הפדרל ריזרב בחר ללחוץ על הבלמים ולהעלות את הריבית בארה"ב ב-0.25%, לרמה של 3.75%-4.00% - לראשונה מזה שלוש שנים. ההחלטה התקבלה על רקע נתוני מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אוגוסט, שהצביעו על עלייה של 0.4% במדד הכללי ו-0.3% במדד הליבה. הזינוק במחירי האנרגיה, שדחף את חבית הנפט אל מעבר לרף ה-100 דולר, חלחל גם לרכיבי הליבה - ובראשם שירותי הליבה שזינקו ב-0.5%. בעוד שבנקים מרכזיים נוטים להתעלם מזעזועי היצע נקודתיים, נראה כי הפד, בראשות קווין וורש, הבין שהזעזוע הפך לסטטוס קוו שמשפיע על הביקושים.
● מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא
● לראשונה מאז 2007: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה בשוק האג"ח
תחזיות הריבית: רוב מוצק להעלאה נוספת ב-2026
עדכון התחזיות שפורסם לצד ההחלטה מספק הצצה לעמדות בכירי הפד. מהתרשים עולה כי רוב מובהק של חברי הוועדה סבורים שתידרש העלאת ריבית נוספת עוד השנה: 16 מתוך 18 החברים (למעט היו"ר קווין וורש, שנוהג שלא להגיש "נקודה" משלו) צופים העלאה נוספת, כאשר 4 מתוכם אף מעריכים כי ייתכנו שתי העלאות נוספות. רק שני חברים סברו כי ההעלאה הנוכחית מספיקה. לגבי שנת 2027, התמונה מעורבת יותר: 8 חברים צופים העלאה נוספת, 6 סבורים שהריבית תישאר ללא שינוי, ו-4 מצפים להורדת ריבית. בכל הנוגע לשנים הבאות, התחזית היא לירידה מדורגת בריבית, עם צפי להורדה ב-2028 ולפחות אחת נוספת ב-2029.
גם בגופים המוסדיים הגדולים משרטטים את לוח הזמנים של הפד בהתאם. בחטיבת ניהול הנכסים של גולדמן זאקס מעריכים כי הבנק המרכזי יבצע העלאת ריבית אחת נוספת השנה, בחודש דצמבר. קיי הייג, מנהל השקעות ראשי של תחום איגרות החוב והנזילות בחברה, מסביר ל-CNBC כי "הפד אותת שאינו רואה בשלב זה מחזור הידוק אגרסיבי. רוב חברי הוועדה רואים סך של שתי העלאות השנה, והבנק ככל הנראה ידלג על הפגישה באוקטובר בשל קרבתה לבחירות האמצע". עם זאת, הייג מדגיש כי ההעלאה בדצמבר תלויה בנתוני האינפלציה שיפורסמו עד אז ובתוואי מחירי האנרגיה.
הפד עדכן מעט כלפי מעלה את תחזיות האינפלציה שלו לשנה הנוכחית. מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית (PCE), המדד המועדף על הפד, צפוי לעמוד על 3.7%, ומדד הליבה (ללא מזון ואנרגיה) על 3.4%, שניהם בעלייה של 0.1% לעומת התחזית מיוני. להערכת הפד, ההגעה ליעד האינפלציה של 2% לא תקרה לפני 2029, אם כי נרשמת ציפייה לירידה חדה כבר ב-2027. במקביל, הוועדה הביעה אמון בשוק העבודה ועדכנה כלפי מטה את תחזית האבטלה ל-4.1% (ירידה של 0.2% מיוני).
ללא תחזיות והתייחסות לטראמפ: וורש שומר את הקלפים קרוב לחזה
מוקד העניין של המשקיעים עבר במהירות אל מסיבת העיתונאים של וורש מיד לאחר ההחלטה, במיוחד על רקע אי-הוודאות הגבוהה בשווקים והחשש מהחוב הממשלתי. עינת מאור העריכה לקראת נאומו כי ככל שהנגיד לא יספק מידע שיפחית את אי-הוודאות בנוגע למדיניות ההכוונות העתידיות שלו, צפויה תגובה שלילית בשוק האג"ח הממשלתי. ואכן, הלחץ בשוק זה כבר מורגש היטב: מאור ציינה כי האכזבה בוול סטריט מהיקף תוכנית הרכישות של שר האוצר (שהסתפקה ב-6 מיליארד דולר), יחד עם ציפיות הריבית, כבר דחפו את התשואות ל-10 שנים אל מעבר לרף ה-5% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007.
