גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר

סגן החשבת הכללית באוצר, ד"ר ליאור דוד־פור, חושב שיעד הגירעון לא יושפע כתוצאה מהכוונה לפרוץ את התקציב עבור תוספת למערכת הביטחון כפי שנחשף בגלובס, כל עוד תהיה עד 19 מיליארד שקל ● עם זאת, תוספות של מאות מיליארדים יחייבו העלאות מסים: "צריך לעשות עוד צעדי התאמה"

ד''ר ליאור דוד־פור, סגן החשבת הכללית באוצר / צילום: לע''מ
ד''ר ליאור דוד־פור, סגן החשבת הכללית באוצר / צילום: לע''מ

לד"ר ליאור דוד־פור יש גישה מלאה לנתוני המאקרו של כלכלת ישראל והוא רואה ומפקח אונליין במערכות ממוחשבות על תזרים 700 מיליארד השקלים של תקציב המדינה. הוא האיש שיודע לחזות את היקף הגירעון ויחס החוב לתוצר.

חשיפת גלובס: נתניהו דורש להעביר 400 מיליארד שקל לביטחון בתקופת הבחירות
גילעד אלטשולר לסוכני הביטוח: "טעות להוציא את הכסף, קחו אוויר וסבלנות"
ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם

יעד הגירעון שקבעה הכנסת בעת אישור תקציב המדינה עומד על 4.9%. בחודשים האחרונים הוא התייצב על מעט מעל 3%, אבל מדובר באשליה משום שמדי שנה, ההוצאה הכספית העיקרית מבוצעת בחודשים האחרונים של השנה. ובכל זאת, כלכלנים בשוק מעריכים שהגירעון יעמוד על פחות מהיעד, לנוכח ההפתעות החיוביות ממסים.

בתפקידיו הקודמים היה דוד־פור גם איש קשר מרכזי של הממשלה מול חברות הדירוג והגופים הבינלאומיים, אבל גם אחרי 16 שנים באוצר הוא מקפיד להישאר מתחת לרדאר התקשורתי. את הראיון לגלובס הוא העניק במטרה לגייס כלכלנים לשורות האגף ("היכולת להשפיע כמשרתי ציבור כאן היא דרמטית"), התייחס לאפשרות לפרוץ את תקציב המדינה כדי להוסיף עשרות מיליארדים לביטחון וחשף רפורמה בפיקוח על תקציבי העתק לרכש צבאי ומתח ביקורת על אגף התקציבים על היקף העברות הכספים מדי שנה.

"לא רק שקשה לחזות את העתיד ־ גם את העבר אנחנו לא יודעים כי אנחנו רואים את נתוני התוצר מתעדכנים גם לאחור", אומר ד"ר דוד־פור בראיון לגלובס. "בהינתן שאין התפתחויות ביטחוניות מיוחדות ופריצה משמעותית של ההוצאות כי משרד הביטחון זקוק לעוד כסף, וקצב ההכנסות הנוכחי יימשך, אנחנו לא רק נעמוד ביעד (4.9%), אפילו יכול להיות שנהיה מתחתיו".

"אין ארוחות חינם"

בשבועות האחרונים, כפי שנחשף בגלובס, מתקיים שיח ממשלתי ער על האפשרות לפרוץ את תקציב המדינה כדי להוסיף עשרות מיליארדים לביטחון וכן על מנת לשריין שנים קדימה את תוכנית התעצמות הרכש הצבאי ב־400 מיליארד שקל. זאת אף שמדובר בתקופת בחירות.

"הכלכלן הראשי במשרד הגדיל את תחזית ההכנסות ב־19 מיליארד שקל מאז הצעת התקציב. אז ככל שהגידול בהוצאות יהיה כמו הגידול בהכנסות, זאת אומרת שיעד הגירעון יישמר ואני חושב שזה הדבר הכי חשוב. לכן אם מדובר ב־19 מיליארד שקל זה עוד סביר", הוא מסביר.

יש גם הרבה בכירים במשרד שטוענים שמערכת הביטחון לא יודעת שובע ושזה לא משנה כמה כסף היא מבקשת כי יש בעיה של ניהול הכסף. לכן, השאלה לא רק האם יעד הגרעון יוכל לשאת את זה אלא גם עד איפה אתם מוכנים לתת.
"המצב מאתגר. זו המלחמה הכי יקרה והכי ארוכה. אנחנו ככלכלנים אומרים שאין ארוחות חינם, גם אין מלחמות חינם, זה עולה כסף, אז ברור שיש צורך בתוספות. האם כל התוספות הולכות ומנוהלות בצורה יעילה? ברור שלא. אנחנו חושבים שהם צריכים להתייעל וככל שאתה מגדיל יותר משאבים, מן הסתם במערכות גדולות לא כל הכסף מנוצל בצורה יעילה. אבל החשבת הכללית והיועץ הכספי לרמטכ"ל בונים ביחד מערכת לפיקוח על ההוצאות".

