מזכירות האוצר האמריקאית הטילה אתמול (ו’) סנקציות על הבנק הטורקי "גולדן גלובל", לאחר שסייע למשמרות המהפכה של איראן בעסקאות בסך עשרות מיליוני דולרים - ואף אפשר להם גישה למערכת הסליקה הבינלאומית. זהו צעד נוסף של ממשל טראמפ במסגרת המבצע שלו לחניקת הכלכלה האיראנית - כשבמקרה הזה מיקומו של הבנק מסקרן במיוחד.
● ישראל וארדואן במסלול התנגשות. לא רק בסוריה
● ארה"ב זקוקה לשיתוף פעולה סיני: האם הפעם הסנקציות על איראן יצליחו?
גולדן גלובל הוקם בטורקיה במטרה לאפשר לרשת הפיננסית הסבוכה של הרפובליקה האסלאמית לבצע העברות כספים מסין לטורקיה, שבה ניתן להמיר אותם לזהב או למזומן אצל חלפנים. במזכירות האוצר מציינים כי בבנק גולדן גלובל היו מודעים היטב לשירותי הבנקאות הקורספונדנטית שסיפקו למוסדות פיננסיים איראניים בכלל ולחשבונות של כוח קודס במשמרות המהפכה בפרט. אחת הרשתות היא זו שבראשה עומד איש העסקים הטורקי סיטקי איאן, שנתון לעיצומים מאז 2022.
הבנק הטורקי שולט בשתי חברות בנות באיסטנבול, גלובל ורליק וגלובל פורטפוי, והסנקציות האמריקאיות החדשות הוטלו גם עליהן. העיצומים כוללים חילוט של כל הרכוש שנמצא בארה"ב ברשות החברות או בעליהן, וחסימת חשבונות שבהם הם מחזיקים בשיעור של כ־50% או יותר. במזכירות האוצר האמריקאית מדגישים כי מי שיפר את הצעדים החדשים בנוגע לגולדן גלובל עלול לספוג עונשים בעצמו.
"מוסדות פיננסיים ממשיכים לגלות בדרך הקשה שאנחנו רציניים לגבי מבצע ‘הנידוי הכלכלי’", אמר מזכיר האוצר סקוט בסנט. "בעוד שאנחנו מקווים כי לא יהיה צורך בהטלת סנקציות על בנקים נוספים, זה תלוי בסופו של דבר במהירות שבה הקהילה הבינלאומית תתעשת ותפסיק לתמוך במשטר האיראני הרצחני. אנחנו יודעים מי אתם, אנחנו יודעים איפה אתם נמצאים, ונמשיך לפעול עם בנות בריתנו ושותפינו עד שנקבור את ראש הנחש האיראני".
מי שדווקא ניסה להרגיע את הרוחות בציוץ ברשת X (לשעבר טוויטר) הוא שגריר ארה"ב בטורקיה, מקורבו של טראמפ והאיש שנחשב לבעייתי ביותר עבור ישראל בממשל, טום ברק. "זו תהיה טעות חמורה לראות באמצעי הצר הזה שיפוט של טורקיה", צייץ ברק. "האינטרס של טורקיה עצמה הוא מערכת בנקאית נקייה, אמינה ומחוץ להישג ידם של אלה שינסו לנצל אותה, ואין אומה שיש לה אינטרס גדול יותר מזה של טורקיה עצמה להבטיח כי מוסדותיה אינם מוסבים למטרות שהממשלה שלה עצמה לעולם לא תאשר".
הלחץ על הבנקים מתרחב
זה היה הצעד המשמעותי השני של מזכירות האוצר האמריקאית נגד מוסדות פיננסיים הקשורים למדינות שאינן סופגות עיצומים בתדירות גבוהה. בסוף אוגוסט הודיעה המזכירות על עיצומים נגד שלוחת בנק מיסר באיחוד האמירויות, מוסד פיננסי שנמצא בבעלות ממשלת מצרים, שסייעה ל־103 חברות איראניות שנוטלות חלק ברשת בנקאות הרפאים של הרפובליקה האסלאמית להעביר כ־1.8 מיליארד דולר בתוך שנתיים וחצי.
זה היה אחד הצעדים הראשונים שבהם נקט ממשל טראמפ במסגרת מה שהגדיר נשיא ארה"ב כ־"D-Day כלכלי" נגד איראן, בתקווה שהמהלך יביא לקריסת משטר האייתוללות.
כצפוי, מן העבר השני מנסים מרבית מנהיגי הרפובליקה האסלאמית לשדר חוסן, אף שהנשיא מסעוד פזשכיאן לא הכחיש בראיון לטלוויזיה המקומית כי לעיצומים הכלכליים יש השלכות.
ב"וול סטריט ג’ורנל" דווח כי הצעד האמריקאי מעורר דאגה גדולה בקהיר, שכן בנק מיסר הוא מוסד פיננסי מצרי בולט - גם אם בשלב זה הצעדים נוגעים לשלוחתו האמירותית בלבד. ממשרד החוץ המצרי נמסר כי הוא עומד בקשר עם הרשויות האמריקאיות בנוגע לצעדים, שאינם משפיעים על בנקים במצרים או על שלוחות בנק מיסר מחוץ לאיחוד האמירויות.
פגיעה בכלכלת מצרים
בנק מיסר הוא אחד המוסדות הפיננסיים הבולטים במצרים ונמצא בבעלות המדינה. האליטה המקומית ייסדה אותו כבר ב־1920 כבנק הראשון שהיה בבעלות מצרית מלאה. הבנק הולאם ב־1960, וכיום הוא השני בגודלו במצרים. החשש המרכזי של משטר א־סיסי, לפי "וול סטריט ג’ורנל", הוא שמוסדות פיננסיים מצריים אחרים עשויים למצוא את עצמם נתונים לפיקוח הדוק יותר.
המוסד הבנקאי המצרי פעיל באיחוד האמירויות כבר 40 שנה, ומפעיל סניפים בדובאי, אבו דאבי, שארג’ה וראס אל־ח’יימה. פעילותו במדינה כוללת בנקאות תאגידית, השקעות ובנקאות אישית. הוא משמעותי מאוד גם לכלכלה המצרית עצמה, משום שעובדים מצרים שמתגוררים במדינות המפרץ משתמשים בו לשליחת כספים הביתה, המהווים מקור חשוב להכנסות במטבע חוץ במצרים.
במזכירות האוצר ציינו כי עם לקוחות השלוחה האמירותית של בנק מיסר נמנות חברות קש שמשרתות את משרד ההגנה האיראני ואת משמרות המהפכה. בעקבות זאת, בוושינגטון הוחלט לחסום כליל את גישת השלוחה האמירותית של הבנק המצרי למוסדות הפיננסיים בארה"ב. מעבר לכך, נאסר על חברת האם במצרים של בנק מיסר ועל שלוחות אחרות של המוסד המצרי לבצע עסקאות עם בנקים אמריקאיים עבור השלוחה האמירותית.
בה בעת, מזכירות האוצר הטילה עיצומים גם על האזרח האיראני רזא מוחמד טאידי, מנכ"ל הסניף בדובאי של בנק מלי האיראני, וכן על החברה מהונג קונג "קאמנג טריידינג", שלפי וושינגטון משמשת כחברת קש שמלבינה הון עבור האיראנים. נזכיר כי לפחות 80% מיצוא הנפט האיראני מגיע לסין, ועל כן המסחר האפל בין הצדדים שוקק.
