בעיכוב של כשנתיים וחצי, ותחת מחלוקת חריפה מול משרד האוצר, פרסמה ועדת דיין - הוועדה למדיניות הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה יוסי דיין - את מסקנותיה הסופיות. הוועדה קבעה כי הגבלת יצוא הגז לא תוגבר, גם על רקע התחזית שכחמישית מכלל צריכת החשמל בישראל תגיע בעתיד מחוות שרתים ושמה דגש על עידוד חיפושי גז חדשים - כאשר נרמז אף על התעניינות של חברת ענק "בסדר הגודל של שברון" בכניסה לחיפושי גז בישראל. עם זאת, ההליך התחרותי לחיפוש גז עצמו נדחה מנובמבר הקרוב לינואר 2027, כשהזוכים בו יוכרזו רק במאי אותה שנה.
● אנרג'יאן חתמה על חוזה למכירת גז לתחנת הכוח שורק בכ־1.4 מיליארד דולר
● מחירי הגז בשיא: אחרי קיץ קשה, לאירופה מחכה חורף קשה אפילו יותר
וויכוחים עם האוצר
ועדת דיין פרסמה את מסקנות הביניים שלה באפריל 2025, ורק כשנה וחצי לאחר מכן פרסמה את מסקנותיה הסופיות. עבודת הוועדה, שנמשכה כשנתיים וחצי, התעכבה משמעותית בשל מחלוקות משמעותיות בין משרד האנרגיה לבין משרד האוצר. המשרד, ככלל, נחשב שמרן בהרבה לגבי יצוא גז ואף פרסם "דעת מיעוט" והגיש הצעות בחוק ההסדרים שמטרתן הגבלת יצוא הגז.
אולם, בסופו של דבר, הוחלט להשאיר את מדיניות היצוא על כנה. חובת השמירה למשק המקומי תמשיך לעמוד על 440 BCM , מה שאמור לספק את כלל צורכי המשק המקומי עד 2046 ללא יבוא גז מבחוץ. זאת בניגוד לעמדת האוצר, שביקש להרחיב את חובת השמירה ל-515 BCM ולהגביל את היצוא בהתאם. דעת מיעוט נוספת של האוצר, הפרדת אחד ממאגרי הגז הגדולים (תמר או לוויתן) משברון, גם היא לא התקבלה, בשל הרצון למשוך חברות ענק זרות נוספות לשוק הישראלי.
אך דעת מיעוט משמעותית אחת של האוצר כן התקבלה, אם כי רק ברמת העיקרון: בכל נקודת זמן, היצע הגז במשק אמור לעלות על הביקוש לו. שכן אחרת, אין למציע כל תמריץ להתפשר על המחיר - מה שפוגע בתחרות. על כן, אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה קובעת שהיקפי היצוא השנתיים והיומיים ייקבעו "באופן המותיר היצע המאפשר את היתירות הנחוצה לקיומה של תחרות במשק המקומי". אולם, מדובר רק בעיקרון כללי - הצעת האוצר לקבוע את רמת היתירות בהיצע הגז על 13%־20% מעל הביקוש היומי נדחתה.
בנוסף, מאגר תמר, הגדול ביותר מבחינת אספקה למשק המקומי, הגיש בקשה ליצוא של 80 BCM. אך גורמים בממשלה הגדירו את הבקשה הזאת "חצופה", זאת בשל הקשיים שיש כבר היום לשמור מספיק גז למשק המקומי ל־20 השנים הקרובות.
20% מכלל צריכת החשמל - מחוות שרתים
הוועדה הכריעה שלא לשנות את המדיניות מאז פרסום הטיוטה באפריל 2025, למרות זינוק אדיר בביקוש להקמת חוות שרתים צמאות לחשמל. זינוק כל כך גדול, שכלל הבקשות דרשו למעשה פי 3 מכלל ייצור החשמל בישראל כיום. זה הביא לעצירת כל הבקשות החדשות, עד לגיבוש מדיניות חדשה בידי רשות החשמל, שתתפרסם בחודש דצמבר הקרוב.
בסופו של דבר, אומר שר האנרגיה אלי כהן, צריכת החשמל מחוות שרתים תגיע ללא פחות מ־20% מכלל צריכת החשמל בישראל. מדובר בשיעור גבוה במיוחד, שייצור עומס על רשת החשמל של ישראל וידרוש משאבי גז רבים, לתעשייה שהיא בבסיסה יצואנית.
