בחודשים האחרונים מתנהל עימות פנימי סוער בארגון העיתונאים, המאגד יותר מ-1,600 חברים מגופי התקשורת הגדולים בישראל. בין היו"ר חיים הר-זהב לקבוצה של עובדים ותיקים מתנהל סכסוך מתמשך, שהגיע לשיאו במכתב ששגרו ארבעה מהם לוועד המנהל ובו שורת האשמות קשות נגדו. במקביל ניסה הר-זהב להוביל את המנכ"לית להתפטר או להיות מפוטרת, בנימוקים של כשל בביצועים ובאיכות העבודה, ושל הסתרת מידע. את טענותיו בנוגע למנכ"לית לא קיבלו הגורמים בוועד המנהל, שמינו אותה. הם אף טענו בדיוק ההפך.
● משרד התקשורת מקל על היבוא של מוצרי חשמל
● המקרה הטורקי: מה ישראל באמת יודעת על עיתונאים זרים הפועלים בשטחה?
התוצאה היא שבימים אלה מקדם הוועד המנהל של הארגון הליך הדחה נגד היו"ר, כפי שפורסם בגלובס - לראשונה בתולדות הארגון, שהוקם ב-2012. למהלך כזה עשויה להיות השפעה רחבה, משום שארגון העיתונאים מהווה ארגון עובדים לכל דבר, האחראי על הובלת כל הליך פיטורים בגוף שנמצא תחת פיקוחו. הנהלות של גופי תקשורת ואף ועדי עובדים פנימיים מציינים כי הוא זה שמכתיב את הטון, ולרוב אף מנהל את המגעים ישירות מול ההנהלה.
כל זה קורה בזמן שהארגון נדרש להשקיע את זמנו ומרצו בהתנהלות מול גזירות החקיקה של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, בהתמודדות עם גל הפיטורים בענף ובתכנון אסטרטגי רב-שנתי. "המשבר שאב אנרגיות עצומות ופגע במורל העובדים", מסבירים גורמים ששוחחו עם גלובס. "הנהלת הארגון נאלצה להתבוסס חודשים ארוכים במאבקים פנימיים".
מה הוביל להידרדרות הקשה ביחסים בארגון, ומה צפוי מעתה? כדי לענות על כך, ולנסות להבין את התמונה המלאה, שוחחנו עם כל הצדדים.
"מהלך בוטה ולא תקין"
הר-זהב, כיום עורך-משנה בחדשות 13, נבחר לתפקיד היו"ר ביולי 2025. שנה קודם לכן, באוקטובר 2024, מונתה מיכל גרא מרגליות כמנכ"לית הארגון, לאחר שבמשך שנים ניהלה את שדולת הנשים בישראל וצברה ניסיון בניהול ארגוני חברה אזרחית.
בארגון העיתונאים חברים עובדים מכלי התקשורת ידיעות אחרונות, ynet, התאגיד, הארץ, גלובס, וואלה וחדשות 13. מספר גופים נמצאים כעת ב"התארגנות ראשונית" להצטרפות, בהם ישראל היום, חדשות 12, ערוץ 16 וערוץ הכנסת.
הוועד המנהל של הארגון, שאותו מוביל היו"ר הר-זהב, מתווה את מדיניות הארגון ומפקח על ביצועיו. לצד זאת, המנכ"לית גרא-מרגליות מנהלת את העניינים השוטפים ואחראית על כוח האדם. התקנון קובע כי המנכ"ל אינו כפוף ליו"ר, וכי בסמכותו לקבוע את סדר היום של הוועד המנהל.
בחודש מאי האחרון הגישו ארבעה עובדים תלונה לוועד המנהל של ארגון העיתונאים, בעקבות ניסיונו של הר-זהב להביא לסיום תפקידה של גרא-מרגליות, לפי הנטען באופן חד צדדי ושלא דרך הוועד המנהל.
לפי הנאמר בדוח ועדת הביקורת, הדבר קרה בעת פגישה בין הר-זהב לגרא-מרגליות. "הוא הציע לה להתפטר, ושהוא יעביר החלטה בוועד המנהל שתקבל פיצויים מוגדלים; אם תסרב, הוא יעביר החלטת פיטורין בוועד המנהל, שתתבצע בנוהל הרגיל, כולל שימוע לפני פיטורין וכל שאר דרישות החוק", נכתב.
