לאחר שבועות נמרצים של משא ומתן, בוטלה עסקת הענק שהייתה יכולה להביא את אנתרופיק לישראל, במסגרת רכישת חברת הסטארט־אפ דקארט (Decart) של היזמים האחים דין ואוריין לייטרסדורף ומשה שלו ב־6 מיליארד דולר.
● גלובס מגלה: הסיבות לנפילת עסקת הענק לרכישת דקארט
● ניר צוק גייס עוד רבע מיליארד דולר לחברת אבטחת הסייבר החדשה שלו
לא משנה מהן הסיבות לביטולה - דרישת אנתרופיק להעביר את פעילות הליבה והטאלנטים לסן פרנסיסקו או שיקולים אסטרטגיים לקראת הנפקתה הקרובה - מדובר בכתם על ראשה של החברה הישראלית ובמכה מוראלית לעובדיה. שתי חברות הבינה המלאכותית (AI) החשובות והגדולות ביותר בתעשייה, אנתרופיק ואנבידיה, נשאו ונתנו עם החברה הישראלית על רכישתה, עד שמי מהצדדים החליט להפיל את העסקה.
עוד לפני כן, דקארט, על פי דיווחים, סירבה להצעת רכישה מצדה של אנבידיה - ככל הנראה בסכום גבוה יותר שעמד על מעל ל־7 מיליארד דולר. כמו כן, ייתכן שענקית ה־AI אף סתמה את הגולל על רכישה אפשרית של דקארט, כאשר הוציאה רק בשבוע האחרון 12.9 מיליארד דולר מהונה כדי לרכוש את מאגר מודלי השפה הפתוחים האגינג פייס (Hugging Face), במה שנראה כמו הצהרת כוונות בתמיכה בעולם הקוד הפתוח. כעת, הולכת ומצטמצמת רשימת החברות שמסוגלות להציע הצעת רכישה משמעותית לחברה הישראלית בהיקף שיספק את המייסדים והמשקיעים.
מה הוביל לנפילת העסקה שהייתה יכולה לשים את ישראל על מפת ה־AI ולהפוך את המייסדים, שמחזיקים ב־64% ממניות החברה, למיליארדרים?
האם אופציות נוספות עלו על הפרק?
על פי בלומברג וכלי תקשורת זרים נוספים, העסקה בין דקארט לאנתרופיק נפלה במהלך המשא ומתן בין השתיים ביוזמת האחרונה, שהחליטה לוותר עליה בשלב מאוחר יחסית: לאחר השלמת בדיקת הנאותות (Due Diligence), תהליך שבו סורקת הרוכשת את החברה הנרכשת על הטכנולוגיה שלה, הסכמי הלקוח ומאגרי המידע שלה, ולאחר שהחברות חתמו ביניהן על מזכר כוונות לקראת רכישה (LOI).
לבחירה כזו יכולות להיות מספר סיבות: האחת, ייתכן שאנתרופיק לא התרשמה מספיק מהטכנולוגיה של דקארט ואז עברה לפיתוח מודלים משלה. במקרה הזה ייתכן שאנתרופיק צברה רושם שונה מהרושם הראשוני שהיה לה לגבי הטכנולוגיה הישראלית, או שהיא דווקא עמדה בציפיות שלה, אך מאוחר יותר הבינה אנתרופיק כי היא יכולה לפתח טכנולוגיה דומה בעצמה או לרכוש חברות דומות במחיר נמוך יותר.
הסיבה השנייה היא שייתכן שעסקיה של דקארט - שעברו כמה שינויים וטלטלות במהלך השנים האחרונות - היו קטנים מדי בשביל הרוכשת, אם כי בדרך כלל רכישות שכאלה נעשות כדי לשים את היד על טכנולוגיה יוצאת דופן. נציין כי דקארט צברה הצלחה מסחרית יחסית בפיתוח טכנולוגיה לאופטימיזציה של שימוש במודלי שפה ומכרה אותה למעבדות AI שונות ברחבי העולם, ולאחר מכן פנתה לפיתוח מודלי וידאו וגיימינג - תחום שגם אותו נטשה באופן חלקי.
כך או כך, גם אם העסקה בוטלה ביוזמת הרוכשת, השתיים לא התקדמו מעבר לשלב הצהרת הכוונות לשלב החתימה והסגירה (Signing & Closing), כך שהרוכשת הייתה יכולה לסגת ממנה ללא תשלום קנס או פיצוי לדקארט.
עו"ד גיא לכמן, שותף בכיר בקבוצת ההייטק במשרד עורכי הדין פרל כהן, מסביר כי השלב שבו נעצרה העסקה - שלב בדיקת הנאותות לאחר הצהרת כוונות עקרונית - על פניו, אינו מחייב את החברות להשלים את העסקה, למעט להסכים לניהול משא ומתן בתום לב וללא פזילה למשאים ומתנים עם חברות מתחרות.
