1האירועים שישפיעו על שבוע המסחר
השווקים בארץ ובעולם נכנסים לשבוע נוסף שיהיה גדוש באירועים, כשברקע הדיווחים על חידוש אפשרי של המלחמה נגד איראן ותקופות הבחירות בישראל ובארה"ב. השבוע ייפתח גם בצל גל של ירידות במגזר הטכנולוגיה, ששלח את הנאסד"ק לחודש הגרוע ביותר שלו מזה כשנה וחצי.
בגזרת המאקרו, העיניים יהיו נשואות בעיקר לנתוני התעסוקה בארה"ב: דוח התעסוקה יפורסם ביום שישי, כאשר עוד לפני כן יפורסמו סקר מחזור המשרות הפתוחות (JOLTS) ודוח התעסוקה של ADP בימים שלישי ורביעי, בהתאמה. בימים ראשון ורביעי יפורסמו גם מדדי מנהלי הרכש במגזרי הייצור והשירותים. מחוץ לארה"ב, יפורסמו החלטות ריבית בבריטניה ובאוסטרליה.
עונת הדוחות בת"א תיפתח באופן רשמי, כאשר בין החברות הבולטות שידווחו נמצאות טאואר (ב'), טבע (ג'), קמטק (ד'), נובה (ה') ואל על (ה').
בארה"ב, בין הדוחות הבולטים שיפורסמו יהיו של אפל (ב'), פלנטיר (ב'), ו-AMD (ג'). חברת ההחזקות של וורן באפט, ברקשייר האת'אוויי , צפויה לדווח ביום שישי.
2הבורסות בת"א ובניו יורק סוגרות חודש אדום
למרות הירידות החדות בניו יורק בסוף השבוע, המניות הדואליות יחזרו מוול סטריט עם פער ארביטראז' שלילי מזערי בלבד. טאואר תאבד מעל 5% ופאלו אלטו תיחלש ביותר מ-3%; מנגד, טבע תוסיף מעל 3%, כאשר אורמת , נייס ו-ICL יטפסו במעל 1%.
שבוע הבחירות בישראל הסתיים בירידות. מדד ת"א 35 ירד בכ-1.6%, ת"א 90 צנח בכ-5.2% ות"א 125 נחלש בכ-2.5%. את המגמה השלילית הובילו מדדי הבנייה והביטוח, עם ירידות של מעל 9% ו-8%, בהתאמה.
גם חודש אוקטובר כולו נחתם באדום: מדד ת"א 35 ירד בכ-3.5%, ת"א 90 נחלש בכ-3.1% ות"א 125 השיל מערכו כ-3.4%. למעט מדד ת"א־נפט וגז, שטיפס בכ-4.7% במקביל לעלייה במחירי הנפט בעולם, כלל המדדים הענפיים סגרו את החודש בטריטוריה שלילית. מדד הביטוח נפל בקרוב ל-10%, אם כי הוא מוביל את התשואות מתחילת השנה עם עלייה של כ-32%; ומדד הטכנולוגיה צנח בכ-5%.
דרור קרני, מנכ"ל ומייסד קרני פמילי אופיס, העריך כי "גם אם התנודתיות במניות תירגע ככל שהתמונה הפוליטית תתבהר, הסיכון המשמעותי יותר נמצא בשוק האג"ח ובשער החליפין. פיחות השקל מייקר את היבוא ועלול להחזיר לחצים אינפלציוניים, וכך לצמצם את מרחב הפעולה של בנק ישראל להפחתת ריבית . במקביל, צורכי הגיוס של האוצר ופרמיית הסיכון עשויים להמשיך ללחוץ כלפי מעלה על התשואות הארוכות".
קרני הוסיף כי "אם הקיפאון הפוליטי יימשך ולא יאושר תקציב לשנת 2027, המשק עלול להיכנס לשנה החדשה עם תקציב המשכי, שמגביל את היכולת לקדם סדרי עדיפויות חדשים, פרויקטי תשתית ורפורמות. מנגנון כזה יכול לרסן חלק מההוצאות בטווח הקצר, אך אינו תחליף למדיניות פיסקלית מסודרת. כאשר הוצאות הביטחון וצורכי המימון גבוהים, היעדר יכולת לקבל החלטות תקציביות עלול להגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל, להקשות על חזרת משקיעים זרים ולייקר את גיוסי החוב גם למגזר העסקי. חברות טכנולוגיה ויצואניות ביטחוניות בעלות הכנסות מחו"ל עשויות להפגין עמידות יחסית, אך חברות מקומיות התלויות באשראי ירגישו את הלחץ ביתר שאת".