הדוח מציין כי הסוגיה לא עלתה בישיבה רשמית של הוועד המנהל, והר-זהב לא התייעץ עם היועץ המשפטי של הארגון, עו"ד אמיר בשה. עם זאת, הר-זהב טען בפני ועדת הביקורת כי קיים שיחות אישיות עם חלק ניכר מחברי הוועד, וקיבל ייעוץ משפטי מגורמים שאותם לא ציין.
בוועדת הביקורת קבעו כי "הצעת הפיטורין הזו הייתה מהלך בוטה, חריג ולא תקין כלל". בנוסף, גורמים בארגון מבהירים כי "בשום שלב לא עלו טענות על תפקוד לקוי לגבי המנכ"לית. להפך - היא מנהלת מנוסה ואחראית, וזוכה להערכה גבוהה ולמחמאות מאז כניסתה לתפקיד".
באותו מכתב תלונה הביעו הארבעה - ענת סרגוסטי, ניר גונטז', שי אמיר וזיו ברקוביץ' - את דאגתם "לעתיד הארגון". הם האשימו את הר-זהב כמי שרוצה "להפוך עצמו לשליט יחד בארגון", ציינו כי נרשמו מקרים רבים של "התערבות בעבודה השוטפת", וטענו ל"התעמרות במקום העבודה".
בוועד המנהל ריכזו דוגמאות להתערבות המדוברת, במטרה לפרסם אותן לכלל העיתונאים. כך, למשל, נטען כי בעקבות הודעת חברת תקשורת גדולה על פיטורים, הר-זהב הבטיח לעובדים להשיג פיצויים מוגדלים - בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהזהיר מפני יצירת תקוות שווא. בהמשך, כך מציינים בוועד המנהל, התעקש להצטרף למו"מ, והודיע להנהלה כי כל הסכמה קודמת בטלה כיוון שלא היה חלק מההליך. המהלך הסתיים בלי הסכם בין הצדדים.
במקרה אחר, בעת ביקור במערכת גדולה התעקש להביא טפסי הצטרפות בניגוד לסיכום המוקדם מול המנכ"ל - מה שהוביל למשבר אמון ולעצירת מהלך ההתאגדות בעיתון.
"האיום בתביעת דיבה"
בחודשים האחרונים התקיימה עבודה מאומצת בוועד המנהל כדי לברר את התלונות של ארבעת העובדים הבכירים. הוחלט להקים שתי ועדות: הראשונה, ועדת ביקורת שתשמש כוועדת בדיקה שתבחן את הטענות; השנייה, ועדת סמכויות, כדי לבחון מחדש את כל מערך הסמכויות.
לאחר עבודת הוועדות נקבע כי לא הייתה התעמרות כפי שקבוע בחוק, והדבר אף קיבל משנה תוקף על ידי חוות דעת משפטית חיצונית שבחנה את הפרטים. עם זאת, כן נקבע שהיו"ר פעל במעורבות יתר ובחוסר סמכות, מה שלדברי הוועד המנהל פגע בסמכויותיה של המנכ"לית.
בוועדת הסמכויות נקבע כי המנכ"ל הוא המנהל הבלעדי של עובדי העמותה, ולא היו"ר; חברי הוועד והיו"ר אינם רשאים להנחות עובדים באופן ישיר; ונדרש להקים פורום תיאום קבוע, הכולל את היו"ר, המנכ"ל והיו"רים של הוועדות הקבועות, שמטרתו ללוות את הניהול השוטף ולמנוע חיכוכים.
אלא שבזמן שבוועד המנהל חשבו שהבעיה נפתרה, ארבעת עובדי הצוות המקצועי קיבלו פנייה מהר-זהב. "אם לא יועבר אליי מכתב התנצלות אישי וחזרה מלאה מהטענה השקרית... הפנייה הבאה תהיה במכתב משפטי שיכלול דרישה לתשלום, עוד טרם הגשת תביעת דיבה", נכתב.
הארבעה החליטו לענות בצורה צינית, וכתבו להר-זהב: "ככל שהתנהגותך הקשה בעינינו, הכוללת התעלמות או ביטול דעה מקצועית, וככל שהרמת קול בשיחות קבוצתיות ובכלל, וקביעות חד צדדיות או תוך התעלמות, ביטול וזלזול בדעתו של איש המקצוע, אינה נופלת לתוך ההגדרה המשפטית של התעמרות בעבודה - אזי אנו מתנצלים מעומק ליבנו על שנפגעת כל כך וחוזרים בנו מהטענה שהדברים אכן נכנסים אל תוך הגדרה זו".
