1.8 מיליארד דולר בשנתיים וחצי: הבנק המצרי שסייע לאיראן

לפי משרד האוצר האמריקאי, שלוחת בנק מיסר באיחוד האמירויות סייעה ל־103 חברות איראניות להעביר כ־1.8 מיליארד דולר בתוך שנתיים וחצי • בעקבות הממצאים חסמה וושינגטון את גישת השלוחה למערכת הפיננסית האמריקאית • בקהיר חוששים כי הפיקוח יתרחב גם למוסדות פיננסיים מצריים נוספים

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock
אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

שלוחת בנק מיסר באיחוד האמירויות, מוסד פיננסי שנמצא בבעלות ממשלת מצרים, סייעה ל־103 חברות איראניות שנוטלות חלק ברשת בנקאות הרפאים של הרפובליקה האסלאמית להעביר כ־1.8 מיליארד דולר בתוך שנתיים וחצי. כך הודיעה אתמול (ו’) מזכירות האוצר האמריקאית, שהחליטה להטיל סנקציות על השלוחה האמירותית של הבנק המצרי.

טראמפ הכריז על "עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה"
"יש לנו עוד עבודה": יו"ר הפד מודאג מהאינפלציה, אך שמר על עמימות

זהו אחד הצעדים הראשונים שבהם נוקט ממשל טראמפ במסגרת מה שהגדיר נשיא ארה"ב כ־"D-Day כלכלי" נגד איראן, בתקווה שהמהלך יביא לקריסת משטר האייתוללות. כצפוי, מן העבר השני מנסים מרבית מנהיגי הרפובליקה האסלאמית לשדר חוסן, אף שהנשיא מסעוד פזשכיאן לא הכחיש בראיון לטלוויזיה המקומית כי לעיצומים הכלכליים יש השלכות.

ב"וול סטריט ג’ורנל" מדווחים כי הצעד האמריקאי מעורר דאגה גדולה בקהיר, שכן בנק מיסר הוא מוסד פיננסי מצרי בולט - גם אם בשלב זה הצעדים נוגעים לשלוחתו האמירותית בלבד. ממשרד החוץ המצרי נמסר כי הוא עומד בקשר עם הרשויות האמריקאיות בנוגע לצעדים, שאינם משפיעים על בנקים במצרים או על שלוחות בנק מיסר מחוץ לאיחוד האמירויות.

מוסד משמעותי לכלכלה המצרית

בנק מיסר הוא אחד המוסדות הפיננסיים הבולטים במצרים, ונמצא בבעלות המדינה. האליטה המקומית ייסדה אותו כבר ב־1920 כבנק הראשון שהיה בבעלות מצרית מלאה. הבנק הולאם ב־1960, וכיום הוא השני בגודלו במצרים. החשש המרכזי של משטר א־סיסי, לפי "וול סטריט ג’ורנל", הוא שמוסדות פיננסיים מצריים אחרים עשויים למצוא גם את עצמם נתונים לפיקוח הדוק יותר.

המוסד הבנקאי המצרי פעיל באיחוד האמירויות כבר 40 שנה, ומפעיל סניפים בדובאי, אבו דאבי, שארג’ה וראס אל־ח’יימה. פעילותו במדינה כוללת בנקאות תאגידית, השקעות ובנקאות אישית. הוא משמעותי מאוד גם לכלכלה המצרית עצמה, משום שעובדים מצרים שמתגוררים במדינות המפרץ משתמשים בו לשליחת כספים הביתה, המהווים מקור חשוב להכנסת מטבע חוץ למצרים.

במזכירות האוצר ציינו כי עם לקוחות השלוחה האמירותית של בנק מיסר נמנות חברות קש שמשרתות את משרד ההגנה האיראני ואת משמרות המהפכה. בעקבות זאת, בוושינגטון הוחלט לחסום כליל את גישת השלוחה האמירותית של הבנק המצרי למוסדות הפיננסיים בארה"ב. מעבר לכך, נאסר על חברת האם במצרים של בנק מיסר ועל שלוחות אחרות של המוסד המצרי לבצע עסקאות עם בנקים אמריקאיים עבור השלוחה האמירותית.

בה בעת, מזכירות האוצר הטילה עיצומים גם על האזרח האיראני רזא מוחמד טאידי, מנכ"ל הסניף בדובאי של בנק מלי האיראני, וכן על החברה מהונג קונג "קאמנג טריידינג", שלפי וושינגטון משמשת כחברת קש שמלבינה הון עבור האיראנים. נזכיר כי לפחות 80% מיצוא הנפט האיראני מגיע לסין, ועל כן המסחר האפל בין הצדדים שוקק.