גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  משפט

בשוק מתקוממים: למה לרשות התחרות לוקח כשנה לאשר או לפסול עסקה?

בשנה החולפת, הוגשו 205 בקשות למיזוג בין חברות, מתוכן 181 אושרו ● משך הטיפול בממוצע עמד על 48 יום, אך ישנן גם עסקאות שבחינתן נמשכה שנה שלמה ● אחת מהן היא עסקת יוניון והראל שמעוניינת ברכישת חברת כרטיסי האשראי כאל כשברקע נפילת המיזוג בין הראל לישראכרט ● המומחים מזהירים: "יכול ליצור נזק מצטבר למשק" ● רשות התחרות : "במיזוגים מורכבים הבדיקה תמשיך להתבצע לעומק"

מיכל כהן / צילום: כדיה לוי
מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

מאות בקשות למיזוגים מוגשות לרשות התחרות מדי שנה. רובן מאושרות וחלקן הקטן זוכות להתנגדות (ולרוב נגנזות בשל כך) או להסכמה בתנאים. על פי נתוני הרשות, בחינת המיזוגים הפשוטים, שהם הרוב, מסתיימת בתוך חודש. עם זאת, בדיקת גלובס בחמישה מקרים מעלה כי בחינת המיזוגים המורכבים, שבהם גם יש קשיים תחרותיים, אורכת חודשים ארוכים עד שנה.

חמשת הבנקים הגדולים יוצאים למאבק משפטי נגד ההכרזה עליהם כקבוצת ריכוז
מסתמן: לפחות 93% מהעסקים יוחרגו מחוק תביעות ייצוגיות
בנט מבטיח לפרק מונופולים אבל שוכח שזה לא משחק ילדים

בעוד שברשות מסבירים כי מדובר במיעוט תיקים, שבהם נדרשת יסודיות והעמקה כדי למנוע מיזוג שיפגע בתחרות, למשך הזמן הארוך יש השלכות שליליות על העסקה עצמה ופעילות החברות בזמן ההמתנה.

אחד המקרים, שבהם הבחינה נמשכת כבר שנה, הוא המיזוג שיוכרע בימים אלו בין יוניון שבשליטת ג'ורג' חורש והראל השקעות לחברת כרטיסי האשראי כאל. בספטמבר 2025 החליטו יוניון והראל על רכישת כאל שנמצאת בשליטת בנק דיסקונט (72%).

לאחר השלמת העסקה, יוניון צפויה להחזיק ב-80% והראל ב-20%. אלא שהמיזוג מעלה קשיים תחרותיים משמעותיים והצדדים מנהלים שיח בדבר תנאים מגבילים כבר תקופה ארוכה.

יוניון מחזיקה בשליש ממניות סופר פארם, החברה הגדולה בתחום הפארם בישראל. ברשות התחרות חוששים שמידע על הרגלי הצריכה יזרום מכאל אל סופר פארם באופן שידחוק את המתחרים. חשש נוסף נובע מכך שסופר פארם תקבל מידע על רשת BE של שופרסל בשל ההסכם שיש לכאל להנפקת כרטיסים עם שופרסל.

בריאיון שנערך בגלובס לאחרונה עם היועצת המשפטית הפורשת של רשות התחרות יעל שיינין היא הסבירה את הקשיים: "החשש התחרותי במיזוג הוא העברת מידע הנותן יתרון לחברות על פני המתחרות. מידע על משתמשים הוא דרמטי והוא נכס שחברות קונות".

על פרק הזמן הארוך שהרשות בוחנת את המיזוג אמרה שיינין: "זה נושא שדורש הרבה בדיקות כי מסתכלים על העתיד".

גם כאשר הראל החליטה לרכוש את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט במרץ 2023, הבדיקות והשימוע לצדדים נמשכו 10 חודשים עד שהרשות הודיעה בינואר 2024 כי היא מתנגדת לעסקה. החברות החליטו לוותר ולא הגישו ערר. גם אז ההתנגדות הייתה בשל חשש לשימוש במידע.

"לחברה יש המון מידע על מחזיקי כרטיסי האשראי", הסבירה עו"ד שיינין. "המיזוג היה מאפשר לה לקבל מידע על על התמחור, הנכונות לשלם, מידע שאתה יכול לקבל מהכרטיס אשראי. החברות ישראכרט והראל טענו שזה הכול בראש. ביקשנו מסמכים פנימיים וראינו ביסוס במצגות שלהם. באופן שהם ניתחו את מה יקרה בעקבות המיזוג".

