ההשקעות הזרות הישירות שנכנסו לישראל הסתכמו בשנת 2025 בכ־26.2 מיליארד דולר, הסכום השנתי הגבוה ביותר שנרשם אי פעם ועלייה של כ־78% לעומת 14.8 מיליארד דולר בשנת 2024. כך עולה מדוח שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בשבוע החולף, המבוסס על נתוני ה־OECD ועל מאגר עסקאות עצמאי שמנהל האגף.
● דיווח: עסקת הענק לייצור כיפת ברזל במפעל פולקסווגן בגרמניה תצא לדרך
● במקום רפפורט ותשובה: כללית תרכוש את השליטה במדיקל סנטר
כך, לפי הנתונים, היקף ההשקעות בשנה החולפת היה גבוה בכ־14% מהשיא הקודם, שנרשם ב-2021, שנת הגאות הגדולה בהייטק הישראלי, שבה נכנסו לישראל השקעות זרות בהיקף של כ־22.9 מיליארד דולר.
עוד לפי הנתונים, בשנה החולפת ישראל דורגה במקום השמיני מבין מדינות ה־OECD בהיקף ההשקעות המוחלט ובמקום השלישי כאשר ההשקעות נמדדות כשיעור מהתוצר.
העלייה בלטה במיוחד על רקע המגמה ההפוכה במדינות המפותחות. ההשקעות הזרות בעולם גדלו ב-2025 בכ־6% והסתכמו בכ־1.43 טריליון דולר, אך במדינות ה־OECD הן דווקא ירדו ב־6%. בארה"ב נרשמה ירידה של 8%, לכ־259 מיליארד דולר.
גם תחילת 2026 מצביעה על המשך כניסת הון בהיקף גבוה. לפי נתוני ה־OECD, ברבעון הראשון של השנה נכנסו לישראל השקעות זרות ישירות בסך 14.1 מיליארד דולר, יותר ממחצית הסכום שנרשם בכל 2025, והרבעון הגבוה ביותר שנמדד בישראל.
פחות עסקאות, יותר כסף
התמונה המרשימה מסתירה ריכוזיות גבוהה. לפי מאגר העסקאות של הכלכלן הראשי, שמתודולוגיית החישוב שלו שונה מזו של ה־OECD, שווי עסקאות ההשקעה הזרות בישראל הגיע אשתקד לכ־36.6 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של 65% לעומת 2024 ובשיא הגבוה במעט מ־36.2 מיליארד דולר שנרשמו ב־2021. ואולם, מספר העסקאות דווקא ירד בכ־4%, מ־1,643 בשנת 2024 ל־1,575 בשנה החולפת.
בהשוואה לשנת 2021, שבה נרשמו 2,890 עסקאות, מדובר במספר נמוך במחצית כמעט. כלומר, השיא הכספי לא נבע מגידול רחב בפעילות ההשקעות, אלא ממספר קטן יחסית של עסקאות גדולות במיוחד. העסקה המשמעותית ביותר הייתה רכישת חברת הסייבר וויז בידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר. באוצר מעריכים כי החלק מהעסקה שנכנס בפועל למשק הישראלי הסתכם בכ־16.8 מיליארד דולר. רכישת סייברארק בידי פאלו אלטו נטוורקס תמורת 25 מיליארד דולר תרמה, לפי הערכת האוצר, כ־2.5 מיליארד דולר נוספים למשק.
הריכוזיות ניכרת גם בחלוקה הענפית. תחומי התוכנה וטכנולוגיית המידע היו אחראים לכ־90% משווי העסקאות, כ־33 מיליארד דולר. גם בניכוי עסקת וויז, התחום היה אחראי לכ־80% מההשקעות. מדעי החיים והבריאות, הענף השני בגודלו, משכו כ־1.3 מיליארד דולר בלבד.
ארה"ב הייתה אחראית לכ־32.1 מיליארד דולר, קרוב ל־90% משווי העסקאות הזרות שנרשמו במאגר האוצר. מנגד, היקף העסקאות שמקורן באירופה ירד מכ־6.5 מיליארד דולר בשנת 2024 לכ־2.5 מיליארד דולר בלבד ב־2025. ההשקעות מבריטניה נפלו ביותר מ־80% לכ־520 מיליון דולר, ואילו ההשקעות מגרמניה הסתכמו בכ־987 מיליון דולר.
נתוני הרבעון הראשון של 2026 ממחישים אף הם את השפעתן של עסקאות הענק. לפי מאגר האוצר, שווי העסקאות בתקופה זו הסתכם בכ־6 מיליארד דולר, ירידה של 70% לעומת הרבעון המקביל ב־2025, שבו נכללה עסקת וויז. עם זאת, בניכוי אותה עסקה מדובר בעלייה של 76%.
יותר זרים סחרו בת"א
המעבר של הבורסה לני"ע בת"א לשבוע מסחר בימים שני-שישי, שנכנס לתוקף ב-5 בינואר השנה, הוביל להכפלת מחזור המסחר ביום המסחר שהשתנה (שישי במקום ראשון), ואף הגדיל פי 2.5 את חלקם של המשקיעים הזרים בו ושיפר את יעילות המחירים, כך עולה ממחקר רשמי של רשות ניירות ערך. המחקר נערך על ידי הכלכלנית הראשית של הרשות, פרופ' מרים שוורץ-זיו, וסגנה גיא סבח.
המחקר החדש משווה את פעילות המסחר בימי ראשון בששת החודשים שקדמו לרפורמה (יולי-דצמבר 2025) לזו של ימי שישי בששת החודשים שלאחריה (ינואר-יוני 2026), כשימי שני-חמישי, שלא השתנו, משמשים קבוצת ביקורת לבידוד המגמה הכללית בשוק. מהמדגם הושמטו עסקאות מחוץ לבורסה, ימי איזון מחדש של מדדים, ימי פקיעת אופציות, וכן מניית פאלו אלטו , שנרשמה למסחר כפול בתל אביב בפברואר ושינתה מעט את כללי המסחר בבורסה, בשל גודלה (שווי שוק של 813 מיליארד שקל).
מחזור המסחר היומי הממוצע הכפיל את עצמו מ-1.3 מיליארד שקל בימי ראשון קודם לרפורמה, ל-2.6 מיליארד שקל בימי שישי "החדשים". בימי שני-חמישי עלה המחזור באותה תקופה בכ-43%, כך שבניכוי המגמה הכללית מדובר בגידול של כ-57%.
הגורם הבולט בגידול הוא המשקיעים הזרים. חלקם במחזור המסחר ביום שישי גדל פי 2.5, ביחס לעבר בימי ראשון. כלומר מ-15.3% מהמחזור שנעשה באמצעות משקיעים זרים בימי ראשון ל-38.2% בימי שישי. זאת בעוד שבימים שני-חמישי הוא נותר כמעט ללא שינוי (36.3% לפני הרפורמה, 36.7% אחריה) - כלומר העלייה לא באה על חשבון יתר ימי השבוע.
