הבורסה בתל אביב מסכמת שנה עברית נוספת של חוסן, עם תשואות שמציבות אותה מעל מרבית השווקים בעולם - על אף האתגרים הגאופוליטיים והביטחוניים הגדולים, ובראשם המלחמה נגד איראן.
במהלך שנת תשפ"ו, שבניתוח הבורסה מתייחסת לנתונים שבין ה-25 בספטמבר 2025 ל-4 בספטמבר 2026, מדד ת"א 35 עלה בכ-40.5%, מדד ת"א 125 טיפס בכ-37% ומדד ת"א 90 התקדם בכ-25.5%. כאמור, מדובר בתשואות הגבוהות מרוב המדדים המובילים בעולם: בניו יורק, ה-S&P 500 והדאו ג'ונס טיפסו באותה תקופה בכ-16%, בעוד הנאסד"ק התחזק בכ-18%; באירופה, מדד ה-STOXX 600 הניב תשואה של כ-17%; ומדד MSCI World, שעוקב אחר המדינות המפותחות ברחבי העולם, חתם בתקופה זו עלייה של כ-16.5%.
ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי "העליות בשוק לוו בהתרחבות משמעותית בפעילות ובהשתתפות המשקיעים. מחזור המסחר היומי הממוצע במניות, בבורסה ומחוץ לבורסה, הסתכם בכ־4.9 מיליארד שקל, לעומת כ־3.1 מיליארד שקל בשנה העברית הקודמת, ושיעור ההשתתפות של תושבי החוץ במסחר במניות עלה לכ־31%".
הבורסה הזכירה גם את ההשפעה החיובית של המעבר לימי המסחר שני-שישי (כפי שעלה לאחרונה גם במחקר של רשות ני"ע): "בפרט, בולט הפער בין מחזור המסחר הממוצע בימי ראשון טרם השינוי, שעמד בשנת 2025 על כ-1.6 מיליארד שקל, לבין מחזור המסחר הממוצע בימי שישי, שהסתכם בכ-4 מיליארד שקל, גידול של כ-150%. במקביל, חלקם של המשקיעים הזרים במסחר עלה מכ-13% בלבד בימי ראשון לכ-40% בימי שישי".
המדדים הענפיים שכיכבו ואלו שנשארו מאחור
בדומה לשנה העברית שחלפה, הכוכב הבלתי־מעורער של הבורסה הוא מדד הביטוח, שהמריא בכ-94.5% - עלייה שבבורסה מייחסים לירידה בסביבת הריבית, לעלייה ברווחיות ולגידול בערך תיקי ההשקעות. "חברות הביטוח נהנו משיפור בתוצאות החיתומיות, מגידול בהיקף הנכסים המנוהלים ומהכנסות השקעה גבוהות, בעוד שהמערכת הפיננסית המשיכה להציג רווחיות גבוהה", כתבו ביחידת המחקר.
אחריו, בלט לחיוב מדד הקלינטק, שזינק בכ-77%, לנוכח זעזוע האנרגיה ההיסטורי במזרח התיכון, שהביא לתנודתיות חריגה במחירי הנפט בעולם. תנודתיות זו הגבירה את עניין המשקיעים בתחום האנרגיה המתחדשת, שלא חשוף לסיכונים הביטחוניים הכרוכים בתובלה ימית.
מדד הבנקים נשאר בין המדדים הענפיים המובילים ורשם עלייה של כ-27%, אם כי מדובר בביצועים חלשים יותר לעומת השנה העברית הקודמת, במהלכה זינק בכ-68%. ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי "סביבת הריבית הגבוהה שאפיינה חלק ניכר מהתקופה תמכה בהכנסות המימון של הבנקים וברווחיותם, לצד המשך צמיחה בפעילות האשראי".
