המדינה עצרה את המימון, הקבלן לא קיבל כסף – מי ישלם על שיפוץ בית העצמאות?

הסכסוך על בית העצמאות: בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע אתמול (א'), בפסק דין חלקי, כי חברה עירונית של תל אביב תשלם לחברה הקבלנית ע.אליאס 1.1 מיליון שקל בגין חשבונות מאושרים ותשיב לה כספי עיכבון בגובה של כחצי מיליון שקל, זאת עבור עבודתה בבית העצמאות ברוטשילד 16 בתל אביב, המצוי בלב סכסוך משפטי.

● הפסיקה שמסכנת את אזור הבילויים בנחלת בנימין: עיריית תל אביב לא יכולה לאשר שולחנות על המדרכה
● פרשת הצוללות: יועץ התקשורת יצחק ליבר הורשע בתיווך לשוחד

ההחלטה ניתנה במסגרת סכסוך על השיפוץ של בית העצמאות, שעומד היום כאתר בנייה הרוס. בית העצמאות שימש בעבר כביתו של ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. במבנה זה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, ונחתמה מגילת העצמאות.

המדינה, שאחראית מכוח החוק לבצע את פעולות השחזור והשימור, התקשרה עם עיריית תל אביב כדי שתדאג לכך, וזו הפקידה את המלאכה בידי החברה העירונית "מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב".

המדינה טוענת כי ניהול הפרויקט סבל מאי-ֲסדרים כספיים, ואילו העירייה טוענת כי המדינה מתנערת מחובת המימון המוטלת עליה מכוח החוק. בינתיים העבודות הופסקו. בתווך ניצבת חברה קבלנית שביצעה את עבודות השלד, שלטענתה לא קיבלה תשלום עבור שירותיה.

"המקום בו מוכרזת עצמאותה של אומה אמור להיות אתר של חג", קבע השופט גרשון גונטובניק והדגיש את היותו של המבנה "בעל חשיבות לאומית והיסטורית בתולדות העם והמדינה" ואת ההחלטה להקים בו למען הציבור מוזיאון לתולדות עם ישראל. "אך הצהרות לחוד ומציאות לחוד. חלפו להם למעלה מ-15 שנה מאז נחקק החוק, ומה יגלו אלה המבקשים לסור למקום? במקום בניין משופץ ומרשים יראו שלד בניין הרוס, שהיה מט לנפול אלמלא ננקטו צעדים לשמור עליו מפני קריסה.

"הכך יאה וכך נאה לבניין שבו הוכרזה עצמאות המדינה לפני למעלה מ-78 שנה? האם מדינת ישראל מזה וחברת המוזיאון ועיריית תל אביב מזה לא יוכלו למצוא את הדרך לפתרון שיאפשר להחזיר עטרה ליושנה, בימים האלה ובזמן הזה?".

טענות לאי-סדרים

בשנת 2018 נסגר המוזיאון לצורך עבודות השיפוץ. חברת אליאס נבחרה בשנת 2022 לביצוע עבודות השלד במבנה, בסכום שנקבע לאחר שינויים על 16 מיליון שקל.

החברה הקבלנית החלה לעבוד, אך בשלב מוקדם צצו מחלוקות. משרד ראש הממשלה טען בתחילת 2023 לקיומם של אי-סדרים כספיים חמורים, וטען כי התגלו פערים בין רישומי המשרד לבין רישומי חברת המוזיאון ביחס לכספים שהועברו לטובת הפרויקט. לכן החליט משרד ראש הממשלה לעצור את העברת הכספים. חברת המוזיאון והעירייה טענו כי הדבר נעשה ללא יידועם.

לפי פסק הדין, כתוצאה ממהלך זה קופת הפרויקט התרוקנה כמעט לחלוטין, חברת המוזיאון נותרה עם חובות לקבלנים, והעבודות בפרויקט, שהיו בעיצומן של עבודות השלד, נעצרו בפועל.

בהמשך הורה משרד ראש הממשלה שלא להאריך את ההתקשרות. העבודות הופסקו לחלוטין, וחברת אליאס פנתה בדרישה כספית עבור העבודות שבוצעו ובתביעה לבית המשפט. אליאס טוענת כי מגיע לה תשלום בגין עבודתה.

השופט: על המוזיאון לשלם לקבלן

ההסכם לביצוע עבודות שלד נחתם בין אליאס לבין חברת המוזיאון. משרד ראש הממשלה לא היה צד להסכם. לכן קבע השופט כי המוזיאון הוא שחייב לשלם לקבלן, ואילו שאלת ההתחשבנות בינו לבין המדינה תתברר בנפרד.

בית המשפט קבע כי אין להמתין לבירור המחלוקות ולהחזיק את החברה הקבלנית, שהיא קבלן משנה, כשבויה. "סיכון זה ראוי שייפול על הקבלן הראשי, העומד בקשר ישיר מול המזמין - עליו ולא על קבלן המשנה".

את חברת אליאס מייצגים עורכי הדין גיורא בן טל וזהר פדובה ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן; את מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מייצגים עורכי הדין יורם זמיר ודותן שני ממשרד שפיגלמן, קורן, זמיר; ואת משרד ראש הממשלה מייצג עו"ד יהונתן גלנטי ממשרד לוסטיגמן לפלר.

5981-11-24