ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת המחשוב הקוונטי קלאסיק (Classiq), הודה כי החברה שקלה לצאת להנפקה בניו יורק או לכל הפחות לעשות מיזוג ספאק - עד שהחלו הדיונים עם אינטל, שהסתיימו בעסקת רכישה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר שנחתמה אתמול (ב').
לדבריו, "בחנו כמה חלופות, כולל את השוק הציבורי - ולמען האמת המסלול של הנפקה או מיזוג ספאק הוא מסלול שהיינו קרובים ללכת לכיוונו, אבל היו גם הצעות אסטרטגיות נוספות, ובסופו של דבר אני שמח שזו אינטל שהלכה על המהלך".
● פרשנות | למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו והזווית הביטחונית - ארבע הערות על עסקת המיליארדים של אינטל
● מייסדי קלאסיק, אב ובנו, יקבלו כ-200 מיליון דולר מעסקת הענק. וכמה ירוויחו העובדים?
את הדברים אמר מינרבי הבוקר (ג') במהלך שיחה עם התקשורת הישראלית. עם זאת, מינרבי הודה כי המהלך המיידי יותר היה "ככל הנראה גיוס לפני הנפקה, כך שהנפקה כשלעצמה הייתה נדחית במעט".
על השוק הציבורי בתחום מניות הקוונטום אמר המנכ"ל: "יש כאן אנומליה מעניינת - היא מזכירה את תחום הפארמה בכך שגלומה בה הבטחה ענקית שמאפשרת הכנסות מהכיס הציבורי, אבל רמת התנודתיות שלה היא לא לבעלי לב חלש".
העובדים יעברו לאינטל
קלאסיק היא חברת סטארט-אפ שפיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים שמסוגלת לעבוד על כל סוג של מחשב קוונטי המפותח כיום על-ידי עשרות חברות בעולם ובישראל מעולמות טכנולוגים שונים - החל ממוליכי-על (IBM, גוגל), דרך יונים כלואים (קוונטום ארט או IonQ) ועד פוטונים (קוונטום סורס או פסייקוונטום).
החברה גייסה 200 מיליון דולר בהובלת משקיעים כמו אנטרי קפיטל, Team8 והפניקס הישראלית.
מינרבי הרחיב על תפקידה של קלאסיק באינטל העולמית ואמר: "אנחנו נוביל טכנולוגית, אסטרטגית ועסקית את תחום המחשוב הקוונטי באינטל, על היבטי התוכנה והחומרה שלה, ונעשה זאת מישראל. החברה תמשיך לעבוד כחטיבה עסקית, וכלל העובדים (140 איש) בחברה יעברו לאינטל, שכבר מעסיקה 70 עובדים בתחום.
"קלאסיק תדווח לסמנכ"ל הטכנולוגיות של אינטל, פושקאר רנדה, כאשר ההנהלה הדגישה בפנינו מספר פעמים כמה חשוב להם שהפעילות האורגנית שלנו כחברה בישראל תישאר כמות שהיא.
"לשמוע כמה ההנהלה גאה בישראל ובפעילות בישראל - זה מדהים ומחמם את הלב. מה שנוצר בישראל בתחום הקוונטי הוא מדהים, והרכישה הזו יכולה לשמש כמנוף לתחום בארץ".
"עסקה היסטורית"
לשאלת גלובס באשר לסיכוי שהרכישה תצליח, לאחר שכל-כך הרבה רכישות אחרות של אינטל בישראל נכשלו (בהן את הבאנה לאבס, גרנולייט ומובילאיי) - השיב מינרבי כי "אני פחות מכיר את ההיסטוריה, ויותר את הנפשות הפועלות בחברה היום - כמו המנכ"ל ליפ-בו טאן וה-CTO פושקאר רנדה - הם וכלל המערכת הדגישה בפנינו שקלאסיק תמשיך לפעול כסטארט-אפ בתוך החברה בקצבים מהירים. יש לנו עצמאות מסוימת ואחריות על תחום הקוונטום בחברה".
מינרבי הוסיף: "אני חיפאי במקור ובנשמה, ואינטל זה עמוק בלב לכל ישראלי - היא כנראה החברה הכי אייקונית לעולם המחשוב, וכשבונים מחשוב חדש - אינטל היא אחד השמות הבולטים שעולים. יש לה מחשוב קוונטי משלה אבל גם שרשרת ערך מלאה בתחום החומרה: החל ממפעלי ייצור שבבים ואריזתם, דרך מערכות בקרה, סימולציה ומחשוב-על. מה שהיה חסר להם הוא שכבת התוכנה שתאפשר למשתמשים לעבוד על החומרה הזו - ואת זה אנחנו נספק להם".
