הממשלה החדשה בבריטניה, בראשות אנדי ברנהאם, צפויה להכריז היום (ג') על שורת סנקציות על התנחלויות ישראליות, כחלק מ"אתחול מחדש" של היחסים בין הממלכה המאוחדת לישראל, הכולל רטוריקה חריפה יותר, התמקדות בפתרון שתי המדינות וצעדים מוחשיים בשטח - כך מדווחים כלי התקשורת בבריטניה. ההכרזה צפויה להימסר בצהריים על-ידי שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, בדיון בבית הנבחרים הבריטי.
ישראל הבטיחה בעבר תגובה חריפה לסנקציות אפשריות, כולל סילוק של בריטניה מהכוח הרב-לאומי לפיקוח על הפסקת האש בעזה.
● "פייננשל טיימס" קורא לאיחוד האירופי להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל
● "חרם דה-פקטו" על ישראל: הצעד ששוקל ראש ממשלת בריטניה החדש
● קרב באיחוד האירופי: גרמניה מנסה לטרפד הטלת סנקציות על ההתנחלויות
מאז מונה לראש הממשלה בקיץ האחרון, עומד ברנהאם בפני לחץ פנימי בתוך מפלגת הלייבור להחריף את הגישה של בריטניה נגד ישראל. מכתב עליו חתמו כשליש מחברי הפרלמנט של המפלגה דורש ממנו צעדים מעשיים. הסוגיה אמורה לככב בוועידת המפלגה הראשונה שבה ברנהאם יופיע כראש ממשלה בהמשך החודש, וההכרזה הממשלתית נתפסת כניסיון להודיע על צעדים כעת כדי להוריד את הנושא מסדר היום.
גם באירופה, שורת מדינות החריפו את הטון כלפי ישראל, במיוחד על רקע התוכנית שאושרה בממשלה להרחיב את הבנייה באזור E1 ליד ירושלים, באופן שלדברי האירופים "יקבור כל סיכוי לפתרון שתי המדינות".
שינוי מדיניות מקיף
מההדלפות לתקשורת לפני ההודעה נראה כי ממשלת בריטניה מנסה למסגר את הצעדים שיוכרזו כחלק מ"שינוי מדיניות" מקיף יותר נגד ישראל, שירצה את חברי מפלגת הלייבור. מהצד השני, הממשלה הבריטית חוששת בעיקר מתגובה אמריקאית חריפה לשינוי מדיניות כזה, ומפגיעה ביחסים עם ישראל. לפיכך, נותר לראות מה יכללו הצעדים בשטח, ואיזו רטוריקה תלווה אותם. גם העובדה ששר החוץ נשלח כדי ליחצן את הצעד מסתמנת כניסיון של ברנהאם להמשיך ולהתמקד בנושאי פנים, ולהמעיט מעורבות אישית בנושא המזרח התיכון.
מבחינת ישראל, מדובר בהמשך הסחף נגדה באירופה, הכולל שימוש בלחצים כלכליים כדי לבלום את מדיניות השטחים של הממשלה. ספרד ואירלנד יזמו חקיקה נגד סחר עם התנחלויות, הסוגיה נדונה ברמת האיחוד האירופי (שם טורפדה על-ידי בעלות בריתה של ישראל ביבשת), והולנד הטילה חרם מקיף ומדאיג על מוצרי התנחלויות, שייכנס לתוקף ב-22 בספטמבר.
לפי ההדלפות עד כה, בריטניה צפויה לאסור כל סחר בסחורות עם התנחלויות ישראליות או יחסים עסקיים עם חברות הממוקמות בהן, ואף לאסור סחר בשירותים מסוימים. הולנד ואירלנד, למשל, נמנעו מאמברגו על מגזר השירותים בשל הקושי המשפטי בעניין. איסור בריטי כזה יכול להתבטא למשל בדרישה כי כל פלטפורמות הלינה (כמו Booking.com) הזמינות בממלכה המאוחדת יסירו מהתוצאות שלהם בבריטניה מקומות לינה הנמצאים בהתנחלויות או במזרח ירושלים.
ישראל מייצאת לממלכה המאוחדת סחורות בשווי 1.5 מיליארד דולר בשנה, כחלק מסחר חוץ הדדי כולל של כ-6 מיליארד דולר בשנה. לפי הערכות עבר (אין נתונים מדויקים בנושא), יצוא סחורות מהתנחלויות מהווה אחוזים בודדים מסך זה. עם זאת, יש להמתין ולראות כיצד ינוסח החוק הבריטי - אם אכן ידרוש שינוי חקיקה - כדי להטיל אמברגו סחר ושירותים על התנחלויות ישראליות.
בעבר נימקה הממשלה הבריטית את חוסר היכולת שלה להטיל אמברגו בקושי להבחין בין סחורה ישראלית שמקורה בהתנחלויות לכזו שמקורה בתוך הקו הירוק. ארגון "ידידי ישראל בלייבור" הזהיר בשבוע שעבר כי הצעד יכול לפגוע בסחר הכולל בין המדינות.