מדדי הנדל"ן והבנייה היו בין החלשים יותר, עם עליות של כ-20.4% וכ-17%, בהתאמה. בבורסה ציינו כי "מאז נובמבר 2025, הפחית בנק ישראל את הריבית במספר פעימות, אולם סביבת הריבית נותרה גבוהה לאורך חלק משמעותי מהשנה והמשיכה להכביד על שוק הדיור באמצעות עלויות מימון ומשכנתאות גבוהות יחסית. הירידה המצטברת בריבית עשויה לתמוך בהמשך בהתאוששות הפעילות בענף, אך נכון לסוף התקופה ביצועיו נותרו מתונים ביחס לענפי הביטוח, הפיננסים, התעשייה והטכנולוגיה". המדד הענפי היחיד שסיים את השנה העברית עם תשואה שלילית הוא ת"א־מניב חו"ל, שנחלש בכ-11%.
המניות המובילות
מתוך חמש המניות שהובילו את התשואות במדד ת"א 125, ארבע מתוכן שייכות לתחומי האנרגיה והתשתיות. דוראל אנרגיה הובילה את העליות והמריאה ב-272%, כאשר אחריה מגה אור (222%) איילון ביטוח (211%) בזן (202%) ואיי.אי.אס (181%). מיד אחריה, חברת השבבים הדואלית טאואר , עם זינוק של 178%.
ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי "הנציגות הגבוהה של חברות האנרגיה והתשתיות בצמרת התשואות נרשמה על רקע העלייה במחירי האנרגיה בעולם והגידול בביקוש לחשמל. הביקוש הגובר נתמך, בין היתר, על־ידי התרחבות מרכזי הנתונים ובהשקעות הקשורות להתפתחות הבינה המלאכותית, המחייבות פתרונות מגוונים של ייצור, אגירה ואספקת אנרגיה. במקביל, חלק מחוזי מכירת הגז של המאגרים המקומיים מוצמדים למחיר הנפט, ולכן חברות האנרגיה המקומיות עשויות להיות מושפעות גם מהשינויים במחירי הנפט בעולם".
בצד השלילי: הכוכבת של השנה העברית הקודמת, ארית תעשיות - שרשמה אז זינוק של מעל 850% - הובילה את הירידות בשנת תשפ"ו ואיבדה כמחצית מערכה (50.5%). רק בחודש האחרון, היא צנחה בכ-30%, לאחר שהודיעה כי היא פועלת לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד בהיקף חריג של כ-530 מיליון שקל - על אף שדיווחה על רבעון חלש עם צניחה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי.
אחריה, גם אלקטרה נדל"ן איבדה כמחצית מערכה (49.2%), נייס נחלשה בכ-36%, תמר פטרוליום איבדה כ-27.7% וגילת ירדה בקרוב ל-20%.
שוק ההנפקות התחמם
לפי נתוני הבורסה, במהלך השנה העברית תשפ"ו הצטרפו לתל אביב 33 חברות חדשות: 26 מהן ביצעו הנפקה ראשונית לציבור (לעומת 16 בשנה העברית הקודמת), חמש מהן שנרשמו ברישום כפול ושתיים שנוספו בעקבות פיצול מחברות בורסאיות קיימות.
ביחידת המחקר של הבורסה ציינו כי ההנפקה הגדולה ביותר הייתה של חברת הבנייה תדהר , שגייסה כ-1.72 מיליארד שקל לפי שווי חברה של כ-7.85 מיליארד שקל לאחר הכסף. הנפקות גדולות נוספות היו של עמל הולדינגס מענף המסחר והשירותים, שגייסה כ-1.24 מיליארד שקל, בגירה מענף הטכנולוגיה הביטחונית, שגייסה כ-855 מיליון שקל ויוניברסל מוטורס מענף המסחר, שגייסה כ-702 מיליון שקל.
"במקביל, שווי שוק המניות בבורסה זינק מכ-1.7 טריליון שקל בתחילת שנת תשפ"ו לכ-3.1 טריליון שקל, וחצה לראשונה את רף 3 טריליון השקלים. התפתחות זו משקפת את הצטרפותן של חברות חדשות ומשמעותיות למסחר, לצד העלייה בשווי החברות הנסחרות והרחבת מגוון אפשרויות ההשקעה בשוק המקומי", כתבו בבורסה.