העסקאות נחתמו - ואז בוטלו

מיזוג נוסף שנבחן ממושכות עד להתנגדות היה של פנגו העוסקת בשירותי תחבורה חכמה לאפליקציית הזמנת המוניות גט. הרכישה בוטלה נוכח התנגדות הממונה על התחרות. במאי 2024 נחתמה העסקה, שבמסגרתה הייתה אמורה פנגו לקנות את גט בסכום של 175 מיליון דולר עבור 100% ממניות גט.

כעבור שנה, פנגו משכה את בקשת המיזוג לאחר שהממונה הודיעה כי המיזוג מעלה חששות תחרותיות. ההתנגדות הייתה בשל הכמות המשמעותית של הלקוחות המשתמשים בשירותי שתי החברות. היה חשש כי הצעת שני השירותים (בעקבות המיזוג) הייתה עלולה לחסום את הלקוחות למתחרות שמציעות רק שירות אחד.

רכישת קניון הזהב (51%) על ידי מליסרון נבחנה במשך 10 חודשים. העסקה נחתמה בספטמבר 2025 ובוטלה על ידי הצדדים ביולי 2026 אחרי שהבינו שהמיזוג לא יאושר. הקושי התחרותי נבע מאופי שוק הקניונים.

בישראל יש שלוש קבוצות גדולות - ביג, מליסרון ועופר. החשש היה כי אם הקבוצות ימשיכו לגדול, לא תהיה תחרות על מחירי השכירות בקניונים, דבר שיאפשר להן להעלות מחירים.

מיזוג נוסף שבחינתו הייתה מורכבת יחסית, נמשך כחמישה חודשים וכן אושר לבסוף הוא בין חברת המזרנים הולנדיה לפנדה, המוכרת רהיטים באופן מקוון. בספטמבר 2025 הודיעה הולנדיה על רכישת פנדה. בפברואר 2026 התקבל אישור הממונה על התחרות והפעילות מוזגה.

20% מהבקשות מוגדרות מורכבות

על פי דוח רשות התחרות ל-2025, בשנה שעברה הוגשו 205 בקשות למיזוג והסתיים הטיפול ב-202 מהן. הענף, שבו הוגש המספר הגבוה ביותר של מיזוגים הוא נדל"ן ותשומות הבנייה (34), אנרגיה (24), מזון (22), היי־טק (22) ולאחר מכן יתר הענפים.

מתוך 202 הבקשות בהן התקבלה החלטה: 181 אושרו, 8 מיזוגים נמשכו על ידי הצדדים כשלא הייתה ידועה עמדת הרשות, 7 נמשכו לאחר שהצדדים ידעו שהרשות תתנגד ו־6 אושרו בתנאים.

הרשות מחלקת את הבקשות לשלוש קבוצות על פי מורכבותן: מסלול מקוצר של בקשות לא מורכבות המתקבלות על בסיס המידע שהוגש (78 בשנת 2025); "שלב 1" הכולל עסקאות לא מורכבות, שהרשות מקבלת החלטה על בסיס המצג שהצדדים הביאו, הידע הענפי ברשות ושיחות עם גורמים בשוק (103 בשנת 2025). הקבוצה השלישית מכונה "שלב 2" ומהווה 20% מהבקשות. מדובר בעסקאות מיזוג מורכבות המעלות על פניו חשש לפגיעה בתחרות, שבדיקתן דורשת בדיקה מעמיקה (42 בשנת 2025).

החוק במקורו קבע מסגרת זמן של 30 יום לבדיקת מיזוגים. הממונה מוסמכת להאריך את תקופת הבדיקה לשתי תקופות נוספות של 30 יום כל אחת ומעבר לכך ארכה נוספת (60 יום) בכפוף להתייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים.

כך שלמעשה יש לממונה אפשרות להגיע ל-150 יום. לאחר מכן ניתן לבקש ארכה מבית הדין לתחרות, אך הסכמת הצדדים גם מאפשרת הארכה ללא פנייה לבית הדין.

למה הבדיקות נמשכות זמן רב?

