בשבועיים האחרונים חרש מנכ"ל פולקסווגן , אוליבר בלומה, את גרמניה, כשהוא עובר ממפעל למפעל של ענקית הרכב הגרמנית ומנסה לשכנע את העובדים בנחיצותה של התוכנית הרדיקלית שלו לשינוי פניה של החברה.
מול רווחים צונחים, קריסת השוק הסיני ותבוסה בשוק המכוניות החשמליות, הטיל בלומה פצצה כלכלית לפני כחודשיים, כשהעריך כי על החברה להכפיל את מספר המפוטרים שלה ל־100 אלף עובדים כדי להישאר תחרותית.
● מפעל פולקסווגן בסכנת סגירה. הפתרון עשוי להגיע מישראל
● פרשנות | המשבר בפולקסווגן: ייקח זמן עד שנרגיש בארץ את גלי ההדף
● סין סייעה לפולקסווגן להתגבר על משבר, ואז יצרה לה אחד גדול יותר
המאמץ לא התקבל באהדה יתרה, בלשון המעטה. במטה החברה בוולפסבורג התקבל בלומה בבוז קולקטיבי מצד עשרת אלפים עובדים שנכחו במפגש.
לטענת העובדים, המצב אינו חמור כמו שמציג אותו בלומה. עד לפני שנתיים, הם טוענים, לא נסגר מפעל אחד של החברה בגרמניה מאז היווסדה, וכעת ההנהלה רוצה לסגור ארבעה מפעלים. ב-2024 התחייבה ההנהלה להעלאות שכר ולהגנה מפיטורים, וכעת היא רוצה לחזור בה מההסכם.
בלומה אולי מנסה לקדם את הרפורמה המבנית הגדולה ביותר בהיסטוריה של פולקסווגן, שהיא למעשה הפיטורים הרחבים ביותר של החברה, אבל העובדים לא איתו. "האמון שלנו בהנהלה נפגע", אמרה מנהיגת ועד העובדים.
ההחלטות על הפרק
מחר (ו') יעמדו היחסים בין ההנהלה לעובדים, וגם לגורמים אחרים הנמצאים בהנהלת פולקסווגן, למבחן דרמטי. שורת החלטות מכריעות שעשויות להתוות את דרכה של החברה הגרמנית המשפיעה צפויות לעמוד בפני הדירקטוריון של החברה (Supervisory Board). הן כוללות את הפיטורים הנוספים של 50 אלף עובדים, סגירת מפעלים והתרכזות ב"נכסי ליבה" של החברה, ומכירה של מותגים אחרים.
בלומה יצטרך לנווט בין שלל אינטרסים אם ברצונו להעביר את החזון שלו בהצבעה המתוכננת. הסיבה לצורך הזה היא כוחם המשמעותי של עובדי החברה. פולקסווגן מנוהלת באופן פריטטי, כאשר העובדים מיוצגים באופן שווה בדירקטוריון. יתרה מזאת, בקרב נציגי ההנהלה - לצד נציגי משפחות פורשה ואחרות - יושבים גם נציגי מדינת המחוז סקסוניה־תחתית, מחזיקת המניות השנייה בגודלה בחברה. המדינה נוטה לתמוך באופן מסורתי בעובדים, או לפחות ממתנת את הדרישות העסקיות של ההנהלה.
מהטופ לתחתית
המבנה הזה היה סוד כוחה של פולקסווגן לפני כשני עשורים. אחרי המשבר הפיננסי של 2008, רוב חברות הרכב שלחו את העובדים שלהם הביתה. בפולקסווגן, לעומת זאת, הסכימו לעבודה במשמרות, לקיצוצי שכר זמניים ולהקפאת תנאים.
כאשר הכלכלה העולמית שבה והתאוששה, פולקסווגן היתה שם כדי לענות על הביקוש, מוקדם מהמתחרות שלה. היא כבשה בעיקר את השוק הסיני, שהפך לבוננזה שלה עד לשנים האחרונות.
כל זה השתנה מאז המלחמה באוקראינה וגל האינפלציה ששטף את אירופה. האנרגיה לייצור התייקרה, העבודה התייקרה עוד יותר כדי לעמוד בעליות המחירים, וגרמניה חווה תהליך של דה-תיעוש.
מכוניות גרמניות מצאו את עצמן גם במרכז מכסי מגן של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצד אחד, ובפני ביקוש קורס בסין, שלמדה היטב כיצד לייצר מכוניות, ובמיוחד חשמליות. היתרונות התחרותיים של פולקסווגן נשחקו. הרווחים שלה במחצית הראשונה של השנה צנחו ב־11%, והתחזית לשנה כולה היא ירידה נוספת של 3%. הרווחים הכוללים בשנה שעברה עמדו על 8.9 מיליארד אירו, ירידה של 53% מהשנה לפניה.
בלומה מסתכן כאשר הוא מכריז כי על הדירקטוריון לקבל החלטה בנושא. מנהיג מדינת המחוז סקסוניה־תחתית, אולף ליס, קרא השבוע להנהלה להתחשב בדרישות העובדים. "עם עשרות אלפי עובדיה ומשפחותיהם, וספקיה וספקי השירותים שלה, פולקסווגן נושאת באחריות עצומה לכלכלה ולחברה", אמר. בעוד פחות משבועיים ישנן בחירות מקומיות במדינת המחוז, ופיטורים המוניים אינם האינטרס של הממשלה הנוכחית. לכן, בימים האחרונים הוקדשו המגעים לשאלה כמה מפעלים ייסגרו, באיזה טווח זמן, ומה יהיה היקף הפיטורים.
החשש המרכזי הוא מעימות פתוחשל העובדים מול ההנהלה, שממנו החברה הצליחה להימנע בעבר. קרע כזה יכול להוביל לאובדן האמון בדרכה קדימה ולקריסת המניה. העובדים, מצדם, לא מראים סימני נסיגה. הם דורשים לא רק את ביטול הפיטורים המוצעים, אלא התחייבות לקיים את העלאות השכר שהובטחו להם ונחתמו אחרי איומים בשביתה לפני כשנתיים.