בהקשר זה, בבורסה ציינו בין האירועים המרכזיים השנה את הרישום הכפול של ענקית הסייבר פאלו אלטו , שנרשמה למסחר בתל אביב בפברואר האחרון, וטיפסה מאז בכ-115%.
שוק החוב הישראלי שמר על חוסן - בניגוד לרבות מהמדינות המפותחות
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ובמדינות מפותחות נוספות ברחבי העולם, ביניהן גרמניה, צרפת ובריטניה - טיפסו לאחרונה לשיאים של עשרות שנים. זאת, על רקע ריבוי של הנפקות חוב (גם לנוכח התרחבות ה-AI), המתיחות הגאופוליטית, מחירי הנפט הגבוהים שמלבים את חששות האינפלציה, והציפיות להעלאות ריבית בעולם.
על רקע זה, שוק החוב הישראלי הפגין איתנות מרשימה. לפי נתוני הבורסה, מדד תל גוב־שקלי 10+ עלה בכ־8.0%, תל גוב־שקלי 5+ בכ־7.4% ותל גוב־שקלי 5-10 בכ־6.5%, בעוד שמדד תל גוב־שקלי הכללי עלה בכ־6.0%. מנגד, האפיק הצמוד הציג ביצועים מתונים יותר, כאשר מדד תל גוב־צמודות עלה בכ־3.2%. הפער בין האפיקים תאם את ההתמתנות באינפלציה ואת העדפת המשקיעים לאיגרות חוב שקליות בתקופה של ירידת ריבית ותשואות.
עוד ציינו בבורסה: "המגמה בישראל בלטה במיוחד על רקע הכיוון ההפוך שנרשם בארצות הברית. תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ירדה מכ-4.19% ב-25 בספטמבר 2025 לכ-3.87% ב-4 בספטמבר 2026, ירידה של כ-31.5 נקודות בסיס. מנגד, תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה באותה תקופה מכ-4.17% לכ-4.78%, עלייה של כ-61.2 נקודות בסיס".
"ההתפצלות בין השווקים ממחישה את המגמות המנוגדות", הוסיפו בבורסה. "בישראל, ירידת האינפלציה, הפחתות הריבית, התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון תמכו בירידת התשואות לפדיון ובעליית מחירי האג"ח. בארצות הברית נרשמה עלייה חדה בתשואות, שפעלה בכיוון ההפוך והכבידה על מחירי איגרות החוב. לפיכך, ביצועי שוק האג"ח הישראלי לא שיקפו רק מגמה גלובלית, אלא בעיקר את השיפור היחסי בתנאי המאקרו ובתפיסת הסיכון של ישראל".
שוק הקרנות הפסיביות צמח באופן מתון יותר, תעשיית הקרנות האקטיביות התרחבה
באשר לתעשיית קרנות הנאמנות, בבורסה מציינים כי שוק קרנות הנאמנות הפסיביות המשיך לרשום גיוסים חיוביים בשנת תשפ"ו, אך בהיקף מתון לעומת השנה הקודמת ובתמהיל שונה. לפי יחידת המחקר, לאחר גיוסים נטו של כ-25.2 מיליארד שקל בתשפ"ה, הסתכמו הגיוסים נטו בתשפ"ו בכ-5.8 מיליארד שקל; הירידה בגיוסים הכוללים נבעה בעיקר מפדיונות חריגים במוצרים העוקבים אחר מדדי הבנקים שפדו במהלך השנה כ-12 מיליארד שקל נטו, וכן מירידה משמעותית בגיוסים למוצרים העוקבים אחר מניות בחו"ל.
המוצרים העוקבים אחר מדדי המניות של הבורסה גייסו בתשפ"ו כ-7.2 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-12.0 מיליארד שקל בתשפ"ה. בתוך קבוצה זו, חל שינוי ברור בהעדפות הציבור. המוצרים העוקבים אחר מדד ת"א-35 הובילו את הגיוסים עם כ-4.5 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-1.3 מיליארד שקל נטו בתשפ"ה, גידול של כ-240%. המוצרים העוקבים אחר מדד ת"א-125 גייסו במהלך השנה כ-3.1 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-5.1 מיליארד שקל נטו בשנה הקודמת. מנגד, מדד ת"א-90 עבר מגיוסים של כ-2.8 מיליארד שקל נטו בתשפ"ה לפדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל נטו בתשפ"ו.
