בשבועות שלפני הכניסה לתוקף של הסנקציות ההולנדיות המחמירות על מוצרי התנחלויות, ניסו בצד הישראלי בעיקר להרגיע. "מדובר בכניעה ללחץ פוליטי, המסרים שאנחנו מקבלים הם שמדובר באקט סמלי בגלל דעת הקהל הציבורית", אמר אז לגלובס גורם ישראלי. "בואו נראה איך הם אוכפים את זה, אם בכלל".
● משרד החוץ מגרש דיפלומטים הולנדים ומזהיר טסים לאמסטרדם
● איראן "נוקמת" באירופה על שיתוף הפעולה עם ישראל
אבל הדינמיקה של הימים האחרונים מראה כי ההולנדים רציניים לגמרי. שלטים בשדה התעופה סכיפהול מצהירים על התקנות החדשות בפני כל הנוסעים, דיווחים על חיפושים מיוחדים במזוודות של ישראלים שהגיעו להולנד התפרסמו בתקשורת, וכך גם הודעה רשמית של המכס ההולנדי לעיתונות, שמזהירה כי גם מתנה או מוצר לצריכה אישית מסכנים את המכניס אותם להולנד בקנסות - ואולי גם במאסר.
"הסנקציות ההולנדיות הן המחמירות ביותר, נכון לעכשיו, במפה האירופית, וגם אלה שמהוות את הסכנה הגדולה ביותר לזלוג לכלכלה הישראלית בתוך הקו הירוק ולהשפיע עליה לרעה", אומרת לגלובס ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו מהאוניברסיטה העברית וממכון "מתווים", שפרסמה באחרונה סקירה בנוגע למשטרי הסנקציות החדשים על מוצרי התנחלויות.
בעוד שאירלנד וספרד הטילו סנקציות על מוצרי התנחלויות ברמת היבוא הממוסד, הולנד - המדינה השלישית באיחוד האירופי שבה כבר נכנס לתוקף חרם שכזה - אוסרת לא רק על יבוא, אלא גם על קנייה או מכירה שלהם, מגדירה פעילויות אלה כעבירה פלילית ומטילה קנסות עתק ועונשי מאסר של בין שנה לשש שנים על מי שיפר את החוק.
מנפים מוצרים מהמלאי
בקהילה הישראלית והיהודית בהולנד עדיין מנסים להבין את תמונת המצב לאשורה. כמה סופרמרקטים ואתרים למכירת מוצרי מזון כשרים במדינה הודיעו על ניפוי מוצרים מסוימים מהמלאי שלהם. העובדה כי ההולנדים גם אוסרים במסגרת הסנקציות על מוצרים שרק "חלקם" הגיע מעבר לקו הירוק או מרמת הגולן מקשה עוד יותר על רשתות המזון, שעליהן חלה אחריות חוקית ליישם את הסנקציות. כך לגבי מכירת יינות משורת יקבים ישראלים שהכרמים שלהם נמצאים מעבר לקו הירוק. כך לגבי הטחינה השומרונית "הר ברכה", שהמיקוד שבו היא מיוצרת נמצא ברשימה האסורה (המוגדרת על ידי האיחוד האירופי ומתעדכנת מדי שנה). "סגרתי את החלונות, הצבתי שמירה, ואני הולך לשתות בקבוק של יין ברקן", כתב משתמש אנונימי ברשת X השבוע, לצד תמונה של יין מהיקב הישראלי.
"מדינה כמו הולנד שבה יש חשיבות עליונה לשלטון החוק, ושבה יש מסורת והקפדה רבה על ביצוע החוקים, מסוכנת יותר מבחינת ההשלכות לכלכלה הישראלית מאשר מדינות ביקורתיות כלפי ישראל באופן מסורתי כמו אירלנד וספרד, שחוקקו במהירות יחסית חוקים רכים יחסית, שרק אוסרים על יבוא לפי מיקוד מסוים", אומרת שיאון-צדקיהו.
כאמור, בצד הישראלי בחרו בחודשים האחרונים לנסות ולהמעיט מחשיבות הסנקציות האירופיות. למרות החשיבות לתחומי התמרים, היין, הזיתים ועוד, היצוא מהתנחלויות לאירופה מהווה פחות מאחוז מהיצוא הישראלי הכולל. נוסף על כך, בישראל הייתה שאננות מסוימת בעקבות העובדה כי האיחוד האירופי נכשל בעבר ביישום בפועל של חובת סימון המוצרים מהתנחלויות. המחשבה הייתה כי לא יהיה די רצון פוליטי ויכולת בשטח גם הפעם.
