לד"ר ליאור דוד־פור יש גישה מלאה לנתוני המאקרו של כלכלת ישראל והוא רואה ומפקח אונליין במערכות ממוחשבות על תזרים 700 מיליארד השקלים של תקציב המדינה. הוא האיש שיודע לחזות את היקף הגירעון ויחס החוב לתוצר.
● חשיפת גלובס: נתניהו דורש להעביר 400 מיליארד שקל לביטחון בתקופת הבחירות
● גילעד אלטשולר לסוכני הביטוח: "טעות להוציא את הכסף, קחו אוויר וסבלנות"
● ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם
יעד הגירעון שקבעה הכנסת בעת אישור תקציב המדינה עומד על 4.9%. בחודשים האחרונים הוא התייצב על מעט מעל 3%, אבל מדובר באשליה משום שמדי שנה, ההוצאה הכספית העיקרית מבוצעת בחודשים האחרונים של השנה. ובכל זאת, כלכלנים בשוק מעריכים שהגירעון יעמוד על פחות מהיעד, לנוכח ההפתעות החיוביות ממסים.
בתפקידיו הקודמים היה דוד־פור גם איש קשר מרכזי של הממשלה מול חברות הדירוג והגופים הבינלאומיים, אבל גם אחרי 16 שנים באוצר הוא מקפיד להישאר מתחת לרדאר התקשורתי. את הראיון לגלובס הוא העניק במטרה לגייס כלכלנים לשורות האגף ("היכולת להשפיע כמשרתי ציבור כאן היא דרמטית"), התייחס לאפשרות לפרוץ את תקציב המדינה כדי להוסיף עשרות מיליארדים לביטחון וחשף רפורמה בפיקוח על תקציבי העתק לרכש צבאי ומתח ביקורת על אגף התקציבים על היקף העברות הכספים מדי שנה.
"לא רק שקשה לחזות את העתיד ־ גם את העבר אנחנו לא יודעים כי אנחנו רואים את נתוני התוצר מתעדכנים גם לאחור", אומר ד"ר דוד־פור בראיון לגלובס. "בהינתן שאין התפתחויות ביטחוניות מיוחדות ופריצה משמעותית של ההוצאות כי משרד הביטחון זקוק לעוד כסף, וקצב ההכנסות הנוכחי יימשך, אנחנו לא רק נעמוד ביעד (4.9%), אפילו יכול להיות שנהיה מתחתיו".
"אין ארוחות חינם"
בשבועות האחרונים, כפי שנחשף בגלובס, מתקיים שיח ממשלתי ער על האפשרות לפרוץ את תקציב המדינה כדי להוסיף עשרות מיליארדים לביטחון וכן על מנת לשריין שנים קדימה את תוכנית התעצמות הרכש הצבאי ב־400 מיליארד שקל. זאת אף שמדובר בתקופת בחירות.
"הכלכלן הראשי במשרד הגדיל את תחזית ההכנסות ב־19 מיליארד שקל מאז הצעת התקציב. אז ככל שהגידול בהוצאות יהיה כמו הגידול בהכנסות, זאת אומרת שיעד הגירעון יישמר ואני חושב שזה הדבר הכי חשוב. לכן אם מדובר ב־19 מיליארד שקל זה עוד סביר", הוא מסביר.
יש גם הרבה בכירים במשרד שטוענים שמערכת הביטחון לא יודעת שובע ושזה לא משנה כמה כסף היא מבקשת כי יש בעיה של ניהול הכסף. לכן, השאלה לא רק האם יעד הגרעון יוכל לשאת את זה אלא גם עד איפה אתם מוכנים לתת.
"המצב מאתגר. זו המלחמה הכי יקרה והכי ארוכה. אנחנו ככלכלנים אומרים שאין ארוחות חינם, גם אין מלחמות חינם, זה עולה כסף, אז ברור שיש צורך בתוספות. האם כל התוספות הולכות ומנוהלות בצורה יעילה? ברור שלא. אנחנו חושבים שהם צריכים להתייעל וככל שאתה מגדיל יותר משאבים, מן הסתם במערכות גדולות לא כל הכסף מנוצל בצורה יעילה. אבל החשבת הכללית והיועץ הכספי לרמטכ"ל בונים ביחד מערכת לפיקוח על ההוצאות".
מה תכלול הרפורמה הזו?
"תקציב המדינה בנוי על הוצאה במזומן, אבל משרד הביטחון עובד גם על תוכניות רב־שנתיות והתקשרויות ארוכות טווח. אנחנו רוצים לתרגם את הפעילות הזאת לתזרים כדי שבסוף נעמוד ביעד ההוצאה כי אחרת נצטרך לפתוח את התקציב כל הזמן. הערך יהיה ענקי כשתבין את ההתחייבויות שלך כמדינה קדימה ותוכל לתכנן טוב יותר את ההוצאה ולבקר אותה".
