ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו לפתוח את מסגרות תקציב המדינה מיד לאחר הבחירות כדי לאשר תוספת של מיליארדים למערכת הביטחון, ולהביאו לקריאה ראשונה בכנסת בוועדות הזמניות שיוקמו מיד לאחר השבעת הכנסת. ואולם, אם לאופוזיציה היום יהיה רוב בכנסת לאחר הבחירות, הן יוכלו לסכל את ההצעה או לדרוש שהכספים הקואליציונים יהיו מקור תקציבי.
● לידיעת השר הבא: תקציב החינוך המיוחד זינק ב-77%, אבל הסכום לתלמיד לא גדל
● יספיק כדי להיכנס לכנסת? הפוליטיקאי שתרם לעצמו 744 אלף שקל
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בראשות מזכיר הממשלה יוסי פוקס, הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, היועכ"ל ניר ווינגולד ובכירים נוספים סוכם על הבאת תקציב שיכסה את הפערים של מערכת הביטחון עד לאמצע השנה הבאה.
בסיכום הדיון נכתב כי הצדדים יפעלו לצמצום הפגיעה המבצעית, אספקה נדרשת עד לאותו מועד, הבטחת קווי ייצור וכל רכש שצריך להחתם בתקופה זו מנימוקים ביטחוניים - אפילו אם האספקה היא במועד מאוחר יותר.
גובה התקציב המדויק עדיין לא ידוע, והוא מגובש בימים אלה. מדובר בצעד חריג ביותר, משום שערב הבחירות ראש הממשלה נתניהו כבר ניסה לפתוח את תקציב הביטחון, כפי שנחשף בגלובס, אך נתקל בהתנגדות האופוזיציה, שכן בתקופת בחירות נדרשת הסכמתה להעלאת חוקים במליאה. זו הסיבה ככל הנראה להחלטה להביא את הסוגיה להצבעה מיד עם השבעתה של הכנסת.
ההערכות בממשלה הן שהתוספת התקציבית, אם תאושר, תוכל למנוע את הקיצוץ התקציבי שעליו החליטה הממשלה בשבוע שעבר, ושייתכן כי יעד הגירעון (4.9%) לא ייפרץ לנוכח ההפתעות החיוביות ממסים. ואולם תקציב הביטחון שאותו אישרה הכנסת השנה הוא 143 מיליארד שקל, שאליהם נוספו כספי רזרבה לצורכי מלחמה בסך 15 מיליארד שקל, קיצוץ רוחבי כאמור בסך 2.6 מיליארד שקל וקיצוץ מתוכנית החומש העתידית לחברה הערבית בסך מיליארד שקל.
