1האם ארה"ב באמת מנצחת את המלחמה על מצר הורמוז?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקפיד לשדר בימים האחרונים שביעות-רצון מהסטטוס-קוו בעימות מול איראן. לפי הנרטיב שמקדמים טראמפ ואנשיו, וושינגטון מצליחה להבטיח את יציאת הנפט ממצר הורמוז ולכרסם במינוף של טהרן על נתיב השיט האסטרטגי, בשעה שהסנקציות והמצור הכלכלי חונקים את הכלכלה האיראנית.
● מישראל לצפון קוריאה: קים ג'ונג און בוחן העתקת מל"טים
● משפחות פשע ותומכי טרור פלסטיני בחגיגות הניצחון של מפלגת השמאל בברלין
אולם לפי ניתוח שפורסם באתר החדשות הקטארי ניו ערב, הממוקם בלונדון, המציאות בשטח מורכבת בהרבה. ההסלמה בין המורדים החות'ים בתימן לבין סעודיה מוסיפה לחץ עז על שוק האנרגיה העולמי, ואיראן מצידה מפגינה נכונות להמשיך בהסלמה. בנסיבות הללו, ההישגים שוושינגטון טוענת להם אינם מספיקים כדי להטות את הכף לטובתה.
"אינני חושב שהמצב הנוכחי משרת את האינטרס האמריקאי, וברור שהוא אינו בר-קיימא", אמר לניו ערב ריאן קוסטלו, מנהל המדיניות במועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית (NIAC).
בכירים בממשל האמריקאי עומדים על כך שנפח הנפט היומי שעובר דרך המצר מתקרב לרמות שלפני המלחמה, שהיו כ-20 מיליון חביות ביום. שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, טען השבוע ברשת פוקס ניוז כי "העלינו את זרימת הנפט מהמפרץ הפרסי לשיאים חדשים. כ-18 מיליון חביות זרמו אתמול, רמה הקרובה כמעט לחלוטין לזו שלפני העימות". טענות ברוח זו הושמעו גם על ידי טראמפ וסגן הנשיא ג'יי.די ואנס.
עם זאת, קשה לאמת את המספרים הללו באופן עצמאי. חלק ניכר מכלי השיט חוצים את המצר בשעות הלילה כשהמשדרים שלהם כבויים, במטרה לחמוק מזיהוי על ידי הכוחות האיראניים. שכן, למרות הצהרותיו של טראמפ כי מצר הורמוז נמצא כעת תחת שליטה אמריקאית - עד כדי כך שהציע בבדיחות הדעת או ברצינות לקרוא לו "מצר טראמפ" - התקפות איראניות על מכליות נפט ממשיכות.
סוכנות הסחר הימי של בריטניה (UKMTO), הבוחנת את התנועה באזור, תיעדה כמה תקיפות וניסיונות תקיפה של משמרות המהפכה בימים האחרונים, וציינה כי תנועת השיט המסחרי במצר נותרה נמוכה משמעותית בהשוואה ל-2025.
על כן, קוסטלו מעריך כי הממשל האמריקאי משתמש ב"ערפל הקרב" ובהיעדר נתונים אמינים כדי להנפיח את נתוני זרימת הנפט. "ישנן אינדיקציות רבות לכך שרווחת במצר אווירת מגבלות קשה, וכי העברת הנפט כרוכה בתהליך מורכב וממושך", ציין.
אם ארה"ב אכן הייתה מצליחה לייצב את אספקת הנפט, הדבר היה אמור להשתקף בשווקים, אולם מחיר חבית נפט נותר ברמה של כ-100 דולר זה שבועות. בארה"ב עצמה, מחיר הסולר שבר החודש שיאים והגיע ל-6.50 דולר לגאלון, בעוד מחיר הבנזין הממוצע טיפס ל-4.47 דולר לגאלון - זינוק חד לעומת מחיר של פחות מ-3 דולר לפני תחילת המתקפה האמריקאית-ישראלית באיראן בסוף פברואר.
נגאר מורתזאווי, עמיתת מחקר בכירה במכון CIP, הבהירה לניו ערב כי העברה נקודתית של מכליות בודדות אינה שקולה להחזרת השיט לסדרו. "ספינות מסחריות עדיין אינן יכולות לעבור שם באופן סדיר, בהיקף נרחב או ללא הגנה צבאית יוצאת דופן", הסבירה.
הקושי הופך למורכב עוד יותר בבית. סקרים בארה"ב מצביעים על שחיקה חריפה בתמיכה הציבורית במלחמה, לקראת בחירות האמצע לקונגרס בנובמבר. סקר של המכון לעניינים גלובליים (IGA) העלה כי 60% מהבוחרים אינם מרוצים מאופן ניהול המערכה על ידי טראמפ, ו-81% טוענים כי העימות ייקר את יוקר המחיה.
"קיים פער עצום בין הבית הלבן לציבור", סיכם ג'ונתן גאייר, מנהל תוכניות ב-IGA, בשיחה עם ניו ערב. "זו אחת המלחמות הבלתי פופולריות ביותר. מטרות הלחימה אינן מהדהדות בציבור, והציבור פשוט ספקני מאוד ולא רואה דרך יציאה".
מאת עלי הארב, מתוך הניו אראב. לקריאת הכתבה המלאה.