"צעדי התאמה"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הראה שתוכנית ההתעצמות בסך 400 מיליארד שקל תקפיץ את היחס חוב־תוצר ליותר מ־80% בעוד שכרגע הוא עומד על 67.9%. על כך משיב סגן החשכ"לית: "בקורונה עמדנו על יחס חוב תוצר של כ־70%, אבל בשנתיים של התאוששות חזרנו ל־60% והגענו ל־7 באוקטובר עם גירעון של אחוז אחד. כשהמשק מאט, הממשלה מוציאה יותר כסף ועשינו זאת בצורה מאוד מהירה והיו גם העלאות מסים. עכשיו צריך יהיה לבנות בצורה הדרגתית ונכונה את התקציב כדי שנצליח לחזור ליחסים שלנו (של כ־60% יחס חוב לתוצר) אבל אם אתה בונה התעצמות, וכנראה היא נדרשת, אתה צריך במקביל להתאים את התקציב. בשיא המלחמה זה לא היה המבחן, אבל אם עכשיו אתה רוצה להגדיל הוצאות צריך לעשות את זה בד בבד עם התוכנית הזאת, אולי צריך לעשות עוד צעדי התאמה".
צעדי התאמה זה בעצם להעלות מסים כדי לממן את התוכנית.
"יש שלושה דברים שאפשר לעשות: להעלות מסים, להקטין הוצאות, ולהגדיל את החוב שעליו משלמים ריבית. בהיקפים האלה זה צריך להיות שילוב. כלומר, בתוכנית כזו, אני לא מצפה שנהיה בגירעון של 2%. כמו שהמטרו עולה 180 מיליארד, אתה בונה על זה שהוא יחזיר את ההשקעה, לרבות הגירעון, באמצעות צמיחה". עוד אמר כי "התחזיות של הגופים הבינ"ל היו כלפי מעלה ובסוף הגרעון היה במצב טוב יותר וזה קונסיסטנטי".
אז אתה מציע להסתמך על הפתעות ממסים?
"ממש לא".
"החשב - שומר סף"
"יש כלל מאוד ברור שלא עושים גידול קבוע על הכנסות חד־פעמיות. אחרי משברים היה Bounce back, ואני לא מצפה שיהיה כזה כמו בקורונה, אבל גם אני חושב שזו טעות לבוא ולהגיד כל הזמן ההכנסות הן חד־פעמיות כשאתה רואה אותן כמגמה רב־פעמית. אין ספק שאם אתה רוצה להגדיל את ההוצאות ב־400 מיליארד שקל, לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שבסוף זה יגרום ליחס חוב תוצר לא לרדת אלא לעלות אבל ייתכן שזה מה שנדרש", הוא מדגיש.
היחידה של דור־פור אחראית גם על הפיקוח על הוצאות התקציב של משרדי הממשלה באמצעות חשב מטעם החשכ"לית, שנמצא בכל אחד ממשרדי הממשלה. דוח של מבקר המדינה שפורסם לאחרונה תקף בחריפות את התנהלות ההעברות התקציביות במהלך השנה. כך למשל, תקציב עתק הועבר למשרד הבריאות בשעה 23:30 בלילה ביום האחרון של השנה וארבעה מיליארד שקל הועברו למשרד החינוך.
"החשב שומר סף. הפרקטיקות שהיו נהוגות ומקובלות במשך שנים שמו לא אחת את החשב במצב בלתי אפשרי של התנגשויות בין חוקים, עמידה בהתחייבויות חוזיות או תשלומי שכר", הוא אמר. "דוח המבקר והאמירה הברורה של בג"ץ מחייבים שינויים משמעותיים של כלל הגורמים באופן התקצוב, היקף ומועד השינויים התקציביים לרבות העברת עודפים ואישורם בוועדת הכספים. השנה, הכספים החלו לצאת הרבה יותר מוקדם".
דוד־פור רמז לאחריותו של אגף התקציבים, ואולם הדוח הצביע גם על הוצאת כסף תוך חריגה מתוכניות תקציביות עוד לפני שאושרו ההעברות בכנסת, באופן שעלול להיות בניגוד לחוק. "זאת הבעיה, שבאמת התקציב בחלקו עובר לקראת סוף שנה. מהצד השני, אתה נתקל בחובה של תשלומי שכר, התחייבויות חוזיות, חוק מוסר תשלומים", מציין דוד־פור. "כשאתה נמצא בזמן מלחמה, התשלום לספקים זה הכנסה של אנשים. אלו התנגשויות של חוקים, אבל המצב הזה לא יכול להימשך. השנה מיפינו את כל התוכניות שצפויות לחרוג. הצפנו את זה בעצם לכל מנכ"לי המשרדים וצריך פה את שיתוף הפעולה גם של אגף תקציבים, של משרדי הממשלה ושל הכנסת, על פניות שנשלחו שיאושרו כמה שיותר מהר כדי להימנע מהמצב הזה".
סגן החשכ"לית מודה שיש חוסר אמון בין גופים שונים בממשלה, דבר המוביל למאבק סמכויות וכוח. "פעמים רבות, התקציב לא ניתן מהתחלה אלא בטפטופים כדי להתנות אותו ברפורמות ולמנף אותו בשיטות מו"מ ולפעמים טוב שכך", חושב דוד־פור. "אבל צריך לבצע שינוי עומק ואי אפשר כל היום להתנגש. אני הייתי מעדיף שקט ושיתוף פעולה".