"במהלך השלב הזה, שני הצדדים לומדים להכיר זה את זה טוב יותר, לדמיין כיצד ייראו 'החיים המשותפים' וחולקים מידע רגיש ביניהם", אומר עו"ד לכמן. "ככל שעובר הזמן התלות בסגירת העסקה עלולה להפוך גדולה כי החברה הנרכשת נעשית מוכוונת יותר ויותר כלפי הרוכשת, אבל במצב של מגה דיל כמו העסקה האפשרית הזו - ניכר כי שתי החברות איתנות פיננסית והן יכולות להרשות לעצמן לוותר על העסקה גם ללא נזק של ממש.
"במצבים שבהם אחד הצדדים נסוג, קשה לנקוט במהלכים משפטיים - אלא אם כן המצב המשפטי מובהק, למשל שהרוכשת קונה חברה מתחרה במקומה של הנרכשת ואז עשויה לעלות טענה של משא ומתן בחוסר תום לב".
הנימוק הגיאוגרפי הצית התנגדות בדקארט
עם זאת, כלל לא בטוח שאנתרופיק נסוגה מהעסקה מרצונה. בסביבת דקארט משוכנעים ההפך, שאנתרופיק התלהבה מהטכנולוגיה של החברה הישראלית, אך הדרישה המרכזית של הרוכשת האפשרית להעביר את מרכז הכובד של דקארט לסן פרנסיסקו צרמה לאחים לייטרסדורף ולשלו, שהעדיפו להותיר אותה כפי שהיא היום, בתל אביב.
מאחר שרוב הפעילות המעניינת של דקארט סובבת סביב עולמות המחקר והפיתוח של מודלי שפה, בדגש על מודלי הסקה, ביקשו באנתרופיק להעביר חלק ניכר מהטאלנט - וייתכן אף שגם את הקניין הרוחני - מישראל לקליפורניה, בקשה שלה סירבו המייסדים.
למרות התפשטות העבודה מרחוק אחרי משבר הקורונה וחשיבותם של מרכזי פיתוח גלובליים, בחברות ה־AI הבולטות דוגמת אנתרופיק, OpenAI, קורסור, קוהיר וקוגנישן, מנהלים את עיקר פעילות הפיתוח לא רק מעמק הסיליקון, אלא מהעיר סן פרנסיסקו עצמה.
אולם, גם לנימוק הגאוגרפי יש סייג מרכזי: בקשת המעבר לסן פרנסיסקו הוגשה ככל הנראה כבר בשלב המוקדם של המשא ומתן, לכן לא בטוח שמדובר בסיבה היחידה לנפילתו בשלב כה מאוחר.
חשש מירידת הערך של המניות לקראת ההנפקה
סיבה נוספת עשויה להיות קשורה דווקא למאמץ העיקרי של אנתרופיק בימים אלה: יציאה להנפקה, ייתכן אף שעוד החודש, לפי שווי שוק רצוי של 2 טריליון דולר. ההנפקה הייתה גם מכפילה את שוויה של דקארט באקזיט מ־6 מיליארד דולר (לפי השווי העכשווי של אנתרופיק) ל־12 מיליארד דולר.
אחת ההשערות הרווחות בשוק נוגעות לחשש של החברה לא רק לבצע מהלך גדול מדי לפני היציאה להנפקה, אלא גם חשש מירידת הערך של מניותיה. בעלי המניות של אנתרופיק עשויים היו למכור מניות עם פתיחת תקופת הנעילה - התקופה, בדרך כלל של שלושה עד שישה חודשים לאחר ההנפקה, שבמהלכה אסור לבעלי מניות מתקופת החברה הפרטית (עובדים, מייסדים ומשקיעי הון סיכון) למכור את מניותיהם בשוק.
כשהתקופה הזו פוקעת, גל המכירות שנוצר עלול להציף את השוק במניות ולתרום להורדת מחיר המניה של אנתרופיק. ייתכן ושני הצדדים הבינו כי יש צורך לראות כיצד השוק מקבל את חברת ה־AI הגדולה ואז לשקול שוב את עסקת הרכישה.
לא רק לדקארט: חדשות רעות גם למדינת ישראל
ביטול עסקת אנתרופיק־דקארט מהווה גם בבשורה רעה לענף ה־AI הישראלי: בתוך שנה אחת שתי ענקיות טכנולוגיה ויתרו על רכישת חברות מפתח בתחום הבינה המלאכותית בישראל.
אנתרופיק שנסוגה לפי הדיווחים מרכישת דקארט, ונביוס, כיום חברת הניאו־ענן (Neo-cloud, ספקיות שירותי ענן מהדור החדש שאינן מציעות שירותי מחשוב כלליים) בעלת שיעור הצמיחה הגבוה בתעשייה, שנשאה ונתנה על רכישת AI21 במיליארדי דולרים. העסקה עלתה על שרטון, החברה נאלצה לפטר את רוב העובדים ובסופו של דבר גם פרופ' שעשוע עצמו עזב אותה כדי להתמקד במיזם החדש שלו, דאבל AI.
