בשבוע שעבר, לראשונה מאז 2023, הפדרל ריזרב העלה את הריבית, וייתכן שלא בפעם האחרונה השנה. לכן המשקיעים נכנסים לאוקטובר עם סיבה חדשה ונוספת לדאגה. ובכל זאת ההיסטוריה עומדת לצד השורים - וול סטריט בפתחו של רבעון שהיסטורית הוא התקופה החזקה ביותר של השנה בשוק.
● אמש נדלקה בשווקים נורת אזהרה שלא נראתה כבר 27 שנה
● בגיל 76 הסוחר הוותיק עדיין נהנה מכל רגע ומזהיר ממה שעומד לקרות בשווקים
לפי האתר מוטלי פול, מאז 1985 עלה מדד S&P 500 בין סוף ספטמבר לסוף דצמבר ב־34 מתוך 41 שנים, עם תשואה ממוצעת של כ־4.4%. אף רבעון אחר אינו מתקרב לביצועים האלה.
אפשר גם ללכת רחוק יותר.
מאז 1950, הרבעון הרביעי היה החזק ביותר עבור S&P 500: המדד סיים אותו בעלייה ב־61 מתוך 76 שנים, 80% מהמקרים, עם תשואה ממוצעת של כ־4.2%. לשם השוואה, הרבעון הראשון והשני הניבו בממוצע כ־2% כל אחד, ואילו הרבעון השלישי הניב פחות מ־1%.
גם נקודת הפתיחה של השנה הנוכחית אינה סותרת את הדפוס ההיסטורי. מאז 1950, מדד S&P 500 נכנס לרבעון הרביעי לאחר עלייה של 10% או יותר מתחילת השנה ב־31 מקרים, 26 מתוכם הסתיימו בעליות.
במילים אחרות, הסטטיסטיקה מלמדת שמומנטום חיובי אינו סיבה למכור מניות. המדד עלה בכ-13% מתחילת השנה.
כשהרבעון מאכזב, הירידות עלולות להיות חדות
מאז 1985 סיים S&P 500 את הרבעון האחרון של השנה בירידה רק שבע פעמים. ארבע מהירידות - ב־1994, 2000, 2007 ו־2012 - היו חד־ספרתיות, מהסוג שמשקיעים לטווח ארוך נוטים כמעט שלא לזכור.
שלוש מהירידות היו סיפור אחר לגמרי.
הרבעון הרביעי של 1987, שבמהלכו התרחש אותו אוקטובר שבו קרס השוק, מחק כ־23% מהמדד. ובפרט - ב־19 באוקטובר 1987 התרחש "יום שני השחור". אחת המפולות החריפות בתולדות שוקי המניות. מדד דאו ג'ונס צנח באותו יום בכ־22.6%, הירידה היומית החדה ביותר בתולדותיו, בעוד ש־S&P 500 איבד כ־20.5%. המפולת התפשטה במהירות לשווקים ברחבי העולם, והפכה את אוקטובר 1987 לאחד החודשים הסוערים ביותר בתולדות שוקי ההון. ראוי לציין כי S&P 500 נכנס לרבעון הרביעי של 1987 לאחר עלייה של יותר מ־30% מתחילת השנה. גם מומנטום חזק לא עזר כשהמשבר הגיע.
הרבעון הרביעי של 2008, בעיצומו של המשבר הפיננסי, הסתיים בירידה של כ־23%, וברבעון האחרון של 2018 נפל המדד בכ־14%.
לשלושת המקרים הגדולים יש מכנה משותף: בכל אחד מהם נשבר משהו משמעותי, קריסה חד־יומית, משבר אשראי או הידוק מוניטרי של הפדרל ריזרב לקראת סוף השנה.
המקרה של 2018 הוא זה שכדאי לזכור השנה, משום שהנסיבות נראות דומות. זו הייתה הפעם האחרונה שבה הרבעון הרביעי השתבש באופן משמעותי. גם אז הפד העלה את הריבית לקראת סוף השנה, כולל העלאה בדצמבר, בעיצומה של הירידה בשווקים. הרבעון ההוא היה קשה במיוחד עבור חברות הטכנולוגיה: מדד נאסד"ק נפל בכ־17% בשלושת החודשים.
כמובן, לירידות של 2018 היו סיבות נוספות. אבל מדיניות מוניטרית מצמצמת עמדה במרכזן, ואותו משתנה ממשיך לרחף מעל הרבעון שמתחיל ב־1 באוקטובר. אם הפד אכן יעלה את הריבית פעם נוספת עד סוף השנה, הרבעון הקרוב עלול להתמודד עם לחץ דומה.
אבל צריך לזכור: ההיסטוריה מספקת הסתברויות, אבל היא אינה מבטיחה דבר.