במהלך מסיבת העיתונאים עצמה, וורש הבהיר מיד את המעבר של הפד מהמתנה לפעולה. הוא הסביר כי בעוד שבישיבה הקודמת בסוף יולי החליטו בכירי הבנק להותיר את הריבית על כנה כדי לאסוף ראיות נוספות, הפעם המצב דרש התערבות. לדבריו, נתוני הצמיחה, האינפלציה והמגמות הגיאופוליטיות של החודשיים האחרונים הצדיקו כולם העלאת ריבית בפגישה הנוכחית, ועל כן הוא הגדיר את המהלך כ"החלטה נחרצת פה אחד".
בהתייחסו במישרין למשבר האנרגיה ולמלחמה באיראן, הודה וורש כי העלאת הריבית לא תפתח את מצר הורמוז ולא תוריד ישירות את מחירי הנפט. עם זאת, הוא הבהיר את מטרת המהלך: "אנחנו לא יכולים להשפיע על מחיר ספציפי, בין אם זה מחיר הנפט או מצרכי מזון בסופרמרקט. אבל מה שאנחנו כן יכולים ונעשה, זה להבטיח שהשינויים במחירים היחסיים לא יתרחבו לשאר חלקי הכלכלה".
בנוסף, ציין וורש כי "נתוני האינפלציה של הקיץ האחרון אינם מעידים על שיפור משמעותי במגמות הבסיס". עם זאת, הוא הדגיש כי דווקא חוסנו של המשק האמריקאי הוא שנתן לבנק את מרווח הנשימה הנדרש כדי לפעול: "ההחלטה שלנו מגיעה בזמן שהכלכלה נראית מתחזקת, ולכן הסרנו מידה מסוימת של הרחבה מוניטרית".
בשלב השאלות והתשובות, נראה היה שוורש מקפיד ליישם את הגישה החדשה שלו. כאשר נשאל האם יידרש רצף של העלאות ריבית בהמשך, סירב היו"ר להשיב והצהיר כי הוא דבק במדיניותו שלא לספק הכוונה עתידית לשווקים. בנוסף, וורש התחמק באלגנטיות מהמוקש הפוליטי, וסירב להגיב על שיחותיו עם הנשיא דונלד טראמפ, שכזכור קרא שוב ושוב להורדת ריבית. "אין לי שום דבר עבורכם לגבי הדיון עם הנשיא", חתך וורש. זאת, רק יממה לאחר שיו"ר מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן, כריסטופר פלאן, תקף את המהלך המסתמן בריאיון ל-CNBC והגדיר העלאת ריבית כ"טעות".
בצעד חריג יחסית, וורש בחר לאחר מכן לפנות ישירות לאוכלוסיות החלשות יותר בארה"ב. כלכלנים רבים מעריכים כי הכלכלה האמריקאית חווה בשנים האחרונות התאוששות בצורת האות "K" כזו שמרחיבה את הפערים הפיננסיים. "אלו שמצבם הכלכלי הוא הפגיע ביותר, הם אלו שירוויחו הכי הרבה מהתרחבות כלכלית יציבה, שוק עבודה איתן ומחירים יציבים", הסביר הנגיד, וסיכם כי לוועדה יש "מטרה חיונית ופשוטה: תעסוקה מלאה ויציבות מחירים, וכלכלה אמריקאית משגשגת המציבה את הסטנדרט לעולם כולו".
"האמינות מונחת כאן על הכף"
המהלך של הפד תואם את הלך הרוח המעודכן בוול סטריט. סקר של סוכנות רויטרס שנערך לאחר פרסום נתוני האינפלציה הצביע על שינוי בתחזיות, כאשר 85% מהכלכלנים צפו את העלאת הריבית הנוכחית. יתרה מכך, סטיבן ג'ונו, בכיר כלכלני ארה"ב בבנק אוף אמריקה, מציין כי "ורש פשוט הכניס את עצמו למצב שבו הנתונים היו חייבים להיות חלשים מאוד כדי שהפד לא ימשיך עם העלאה".
