בעשר בלילה, עם סגירת הקלפיות, הציגו הערוצים תמונה כמעט ברורה: לפי המדגם הראשון של חדשות 13, גוש איזנקוט קיבל 53 מנדטים, וגוש נתניהו 50. אחרי העדכונים נרשם שוויון 51־51 בכאן 11; ובחדשות 13 ובחדשות 12 נרשם יתרון של 52־50 לגוש השינוי. אבל בתוצאות האמת, אחרי ספירת כ־60% מהקולות, גוש נתניהו עומד על 56 מנדטים, וגוש איזנקוט על 48, ואחרי כ־70% על 54 מול 47 (רע"ם והרשימה המשותפת הגיעו ל־19 נכון לשעה 11:00). מדגם שנתן יתרון לאופוזיציה הפך, בספירה החלקית, ליתרון מובהק לגוש נתניהו.
● פער של 10 מנדטים בין ערוצים: כך התפצלו מדגמי הבחירות
● מנו גבע או שלמה פילבר: במי בחרו הצופים?
● בקרוב עוברים לספירת המעטפות הכפולות. מי מרוויח מהן?
● עשרות מיליונים ביום אחד: האם ההשקעה בבחירות משתלמת לערוצים?
איך עובד המדגם? בניגוד לסקר רגיל, ששואל למי מתכוונים להצביע, כאן שואלים אנשים שכבר הצביעו. ליד קלפיות שנבחרו מוצבות קלפיות דמה ובהן המצביעים מתבקשים לשחזר באופן אנונימי את הצבעתם, בעזרת טאבלט עם פתקי המפלגות. המדגם גדול בהרבה מסקר רגיל ואינו צריך להעריך מי יגיע בסוף לקלפי. מכוני המחקר משקללים את הנתונים לפי מאפייני הקלפיות, דפוסי הצבעה קודמים וגודל קבוצות האוכלוסייה. אחרי 22:00 מחליפות תוצאות האמת מהקלפיות שבמדגם את נתוני הדגימה, ולכן הליכוד עלתה בכמה מדגמים מ־25 ל־27.
אז מה יכול להסביר את הפער? על־פי גורמים בתעשיית הסקרים, כמה גורמים: ראשית, לא כל מי שפונים אליו משתתפים, וחלק מהמשתתפים מצביעים בקלפי הדמה אחרת מכפי שהצביעו בפועל. שנית, המעטפות הכפולות: השנה הוערך שיהיו עד 650 אלף כאלה, מספר חסר תקדים, והן נספרות בנפרד ואינן נמדדות ישירות בקלפיות המדגם. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אף העריך כי הן מייצגות 14-15 מנדטים. ושלישית, הספירה עצמה חלקית: תוצאות מערים שלמות עוד לא נקלטו.
לכן, בשלב זה, אי־אפשר לדעת עדיין כמה מהפער יישאר. בוועדת הבחירות אומרים כי מוקדם להעריך את השפעת המעטפות הכפולות, וספירתן צפויה להסתיים רק למחרת בערב.