רשות התחרות מכירה בחשיבות של קיצור תקופת ההמתנה לאחר הגשת המיזוגים ופועלת לקיצור משך הזמן שבין הגשת הודעת מיזוג למתן החלטת הממונה על התחרות. אלא, שכאמור, בעסקאות המיזוגים חברות ממתינות עד שנה להחלטה.

הסיבה למשך הזמן הארוך בבחינת המיזוגים המורכבים נעוצה באיסוף החומר על ידי הרשות ועריכת השימועים לצדדים. המדיניות ברשות היא להעמיק את הבדיקה. בתחילה מזקקים ברשות את הזיקות בין שתי החברות המתמזגות וכל מי שקשור אליהן, בדיקת שרשרת השליטה של החברות, שיחות עם המתחרים, ספקים והחברות עצמן.

לאחר מכן מתבקשות החברות ואף המתחרות למסור מסמכים, נתוני מכירות, מצגות לדירקטוריונים, מצגות למשקיעים ושיח בין מנהלים. ברשות שומעים את טענות עורכי הדין ומנהלים עימם שיח על הקשיים ועל אפשרות להתנות את האישור בתנאים כאשר ניתן. הבחינה נערכת בשים לב לכך שאישור המיזוג הוא בלתי הפיך. ברשות מבהירים כי בבדיקת מיזוגים מורכבים, תמיד תיערך בדיקה מקיפה ומעמיקה שדורשת זמן באופן הדומה להתנהלות הנהוגה ברשויות תחרות בעולם כשישראל אינה חריגה בהיבט הזה.

ההשלכותצבתקופת אי־ודאות

אלא שלמשך הטיפול הארוך בבקשות המיזוג המורכבות יש השלכות על העסקה, על החברות ועל השוק. התקופה שבין החתימה על עסקת מיזוג ובין השלמתה היא תקופה רגישה מאוד לחברות המבקשות להתמזג. אי־הוודאות הרגולטורית הכרוכה בתקופת ההמתנה גורם לחוסר ודאות.

עו"ד גולן קנטי, שותף וראש מחלקת הגבלים עסקיים ורגולציה במשרד נשיץ ברנדס אמיר, אומר כי יש השלכות משמעותיות לזמן הרב שעובר עד להחלטה בבקשת המיזוג. "המשמעות, כמו שאומרים בעולם העסקי, 'Time kills deals'. המחיר שעליו הוסכם בין הצדדים נקבע לפי נקודת הזמן שבה נחתם ההסכם. מרגע החתימה ועד לאישור הממונה חל איסור על מימוש ההסכם בפועל, כך שהעסק מתנהל בתקופת הביניים באי־ודאות ובלא הובלה ברורה", אומר עו"ד קנטי.

"המוכר מנסה לשמר מצב קיים והקונה אינו רשאי להתערב. מצב זה אינו בריא לעסק, בייחוד כשהוא נמשך על פני חודשים ארוכים. הפגיעה בהתקשרות עם עובדים, לקוחות וספקים מחמירה ככל שזמן הבדיקה מתמשך".

עו''ד גולן קנטי

לזמן שעובר יש משמעות גם לעסקה עצמה. "ככל שחולף הזמן, גוברת האפשרות שהצדדים יתערערו בנוגע לוודאות העסקה", מסביר עו"ד קנטי. "הצורך החוזר בדחיית המועד האחרון לביצוע יוצר חיכוכים בין הצדדים ולעיתים מוביל לנסיגת אחד מהם מהעסקה עוד לפני קבלת אישור הממונה".

לדברי קנטי, השפעה נוספת נוגעת לתחרות בתחום המיזוג. "תקופת אי־הוודאות הממושכת מקשה על הצדדים להתחרות באפקטיביות, בין היתר משום שהיא מונעת מהם לפעול באופן מלא ושוטף בשוק ובכך מחזקת בפועל את מתחריהם", הוא מדגיש. "יתרה מזאת, גורמים שלישיים המודעים למגבלות עשויים לכוון פעולות אנטי־תחרותיות מתוך הבנה שקל להם יותר לנצל כוח שוק בתקופה זו".

לדברי עו"ד חגי דורון, שותף וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד ש. הורוביץ, משך הזמן שנדרש לרשות לתחרות לקבל החלטות יוצר נזק מצטבר למשק הישראלי. "חוסר הוודאות הרגולטורי מסנדל חברות, לרבות כאלה שהמיזוג נועד לסייע בשלבי צמיחה קריטיים, מונע מהן להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים ומעלה את פרמיית הסיכון של העסקאות שנקלעות לתקופת אי־ודאות ארוכה, שעלולה להשפיע על ערכן של החברות המתמזגות".