בבורסה הצביעו על שתי תופעות מעניינות בהקשר למגמות בקרנות הפסיביות:
הראשונה נוגעת לעלייה בביקוש למוצרי האג"ח המקומיים. לפי נתוני הבורסה, המוצרים העוקבים אחר מדדי תל-בונד ואג"ח המדינה של הבורסה גייסו יחד כ-7.9 מיליארד שקל לעומת כ-2.8 מיליארד שקל בתשפ"ה, גידול של כ-183%. לדברי יחידת המחקר, "הגיוסים הגבוהים מלמדים כי הציבור גילה השנה את מדדי האג"ח של הבורסה ונערך מבעוד מועד לתהליך הפחתת הריבית ולירידה בתשואות לפדיון, שתמכו לאחר מכן בעליית מחירי איגרות החוב".
השנייה נוגעת למגמה בגיוסים למדד הביטוח. בבורסה מציינים כי בעוד שמדד הביטוח הוביל את המדדים הענפיים עם תשואה של כ-94.5%, במוצרים העוקבים אחריו נרשמו בשנת תשפ"ו פדיונות נטו של כ-680 מיליון שקל נטו, לאחר גיוסים של כ-916 מיליון שקל נטו בשנה העברית הקודמת.
"בעוד שהמדד כמעט הכפיל את ערכו במהלך התקופה, היקף הנכסים במוצרים העוקבים אחריו דווקא הצטמצם. נתון זה מעלה את השאלה האם הציבור מיהר לממש רווחים או שלא מימש במלואה את האפשרות להיחשף לענף באמצעות המדד. עם זאת, אין להסיק מנתוני הגיוסים והפדיונות בלבד כי המשקיעים בהכרח החמיצו את העלייה. פדיונות נטו עשויים לשקף מימושי רווחים, איזון מחדש של תיקי השקעות, מעבר בין מוצרים או שינוי בהקצאת הנכסים. לכן, הנתונים מצביעים על פער מעניין בין ביצועי המדדים לבין זרימת הכספים אליהם, אך לא מספקים לבדם הסבר מלא להתנהגות המשקיעים", כתבו ביחידת המחקר של הבורסה.
באשר לקרנות האקטיביות, בבורסה ציינו כי "שווי הנכסים המנוהלים עלה מכ-388 מיליארד שקל ב-25 בספטמבר 2025 לכ-474 מיליארד שקל ב-4 בספטמבר 2026, תוספת של כ-86 מיליארד שקל וגידול של כ-22%. במקביל, סך הגיוסים נטו עלה מכ- 46.8 מיליארד שקל בתשפ"ה לכ-54.9 מיליארד שקל בתשפ"ו, תוספת של כ-8 מיליארד שקל נטו וגידול של כ-17%".
עוד ציינו כי "מוקד הצמיחה עבר לקרנות האג״ח המקומיות: קרנות אג"ח בארץ כללי גייסו כ-15.1 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-10.4 מיליארד שקל נטו בתשפ"ה, גידול של כ-45%; וקרנות אג״ח מדינה שגייסו כ-9.7 מיליארד שקל נטו, לעומת כ-2.6 מיליארד שקל נטו, גידול של כ-270%... באפיק המנייתי, נרשמה ירידה בגיוסים לקרנות מניות בישראל, מכ-5.4 מיליארד שקל לכ-2 מיליארד שקל, בעוד הקרנות המתמחות במניות בחו"ל עברו מפדיונות של כ-425 מיליון שקל בתשפ״ה לגיוסים של כ-1.4 מיליארד שקל בתשפ"ו".
"התמונה הכוללת מצביעה על המשך התרחבות התעשייה, לצד שינוי בתמהיל ההשקעות והעדפה ברורה לקרנות אג״ח מקומיות, ובפרט לקרנות אג״ח מדינה ואג״ח כללי", סיכמו ביחידת המחקר.