מה תכלול הרפורמה הזו?
"תקציב המדינה בנוי על הוצאה במזומן, אבל משרד הביטחון עובד גם על תוכניות רב־שנתיות והתקשרויות ארוכות טווח. אנחנו רוצים לתרגם את הפעילות הזאת לתזרים כדי שבסוף נעמוד ביעד ההוצאה כי אחרת נצטרך לפתוח את התקציב כל הזמן. הערך יהיה ענקי כשתבין את ההתחייבויות שלך כמדינה קדימה ותוכל לתכנן טוב יותר את ההוצאה ולבקר אותה".

"צעדי התאמה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הראה שתוכנית ההתעצמות בסך 400 מיליארד שקל תקפיץ את היחס חוב־תוצר ליותר מ־80% בעוד שכרגע הוא עומד על 67.9%. על כך משיב סגן החשכ"לית: "בקורונה עמדנו על יחס חוב תוצר של כ־70%, אבל בשנתיים של התאוששות חזרנו ל־60% והגענו ל־7 באוקטובר עם גירעון של אחוז אחד. כשהמשק מאט, הממשלה מוציאה יותר כסף ועשינו זאת בצורה מאוד מהירה והיו גם העלאות מסים. עכשיו צריך יהיה לבנות בצורה הדרגתית ונכונה את התקציב כדי שנצליח לחזור ליחסים שלנו (של כ־60% יחס חוב לתוצר) אבל אם אתה בונה התעצמות, וכנראה היא נדרשת, אתה צריך במקביל להתאים את התקציב. בשיא המלחמה זה לא היה המבחן, אבל אם עכשיו אתה רוצה להגדיל הוצאות צריך לעשות את זה בד בבד עם התוכנית הזאת, אולי צריך לעשות עוד צעדי התאמה".

צעדי התאמה זה בעצם להעלות מסים כדי לממן את התוכנית.
"יש שלושה דברים שאפשר לעשות: להעלות מסים, להקטין הוצאות, ולהגדיל את החוב שעליו משלמים ריבית. בהיקפים האלה זה צריך להיות שילוב. כלומר, בתוכנית כזו, אני לא מצפה שנהיה בגירעון של 2%. כמו שהמטרו עולה 180 מיליארד, אתה בונה על זה שהוא יחזיר את ההשקעה, לרבות הגירעון, באמצעות צמיחה". עוד אמר כי "התחזיות של הגופים הבינ"ל היו כלפי מעלה ובסוף הגרעון היה במצב טוב יותר וזה קונסיסטנטי".

אז אתה מציע להסתמך על הפתעות ממסים?
"ממש לא".

"החשב - שומר סף"

"יש כלל מאוד ברור שלא עושים גידול קבוע על הכנסות חד־פעמיות. אחרי משברים היה Bounce back, ואני לא מצפה שיהיה כזה כמו בקורונה, אבל גם אני חושב שזו טעות לבוא ולהגיד כל הזמן ההכנסות הן חד־פעמיות כשאתה רואה אותן כמגמה רב־פעמית. אין ספק שאם אתה רוצה להגדיל את ההוצאות ב־400 מיליארד שקל, לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שבסוף זה יגרום ליחס חוב תוצר לא לרדת אלא לעלות אבל ייתכן שזה מה שנדרש", הוא מדגיש.

היחידה של דור־פור אחראית גם על הפיקוח על הוצאות התקציב של משרדי הממשלה באמצעות חשב מטעם החשכ"לית, שנמצא בכל אחד ממשרדי הממשלה. דוח של מבקר המדינה שפורסם לאחרונה תקף בחריפות את התנהלות ההעברות התקציביות במהלך השנה. כך למשל, תקציב עתק הועבר למשרד הבריאות בשעה 23:30 בלילה ביום האחרון של השנה וארבעה מיליארד שקל הועברו למשרד החינוך.