דורון מוסיף כי משך הזמן גם עלול לבלום יזמות והשקעות מחשש להשפעות שליליות גם אם המיזוג מאושר בסופו של דבר. "הגנה על התחרות, שאותה מבצעת רשות התחרות, היא תפקיד חיוני ורב חשיבות אך כשההליך מתמשך מעבר לסביר - הנזק הכלכלי לעסקים ולמשק עלול לעלות על התועלת. על הרשות לפעול ככל הניתן על מנת לצמצם סיכונים וההשלכות שליליות מעין אלה".

עו''ד חגי דורון / צילום: אינגה

מרשות התחרות נמסר בתגובה: "ברשות מטופלים יותר מ־200 מיזוגים בשנה. משך הטיפול הממוצע בשנת 2025 עמד על 48 יום. במיזוגים שלא העלו חששות תחרותיים ממוצע הבדיקה עמד על 28 יום, כ־90% מהמקרים. במיזוגים מורכבים, המעלים חשש ממשי לפגיעה בתחרות, הבדיקה תמשיך להתבצע לעומק מאחר שמיזוג שיצא לפועל, אין לו דרך חזרה וככל שייצא אל הפועל מיזוג שפוגע בתחרות, הפגיעה התחרותית לרוב אינה ברת תיקון. ברוב המוחלט של המקרים, בידי הצדדים יש את הידע והיכולת להעריך מראש את מורכבות המיזוג וסיכויי אישורו, טרם הגשתו.

"הרשות עובדת באינטנסיביות מתוך רצון לאפשר לעסקאות ללא חשש תחרותי להתקדם ללא עיכובים ולראייה זמן הטיפול שהוזכר. כאשר מדובר במי זוג מורכב שעלול לפגוע בתחרות ומדובר במקרים בודדים בשנה - ההשלכה הציבורית והנזק למשק, עולים עשרות מונים על החסרונות מהתמשכות הבדיקה. בפני הרשות עומד האינטרס הציבורי בלבד ואנו נמשיך להבטיח שמיזוגים שעלולים לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות לא ייצאו אל הפועל".

עוד כתבות

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

ארה"ב מציבה קו אדום ברור לחמאס: "לא נבלום את ישראל"

לארה"ב הגיע מידע מודיעיני: חמאס מתכנן לרמות ולא להתפרק מנשק ● צה"ל הגביר במהלך הימים האחרונים את התקיפות ברצועת עזה, חמאס מצדו החל להפעיל לחץ על המדינות המתווכות להאשים את ישראל בהפרת הפסקת האש ● חודש המו"מ בין ישראל לסוריה לאחר התקיפה - ראש המוסד נפגש עם שר החוץ הסורי ● במערכת הביטחון מוטרדים מהאפשרות ש"קרב האיומים" מול אנקרה יפגע בחופש הפעולה של צה"ל בסוריה ● הנשיא טראמפ שוב מפרסם תמונה של מצר הורמוז ו"מכריז" עליו כטריטוריה של ארצות הברית ● עדכונים שוטפים

מחלף השלום / צילום: Shutterstock

לידיעת הנוסעים: בלילות הקרובים יחולו שינויים בצומת הגדול המדינה

הירידה לאיילון צפון מכיוון מערב בצומת השלום תיסגר בלילות הקרובים ובמהלך סוף השבוע בשל עבודות שדרוג ● עם זאת, נתיבי איילון יישארו פתוחים לתנועה כסדרם והנסיעה על גשר השלום תתאפשר כרגיל בשני כיווני הנסיעה

אחת המנהרות המתוכננות למטרו / הדמיה: נת''ע

רכבות ללא נהג: הליך המיון המוקדם למכרזי המטרו יוצא לדרך

נת"ע פרסמה את הליך המיון המוקדם למכרזי אינפרא 2 של המטרו, בהיקף של כ־30 מיליארד שקל ● המטרו מתוכנן לפעול ללא נהגים, עם רכבת בכל דקה וחצי ויכולת להסיע כ־2 מיליון נוסעים ביום ● העבודות הראשונות צפויות להתחיל בסוף 2028 - תחילת 2029

