בראיון לערוץ הכלכלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו שישראל צריכה להתארגן ל"כלכלה עוקפת" למקרה של סנקציות בנקאיות ושקריפטו הוא אחד הכלים לכך. אילו מדינות כבר נשענות על כלכלת מטבעות מבוזרים ומה האלמנט המפוקפק המשותף לכולן?
● נזקי עתק ומתיחות גוברת: צרפת חוששת מסוף שבוע אלים נוסף
● רבעון שחור לקרן העושר הנורבגית: הפסד של 30 מיליארד דולר
איראן: "הרבה מהאנרגיה של המשטר מופנית לעולם הקריפטו"
איראן היא המקרה המוכר ביותר וייתכן גם המורכב ביותר. הנפט אמנם במרכז השיח, אך הוא רחוק מלהיות מקור ההכנסה היחיד של משמרות המהפכה. על פי הערכות, "כלכלת הצללים" באיראן מגיעה ל־20% עד 30% מהתמ"ג של המדינה. היא כוללת חברות קש באמירויות ובסין, רשתות בנקאיות פנימיות וקרנות "צדקה" פטורות ממס.
על רקע זה צמחה גם תעשיית הקריפטו במדינה. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון מחקרי לביטחון לאומי (INSS), מסבירה כי "הרבה מהאנרגיה של המשטר מופנית לעולם הקריפטו. הם סוחרים ומשלמים במטבעות מבוזרים כדרך נוספת לעקיפת הסנקציות".
לפי דיווחים, עד 2023 כ־100 אלף מתוך 180 אלף שרתי הכרייה במדינה היו בבעלות גורמי ממשל או משמרות המהפכה ובורסת הקריפטו הבולטת באיראן, נוביטקס (Nobitex), טיפלה בכ־90% מהעסקאות ודרכה עברו למעלה מ־11 מיליארד דולר. עם זאת, לפי חברת האנליטיקה TRM רק 0.9% מהעסקאות בה הן פליליות או עוקפות סנקציות, כך שרוב הפעילות היא של לקוחות פרטיים.
קוריאה הצפונית: גניבות של מאות מיליוני דולרים
מדינה נוספת שנשענת על כלכלת קריפטו היא קוריאה הצפונית. לפי TRM, האקרים צפון־קוריאנים גנבו כ־600 מיליון דולר רק בארבעת החודשים הראשונים של 2026 - כ־76% מכל הקריפטו שנגנב בעולם.
באחרונה שמה של קוריאה הצפונית עלה סביב סוגיית הקריפטו. ביביט (Bybit), אחת מהבורסות הגדולות בעולם למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, נקטה בצעד חסר תקדים כאשר הגישה תביעה נגד ממשלת קוריאה הצפונית, סוכנות המודיעין הצבאית שלה (RGB) וקבוצת ההאקרים נודעת לשמצה לזרוס. זאת לאחר שבפברואר 2025 נגנבו מהבורסה כ־500 אלף מטבעות אתריום, בשווי 1.5 מיליארד דולר.
השופט קבע ש"ביביט הוכיחה סבירות גבוהה להצלחה בתביעה" והורה להקפיא את הנכסים שנמצאו. הטענות של ביביט קיבלו חיזוק גם מטום רובינסון, מייסד שותף של אליפטיק, שציין כי הכספים שנגנבו התערבבו עם כספים ממספר גניבות שיוחסו לקוריאה הצפונית. גם ה־ FBI ייחס את הגניבה לקבוצת לזרוס.
אולם, מומחים מעריכים שלגבות מפיונגיאנג זה "בגדר דמיון", כי קוריאה הצפונית אינה מכירה בסמכות בתי המשפט האמריקאיים. בנוסף, בעיית ההתחקות אחר הכספים היא משמעותית. על פי הערכות, כ־90% מהכסף כבר לא ניתנים למעקב והוחזרו כ־5% בלבד.
רוסיה: מטבע קריפטו ייעודי
רוסיה פועלת בדרך אחרת - היא בנתה מטבע קריפטו ייעודי. A7A5 הוא סטייבלקוין צמוד לרובל, שהושק בינואר 2025 על ידי A7, חברת שירותים פיננסיים וקריפטו רוסית שהוקמה בסוף 2024 שבשליטת הבנק הממשלתי הרוסי פרומסוויאזבנק (PSB) ונועדה לאפשר העברות כספים חוצות גבולות ועקיפת סנקציות מערביות. בתוך פחות משנה כבר הועברו בו יותר מ־100 מיליארד דולר.
הוא נסחר בעיקר בבורסת גרינקס, היורשת של גרנטקס, שהוטלו עליה סנקציות אמריקאיות. לפי הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים שבארה"ב ( FinCEN ), כ־180 גורמים עיבדו בו עסקאות בהיקף של לפחות 179 מיליארד דולר עד יוני 2026. אותה רשת מפעילה, לדברי הרגולטור האמריקאי, חברות שרוסיה ואיראן משתמשות בהן לעקיפת סנקציות.
אלא שהסנקציות הדביקו את הכלי. באפריל השנה גרינקס השביתה את הפעילות לאחר פריצה לכאורה, ובתחילת אותו חודש כבר נחסמה האפשרות לטעון חשבונות בכרטיסי אשראי.
סין: חמישית מהלבנת הקריפטו הידועה בעולם
בסין הרשתות שמלבינות קריפטו הן רשתות פשיעה דוברות סינית, ולפי Chainalysis הן עיבדו ב־2025 כ־16.1 מיליארד דולר, כחמישית מהלבנת הקריפטו הידועה בעולם, בעיקר בטלגרם ועבור נוכלים וקרטלי סמים. נכון להיום, אין עדות לכך שהממשל בבייג'ינג מפעיל אותן.
אבל הקשר בין סין לעקיפת הסנקציות רחב יותר: היא הקונה העיקרית של הנפט האיראני והתביעה האמריקאית טוענת שאיראן הלבינה בקריפטו מעל 1.5 מיליארד דולר מכספי נפט דרך חברות קריפטו סיניות. מומחים אמריקאים טוענים גם שהונג קונג משמשת מוקד לעקיפת סנקציות עבור איראן, רוסיה וצפון קוריאה
ארגוני הטרור: דאעש, אל־קאעידה, חמאס, חיזבאללה והג'יהאד האסלאמי
וכמובן, אי־אפשר לא להתייחס לארגוני הטרור כשמדברים על הקריפטו. מדובר המשתמשים הקבועים של אותה תשתית. אליפטיק מנתה שמונה ארגונים מוכרזים שהשתמשו בנכסים דיגיטליים, ובהם דאעש, אל־קאעידה, חמאס, חיזבאללה והג'יהאד האסלאמי. דוח של הסנאט האמריקאי בחן 846 ארנקים הקשורים לאיראן ולארגונים שהיא תומכת בהם, ומצא ש־84% מהם השתמשו כמעט רק במטבע הקריפטו Tether.