דעת הקהל השתנתה
אבל המציאות שונה. אחרי שלוש שנות מלחמה בעזה, ולמרות שהן התחילו בטבח הנוראי של 7 באוקטובר 2023, דעת הקהל האירופית והמצב במערכת הפוליטית במערב אירופה השתנו מהותית. אפילו מדינות שנחשבו בעבר לפרו-ישראליות, כמו הולנד, "התהפכו". הולנד הייתה זו ששינתה עמדה לפני כשנתיים והחליטה להמליץ לאיחוד לבחון את הסכם האסוציאציה המשמש כבסיס ליחסיו עם ישראל. שינוי העמדה שלה סחף אחריה מדינות רבות אחרות, והוביל לבדיקה משפטית, שכעת משמשת כנימוק לנסות ולטרפד את היחסים.
בנוסף, כמעט כל האוניברסיטאות בהולנד (כ-80%), בניגוד למצב במדינות אחרות, מיישמות חרם אקדמי על מוסדות מחקריים ישראליים, בכל התחומים, וגם במחיר אובדן תקציבי מחקר של האיחוד האירופי. ל-76% מההולנדים יש "דעה שלילית" על ישראל, נכון ליוני 2026, לפי סקר של מכון PEW.
בעוד שחלק מהצעדים הללו התקבלו כאשר ממשלת הולנד הייתה חלוקה מבפנים לגבי העמדה שלה כלפי ישראל, הבחירות שהתקיימו בה לפני כשנה העלו לשלטון קואליציית מרכז-שמאל, שבה יש תמימות דעים יחסית בנוגע לישראל. כך גם בציבור, ש-65% ממנו דרש מהממשלה החדשה "לנהל מדיניות קשוחה יותר כלפי ישראל" בספטמבר 2025. רוב ייטן, מועמד המפלגה הדמוקרטית-ליברלית D66, שהפך לראש הממשלה, הבטיח זאת לבוחרים שלו, ויישם זאת, כאשר הקים ממשלת מיעוט שלפחות אחת מחברותיה (VVD) נחשבה בעבר לתומכת ישראל.
מכיוון שישנו קונצנזוס בהולנד לגבי הצורך להיאבק בהתנחלויות, אחד הצעדים הראשונים והמשמעותיים של הממשלה היה לחוקק את החוק המקיף נגד מוצרי התנחלויות באופן עצמאי, ולא להמתין להכרעה באיחוד האירופי. החוק עבר בהסכמה רחבה בממשלת המיעוט השולטת במדינה כצו, ללא דיון בפרלמנט, פורסם ביולי ברשומות ונכנס לתוקף ב-22 בספטמבר. ראש הממשלה ייטן הביע בו תמיכה פומבית, ושיבח את עבודתו של שר המסחר ממפלגתו, שורד שורדסמה, שגיבש אותו.
שותפת סחר מהגדולות
גורם נוסף המתווה את המדיניות ההולנדית הוא העובדה כי היא המדינה המארחת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). חוות-הדעת של ה-ICJ מ-2024 לגבי אי-החוקיות של הכיבוש הישראלי בשטחים היא שעומדת כעת בבסיס ההחלטה ההולנדית (וגם אלו של אירלנד ומדינות נוספות), וההולנדים שואפים להפגין נאמנות למוסד הבינלאומי. חוות-הדעת מצוינת כמה פעמים בנימוקים לחוק החדש.
הולנד היא אחת משותפות הסחר הגדולות ביותר של ישראל באיחוד האירופי, בעיקר בגלל המרכזיות של נמל רוטרדאם ביצוא הישראלי. החשש הוא כי הסנקציות ואכיפתן ייצרו אפקט מצנן משמעותי לגבי הסחר עם ישראל בכלל. "המודל ההולנדי מסוכן לכלכלה, משום שהוא מרחיב משמעותית את היקף המוצרים האסורים, ואת כל הדרכים השונות להביא אותם לאירופה. כשיש לך סיכון כזה, שאפילו תשומות מתוך מוצר שאתה מייבא יכולות להפוך אותך לעבריין פלילי, אתה כתעשיין עשוי לומר 'למה אני צריך את הסיכון הזה?', אומרת שיאון-צדקיהו.
נקודת אור אחת מבחינת ישראל היא שההולנדים החריגו מהחוק את תחום השירותים. וכך גם אירלנד. הדבר מאפשר יחסים פיננסיים ואפילו המשך פרסום מלונות במזרח ירושלים בפלטפורמה כמו בוקינג.קום, שהמטה שלה נמצא בהולנד. אך בריטניה, שהצטרפה למרוץ הסנקציות בתחילת החודש, כבר שוקלת להרחיב את הסנקציות גם לתחום זה, לפי הדיווחים בעניין של שר החוץ הבריטי אד מיליבנד. בינתיים, הלחץ בהולנד נמשך. מפגינים הפריעו השבוע לנאום של ייטן, ודרשו צעדים חריפים יותר נגד ישראל, ותדמיתה הכלכלית של ישראל נשחקת לעיני כל המבקרים בנמל התעופה סכיפהול.