"החשב שומר סף. הפרקטיקות שהיו נהוגות ומקובלות במשך שנים שמו לא אחת את החשב במצב בלתי אפשרי של התנגשויות בין חוקים, עמידה בהתחייבויות חוזיות או תשלומי שכר", הוא אמר. "דוח המבקר והאמירה הברורה של בג"ץ מחייבים שינויים משמעותיים של כלל הגורמים באופן התקצוב, היקף ומועד השינויים התקציביים לרבות העברת עודפים ואישורם בוועדת הכספים. השנה, הכספים החלו לצאת הרבה יותר מוקדם".

דוד־פור רמז לאחריותו של אגף התקציבים, ואולם הדוח הצביע גם על הוצאת כסף תוך חריגה מתוכניות תקציביות עוד לפני שאושרו ההעברות בכנסת, באופן שעלול להיות בניגוד לחוק. "זאת הבעיה, שבאמת התקציב בחלקו עובר לקראת סוף שנה. מהצד השני, אתה נתקל בחובה של תשלומי שכר, התחייבויות חוזיות, חוק מוסר תשלומים", מציין דוד־פור. "כשאתה נמצא בזמן מלחמה, התשלום לספקים זה הכנסה של אנשים. אלו התנגשויות של חוקים, אבל המצב הזה לא יכול להימשך. השנה מיפינו את כל התוכניות שצפויות לחרוג. הצפנו את זה בעצם לכל מנכ"לי המשרדים וצריך פה את שיתוף הפעולה גם של אגף תקציבים, של משרדי הממשלה ושל הכנסת, על פניות שנשלחו שיאושרו כמה שיותר מהר כדי להימנע מהמצב הזה".

סגן החשכ"לית מודה שיש חוסר אמון בין גופים שונים בממשלה, דבר המוביל למאבק סמכויות וכוח. "פעמים רבות, התקציב לא ניתן מהתחלה אלא בטפטופים כדי להתנות אותו ברפורמות ולמנף אותו בשיטות מו"מ ולפעמים טוב שכך", חושב דוד־פור. "אבל צריך לבצע שינוי עומק ואי אפשר כל היום להתנגש. אני הייתי מעדיף שקט ושיתוף פעולה".

עוד כתבות

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

אחרי זינוק של 150%: ג'רמי בלנק מכר נתח ממניות בזן תמורת 100 מיליון שקל

קרן קומיוניטי, בניהולו של בלנק, מכרה רבע ממניותיה בחברת הזיקוק ● נותרה עם החזקה בשווי 350 מיליון שקל, המשקפת רווח של כרבע מיליארד על הנייר

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

העובדים גילו בשש בבוקר: המייל נחסם, אתם מפוטרים

אורקל החלה בסבב פיטורים נוסף, לאחר שמצבת העובדים שלה הצטמצמה בכ־21 אלף בתוך שנה ● במקביל, ענקית התוכנה והענן מתכננת השקעות של עד 95 מיליארד דולר בשנה בתשתיות, על רקע הביקוש לבינה מלאכותית

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ג'פריס משדרג את מניית הפועלים וממליץ בחום על הבנקים בישראל

כלכלני בית ההשקעות האמריקאי שיבחו את מניות הבנקים בישראל, וקבעו להם מחירי יעד בפרמיות דו־ספרתיות ● מניית הפועלים זכתה להעלאת המלצה מ-'החזק' ל-'קנה': "מותג חזק – מאוזן היטב מכל כיוון" ● על לאומי נכתב: "מנהיג בין המניות הסולידיות – הנזיל ביותר והיעיל ביותר"

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

המשבר בין סעודיה לחות'ים - וההזדמנות לישראל

ישראל מקיימת דיונים בימים האחרונים ובוחנת האם ניתן למנף את העימות בחצי האי ערב להרחבת שיתוף הפעולה עם סעודיה ● פרטים חדשים על טיהור המנהרות ברכס עלי טאהר: כוחות הקומנדו ויהל"ם כיתרו כ-50 מחבלים, חשפו את מתחם הפיקוד המרכזי של יחידת בדר וסיכלו ניסיונות להעביר אספקה ברחפנים ● זעם באיראן על ארה"ב: "טרפדה" את המפגש החשוב על השליטה במצר הורמוז ● שורה של מדינות גינו את שיגור הכטב"ם לעבר מכה אתמול ● החות'ים טוענים כי תקפו את בסיס חיל האוויר בח'מיס מושייט ● חוסל מח"ט רפיח וראש מערך המבצעים של חמאס ● עדכונים שוטפים