מומחים מסבירים כי הפד היה חייב לגבות את הרטוריקה הניצית שלו במעשים כדי לשמור על יציבות בשוק האג"ח ולמנוע זינוק חריף בתשואות. סקוט אנדרסון, הכלכלן הראשי של BMO Capital Markets, הדגיש כי "האמינות של הפד במלחמה באינפלציה מונחת כאן על הכף. הם חייבים לגבות את הרטוריקה הניצית בפעולה אמיתית בפגישה הקרובה, אחרת הם מסתכנים בעקום תשואות תלול בהרבה".
למרות התנגדות מצד הנשיא דונלד טראמפ והלחץ הפומבי שהפעיל להימנע מהעלאות ריבית, הפד בחר שלא להתקפל. דיאן סוונק, הכלכלנית הראשית של KPMG, ציינה כי "רבע אחוז עשוי להיות רק הצעד הפותח, ולא האחרון. הדרך היחידה והבת-קיימא לעלויות גיוס נמוכות היא ריסון האינפלציה". כלכלנים בברקליס מעריכים כי המהלך צפוי לגרור לפחות העלאה נוספת אחת עד סוף מרץ 2027, שכן וורש והוועדה נחושים למנוע את התבססות הציפיות האינפלציוניות למרות הסכנה לפגיעה בפעילות הכלכלית.
האם הפד הפך לשבוי של השווקים?
מנגד, יש מי שרואה במרדף של הפד אחר אותה "אמינות" בעיני השוק סכנה של ממש. ביקורת חריפה על מהלך הפדרל ריזרב נשמעת מצדו של פול מרינו, סמנכ"ל ההכנסות (CRO) בחברת Themes ETFs, שטוען כי הבנק המרכזי נכנע לציפיות במקום להישען על נתוני המאקרו. לדברי מרינו, החלטתו של היו"ר קווין וורש להעלות את הריבית עומדת בסתירה מוחלטת למשנתו הכלכלית, לפיה האינפלציה הנוכחית מונעת ממגבלות היצע ומחירי אנרגיה - בעיות שהעלאת ריבית אינה פותרת. "זהו הכרסום השקט בעצמאות הבנק המרכזי", תקף מרינו. "הפד מעלה ריבית לא מכיוון שהנתונים מחייבים זאת, אלא מכיוון שאיפשר לתמחור השוק להפוך לנקודת הייחוס שהוא חושש לאכזב. זהו אינו בנק מרכזי העוקב אחר נתונים - זהו בנק מרכזי שנגרר אחר ציפיות השוק ממנו".
ניתוח הודעת הפד בזירה המקומית מעלה מסקנות דומות של ריסון ממושך. רונן מנחם מזהה בהחלטה מסר ברור של "Higher for longer" (ריבית גבוהה לאורך זמן). לדבריו, עובדה מטרידה אחת בולטת בהודעה הנוכחית: הפד השמיט הפעם את זעזועי ההיצע כהסבר לאינפלציה הגבוהה, מה שעלול ללמד על חשש מהשתרשותה של האינפלציה בביקושים. "מעניין לציין כי תחזית האינפלציה לא השתנתה משמעותית", מסביר מנחם, "כלומר, הפד מבין שיהיה צורך בריבית גבוהה יותר על מנת להשיג את אותה תחזית אינפלציה מהפעם הקודמת". בנוסף, מנחם מזהיר מזווית המאקרו כי ההתרחבות הכלכלית, שצפויה לרדת למדרגה של כ-2% בשנים הקרובות, "אינה בהכרח בשורה מעודדת עבור יחסי הגירעון הממשלתי והחוב הציבורי לתוצר".
הערכות אלו מקבלות חיזוק גם בזירה המקומית. עינת מאור, מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, מציינת כי העלאת הריבית משקפת את אמון חברי הפד בכך שהריבית הנוכחית אינה "במקום הנכון". לדבריה, "סביר שההחלטה מהווה התחלה של תהליך העלאות ריבית שלא צפוי להיות ארוך, אולם זו לא תהיה העלאה חד-פעמית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