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית בתל אביב; מניות השבבים הדואליות יורדות; פוקס קופצת אחרי הדוחות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4% ● קמטק, נובה וטאואר מכבידות על המסחר; ברקע, ירידות בחוזים העתידיים על הנאסד"ק, בהובלת סקטור השבבים ● נאוויטס ובלדי מטפסות לאחר תוצאותיהן הכספיות

צילום: Shutterstock

אירוע נדיר: סטארט אפ הסייבר נסגר, היזמים יחזירו חלק מהכסף

ארבע שנים אחרי שגייסו 51 מיליון דולר באחד מסבבי הסיד הגדולים שנראו בישראל, החליטו מייסדי מינימוס (גאטסי לשעבר) לסגור את החברה ולפטר את כ־35 עובדיה ● לאחר שינוי אסטרטגיה וניסיונות שלא צלחו למצוא רוכש, היזמים נקטו בצעד חריג: במקום להמשיך עד שהקופה תתרוקן, הם יחזירו למשקיעים את כ־10 מיליון הדולר שנותרו בה

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

דוחות פוקס: ההכנסות צמחו, הרווח הנקי זינק בחדות

פוקס מציגה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וזינוק של כ-75% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לאחר הפסד של כ-34 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה ● את השיפור הובילה פעילות האופנה, כאשר המכירות במגזר עלו ברבעון במעל 15%

בניין הסינרמה בתל אביב (ארכיון גלובס) / צילום: תמר מצפי

יצאו לדרך: מגדלים של 46 קומות במקום אחד האולמות האייקוניים בתל אביב

אחרי דחיות על רקע המלחמה, יוצא לדרך המכרז להתחדשות המתחם שבו פעל אולם ההופעות הוותיק ● בפרויקט ייבנו שטחי מגורים, מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור, במגדלים שהגבוה ביניהם יגיע עד 46 קומות. 127 מהדירות לא יימכרו בשוק החופשי

ביטלו דירה מ''סיבות כלכליות'' / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מרוויחים 60 אלף שקל בחודש וביטלו רכישת דירה "מסיבות כלכליות"

תופעת ביטולי העסקאות מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר, על רקע העלייה במספר העסקאות שמבוטלות לאחר חתימת חוזה ● על פי ניתוח שפרסמה סגנית הכלכלן הראשי של משרד האוצר, כחמישית מהמבטלים בשל "סיבות כלכליות" - השתכרו בממוצע בכ-60 אלף שקל לחודש ● מה עומד מאחורי התופעה?

דימה אוסמולובסקי / צילום: מתוך סרטון באינסטגרם

אזהרה חריגה של רשות ני"ע: הסוחר מדובאי שפנה לישראלים - פועל ללא רישיון

דמיטרי אוסמולובסקי, שמכונה ברשתות "המאסטר", פועל לפי הרשות גם להפניית משקיעים לזירת מסחר שאינה בעלת רישיון ● רשות ני"ע: "פעילות ללא רישיון אינה מצויה תחת פיקוח הרשות"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה וירידות בוול סטריט; התאוששות במחירי האג"ח בעולם

בורסת פרנקפורט יורדת בכ-0.2% ● החוזים על הנאסד"ק מאבדים כ-0.7% ● בורסות אסיה ננעלו בירידות שערים, מדד הקוספי נפל במעל 3% ● שיין הגישה היום תשקיף להנפקה הראשונית שלה בהונג קונג, השווי צנח בכ-70%

צילום: Shutterstock

סמנכ"לית הכספים ראתה את הדוח ופרשה, הבעלים קיבל בטעות מיליון שקל

בסוף השבוע פורסמו שני סיפורים על אי סדרים בחברות חדשות בבורסה בת"א: בסט ותומר מזון ● בעוד שבאחת הכסף שלקחו הבעלים חזר, באחרת מהווה התפטרות הסמנכ"לית תמרור אזהרה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן וראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הרבה מעבר לעימות בין ישראל לדמשק: כך תופסים באנקרה את התקיפה בצפון סוריה

כותרות העיתונים בעולם: למרות התקיפה הישראלית סמוך לטורקיה, אנקרה לא מעוניינת בעימות עם ישראל; התנועה הימית במצר הורמוז צנחה משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה, חברות ספנות עדיין חוששות לעבור באזור; וירדן מבקשת מסין להיות מעורבת יותר במאמצים לקידום פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי־פלסטיני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מעל 100% תשואה בחודשיים: האם וויקס עושה קאמבק?