על פי חלק מחברי הוועדה, מדובר למעשה ב"יצוא עקיף של אנרגיה". המועצה הלאומית לכלכלה, לעומת זאת, הדגישה שהגז הוא רק 5% מהעלות הסופית של חוות השרתים ואין הבדל בין חוות שרתים לתעשייה יצואנית אחרת. בכל מקרה, הביקוש האדיר להקמת חוות שרתים מבוססת הן על מהפכת הבינה המלאכותית והן על מחיר החשמל הנמוך יחסית שהושג בישראל.
שורת עיכובים
הוועדה שמה דגש משמעותי על חיפושי גז חדשים, והדגישה את החשיבות של יציבות רגולטורית כדי לעשות זאת. השר כהן אף אמר ש"חברה בסדר הגודל של שברון" מביעה התעניינות בחיפושי גז בישראל. מדובר, ככל הנראה, על ענקית הגז והנפט העולמית אקסון מוביל.
ובכל זאת, ואולי דווקא כדי לסייע למתחרים בינ"ל נוספים להגיע, המועד הסופי להגשת הצעות להליך התחרותי החמישי לחיפוש גז נדחה מנובמבר 2026 לינואר 2027, כאשר הזוכים יוכרזו על פי התוכנית הנוכחית רק במאי 2027. זאת למעלה משנה מאז שהתהליך התחרותי עצמו הוכרז, בפברואר 2026.
מדובר בעיכוב משמעותי, המצטרף לשרשרת עיכובים שקדמה לו בעקבות המלחמה: הזוכים בהליך התחרותי הקודם הוכרזו כבר באוקטובר 2023, אך הקבוצה שכללה את ניו מד, את סוקאר (חברת הנפט הלאומית של אזרבייג'ן) ואת ענקית הנפט הבינלאומית בריטיש פטרוליום, נטלה בפועל את זכייתה רק במרץ 2025. רק בסוף ספטמבר הקרוב צפויה להתחיל סקירה סייסמית של השטח, ורק לאחריה תתקבל החלטה האם ואיפה לבצע קידוחי חיפוש בפועל.
מציאת מאגרי גז חדשים תקל על הקשיים במאגרי הגז המוגבלים של ישראל, אך ועדת דיין כבר מכינה תוכניות למקרה שלא יימצאו כאלה, במה שמכונה "היום שאחרי הגז". לצורך כך, נדרשת הקמה של תשתיות יבוא גז טבעי מונזל LNG ואחסון גז שיאפשר גמישות ותחרות נוספת במשק הגז, זאת בעקבות המלצות של חברת הייעוץ שלדור. נכון להיום אין תוכניות פיתוח מסודרות לכך, אך בדיקה של מנהל אוצרות הטבע צפויה להתפרסם "בחודשים הקרובים" כך על פי הוועדה.
לובי 99, הלובי הציבורי, בתגובה: "לצערנו, המלצות ועדת דיין מפקירות את המשק הישראלי לחוסר ביטחון אנרגטי ולמחירי גז גבוהים, שיבואו לידי ביטוי בחשבון החשמל של כלל הציבור. ב-15 השנים האחרונות, הגז הטבעי איפשר לתעשייה ולציבור בישראל ליהנות ממחירי חשמל זולים ויציבים, אבל המשאב הזה מוגבל. כשייגמר הגז, והמחסור יתחיל להיות מורגש כבר בעוד עשר שנים, נתחיל להיות תלויים ביבוא והמחירים יזנקו. במקום להרחיק את היום הזה ככל האפשר, הוועדה נמנעה מקידום שלושת הצעדים הנדרשים: הגדלת חובת השמירה למשק המקומי כך שהגז הישראלי יספיק ל-25 שנים; הבטחת עודף היצע יומי שימנע מחסור ויאפשר תחרות ומחירים נמוכים; ופירוק המונופול של שברון כדי לייצר תחרות אמיתית ולהוזיל מחירים".
פורום יצרני החשמל הפרטיים מסר בתגובה: "מדיניות משק הגז הטבעי חייבת להבטיח בראש ובראשונה אספקה מספקת, רציפה ותחרותית של גז טבעי למשק המקומי. לצד הבטחת עתודות גז תיאורטיות לשנים קדימה, יש להבטיח כמויות גז זמינות למשק ברמה השנתית, החודשית, היומית ובשעות השיא - באופן שייתן מענה לגידול הצפוי בביקוש לחשמל ויאפשר הקמה והפעלה של מתקני ייצור חדשים לצד פיתוח של חוות שרתים".