ביום שישי האחרון, הנאסד"ק צנח בכ-2.9% ורשם את היום הגרוע ביותר שלו מאז תחילת יוני, לאחר שדוחות ענקיות הטכנולוגיה אלפאבית (גוגל) ואמזון פספסו את תחזיות האנליסטים, והעצימו את חששות המשקיעים שמא הוצאות העתק לטובת ההתרחבות בתחום ה-AI לא מיתרגמות לרווחים בקצב מספק. אלפאבית צללה ביום חמישי במעל 12% - היום הכי גרוע שלה אי פעם - ומחקה חצי טריליון דולר משוויה.
מניות השבבים הגיבו לדוחות הללו בירידות חדות. קרן הסל SOXX , אשר עוקבת אחר סקטור השבבים, צנחה ביום שישי במעל 8%. אינטל בלטה לשלילה במיוחד וקרסה ביום שישי בכמעט 30%, לאחר שפרסמה תחזית חלשה לרבעון השלישי - ורשמה כך את היום הגרוע ביותר שלה מאז 1974.
במבט חודשי, הנאסד"ק צנח באוקטובר בכ-5.3% - הירידה החודשית החדה מאז מרץ 2025; ה-S&P 500 נחלש בכ-0.9%; ומנגד, הדאו ג'ונס הוסיף 1.7%.
כאשר בוחנים את ביצועי הסקטורים בוול סטריט בחודש החולף, ניכרת מגמה ברורה של רוטציה ממניות הטכנולוגיה לאזורים יותר דפנסיביים של השוק. בעוד שסקטור הטכנולוגיה הציג תשואה שלילית של כ-6.8%, סקטור הבריאות טיפס בכ-9.8%, סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים קפץ בכ-11.4% וסקטור התשתיות זינק בכ-10%. שלושת האחרונים הינם בעלי הביצועים החזקים ביותר מבין 11 הסקטורים, להוציא את סקטור האנרגיה שהתרומם בכ-14%, על רקע העלייה החדה במחירי הנפט בעולם.
למעשה, מחוץ לסקטור הטכנולוגיה ולסקטור שירותי התקשורת (15.2%-), שרשמו ירידות חדות בשל הטלטלה בתחום ה-AI, כל יתר תשעת הסקטורים חתמו את החודש בירוק.
הנסיגה לעבר נכסים בטוחים יותר השתקפה גם בשוק החוב האמריקאי, שם נרשמה ביום שישי ירידה ניכרת בתשואות האג"ח הממשלתיות. התשואה לעשר שנים ירדה בכ-6 נקודות בסיס לרמה של 4.93%, התשואה ל-30 שנה ירדה בכ-2 נקודות בסיס לרמה של 5.31% והתשואה לשנתיים ירדה במעל 7 נקודות בסיס לרמה של 4.58%.
3השקל בשפל של מעל חצי שנה מול הדולר, הזהב בשפל של שנה
על רקע תוצאות הבחירות והירידות בוול סטריט, הדולר התחזק מול השקל בכ-1.2% ושערו הרציף נעמד על 3.14 שקלים - רמה שנראתה לאחרונה רק באפריל השנה.
קיראן קאוושיק, אסטרטג המט"ח הגלובלי של לומברד אודייר, העריך כי היחלשות השקל מסמנת תיקון לעוצמתו החריגה של השקל במחצית הראשונה של השנה, ולא את תחילתה של מגמת פיחות ממושכת.
"שער הדולר עבר בתקופה האחרונה לטווח מסחר גבוה יותר של 3.10-3.25 שקלים, לעומת 2.90-3.05 שקלים קודם לכן, על רקע היחלשות הגורמים שתמכו במטבע המקומי בחודשים האחרונים", כתבו בלומברד אודייר. "התחזקות השקל במחצית הראשונה של השנה, במהלכה ירד שער הדולר מכ-3.3 לכ-2.8 שקלים, נשענה על ארבעה גורמים מרכזיים: היחלשות הדולר בעולם, מדיניות מוניטרית מרחיבה יחסית מצד הפדרל ריזרב לעומת גישה זהירה יותר של בנק ישראל, היקף חריג של השקעות זרות בעקבות עסקאות מיזוגים ורכישות, ומכירות מוגברות של דולרים מצד גופים ישראליים לצורכי גידור. ברבעון השני, הגיעו ההשקעות הזרות הישירות נטו לרמה שנתית חריגה של יותר מ-5% מהתוצר".
