החלטה תקדימית שנתן לאחרונה בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב עשויה לשנות את חיי הלילה בנחלת בנימין. בית המשפט ביטל את החלטת עיריית תל אביב-יפו להעניק לבעלי עסקים במדרחוב היתרים להצבת שולחנות וכיסאות על הכביש ועל המדרכות.
בפסק הדין נקבע כי ישיבה במקום סותרת את ייעודה של הדרך, שכן "השימוש בשולחנות ובכיסאות הוא לשם שהות, שהיא ההפך ממעבר". לפיכך, נאסר על העירייה להנפיק היתרים חדשים במקטע זה, כל עוד לא ישונה ייעודו, ותוקפם של ההיתרים הקיימים יפוג בתוך שישה שישה חודשים לכל היותר.
● המדינה עצרה את המימון, הקבלן לא קיבל כסף - מי ישלם על שיפוץ בית העצמאות?
● התחנה המרכזית תפונה? בתל אביב מצננים התלהבות
מי שעבר בנחלת בנימין בשעות הערב, ראה בוודאי את המראה התוסס של המונים מבלים, אוכלים ומרימים לחיים סביב שולחנות שנפרסו לרוחב הרחוב. ואולם עבור בעל נכס במקטע שבין הרחובות קלישר ומונטיפיורי, החגיגה הזו הפכה למטרד.
באמצעות עו"ד יובל גלאון, ראש מחלקת משפט מינהלי, תכנון ובנייה במשרד עמית, פולק, מטלון, הוא הגיש עתירה מינהלית נגד עיריית תל אביב-יפו והוועדה המקומית. בעתירה נטען כי הרחוב, שמיועד לשמש כדרך למעבר ותנועה, הפך בפועל למתחם בילוי המוני המבוסס על שהייה - שינוי מהותי המחייב הליך תכנוני מלא של שינוי ייעוד.
מה הטענות בעתירה?
לטענת העותר, כשעבר להתגורר ברחוב, הוא ידע שמדובר ברחוב תוסס עם מסחר בקומות הקרקע, אך נקודת המוצא שלו הייתה כי עדיין מדובר באזור מגורים, ולא במקום בילוי עד השעות הקטנות של הלילה, ומציאות זו גורמת למטרדי רעש ועשן קשים.
העתירה התמקדה בתקיפה מינהלית של שלוש החלטות של הרשויות. אחת מהן הייתה היתר להצבת שולחנות וכיסאות על הכביש בשעות הלילה. מנגד, העירייה ושאר המשיבים טענו כי ההחלטות התקבלו בסמכות, וכי ההסדר מהווה שינוי של תמהיל שימושים, אך אינו שינוי ייעוד תכנוני, ולכן אינו טעון הליך תכנוני סטטוטורי.
עוד נטען כי העותר, יזם נדל"ן במקצועו, הגיע למקטע בידיעה שמדובר ברחוב מסחרי, והפך בניין משרדים במקום למלון דירות להשכרה לטווח קצר-בינוני.
מהי המסגרת החוקית?
בהתאם לסעיפים 39 ו-41 לחוק העזר לשמירת הסדר והניקיון, אדם אינו רשאי להניח ברחוב דבר, למעט לשם טעינתו ופריקתו, אלא אם קיבל היתר בכתב מראש העיר. הגדרת "רחוב" כוללת גם מדרכה, כביש ודרך.
ביולי 2025 עודכנה מדיניות היתרי השולחנות והכיסאות במקטע. לפי המדיניות, בשעות הבוקר הכביש פתוח לתנועת כלי רכב, וההושבה היא רק בצמוד לחזית בית העסק; ואילו בשעות הערב ניתן לקבל היתר להציב שולחנות וכיסאות לכל רוחב המדרכה ועל גבי הכביש בצמוד למדרכה.
העותר תקף את המדיניות המעודכנת, בטענה כי מדובר בחריגה מסמכות.
מה פסק בית המשפט?
לצד דחיית הטענות לגבי שתי החלטות אחרות של הרשות, התקבלו טענות העותר בנוגע להחלטה להקצות היתרים להצבת כיסאות ושולחנות על הדרך ועל המדרכה במקטע. נקבע כי החלטה זו הובילה לשינוי בשימוש שאינו עולה בקנה אחד עם ייעוד המקטע כ"דרך", ומכיוון שלא ננקט הליך תכנוני כדין, יש לבטלה מפאת חריגה מסמכות.