הוועד המנהל קבע כי זו הייתה זכותם של ארבעת העובדים לפנות אליו, והחליט להעמיד לרשותם גב משפטי וכספי מלא מטעם הארגון אל מול כל תביעה עתידית. גורמים בוועד מזהירים כעת שאם מהלך ההדחה ייכשל, הארגון יתפרק מלמטה, שכן חברי הצוות המקצועי יסרבו להמשיך בתפקידם.
הר-זהב: "נלחם על שמי הטוב"
מה צפוי כעת? ראשית, גורמים בוועד מדגישים כי ההחלטה לפתוח בהליך הדחה עברה בוועד המנהל ברוב מוחלט, ללא אף מתנגד, וכי הוא מתייצב מאחורי המנכ"לית והצוות המקצועי.
שנית, בתקנון הארגון אין סעיף שמתייחס להליך הדחת יו"ר מכהן, ולכן המהלך יבוצע בשתי פעימות - הצבעה על אופן הליך ההדחה, והצבעה על עצם ההדחה. אם יוחלט לפנות להליך הדחה, תתקיים הצבעה של כל העיתונאים חברי הארגון, המצריכה 60% תמיכה במהלך.
השבוע יישלח לכלל עובדי הארגון מכתב מטעם הוועד המנהל, שאליו יצורף מכתב מטעם הר-זהב. במכתבו של הר-זהב נאמר כי "היו גם אירועים לא ערכיים בארגון... ניסיון לפטר את האחראים לכך לא צלח, מרגע שהוועד המנהל בחר לצדד במי שכשלו ערכית. משכך, החלטתי כי אין ברירה אלא להוביל לבחירות כלליות בארגון, לכלל המוסדות (לרבות חברי הוועד המנהל ויו"ר הארגון), כדי שנוכל כולנו לבחור לנו הנהגה שראויה לארגון".
חיים הר-זהב מסר בתגובה: "המנכ"לית איבדה את האמון שלי כשניהלה שיחות עם הנהלת כלי תקשורת על פיטורי עשרות עיתונאיות ועיתונאים מאחורי גבו של ועד העובדים במקום, ובלי ידיעתו. הצעתי לה להתפטר תוך הצעה לפיצוי, כדי להימנע מהליך של פיטורים. (יש לציין כי מהלך הפיטורים הזה נעשה כחצי שנה לאחר האירוע המתואר, ולא בסמוך אליו, נ.ט).
"אזכיר כי במשך יותר משנה התנהל הארגון ללא יושב ראש נבחר, ומשכך העובדים התרגלו לכך שאין כל גורם שמוביל ומכריע בסוגיות העומדות על סדר יומו של הארגון, וחלקם לא הצליחו להסתגל למציאות החדשה".
לדבריו, הוא נכח בשיחות עם הנהלות רק לבקשת הוועד, ואכן הודיע לאחת ההנהלות שכל הסיכומים שהיו בטלים. "איני יודע לאילו נורמות הייתה רגילה המנכ"לית, אך ארגון העיתונאים והעיתונאיות תחת הנהגתי לא יפעל כך לעולם".
לדבריו, "ועדת הביקורת של הארגון ועורכת דין שבחנה את ממצאי ועדת הביקורת (לבקשת הוועדה) קבעו כי לא הייתה פעולה כלשהי שלי שבוצעה בחוסר סמכות, והדברים מדברים בפני עצמם".
עם זאת, יש לציין כי לידי גלובס הגיעו מסמכי ועדת הביקורת בהם נכתב שהיו"ר ירד לפרטים ופעל לגבי החלטות שוטפות, "דבר שאינו בסמכותו ואינו מתפקידו", כפי שנכתב. עוד נקבע שם כי יחסי היו"ר עם העובדים, בעצם קיומם, פוגעים בסמכות המנכ"לית המכהנת.
לעניין ייצוג עובדי הארגון הוא אומר כי "אין בסמכות הוועד המנהל להשתמש בכספי חברות וחברי הארגון כדי לממן הגנה על אנשים שהוציאו דיבה, ביתר שאת לאור העובדה שגוף מטעמו של הארגון (ועדת הביקורת) בחן את הדברים לבקשת הוועד המנהל, והגיע למסקנה כי אין כל אמת בטענות הקשות והדיבתיות שהשמיעו אותם אנשים. למרבה הצער, אותם אנשים מסרבים לחזור בהם מטענותיהם השקריות. שמי הטוב חשוב לי, ואני נחוש להגן עליו".
מהוועד המנהל נמסר: "הוועד עומד מאחורי החלטתו".
