מדור "זום גלובלי" של גלובס מציג מדי יום חמישי את הסיפורים שעושים כותרות ברחבי העולם, מהחדשות החשובות ועד לאלה שאולי עברו מתחת לרדאר. והפעם: המאבקים בין קרני לטראמפ מתגלגל לכיסו של האמריקאי הממוצע והתקדים המשפטי בקהיר.
● "השלכות קטסטרופליות": רוסיה מאיימת לתקוף מטרות בריטיות
● "חרם דה-פקטו" על ישראל: הצעד ששוקל ראש ממשלת בריטניה החדש
● "השוטר הרע" הקנדי שעומד בחזית מלחמת הסחר מול ארה"ב
אירלנד
הרכש החדש והענק של מארק צוקרברג
מארק צוקרברג רכש טירה גותית, בת כמעט 200 שנה, שנבנתה סביב 1830 על גדות נהר בלאקווטר במחוז ווטרפורד שבדרום־מזרח אירלנד. מדובר בעוד נדבך באוסף הנדל"ני של צוקרברג שכבר כולל אי מלאכותי במיאמי ביץ', בית ענק בוושינגטון ואחוזות בקליפורניה והוואי - מה שהופך את מנכ"ל מטא, בן 42, לאחד מבעלי הקרקעות הבולטים ביותר של המאה שלנו.
לפי הארכיון הבריטי, האחוזה תוכננה במקור "בקנה מידה מפואר" עד כדי כך "שנדרשה הליכה מהירה של 4.5 דקות כדי להגיע מהמטבח לחדר האוכל". היא נבנתה עבור חבר פרלמנט בריטי בשם ג'ון קיילי, ולפי שירות המורשת הבנויה הלאומי של אירלנד, היא מתוארת כ"שרירית" וגם "קודרת" בו־זמנית.
הבעלים הקודמים של הטירה, מייקל אלן־בקלי, יו"ר חברת ההשקעות RAB Capital , ואשתו ג'יאנקרלה, מבית מלונות היוקרה רוקו פורטה, מסרו כי הם עוזבים את ביתם לאחר 25 שנה. אומנם לא פורסם שווי העסקה, אבל אתר החדשות אייריש טיימס, שחשף את הסיפור, מעריך שהשווי נע בין 23 ל־35 מיליון דולר.
ארה"ב
הקורבן המרכזי של מלחמת המכסים בין קנדה לארה"ב
שיחות הסחר בין וושינגטון לאוטווה קרסו בסוף השבוע שעבר, כשראש ממשלת קנדה מארק קרני הכריז שמדינתו תשיב "דולר תמורת דולר" ותטיל מכסים של 25% עד 50% על כמעט 900 מוצרים אמריקאיים, החל מ־8 בספטמבר. אחד המגזרים הנפגעים ביותר הוא דווקא נייר טואלט.
קנדה מייצאת לארה"ב נייר טואלט בשווי 328 מיליון דולר בשנה, מה שהופך אותה לספקית הגדולה ביותר של המוצר לשוק האמריקאי - מה שצפוי להוביל להתייקרות סל המוצרים של הצרכן. האמריקאי הממוצע, אגב, צורך 141 גלילים בשנה, יותר מכל מדינה אחרת בעולם, על פי נתוני חברת המחקר Statista.
אבל נייר טואלט הוא רק קצה הקרחון. המכסים ההדדיים פוגעים גם בוויסקי קנדי ( Crown Royal, Canadian Club), במוצרי חלב, בדגים ופירות ים ובחלקי כלי רכב - שם טראמפ כבר איים להכפיל את המכס ל־50% אם לא יושג הסכם עד ינואר 2027.
ועל רקע כל זה, הנשיא האמריקאי העלה תגובה סמלית משלו: לשנות את שם אגם אונטריו ל"אגם אמריקה" - מהלך שממשיך את התקדים שהוא כבר יצר בתחילת 2025 עם שינוי שם מפרץ מקסיקו ל"מפרץ אמריקה".
אוקראינה
המחווה של זלנסקי לאילון מאסק
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי העניק ביום רביעי לאילון מאסק את "אות החירות" - אחד העיטורים הממלכתיים הגבוהים ביותר במדינה - על מה שהוגדר בצו הנשיאותי כ"תרומה אישית יוצאת דופן" להגנה על חיי אדם וחירות, ולחיזוק הקשרים עם ארה"ב.
מאסק, מייסד חברת SpaceX , הפך במהלך המלחמה לאחת הדמויות המשפיעות והשנויות ביותר במחלוקת בזירת המלחמה האוקראינית, בזכות החלטתו לתת לאוקראינה גישה לרשת סטארלינק, מערכת האינטרנט הלוויינית של החברה. הצעד הזה סיפק לקייב חבל הצלה קריטי מיד לאחר הפלישה הרוסית הרחבה ב־2022, והוא נותר כך עד היום: המערכת השתלבה עמוק בתוך הפעילות הצבאית האוקראינית, כאשר מפקדים וחיילים מסתמכים על הקישוריות הלוויינית לתיאום פעולות ולניווט רחפנים למרחקים ארוכים.
אבל מתחת לסיפור ההצלחה מסתתרת גם תלות בעייתית. מאסק אמנם מאפשר לאוקראינים להשתמש בסטארלינק בתוך שטחם - כולל באזורים הכבושים בידי רוסיה - אך הוא מגביל את השימוש ברשת בתוך רוסיה עצמה. זלנסקי כבר פנה לעזרת וושינגטון כדי לשכנע את מאסק להרחיב את ההיתר - צעד שאיל ההון מגדיר, לדברי זלנסקי, כ"הסלמה משמעותית ומסוכנת".
מצרים
ניצחון משפטי היסטורי לניצולת אונס ולבתה
8 שנים במאבק משפטי הסתיימו לאחרונה בפסק דין תקדימי: אמל עבד אלחמיד, ניצולת אונס מצרייה זכתה בפסיקה היסטורית שמכירה לראשונה באב הביולוגי - האנס - כאביה החוקי של הבת שנולדה.
עבד אלחמיד נכנסה להריון ב־2018 לאחר שנאנסה על ידי בן כיתתה. האנס הורשע 4 שנים לאחר מכן, אך על פי חוק "המעמד האישי" המצרי - המבוסס ברובו על השריעה - ניתן היה לקבוע אבהות רק במסגרת נישואין. התוצאה: הבת נותרה במשך 8 שנים ללא תעודת לידה ובעקבות כך, ללא יכולת לקבל שירותים ציבוריים מלאים. היא אמנם למדה בבית ספר, אך לא יכלה לגשת לבחינות.
הפריצה המשפטית התאפשרה בזכות פסיקה הלכתית (פתווה) שפרסמה בפברואר האזהר, המוסד המוסלמי־סוני היוקרתי בקהיר, שקבעה כי במקרה הספציפי של בתה של עבד אלחמיד ניתן להסתמך על בדיקת DNA ועל הרשעת האנס לצורך קביעת אבהות. עורך דינה של עבד אלחמיד ציין בפני רויטרס כי הפתווה גם פותחת פתח לחברי הפרלמנט המצרי, שדנים כרגע בתיקון לחוק המעמד האישי, לעגן את העיקרון הזה בחקיקה מפורשת.