"מתן האפשרות להצבת שולחנות וכיסאות כמעט על כל רוחבה של הדרך מוביל לכך שאופי המקטע שונה לבלי היכר למקום המיועד לשהייה לאורך זמן", נקבע, וכן נפסק כי הדבר נעשה "באופן המנוגד באופן חזיתי לעקרונות היסוד התכנוניים המחייבים שקיפות ושיתוף הציבור".
מה משמעות פסק הדין?
עו"ד שלום סימון, שותף במשרד כורש ושות', מסביר כי "פסק הדין אינו סוגר את חיי הלילה בנחלת בנימין, אלא מציב גבול בין ניהול התנועה ברחוב להפיכת השטח הציבורי למתחם ישיבה מסחרי ללא הסדרה תכנונית מתאימה". קרי, ניתן יהיה עדיין לבלות בנחלת בנימין, אך המקום שיוקצה לכך יצטמצם עד להסדרת הליך תכנוני מלא.
עו"ד שרית אריאלי בן שמחון, מומחית לתכנון ובנייה ושותפה בש. הורוביץ, שהייתה היועצת המשפטית לוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה בתל אביב ובירושלים, סבורה כי פסק הדין מעלה קושי תכנוני משמעותי. זאת "משום שהוא בוחן את השימוש במרחב הציבורי דרך פריזמה של פסיקה שנוצרה לפני עשרות שנים, ולא בהכרח מתאימה למציאות העירונית של תל אביב כיום".
לדבריה, "בלב תל אביב המרחב הציבורי הוא מרחב עירוני רב-שימושי. העובדה שבשעות מסוימות מוצבים שולחנות וכיסאות, אינה הופכת כשלעצמה את הדרך לייעוד תכנוני חדש".
לטענתה, יש להביא בחשבון גם את תפיסת המרחב הציבורי בתוכנית המתאר של תל אביב-יפו, תא/5000, המקדמת עירוב שימושים ומרחב עירוני פעיל לאורך שעות היממה.
האם העירייה תאכוף, והאם היא תערער?
עו"ד סימון מסביר כי "כעת המבחן הוא ביישום. כל עוד לא ניתן עיכוב ביצוע, העירייה מחויבת להפסיק להנפיק ולחדש את ההיתרים שנפסלו, וההיתרים הקיימים יפקעו במועדם או בתוך שישה שישה חודשים מפסק הדין, לפי המוקדם".
לגבי הסבירות שהעירייה תערער, הוסיף עו"ד סימון: "יש לעירייה תמריץ ממשי לערער, אך אין ודאות שתעשה זאת, ועצם הגשת ערעור אינה מעכבת את הביצוע".
עו"ד אריאלי בן שמחון, לעומתו, סבורה כי עיריית תל אביב צפויה להגיש ערעור.
מהן השלכות הרוחב של פסק הדין?
עו"ד אריאלי בן שמחון מסבירה כי "השאלה עשויה להתעורר גם במקומות נוספים בעיר שבהם מבקשים לאפשר שימושים משתנים במרחב הציבורי בשעות או בימים מסוימים".
עו"ד גלאון, שייצג את העותר, צופה כי הפסיקה תייצר גל עתירות של תושבים שסובלים מאותה בעיה: "הם יוכלו להסתמך ישירות על הלכה זו כדי לדרוש את ביטול הצבת השולחנות על הכבישים ברחוב מגוריהם".
בניגוד אליו, עו"ד אריאלי בן שמחון סבורה כי לא נכון לקבוע כלל גורף שלפיו כל שינוי בשימוש בדרך מחייב הליך תכנוני מלא. "השאלה המרכזית היא שאלת המידתיות וההקשר התכנוני והעירוני: מהו אופי המקום, באילו שעות ובאילו ימים נעשה השימוש, ומהי עוצמת הפגיעה בשימוש הציבורי ובתפקוד הדרך".
לגבי מקטעים אחרים בעיר, עו"ד סימון מסביר כי "פסק הדין אינו מבטל אוטומטית היתרים במקומות אחרים, אך הוא מבהיר כי היתר עירוני אינו תחליף להליך תכנוני כשהשימוש חורג מהמותר. עם זאת, מאחר שהסדר התנועה והיתרי הלילה נותרו בתוקף, אין לצפות שפסק הדין לבדו יפתור את כל מטרדי הרעש, ולעירייה קיימות דרכים אחרות, גם אם זמניות, להסדרת השימוש הקיים ברחוב, כדוגמת היתר לשימוש חורג".