2איראן משנה את חוקי המשחק של התעמולה בדיגיטל
כששר החוץ האמריקאי מרקו רוביו נשאל על הסיכויים למשא-ומתן מול טהרן, הוא בחר להקטין את מאמצי התעמולה של המשטר וטען כי האיראנים לא יחזיקו מעמד "למרות הדיבורים התוקפניים שלהם וסרטוני הלגו הטיפשיים שהם מפיצים". אלא שניתוח שפורסם בכתב-העת פוריין פוליסי מזהיר כי הזלזול האמריקאי הוא טעות.
"סדרת סרטוני האנימציה שמופקת באיראן אינה קוריוז תמים, אלא הוכחת היתכנות למהפכה שקטה באופן שבו מנוהלות מערכות השפעה דיגיטליות", כך נכתב.
אם בעבר ניהול תעמולה מדינתית דרש אולפנים, תקציבי עתק ומאות עובדים, הבינה המלאכותית היוצרת שינתה את חוקי המשחק. מאחורי הסרטונים שהפכו לוויראליים עומד גוף תקשורת איראני קטן בשם "אח'באר אל-אינפג'ארי", המונה כעשרה אנשים בלבד. באמצעות חומרה ביתית פשוטה וכלי AI, הצוות המצומצם מפיק בתוך שעות בודדות תכנים מלוטשים בשלל שפות ופורמטים, מבלי להזדקק למנגנוני הפקה או תרגום מורכבים.
העוצמה של המודל האיראני טמונה ביכולת לייצר מסרים שונים במקביל. המסלול באנגלית מתמקד בסאטירה צינית המציגה דמויות לגו של הנשיא דונלד טראמפ ובכירים נוספים בסצנות של שחיתות וקריסה. התוכן הזה אינו מנסה לשכנע בעובדות, אלא ללכוד תשומת-לב, לייצר רעש ולכרסם באמון הציבורי. "האסתטיקה התמימה של אבני הלגו אף מאפשרת לסרטונים לעקוף את מערכות הניטור של הרשתות החברתיות, שמזהות אותם כסאטירה ולא כהסתה", כך נכתב בפוריין פוליסי.
במקביל, אותו צוות מריץ מסלול נפרד לחלוטין בפרסית, שמוותר על הלגו והסאטירה ומבוסס על קינות שיעיות, גיוס אידאולוגי והבלטת סבלם של אזרחים. לפי הניתוח, גם כשהרשתות החברתיות חוסמות את החשבונות הרשמיים, התוכן ממשיך להתפשט דרך רשתות של חשבונות מהדהדים ומשתמשים פרטיים. המודל הזול והאפקטיבי הזה כבר פורץ את גבולות העימות הנוכחי, וצפוי להפוך לכלי עבודה מרכזי במאבקים פוליטיים וגאו-פוליטיים בשנים הבאות.
מאת מוחמד אל-ג'והארי, מתוך פוריין פוליסי. לקריאת הכתבה המלאה.
360 אלף פצצות בדרך לישראל: מאחורי העסקה של טראמפ ומערכת הביטחון
הסערה סביב אספקת 60 אלף הפצצות הכבדות מארה"ב לישראל בעסקה בהיקף 2.8 מיליארד דולר מעלה שאלה מרכזית: למה דווקא עכשיו, ובהיקפים חסרי תקדים כאלה? עיתון הניו יורק טיימס מנסה לענות על השאלות האלו.
לפי כתבה שפורסמה בעיתון, מאחורי העסקה עומד מרוץ כפול נגד השעון. מהצד הישראלי, הניתוח מצביע על מהפכה תפיסתית במערכת הביטחון - מעבר מדוקטרינה של "מלחמות קצרות" להיערכות לעימותים ממושכים בשבע זירות שונות, הדורשים אגירת מלאים לשנים קדימה. "מה שראינו בשלוש השנים האחרונות הוא שישראל נגררה למלחמה ארוכה", הסביר בעיתון האלוף במיל' עמוס ידלין, "וכשאתה באסטרטגיה של מלחמות ארוכות אתה צריך הרבה יותר תחמושת".
מהצד האמריקאי, הכתבה מצביעה על מהלך מחושב מצד תומכי ישראל בוושינגטון ובקריה. ההבנה בקרב גורמים מדיניים היא שהאקלים הפוליטי בארה"ב משתנה במהירות, והחלון לאישור משלוחי ענק של תחמושת כבדה עלול להיסגר לקראת הבחירות לקונגרס והמרוץ לנשיאות ב-2028. ג'סי ויינברג, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ציין בעיתון כי "התפיסה בקריה, בלשכת ראש הממשלה וגם בקרב תומכי ישראל בגבעת הקפיטול היא שאם רוצים להזיז דברים - עכשיו זה הזמן".
במקביל, הניתוח מראה כיצד ההתנגדות למשלוחי הנשק הופכת מנחלת השמאל הפרוגרסיבי למגמה שחוצה מחנות פוליטיים בארה"ב. לצד קריאות של דמוקרטים לעצור את הסיוע הצבאי, נשמעים כעת קולות חריפים גם מימין. איש התקשורת טאקר קרלסון תקף בחריפות את המהלך וטען כי "אם היית רוצה להאריך את המלחמה עם איראן אל תוך העתיד הבלתי מוגבל, זה בדיוק מה שהיית עושה".
בוושינגטון מעריכים כי בדיוק בשל הלחץ הדו-מפלגתי הגובר, הממשל יפעיל סמכויות חירום כדי לעקוף את הקונגרס ולהשלים את ההעברה לפני שהמאזן הפוליטי ישתנה.
מאת דייוויד מ' הלבפינגר וג'ון איסמיי, מתוך הניו יורק טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
