אינטל פרסמה ביום חמישי בלילה דוחות שעקפו את התחזיות: הכנסות של 16.5 מיליארד דולר, לעומת תחזיות של 16.44 מיליארד, ורווח של 52 סנט למניה, לעומת 40 סנט שחזו האנליסטים. אלא שהמשקיעים הסתכלו קדימה והתחזית לרבעון הנוכחי אכזבה.
● פרשנות | פיצוץ יקר: כך תוביל התאונה בקריית גת לאובדן של 300 מיליון דולר מהכנסות אינטל
● למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו והזווית הביטחונית - ארבע הערות על עסקת המיליארדים של אינטל
עד הדוחות הייתה אינטל אחת ממניות הטכנולוגיה הרווחיות ביותר מתחילת השנה, עם עלייה של 159%, הרחק מעל מדד ה־S&P 500 שעלה ב־13% ומדד הנאסד"ק שטיפס ב־14%. הצניחה החדה במניית אינטל ביום שישי, ביום המסחר הגרוע ביותר של המניה זה למעלה מ־50 שנה, מחקה חלק גדול מהזינוקים שנרשמו בה בחודשים הקודמים. עם זאת, המניה עדיין רושמת תשואה חיובית של קרוב ל־70% מתחילת השנה.
תגמולי העובדים נפגעו
מי שמרגישים את הנפילה הם גם עובדי החברה שמקבלים תגמולים מבוססי מניות. על פי הפרסומים האחרונים, אינטל מעסיקה כיום בישראל פחות מ־8,000 עובדים, מתוך למעלה מ־85 אלף שהעסיקה בסוף 2025. מאז כניסתו של ליפ־בו טאן לתפקיד המנכ"ל במרץ 2025, אינטל קיצצה עשרות אלפי משרות ברחבי העולם, ביניהן גם בישראל.
מודל התגמול של אינטל נשען במידה רבה על מניות. לפי הדוח השנתי, תוכניות המניות של החברה הן רחבות היקף, ומטרתן למשוך עובדים מוכשרים, לשמר אותם וליישר קו בין האינטרסים שלהם לאלה של בעלי המניות. מניות חסומות רגילות (RSU), שהעובדים מקבלים בלי תשלום אחרי תקופת עבודה, מבשילות בדרך כלל על פני ארבע שנים מיום ההענקה. מניות מבוססות ביצועים (PSU) מבשילות בתום תקופה של שלוש שנים והכמות שהעובד מקבל נעה בין 0% ל־200% מהיעד שנקבע לו.
חלק מהשכר של העובדים ניתן בצורת מניות חסומות (RSU) ומניות חסומות שמבשילות. בסוף 2025 החזיקו העובדים בכ־118 מיליון מניות כאלה, ששווין ההוגן המשוקלל עמד על 28.12 דולר למניה. מחיר המניה בשיא היה גבוה פי 5, ולכן עובדים שהמניות שלהם הבשילו והיו ניתנות למימוש נהנו מהטבה גדולה במיוחד.
מאז המניה צנחה, אבל היא עדיין נסחרת ב־65.76 דולר, הרבה מעל השווי ההוגן. לפיכך, העובדים הפסידו "על הנייר" רווח גבוה בהרבה, אך עדיין נהנים מההטבה. בניגוד לאופציות, שבהן ירידה של המניה מתחת למחיר המימוש הופכת אותן ללא רלוונטיות, במניות חסומות אין מצב כזה.
הטבה נוספת לעובדי אינטל היא תוכנית ESPP (Employee Stock Purchase) לרכישת מניות בהנחה. העובדים מפרישים אחוז מסוים משכרם, ואחרי כמה חודשים אינטל קונה בכסף הזה מניות החברה במחיר של 85% ממחיר המניה בשוק ביום הרכישה. לפי נתוני החברה, בשנים 2023-2025 רכשו עובדי אינטל מניות בסכום מצטבר של למעלה מ־2.7 מיליארד דולר, במחירים ממוצעים של כ־22-25 דולר למניה, כבר אחרי ההנחה. גם אחרי הנפילה, המניה נסחרת בהרבה מעל המחירים האלה, כך שמי שרכש בשנים אלה עדיין רושם רווח נאה.
