפנה ולמה ייתכן שהשפל של הדולר עוד לפנינו? ● אבנר חדד, מנכ"ל הפניקס בית השקעות ומנכ"ל משותף של קסם קרנות, מתייחס לשאלות הגדולות של שוק ההון באיגרת למשקיעים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

150% בחצי שנה: מנכ"ל פאלו אלטו קנה מניות בשפל. זה השתלם לו בענק

רכישת המניות בשפל העמידה למנכ"ל ניקש ארורה רווח נקי של כ-16 מיליון דולר תוך חצי שנה • עם הכנסות של מעל 3 מיליארד דולר, כניסה למדדי ת"א 35 ות"א 125 ושווי המתקרב שטריליון שקל - חברת הסייבר ממשיכה לשבור שיאים

הפרסומות לחופשות שהוצעו ליועצי המשכנתאות

המחירון נחשף: כך מתמרצים הגופים החוץ־בנקאיים את יועצי המשכנתאות

טיסות יוקרה לניו יורק ולאס וגאס, תשלום ישיר של עשרות אלפי שקלים ותחרות אגרסיבית על כל לווה: גופי המימון החוץ־בנקאיים מפתים את יועצי המשכנתאות בתמריצים נדיבים ● התוצאה: הלקוחות נדחקים להלוואות יקרות, לפעמים בריבית כפולה ● בענף מודים: "זה יוצר ניגוד עניינים"

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

החל מהשנה הבאה: לקוחות לאומי יוכלו לסחור במטבעות דיגיטליים

הבנק הודיע כי חתם על שיתוף־פעולה עם גלקסי דיגיטל האמריקאית, שפועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים ● הבנק צפוי להיות הראשון בישראל שיציע ללקוחותיו שירותי מסחר במטבעות קריפטוגרפיים

חיסכון לכל ילד (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

הטעות של ביטוח לאומי: כמה באמת הרוויחו הילדים שחוסכים בבתי ההשקעות?

ביטוח לאומי פרסמו נתון שגוי על רווחי הגוף הגדול בתחום, אלטשולר שחם ● הרווח שם בתוכנית החיסכון לילדים עומד 4.1 מיליארד שקל, ולא כפי שפורסם ● מבדיקת גלובס מסתמן שבסך הכול הרוויחו הילדים 8.85 מיליארד שקל, יותר מפי 2 ממה שהוצג בנתוני הביטוח הלאומי

אילוסטרציה: Shutterstock

מהרשת לרחוב: למה ישראל מתקשה לבלום את אלימות הנוער?

אחרי שנים של תוכניות ממשלתיות ומקומיות, אלימות בני הנוער ממשיכה לנוע בין המרחב הדיגיטלי למרחב הפיזי ● המדינה ניסתה במשך תקופה ארוכה להציע מענים שונים, אך אלה חשפו פערי יישום משמעותיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי ההתמודדות הממשלתית עם אלימות ילדים ובני נוער

צבא החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

המעצמה האזורית ששוקלת לפלוש קרקעית לתימן

כותרות העיתונים בעולם: ה-CIA מטיל ספק במידע המודיעיני הישראלי על ניסיון ההתנקשות בטראמפ, החות'ים מסכנים הכול בשביל איראן ומסתכנים במלחמה קרקעית עם סעודיה, והאיראנים למדו מאוקראינה איך להפיל מטוסי קרב באמצעות נחיל רחפנים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

דוחות ישראכרט מגלים: זה היקף המצטרפים למועדון פליי קארד

מספר כרטיסי האשראי המונפקים ע"י ישראכרט חצה את הרבע מיליון - זינוק של 200,000 כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים חדשים בארבעה חודשים בלבד ● קצב הגיוס הגבוה של מועדון פליי קארד תומך בתחזית החברה לתוספת של 1.2 עד 1.6 מיליארד שקל לרווח (לפני מס) במהלך תקופת ההסכם