עו''ד גיא נאמן ועו''ד לילך קינן, מייסדי משרד ה-AI החדש / צילום: אמיר חרודי

שישה שותפים עוזבים את הרצוג ומקימים משרד עורכי דין מבוסס AI

עו"ד גיא נאמן, לשעבר ראש מחלקת צווארון לבן ופתרונות מיוחדים במשרד הרצוג, ועו"ד לילך קינן מקימים עם ארבעה שותפים נוספים משרד חדש במודל AI-Native • כ־80% מעורכי הדין במשרד יהיו שותפים ועורכי דין בכירים, והטכנולוגיה תשמש למחקר, אנליזה ועיבוד מידע, כאשר לדבריהם היא אינה "תוספת לפעילות הקיימת, אלא חלק מהתשתית שעליה בנוי המודל המקצועי והעסקי"

אין ודאות שהביקושים ימשיכו ברמות השיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: קונסורציום מחקר ופיתוח בתחום הבנייה בהיקף של 60 מיליון שקל

קונסורציום RSTPCS יוצא לדרך בהשקעה של כ־60 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיות וחומרי בנייה חדשניים ● המאגד, בהובלת שפיר ובשיתוף חברות ואקדמיה, שואף להפחית חומרי גלם, משקל ועלויות תחזוקה בענף הבנייה● וגם: שופרסל זכתה במכרז על 20 דונם ברמת הנגב תמורת 15 מיליון שקל, להקמת מרכז מסחר, תעסוקה ומלון

מדד מחירי הדירות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מדד מחירי הדירות מדדה, השכירות מעיקה, ומוכרי היד שנייה מורידים מחירים

מחירי השכירות ממשיכים להעיק על השוכרים ועל מדד המחירים לצרכן, והלמ"ס השיקה החודש מדד מחירים חדש לדירות יד שנייה ● מה אומרים המדדים, איך משפיע המדד החדש על המדד הכללי, ואילו מחוזות מורידים את ירידות המחירים? ● גלובס עושה סדר

עופר רוזנבאום על רקע הטלגרם של דניאל עמרם / צילום: תמונה פרטית, צילום מסך

מנהל הקמפיין של בן גביר קונה את עמוד האינסטגרם של דניאל עמרם

עופר רוזנבאום ירכוש 60% מ"דניאל עמרם", לפי שווי של 10 מיליון שקל ● לגלובס נודע כי עמרם צפוי להמשיך לנהל את הפלטפורמה, אך לקבוצת רוזנבאום תהיה היכולת לקדם את התכנים הרלוונטיים לה וללקוחותיה

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

המצוקה בשוק הדיור: יזמים מקבלים היתרי בנייה - ולא מממשים אותם

מנתוני מינהל התכנון עולה כי עשר הערים שמובילות בהנפקת היתרי בנייה בשנה שעברה, מובילות גם בהיצע הדירות הלא מכורות ● בדיקת גלובס מעלה כי ככל הנראה בעיית היתרי הבנייה הלא ממומשים תימשך ואולי אף תחריף - והפעם לא בגלל מגפה או מלחמה, אלא בגלל היצע הדירות

סופר בטקסס, ארה''ב. רמת המחירים עדיין גבוהה / צילום: ap, LM Otero

האמריקאים מרוויחים יותר, אבל מרגישים עניים יותר

ההכנסה החציונית הריאלית בארה"ב עלתה ב-2.6% ב-2025 לשיא של כל הזמנים, כך לפי נתוני לשכת מפקד האוכלוסין ● אלא שהמחירים נשארו גבוהים, האינפלציה שוב מתחממת והסקרים מצביעים על פסימיות גוברת לגבי יוקר המחיה ● הפער בין נתוני המאקרו לחוויה של משקי הבית צפוי להפוך לסוגיה מרכזית לקראת בחירות האמצע

שלמה בר, שמוביל את אס.טי.ג'י / צילום: איל יצהר

ייפגשו עם 100 מיליון שקל: השותפים השקטים לאקזיט של אלטשולר ושחם

לצמד המייסדים שימכרו את השליטה בפעילות הגמל והפנסיה של בית ההשקעות, יצטרפו גם בני משפחת בר, ילדיו של בעל השליטה בחברה הביטחונית אס.טי.ג'י ● הללו ימשיכו להחזיק בכ־10% מהפעילות הפרטית של אלטשולר שחם, ששווה מאות מיליוני שקלים

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

תגובת מטא ללאומי חושפת: המשתמשים בארה"ב מוגנים יותר מאשר בישראל

מטא דורשת לדחות את התביעה של בנק לאומי סביב קמפיינים מתחזים ומזהירה מפני הענקת זכות וטו חסרת תקדים לתאגיד פרטי ● עיון במסמכיה מגלה כמה היא עצמה מרוויחה מקמפיינים כאלה ולמה העוקבים בארה"ב מוגנים יותר?

