התוצרת הביטחונית הישראלית היא מהמבוקשות ביותר בעולם, וכעת במדינות שקרובות למלחמה באוקראינה מתעניינים ברחפנים מתוצרת הארץ. בה בעת, מי שמוכרת מסוקים בלתי מאוישים במיליארדים היא, דווקא, איחוד האמירויות. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.
● הטנדרים שמתרבים בפקיסטן - ומדליקים נורה אדומה במזרח התיכון
● מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה
חברת הרחפנים הישראלית שהציגה במזרח אירופה
מלחמת רוסיה־אוקראינה המחישה עד כמה עצמאות בתחום הרחפנים היא קריטית, כשמנגד מדינות המערב שואפות להתנתק מהתוצרת הסינית - אף שהיא הזולה מכולן בתחום. בצל זאת, חברה ישראלית מסקרנת היא אירו סנטינל, ששואפת להיות הראשונה בארץ שמייצרת רחפני איסוף בייצור המוני. מי שמתעניינת בתוצרת הזו היא רומניה, שלפני חודשים ספורים רכשה בעסקת ענק מערכות הגנה אווירית מדגם ספיידר של רפאל, תמורת יותר מ־2 מיליארד אירו.
תוך כדי השתתפות אירו סנטינל בתערוכת MSPO בפולין לצד חברות ישראליות, היא נטלה חלק בתרגיל צבאי ברומניה בעזרת שותף מקומי, שבו הופעל רחפן G2, שהציג תפקוד מבצעי מרשים, ואת התמודדותו עם סביבה מרובת שיבושים. אלו מחולקים לשניים: ג'אמינג - חסימת תקשורת מפעיל עם אמצעי; או ספופינג - שיבוש אותות הניווט הלווייני.
המעבר של אירו סנטינל לייצור המוני צפוי לאפשר לחברה להפחית את עלות הרחפן מכ־30 אלף דולר ליחידה - לכ־25-20 אלף דולר. לצורך ההשוואה, רחפנים אמריקאיים, בהם תוצרת של סקיידיו או אנדוריל, מתומחרים בכ־50 אלף דולר ליחידה ופארוט הצרפתיים בכ־40-35 אלף דולר. במקרה הסיני, הפערים גדולים: רחפני EVO מתוצרת אוטל, שצה"ל רכש באלפים רבים, מתומחרים בכ־15-10 אלף דולר ליחידה.
איראן חוגגת השתלטות על צוללת בלתי מאוישת אמריקאית
במהלך מבצע שאגת הארי ואף אחריו, איראן רשמה הישגים טקטיים שונים מול ארה"ב בהיבטי האמל"ח, עם יירוט של עשרות מל"טים, ונזקים כספיים בכל הנוגע לכלכלת החימושים. עם זאת, ההפסדים הללו מהווים רק חלק מהנזקים, כשלאחרונה התרחש שיא חדש: לידי איראן נפלה צוללת בלתי מאוישת אמריקאית בשלמותה. המשמעות היא שהרפובליקה האסלאמית תוכל לבצע הנדסה הפוכה, ולהעתיק את הכלי.
הנדסה הפוכה היא תהליך שבו מצליחים לשים ידיים על אמצעי, מומחים מנתחים לעומק את מרכיביו - ואז מייצרים אחד מחודש בהליך סדרתי. איראן מוכרת בתחום בפעולות שכאלה, וכעת הם נהנים מהצוללת האוטונומית הבלתי מאוישת מתוצרת אנדוריל דייב-LD. זהו כלי ייעודי למשימות איסוף ממושכות, וייעודים תת־מימיים נוספים - כחלק מהמגמה שבה גם התווך הימי פונה לריבוי אמצעים בלתי מאוישים.
לא מדובר במקרה הראשון שבו כלי אמריקאי נופל בשלמותו לידי האיראנים. בשנת 2011, מל"ט איסוף מדגם RQ-170 סנטינל נפל בידי האיראנים, ולאחר שהנשיא דאז ברק אובמה ביקש שיחזירו אותו, בטהרן טענו בכלל כי ביצעו הנדסה הפוכה. לפני כארבע שנים, הצי האמריקאי הפעיל כוחות במפרץ, שנועדו למנוע ממשמרות המהפכה להשתלט על כלי שיט בלתי מאויש.
איחוד האמירויות מוכרת מסוקים בלתי מאוישים
קונגלומרט הביטחון הלאומי האמירותי אדג' הודיע כי היא סיפק שישה מסוקים בלתי מאוישים ייעודיים לפעילות ימית מדגם HT 100 לאנגולה, בעסקה בסך מיליארד אירו (כ־1.2 מיליארד דולר). האספקה התבצעה לאחר בחינה שביצעו לכלים אצל חברת אנאביה השוויצרית, חברה־בת של אדג' שמייצרת כלי טיס. "המבחנים המוצלחים של ששת הכלים מהווים אבן דרך משמעותית בתוכנית", ציינו בחברה, והוסיפו לגבי המסירה לאנגולה כי היא "מסמנת התקדמות לקראת שילובם בקורבטות".
חברה בת אחרת של אדג', מספנות אבו דאבי (ADSB), סגרה את העסקה הזו בשנת 2023. המסוקים הבלתי מאוישים הם נדבך אחד מתוך עסקה שכללה גם שלוש קורבטות באורך כ־71 מטר. השילוב צפוי להתבצע כך ששני מסוקים בלתי מאוישים יוצבו על כל קורבטה, ויספקו מענה על בסיס חיישנים אלקטרו־אופטיים ואינפרא אדום (EO/IR) שהם נושאים.
לאדג' יש הקשר ישראלי מובהק: בפברואר האחרון אישרה האסיפה הכללית של חברת עין שלישית הישראלית את מכירת 30% מההחזקות בחברה לקונגלומרט האמירותי. העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות החברה, ובכך תהפוך לבעלת המניות הגדולה בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות AI.