לדבריו, "העסקה הזו היסטורית - כמו שהיה כאשר מיקרוסופט שחררה את מערכת ההפעלה DOS שאפשרה להפעיל מחשבים אישיים, או כאשר אנבידיה הוציאה את CUDA שאפשרה להשתמש במעבדים הגרפיים שלה".
"הבנו שיש כאן הזדמנות גדולה"
מינרבי (35) הקים את קלאסיק יחד עם חברו לתוכנית תלפיות אמיר נווה (35) ואביו יהודה נווה, שעבד קודם לכן במעבדות הקוונטום של IBM.
"אני ואמיר חברים כבר 20 שנה, שנינו בוגרי תלפיות, וידענו שאנחנו רוצים להקים חברה יחד", סיפר מינרבי על ימיה הראשונים של קלאסיק. "לא ידענו מה יהיה התחום שנתקוף - אבל ידענו שזה לא יהיה סייבר. התחלנו לפלרטט עם רעיונות שונים, כשקוונטום היה אחד מהם בשל עבודתו של יהודה (נווה) במעבדות הקוונטום של IBM.
"כשגוגל הכריזה ב-2019 על החשיבות של עליונות קוונטית, הבנו שיש לנו כאן הזדמנות גדולה, ועם הזמן ניסנו לעניין את יהודה - עד שהצלחנו. הקמנו את החברה, נפגשנו עם קרן אנטרי קפיטל (Entree Capital) שהסכימה להשקיע בנו אחרי 35 דקות של שיחה, והייתה בסך-הכול דרך לא פשוטה.
"אומרים על חברות דיפ-טק שבגלל שהן מפתחות טכונלוגיה עמוקה ומורכבת, יש להן נסיבות מקילות לכך שאין להן הכנסות או לקוחות - אבל זה משחק שאפשר לשחק אותו רק עד גבול מסוים. אנחנו הבנו שצריך לשחק את המשחק ההפוך, לצבור כמה שיותר לקוחות וחיכוך עם התעשייה באמצעות הטמעה בענפים רבים".
"מחשב שמבטיח לשנות את העולם"
"המחשוב הקוונטי הוא עולם מחשוב חדש - מהפכה שמדברים עליה מאז שנות ה-80", אמר מינרבי. "לכל המחשבים המוכרים לנו, מלפטופים ועד סמארטפונים, יש אותו דנ"א; המחשב הקוונטי, לעומתם, הוא מחשב מסוג אחר שמבטיח לשנות את העולם.
"כשהקמנו את קלאסיק, המחשבים האלה עוד לא היו קיימים: פיתחנו מערכת הפעלה למחשב שטרם נבנה וסביבת פיתוח שטרם הייתה בנמצא. כעבור שנתיים-שלוש התפתחו המחשבים, ונוצרה תעשייה, ואנחנו היינו בעמדה טובה לפתח את השוק.
"כיום אנחנו משרתים תאגידים כמו לופטהנזה, AT&T וקומקסט, לצד גופים בישראל ובהם בנק ישראל, דלויט ישראל, ICL, איכילוב, נתגז והתעשיות הביטחוניות. נוצרה כאן קהילה רחבה של משתמשי קצה. מערכת ההפעלה שלנו משרתת את המשתמשים הללו, ובמקביל עבדנו עם כלל השחקנים בתחום, ובהם ספקיות החומרה, מיקרוסופט, אמזון, IBM ואנבידיה".
לדברי מנכ"ל קלאסיק, ההיכרות עם אינטל החלה עוד בימי הקמת החברה ב-2020: "התחלנו במסלול היזמות 'אינטל איגנייט', אבל אז אינטל עברה כמה שנים קשות, ולא עבדנו איתה בכלל. לאחרונה חזרנו לעבוד איתם, ופגשנו אנשים חדשים והנהלה חדשה".
לדעתו של מינרבי, המעבד הקוונטי לא יחליף את המעבד הגרפי (GPU), כפי שהמעבד הגרפי לא החליף את מעבד הליבה (CPU) - מוצר הדגל של אינטל. "הם יעבדו אלה לצד אלה בחוות השרתים".
בימים אלה מסתיימת התוכנית הקוונטית הממשלתית, כך שבשלב זה המדינה כבר אינה תומכת בחברות קוונטום ובמעבדות אקדמיה כפי שהיה בחמש השנים האחרונות. "קיבלנו סכום כסף על עבודה מהממשלה - הוא היה קטן אבל מאוד אסטרטגי", אמר מינרבי. "על כל שקל שהמדינה משקיעה בקוונטום, היא גייסה עוד 100-200 שקל מהשוק הפרטי. זה לא אומר שאין עוד מה לעשות, ואני מקווה שהממשלה הבאה תעשה רבות גם בתחום הקוונטום".