מניית Wix יותר מהכפילה את שוויה מאז השפל ביוני • חברת הבת Base44 והיזם מאור שלמה הפכו למנוע הצמיחה המרכזי עם ARR של 200 מיליון דולר • וגם: האם קאמבק ה-AI כבר מתומחר במלאו על ידי האנליסטים בוול סטריט?

נמל התעופה בן גוריון / צילום: ap, Oren Ziv

"מי השבית את נתב"ג"? השאלה האמיתית היא מי הרוויח מהכאוס

אסף שמואלי, "המשבריסט", מנתח את הכאוס שנוצר כתוצאה מהשיבושים בנתב"ג ● ראש הממשלה ושרת התחבורה מיצבו את עצמם כמגיני הציבור, יו"ר הוועד ויתר על קרב הדחה בליכוד, והשאלטר של רשות שדות התעופה עדיין נמצא באותה נקודה

בעל השליטה ויו''ר החברה, ארז דהבני / צילום: דן פרץ

הרווח הנקי של בלדי זינק ב-50% ברבעון השני, למרות צמיחה מזערית בהכנסות

לצד עלייה של 0.4% בלבד בהכנסות ל-357 מיליון שקל, רשמה בלדי שיפור חד בשיעורי הרווחיות וממשיכה לקדם את פרויקט המרלו"ג החדש ● כמו כן, החברה אישרה חלוקת דיבידנד נוספת של 20 מיליון שקל, לאחר שתי חלוקות של 10 מיליון שקל כל אחת מוקדם יותר השנה

מנכ''ל מודרנה סטפן בנסל / צילום: Reuters, Michael Brochstein

המניה שכמעט כולם הימרו נגדה, והחשבון שהוגש: 5.5 מיליארד דולר

מניית הפארמה שהאנליסטים הימרו נגדה קפצה ב־177% ביום אחד, גררה הפסדים של מיליארדים לשורטיסטים, ואילצה את קרנות הגידור למכור כמה מהמניות הטובות שלהם ● זה קרה בעקבות ניסוי מוצלח בחיסון לסרטן. אבל האם הוא מצדיק עלייה של 30 מיליארד דולר בשווי?

ניתוח חברה: סופווייב / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם דחיפה מהקרדשיאנס: כך הפכה חברת ה"החלום" לתופעה נדירה בבורסה בת"א

חברת האסתטיקה הרפואית שהצטרפה לבורסה בגל ההנפקות של 2021 הפכה, בניגוד לרובן, ליצרנית מזומנים רווחית וצומחת ● עם טכנולוגיה מוגנת פטנט, מודל הכנסות חוזרות ופריסה עולמית, היא שברה את רצף האכזבות שהניב הענף ● האם תנצח גם תחרות גוברת ושינויי רגולציה ● ניתוח חברה

עומס בנתב''ג / צילום: פולי טובמן

אתמול עברו בנתב"ג יותר מ-100 אלף נוסעים. ולא קרה כלום

אחרי הכאוס שנרשם בנתב"ג ביום חמישי האחרון, אתמול עבר בשדה יום עמוס לא פחות – עם 101 אלף נוסעים – דווקא ללא שיבושים חריגים ● זאת למרות טענות ועד העובדים למחסור של מאות עובדים, וברקע תגבור המשמרות בעובדי מטה והנהלה ● כעת העיניים נשואות ליום חמישי הקרוב, שסומן מראש כאחד הימים העמוסים ביותר של אוגוסט

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

מה עומד מאחורי זינוק תשואות האג"ח? האזהרה החריפה של המשקיע האגדי

ריי דליו מחבר בין זינוק התשואות, מכירות האג"ח בידי יפן והבור התקציבי בוושינגטון, ומזהיר כי ארה"ב נכנסת לשלבי הסיום של מחזור החוב ● מה עומד מאחורי התחזית ומה הוא מציע למשקיעים לעשות?

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

למרות עננת הזיהום בשדה דב: מנהלי הגוש הגדול מבקשים לקדם את חלוקת הקרקעות

הגרלת הקרקעות בשדה דב נדחתה בשל חשש לזיהום, ובדיקות הקרקע טרם הסתיימו ●
מנהלי הגוש הגדול מבקשים לקיים את ההגרלה ולא להמתין חודשים נוספים לתוצאות