נשיא צרפת עמנואל מקרון לא מפסיק להיאבק בתעשיות הביטחוניות הישראליות, ונתונים מביכים למדי מהחברות המקומיות שלו מעידים מדוע. בה בעת, יעד היצוא העיקרי של צרפת וישראל, מנסה להפחית את התלות ביבוא טילים מישראל ורוסיה. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
בזמן שהסחר הביטחוני העולמי צומח, היצוא הצרפתי פוחת
משרד הביטחון הישראלי, בדומה למגמה במרבית מדינות העולם, שבר ב־2025 שיא יצוא ביטחוני נוסף, שהסתכם בכ־19.2 מיליארד דולר. הדמות הניצית ביותר בעולם המערבי נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות, הוא נשיא צרפת עמנואל מקרון, שפועל כל העת להצר את צעדיהן, ולהגביל את השתתפותן בתערוכות יוקרתיות. עתה, ברור מדוע: מדיווח של משרד ההגנה הצרפתי לפרלמנט בפריז עולה, כי סך היצוא הביטחוני של המדינה ב־2025 הסתכם בכ־21.24 מיליארד אירו (כ־24.6 מיליארד דולר), ירידה מכ־21.59 מיליארד אירו (כ־25 מיליארד דולר) ב־2024.
בניגוד לישראל, שבה עיקר היצוא הוא בהגנה אווירית, במקרה הצרפתי - חלק הארי מגיע ממטוסי הקרב מסדרת "רפאל" שמייצרת חברת דאסו. ככלל, תחום התעופה היווה כ־40% מהיצוא הביטחוני הצרפתי, כשהעסקה הבולטת הייתה מכירת 26 מטוסי רפאל בווריאנט הימי לצי ההודי, תמורת כ־7.5 מיליארד דולר. העסקה הזו גם משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים.
ניתן היה להניח כי אוקראינה היא מנוע צמיחה משמעותי במכירות של צרפת, אבל זו היוותה רק כ־3.6% מהיצוא של פריז אשתקד (כ־781 מיליון אירו). לעומת זאת, הודו הובילה עם כ־32.4% (כ־6.9 מיליארד אירו). ההודים הם גם יעד היצוא העיקרי של ישראל, שהרי לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו היוותה יעד לכ־29% מהיצוא הביטחוני הישראלי בין השנים 2025-2021. לצד זאת, יתר מדינות אסיה רכשו יחדיו כ־43% מהיצוא הביטחוני הצרפתי, וחברות האיחוד האירופי, ייבאו כ־27% מהסחורה.
להפחתת התלות בישראל: הודו משנה את אסטרטגיית רכש הטילים
להודו יש תעשיית טילים ענפה שמשרתת, בין השאר, את תוכנית הגרעין המקומית, שכוללת לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום, 190 ראשי קרב גרעיניים. בצעד חדש שנועד להאיץ את ייצור הטילים המקומי, הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות, דווקא מחברות בבעלות המדינה - אל חברות פרטיות. הצעד נועד להרחיב את בסיס הייצור, כהפקת לקחים מהביקושים הגוברים בעולם, שמושפעים מהמלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון.
במשרד ההגנה בניו דלהי הסבירו כי המהלך ישפר את היכולת המבצעית, ויפחית את התלות ביבוא. אותו יבוא טילים מגיע משני מוקדים: ישראל ורוסיה. בצל זאת, שואפת ממשלתו של נרנדרה מודי לייצר כמה שיותר בתוך המדינה. ההודים אמנם לא הסבירו אילו טילים בכוונתם להעביר למגזר הפרטי, אך ככל הנראה אלו מתמקדים במיירטי הגנה אווירית, טילי קרקע-קרקע, וטילי קרקע-אוויר.
מאז מבצע סינדור מול פקיסטן, ההודים הביעו את התעניינותם בחימושים נוספים מתוצרת ישראל. בדצמבר האחרון אישרו ההודים רכש ערכות הנחייה ספייס 1000 מתוצרת רפאל, למשל, כחלק מחבילת רכש ביטחונית בהיקף של כ־8.7 מיליארד דולר. לאחר מכן, בפברואר האחרון פורסם באתר "פורבס הודו", כי סך העסקאות שעמדו על הפרק מתחילת 2026 בין הודו לבין ישראל על כ־8.6 מיליארד דולר.
המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף
ההוצאות המתמשכות על הפלישה של רוסיה לאוקראינה, גומרות לנשיא ולדימיר פוטין את הכסף - כך עולה מפרסום של סוכנות הידיעות בלומברג. לפי הדיווח, שר האוצר הרוסי אנטון סילואנוב הזהיר את ראש הממשלה מיכאיל מישוסטין באפריל, כי מוסקבה עשויה למצוא עצמה בעיכובים בתשלומים. המאזן הפדרלי מסתכם במינוס 5.5 טריליון רובל, כ־65.3 מיליארד דולר. בעקבות זאת, משטר פוטין נאלץ לקצץ את ההוצאות הלא־צבאיות בכ־35%, וצפוי לקצץ את כוח האדם הפדרלי בכ־15%.
הגירעון הפדרלי של רוסיה בין החודשים ינואר-אפריל השנה הסתכם לכ־5.9-5.8 טריליון רובל, שמהווים כ־2.5% מהתוצר - כמעט כפול מהתקופה המקבילה אשתקד. כך לפי דיווח של פורבס רוסיה. בבלומברג עוד דיווחו, כי בכירים במשרד האוצר ובבנק המרכזי של רוסיה הזהירו את פוטין שבמגמה הנוכחית, החריגות הצבאיות והביטחוניות צפויות להגיע לכ־4-2 טריליון רובל (כ־47-23 מיליארד דולר).
המבוכות הרוסיות לא מסתכמות בכדור הארץ בלבד. באתר "ראשן ספייס ווב", דווח כי שני לוויינים מרשת "ראסווט", המקבילה הרוסית לסטארלינק, דועכים בגובה אל מתחת ל־300 ק"מ. על כן, נראה שהם עשויים להתרסק. זו הפעם השנייה שמוסקבה מתמודדת עם סיטואציה כזו בחודשים האחרונים, לאחר שביוני לוויין ראסווט בודד נכנס בחזרה לכדור הארץ. אותם הלוויינים שדועכים הם חלק מקבוצה ששוגרה לחלל רק בחודש יולי האחרון.
