היקף העסקים הקטנים, שלא ניתן יהיה להגיש נגדם תובענות ייצוגיות על פי הצעת החוק שמקדם משרד המשפטים, צפוי להתרחב. מסתמן כי כל העסקים הקטנים, שהיקף העסקאות השנתי שלהם הוא עד 9 מיליון שקל, יוחרגו מהחוק. מדובר ב־660 אלף עסקים המהווים לפחות 93% מהעסקים בישראל, בהם עוסקים מורשים.
● אושרה תביעה ייצוגית נגד קופות החולים: מעניקות הטבות למשפחות מרובות ילדים
● חויבו על שירות שלא ביקשו: הוט מובייל תפצה את לקוחותיה בכ־15 מיליון שקל
● בג"ץ פסל את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל
על פי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, בישראל פועלים כ־700 אלף עסקים. רובם (85%) עסקים זעירים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל בשנה. 93% מהם עם מחזור של עד 5 מיליון שקל בשנה (כ־660 אלף עסקים). עוד 36,147 עסקים הם בעלי מחזור שבין 5־20 מיליון שקל. על פי הסוכנות, כ־70% מהעסקים הם עוסקים מורשים ללא אמצעים משפטיים ומשאבים היכולים להתמודד עם תביעות ייצוגיות.
בשבוע הבא תדון ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת באופן חריג בפגרת הבחירות בתיקון לחוק לקריאה שנייה ושלישית. ההחלטה לקיים דיון אושרה על ידי האופוזיציה בוועדת ההסכמות בקידומו של חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, מיוזמי התיקון בכל הנוגע לעסקים הקטנים.
הנוסח המקורי, שעבר קריאה ראשונה בשנת 2024, קבע כי לא ניתן יהיה לתבוע עסקים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל או עד 5 עובדים. במשרד המשפטים קיימו לאחרונה ישיבה בהובלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, מנכ"ל המשרד וגורמים מקצועיים. לגלובס נודע כי בישיבה סוכמה פשרה לגבי העסקים, שאותם לא ניתן יהיה לתבוע בתביעה ייצוגית.
החסרונות עולים על היתרונות
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וקארה ביקשו להרחיב את היקף העסקים עד ל־20 מיליון שקל. איגוד לשכות המסחר רצו להרחיב עוד יותר עד למחזור של עשרות מיליוני שקלים. על פי גורמים באיגוד, לעצם הגשת התביעות הייצוגיות השלכות כלכליות שמכניסה אותם לסחרור, עד כדי חשש לקריסת עסקים, גם לעסקים עם מחזור של יותר מ־20 מיליון שקל. מנגד, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים ביקשו להפחית את הסכום.
בינתיים, בנוסח שהופץ באתר הוועדה לקראת הדיון בשבוע הבא, נותרה ההגדרה של עסק קטן (שיוחרג מהחוק) פתוחה. במהלך הדיונים נידונה עמדת היו"ר רוטמן לקבוע רף של 20 מיליון שקל מחזור. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הציגה לוועדה נתונים, שמהם עלה כי אם הרף יהיה 20 מיליון שקל בשנה, לא ניתן יהיה להגיש תובענות ייצוגיות נגד 90% מהעסקים בישראל. בנייר העמדה שהוכן לקראת הדיון הקרוב נכתב כי "מוצע לוועדה לשקול מהו רף המחזור שמשקף את נקודת האיזון הראויה וכיצד מונעים את החשש, שבו קביעת רף כאמור תרוקן מתוכן את מטרות החוק".
הצעת החוק לתיקון חוק תובענות ייצוגיות היא חלק מרפורמה מקיפה שמשרד המשפטים מקדם זה כמה שנים. המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, בראשות המשנה ליועמש"ית עו"ד כרמית יוליס, קידמו את התיקון לחוק וניסחו את השינויים. לקראת הדיון בשבוע הבא הוחלט שלא לקדם את הרפורמה במלואה ולקדם מספר מצומצם של נושאים מבין הנושאים הרבים שהיו בהצעה המקורית.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי כשמדובר בעסק קטן, החסרונות בהגשת התביעות עולים על היתרונות. זאת בשל ההשלכות הכלכליות הכבדות בניהול התביעות על בסיס ההנחה שבשל גודלם של העסקים, ההפרות מבוצעות בתום לב ואין להם ייעוץ משפטי שוטף. מנגד, נטען כי חסימת האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד העסקים הקטנים ייצר תמריץ שלילי לא להקפיד על הוראות החוק.