נתוני 2026 טרם פורסמו, אך סביר שחלק מהרכישות השנה בוצעו במחירים גבוהים מהמחיר הנוכחי בנאסד"ק. על המניות האלה העובדים רושמים הפסד "על הנייר".
מי שעוד מפסידים "על הנייר" בעקבות הנפילה החדה במניה הם כאמור בעלי המניות המרכזיים. נכון לדיווחים האחרונים, בעל המניות הגדול באינטל הוא הממשל האמריקאי (8.4%), שרכש מניות אינטל בתמורה לכ־9 מיליארד דולר באוגוסט 2025. מחיר המניה בעסקה היה 20.74 דולר, כך שהממשל עדיין רושם רווח מכובד "על הנייר" מהשקעתו. עם זאת, רק ביום שישי הממשל איבד סכום עצום של למעלה מ־11 מיליארד דולר שנחתך משווי המניות שלו. במקביל, שתי ענקיות ההשקעות בלקרוק ו־וונגארד מחזיקות ב־6.8% ו־6.5% מהון המניות של אינטל, בהתאמה. שווי ההחזקה של בלקרוק ירד ביום שישי ב־9 מיליארד דולר ל־31.4 מיליארד דולר ושווי ההחזקה של ונגארד ירד ב־8.6 מיליארד דולר ל־30.2 מיליארד דולר.
ברקע: הפיצוץ בקריית גת
הדוח עצמו היה חזק, אבל התחזית אכזבה. אינטל צפתה הכנסות של 15-16 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי, לעומת תחזית האנליסטים ל־17 מיליארד דולר. בין הסיבות ציינה החברה את הפיצוץ שאירע באוקטובר במפעל בקריית גת. סמנכ"ל הכספים דיוויד זינסנר חשף כי התקרית השביתה את פעילות המפעל למשך שבועיים.
מעבר לפגיעה של 300 מיליון דולר בהכנסות, אינטל צופה שחיקה של כ־200 נקודות בסיס (2%) במרווח הגולמי ברבעון הרביעי, שיירד לרמה של 37%. השחיקה נובעת בעיקר מהתייקרות שבבי הזיכרון (שאינם מיוצרים על ידי אינטל), אשר מייקרת את מחשבי הקצה ומובילה לירידה במכירותיהם ובכך פוגעת בביקוש למעבדי הליבה שאינטל מתקינה בהם. בשוק חוששים כי שרשרת התייקרויות זו, לצד ההאטה במכירות המחשבים האישיים (ערוץ ההכנסות המרכזי של החברה), תמשיך להעיק על הרווחיות. מצידו, טאן הבהיר כי אינטל פועלת בדחיפות להגדלת היצע השבבים שלה.
התחזית קטעה רצף של דוחות חזקים. מאז מינויו של טאן עברה אינטל למגמת עלייה רבעונית בהכנסות ולתזרים מזומנים חפשי חיובי ובשנתיים האחרונות עקפה את תחזיות ההכנסות בכל המקרים.
מאחורי הזינוק בהכנסות עמדו כמה מגמות: המעבר לשימוש במעבדי ליבה חסכוניים של אינטל ו־AMD לעיבוד בינה מלאכותית בחוות שרתים גדולות, גישת "אמריקה תחילה" של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שרכש נתחים בחברה והביא חלקים ניכרים ממערכת הביטחון האמריקאית לייצר שבבים במפעליה, וכן מהלכי הקיצוץ וההתייעלות של טאן.
החברה חתמה על חוזי ייצור עם לקוחות חדשים כמו טסלה וספייס אקס ועם אפל וגוגל, ורכשה את חברת קלאסיק הישראלית ב־2.2 מיליארד דולר יומיים לפני הדוחות. העסקה אינה משפיעה על הדוחות שפורסמו וצפויה להיסגר רק במחצית הראשונה של השנה הבאה.
למרות הנפילה, בוול סטריט לא ממהרים לנטוש. לפי רשימת האנליסטים של וול סטריט ג'ורנל, לאינטל יש 15 המלצות קנייה, 30 המלצות "החזק" וחמש המלצות מכירה - כמעט ללא שינוי בחודשים האחרונים.