"במבט קדימה, אנו צופים כי חלק מהגורמים הללו ישנו כיוון", ציינו בבנק. "התחזית שלנו לדולר חיובית, ואנו מעריכים כי הפדרל ריזרב יאמץ מדיניות נוקשה יחסית, בעוד שבנק ישראל ימשיך בהפחתת הריבית באופן זהיר, לאחר שלוש הפחתות שביצע לאחרונה. במקביל, אף שההשקעות הזרות צפויות להימשך, קשה להניח כי היקף העסקאות החריג שנרשם בשנה החולפת יחזור על עצמו ב-6-12 החודשים הקרובים. ענף הטכנולוגיה הישראלי צפוי להמשיך ולתמוך בכניסת השקעות זרות וביצוא שירותים, אך אי־הוודאות הפוליטית עלולה להכביד על השקעות בענפים אחרים".
בשוק הסחורות, מחירי הנפט המשיכו לטפס בשבוע שעבר, על רקע המשך התוקפנות האיראנית במצר הורמוז והדיווחים על האפשרות של חידוש המלחמה נגד איראן. נפט מסוג ברנט נסחר סביב 113 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי (WTI) נסחר סביב 104 דולר לחבית.
מחיר הזהב צנח ביום שישי האחרון במעל 3% לרמה של 3,885 דולר לאונקיה - שפל של שנה. אנליסטים ייחסו את הנפילה לצורך של המשקיעים בנזילות לנוכח הירידות החדות בוול סטריט, כמו גם לחששות מפני הסלמה מחודשת נגד איראן שבתורה תייצר סביבה של ריבית גבוהה יותר לזמן רב יותר. נזכיר כי כנכס שאינו נושא ריבית, הזהב נוטה לאבד מהאטקרטיביות שלו בסביבה של ריביות גבוהות יותר.
הירידה בתיאבון לסיכון השתקפה גם בשוק הקריפטו: הביטקוין ירד בסוף השבוע אל מתחת לרף ה-80 אלף דולר למטבע, לאחר ששהה מעליו במשך מעט יותר מחודש.
4נתוני המאקרו בישראל מצביעים על התרחבות ברבעון השלישי
בלידר שוקי הון מצביעים על כך שבשבוע האחרון, פורסמה שורה של נתונים המעידים על פעילות כלכלית איתנה ברבעון השלישי של השנה. בלידר מציינים כי "בחודשים יוני-אוגוסט, עלה הפדיון הריאלי בענפי המשק ב-7.3% בחישוב שנתי (נתוני מגמה), לאחר גידול של 10% בשלושת החודשים הקודמים. הפדיון בענפי המסחר עלה ב-2.2%, התמתנות משמעותית לאחר גידול מואץ של 12.2% בתקופה הקודמת".
"בחודשים יוני-אוגוסט, עלה הייצור התעשייתי בענפי ההיי-טק ב-23.8% בחישוב שנתי, לאחר זינוק של 40.7% בשלושת החודשים הקודמים, בעיקר בתמיכת הייצור הביטחוני", הוסיפו בלידר. "מנגד, הייצור התעשייתי בניכוי ענפי ההיי-טק עלה ב-1.9% בלבד. יצוא שירותי ההיי-טק, המהווה מנוע צמיחה מרכזי של המשק ואחראי לכ-12% מהתוצר, עלה ב-0.4% באוגוסט והשלים גידול של 25.6% ב-12 החודשים האחרונים".
לנוכח נתונים אלו, בלידר מסבירים כי "מכלול הנתונים החיוביים מצביע על המשך צמיחה איתנה ברבעון ג', בהתאם להערכת בנק ישראל. מגמה זו צפויה לתמוך בהמשך הגידול בהכנסות המדינה ממסים, ובמקביל מפחיתה את הדחיפות להקלה מוניטרית נוספת".
בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים הרחיקו לכת אף יותר בהקשר לריבית בנק ישראל, וציינו בסקירתם השבועית כי "קשה לראות תרחיש של ירידת ריבית בקרוב. למעשה, ההסתברות לעליית ריבית גבוהה מזו של ירידה בריבית. לאור אי־הוודאות הפוליטית והיחלשות השקל, בנק ישראל ימתין עד שהדברים יתבהרו, מה עוד שרמת הריבית בנוכחית לא מהווה מדיניות מרסנת. הציפיות לעליות ריבית בעולם התמתנו מעט בשבועיים האחרונים, בהשפעת הירידה במחירי מניות ה-AI, אבל עדיין השווקים סבורים שהריבית תעלה השנה בארה"ב ובאירופה. עד שהתמונה הפוליטית בישראל תתייצב, האינפלציה תספיק כבר להגיב לשינוי בשער החליפין, והריביות בחו"ל יהיו גבוהות יותר, כך שקשה לראות את הריבית יורדת בקרוב".