חובת פנייה מוקדמת
תיקון משמעותי נוסף (שהיה גם בגרסה הקודמת) קובע חובת פנייה מוקדמת בעילות מסוימות בבקשה לתקן את ההפרה. רק אם העסק לא יפעל לתיקון, ניתן יהיה להגיש תביעה ייצוגית נגדו, 60 ימים מהפנייה. החובה חלה רק על עסקים שהמחזור שלהם אינו עולה על 50 מיליון שקל ועל הפרות הנחשבות קלות כמו אי קיזוז משקל אריזות, הצגת מחירים בעסק, שליחת פרסומות ללא אישור הלקוח (תביעות הספאם), חובת סימון מוצרים בחלק מהמקרים וחובת פרסום סוגיות נגישות. פנייה מוקדמת תידרש גם בחובת התקנת מערכת שמע בעמדות שירות. הנוסח החדש לא כולל גמול כספי קבוע שהנתבע נדרש לשלם לפונה אם תיקן את ההפרה.
תגובות
אביר קארה מסר כי "הדיון בוועדה בשבוע הבא מוכיח שיש דברים במערכת המשפט שאפשר להסכים לתקן בתמיכה רחבה של אופוזיציה וקואליציה מפעל ההרס והחורבן של התובעים הסדרתיים ועורכי הדין מגיע לסיומו. מדינת ישראל חייבת להיות במקום הטוב ביותר לכל יהודי וכל ישראלי ליזום, להתפרנס, לחלום בגדול ולהצליח. המלחמה הזאת שחברו אליה גורמים באופוזיציה ובקואליציה כאחד, תתקן עוול נוראי שפגע בציבור היצרני והתורם ביותר במדינה".
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "המבחן של התיקון לחוק יהיה פשוט: כמה עסקים קטנים ובינוניים הוא יוציא ממעגל האיום של התובענות הייצוגיות. אנחנו דורשים לקבוע רף מחזור גבוה ככל האפשר, והיעד שצריך לשאוף אליו הוא 100 מיליון שקל. עסק במחזור של עשרות מיליוני שקלים אולי נשמע גדול על הנייר, אבל הוא יכול להעסיק עשרות עובדים, לפעול בשולי רווח נמוכים ולהיות פגיע מאוד לתובענה של מיליונים. אם רוצים לעצור את השימוש לרעה בכלי הזה, צריך לייצר חומת הגנה אמיתית לעסקים הקטנים והבינוניים. ככל שנוציא יותר עסקים ממעגל הנתבעים ונשאיר את הכלי למקרים שבאמת מצדיקים אותו, כך נחזיר את חוק התובענות הייצוגיות למטרה שלשמה נועד".
עו"ד דורון רדעי, יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין: "צמצום הצעת החוק ומיקודה בהגנה על עסקים קטנים הוא צעד נכון וראוי. את הגדרת ה"עסק הקטן" נכון לקבוע בהתאם לרף שנכלל בהצעת החוק הממשלתית המקורית - מחזור שנתי של עד 2 מיליון ש"ח. קביעת רף גבוה מדי עלולה להרחיב את ההגנה גם לעסקים שאינם קטנים, ולחרוג ממטרת התיקון. מאחר שמחזורו הכספי של עסק אינו מידע החשוף לציבור, נכון לקבוע כי היות הנתבע "עסק קטן" תהווה טענת הגנה שעליו להעלות בהזדמנות הראשונה, בצירוף אישור רואה חשבון. אם יתברר כי מחזורו של העסק נמוך מהרף שנקבע בחוק - בית המשפט ימחוק את התביעה הייצוגית. מדובר במנגנון פשוט וברור, המונע מהתובע את הצורך לברר מידע המצוי ממילא בידי העסק בלבד".




