הפד מעלה ריבית. צילום: שאטרסטוק / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שינוי כיוון בארה"ב: למה הפד חזר להעלות את הריבית ואיך ההחלטה עשויה להשפיע על ישראל?

אחרי רצף החלטות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי, הפדרל ריזרב תחת היו”ר קווין וורש מעלה את הריבית לרמה של 3.75%־4.00%, בהתאם לציפיות השווקים ● אולם מדובר בצעד שמסמן תפנית במדיניות ● למה הצעד התרחש דווקא עכשיו, איך ישפיעו האינפלציה ומחירי האנרגיה על ההלוואות והחסכונות, והאם מחכה לאמריקאים העלאה נוספת עוד השנה?

תומכים של החות'ים בתימן נוסעים ברכב טויוטה / צילום: ap, STR

הטנדרים שמתרבים בפקיסטן - ומדליקים נורה אדומה במזרח התיכון

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של הטיימס עוסק בדרכים שבהן אפשר לחזות פריצת מלחמה, מלזיה מעכבת מכולות שבדרך לישראל, ובמפלגה הדמוקרטית מתנגדים לעסקת הנשק הגדולה עם ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

התקן החדש שיקבע מהו שטח דירה / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד המשפטים אישר את התקן שישים סוף לפערים במדידת שטחי דירות

מועצת שמאי המקרקעין אישרה את תקן 9.1 שנועד ליצור שיטה אחידה למדידת שטח דירה ולצמצם הבדלים בין מדידות של אותו נכס ● התקן מבהיר כיצד יחושבו בין היתר קירות משותפים, עליות גג ומחסנים, ומחליף את תקן 9.0 שהיה בתוקף מאז 2006

נועם בוסידן ודגן רונן מנכ״לים משותפים בהייטקזון / צילום: ענבל שני

השת"פ החדש של הייטקזון וכאל

מועדון הצרכנות הייטקזון משתף פעולה עם כאל ומשיק ארנק מט”ח דיגיטלי, שיאפשר לחבריו לרכוש ולנהל מטבעות זרים ולשלם באמצעותם בחו”ל ללא עמלת המרה בעת הרכישה ● המהלך מסמן צעד נוסף של המועדון בהרחבת פעילותו לתחום השירותים הפיננסיים ● אירועים ומינויים

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

הסחבת שתוקעת מעבר של 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון

למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות נשאר על הנייר ● רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל ● מעקב גלובס אחרי התוכניות לצפון

יו''ר ביחד נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 13.09.26 / צילום: רפי קוץ

האומנם משפחה חרדית לוקחת מהקופה הציבורית יותר משהיא תורמת לה?

בנט טען שבעוד שמשפחות חרדיות מקבלות מהמדינה יותר משהן נותנות, אצל משפחות לא חרדיות התמונה הפוכה • בדקנו מהם הנתונים, ואיך בכלל מחשבים אותם • המשרוקית של גלובס

הדמיה: Shutterstock

הכולסטרול החדש והשאלה הגדולה: איך מונעים את התקף הלב הבא?

שני ניסויים כושלים העלו ספקות לגבי מנגנוני טיפול שנחשבו מבטיחים, כמו הפחתת "הכולסטרול החדש", אבל חוקרים חושבים שעדיין יש להם סיכוי ● וגם: ההמלצה שכנראה לא שמעתם עליה ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

שיתוף פעולה של אלביט ודיל הגרמנית. החימוש המשוטט סקייסטרייקר / צילום: דיל דיפנס

מפעל בגרמניה ופסי ייצור בקפריסין: התעשיות הביטחוניות הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה

בשעה שמדינות באירופה מחריפות את הצעדים הדיפלומטיים נגד ישראל, התעשיות הביטחוניות דווקא מעמיקות את אחיזתן ביבשת ● הזינוק בתקציבי הביטחון האירופיים לצד דרישות לוקליזציה נוקשות מניעים גל של עסקאות ענק, הקמת מפעלים ושותפויות אסטרטגיות - שמבטיחים את הידוק הקשרים גם מתחת לפני השטח