בארה"ב, דוח התעסוקה לחודש אוקטובר צפוי להציג תוספת של 65 אלף משרות - יותר מכפול לעומת נתון של 29 אלף שנרשם בספטמבר. שיעור האבטלה צפוי להישאר יציב על 4.2%.
מספרים כאלה צפויים להשאיר את הפד על המסלול להעלאת ריבית נוספת בדצמבר, בהתאם למה שמתמחרים כעת השווקים. לפי נתוני CME Group, השוק מתמחר העלאת ריבית בסבירות של כ-70%. גם סקר שנערך לפני כשבוע וחצי ברויטרס העלה כי מתוך 100 כלכלנים, כולם ציפו להעלאת ריבית של רבע אחוז בדצמבר.
בבלומברג מציינים כי גם נתוני תעסוקה נוספים שיפורסמו במהלך השבוע עשויים לחזק את התזה לפיה שוק העבודה יציב. סקר המשרות הפתוחות (JOLTS) צפוי להציג עלייה בספטמבר, וגם נתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה שיפורסמו ביום חמישי צפויים להישאר סביב הרמה הנמוכה ביותר שנראתה בעשורים האחרונים.
כלכלני בלומברג אנה וונג, אנדרו סאצ'ר ואלייזה ווינגר, כתבו כי "מתחת לשיעור האבטלה היציב, אובדן המשרות מטפס באטיות, אך התביעות לדמי אבטלה עדיין אינן מצביעות על גל פיטורים המוניים שהולך ונבנה. תמונת העומק היא ששוק עבודה שמתאפיין בגיוסים מועטים לצד פיטורים מועטים ("no hire-no fire") מאבד מומנטום, אך לא נשבר".
5האם בחירות האמצע יגררו מטה את מניות ה-AI?
בחירות האמצע בארה"ב צפויות להשפיע על האקלים בשווקים השבוע, ועשויות בפרט להביא לתנודתיות בקרב המניות שהיו אחראיות למרבית העליות מתחילת השנה - מניות השבבים וה-AI.
בבלומברג דיווחו לאחרונה כי ניצחון של המפלגה הדמוקרטית בשני הבתים - תרחיש שבבנק ההשקעות UBS ייחסו לו הסתברות של 50% - עלול להוביל לגל מכירות בשוק המניות, מכיוון שסביר יותר שהדמוקרטים יתמכו ברגולציה בתחום הבינה המלאכותית, בין אם מדובר בהטלת מגבלות על דאטה סנטרים, או בחקיקה לגבי פיתוח מודלים של AI.
פיליפ ווּל, ראש תחום ניהול תיקים ב-Rayliant Global Advisors, אמר לבלומברג כי "במקרה של ניצחון סוחף לדמוקרטים, הבעיות הללו עלולות להפוך לדחופות יותר והפחדים הללו עלולים להוביל לנסיגה נוספת במניות ה-AI".
במבט רחב יותר, סוכנות הידיעות הציגה נתונים שהולכים אחורה עד 1950, מהם עולה כי תחת נשיא רפובליקאי, התרחיש החיובי ביותר לשוק המניות היה קונגרס חצוי - מצב בו המפלגה הדמוקרטית תופסת שליטה בסנאט או בבית הנבחרים. במצב כזה, היכולת להעביר חקיקה רדיקלית או שנויה במחלוקת מצטמצמת מאוד, מה שמאפשר לשווקים להתמקד בכלכלה ובתוצאות הכספיות. תחת תרחיש כזה, התשואה הממוצעת השנתית של ה-S&P 500 עמדה על 13.9%, לעומת תשואות ממוצעות של 8.3% ו-4.9% כאשר הקונגרס היה בשליטה מלאה של הרפובליקאים או הדמוקרטים, בהתאמה.
בנוסף להסתברות של 50% לניצחון דמוקרטי סוחף, ב-UBS ייחסו הסתברות של 40% לכך שהדמוקרטים יזכו בבית הנבחרים בעוד הרפובליקנים ישמרו על השליטה בסנאט, ו-10% לכך שהרפובליקנים יזכו בשני הבתים.
*** אין באמור ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם, או משום עצה או המלצה לרכישה או מכירה של מוצר פיננסי כלשהו.
